חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על המחזה "אמא" בבית ליסין
תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר מעלה על הבמה מחזה חדש – "אמא" מאת הלל מיטלפונקט, ובבימויו.
המחזה "אמא" הינו דרמה משפחתית לארבע נשים: אמא; 2 בנותיה הבוגרות; ואישה צעירה שמצטרפת למשפחה במהלך העלילה.
שם המחזה, "אמא", מכוון לאם המשפחה, בכיכובה של יונה אליאן-קשת, ולמושג האימהות בכללותו. המחזה ממוקם בהווה הישראלי – הוא מתחיל בשתי נשים שהכירו בהפגנה בקפלן, וחוזרות עם הדגל לביתה של אחת מהן, ששמה הובי (אהובה). אמא היא זמרת רוקיסטית, שהקריירה המוזיקלית שלה בארץ נקטעה בעקבות פליטת פה אומללה, ובעקבות כך עברה לאמריקה להתפרנס מהופעות מול קהל של יהודים, ונטשה את 2 בנותיה בילדותן. הובי, הגרה בבית ההורים ועובדת בנגריה של אביה, שנפטר, היא הבכורה, וממש גידלה את דיקלה, אחותה הקטנה, שהפכה לעורכת דין. האם, שבאה במהלך העלילה לביקור בארץ כדי להשתתף בתוכנית טלוויזיה נוסטלגית, היא דמות מוחצנת, מרוכזת בעצמה, דורשת תשומת לב. היא מעלה משקעים מהעבר, מתחים, כעסים על הנטישה, וכך הצופים נחשפים לעברה של המשפחה. אמא הפכפכה ואימפולסיבית בהחלטותיה. תחילה היא מתכננת להישאר בארץ, למורת רוחן של הבנות, אך לבסוף מחליטה לחזור, לשמחתן, לאמריקה, עם חוזה להמשך ההופעות שם, כאפשרות של הצצה לעתיד.
מייקי, הבחורה שלא שייכת למשפחה, היא דמות אנטי ממסדית, פרובוקטיבית, מזכירה במידת מה את האם בצעירותה.
הלל מיטלפונקט כתב 4 דמויות נשיות מורכבות, מרתקות. הליהוק נפלא בעינינו, הצופים. אני מתארת לעצמי, כמה שמח הלל מיטלפונקט הבמאי לחזות בשחקניות, הנכנסות במדויק לדמויות, אותן כתב כמחזאי.
המחזה שופע התפתחויות מפתיעות, מזכיר לדמויות את משברי העבר, מציב אותן בפני בעיות חדשות, אך גם מעניק להן פתרונות, ומפייס את כולן.
