מאיפה צצו החזיונות המוזרים של הנביא יחזקאל? יעקב שקד בסיפור מדע בידיוני וותיק מסביר.
נכתב ב-1978 ופורסם לראשונה במגזין פנטסיה 2000 גליון מספר 2 ב-1979.
המערכת
מטעות לטעות מתגלית האמת. זיגמונד פרויד
IIII
לראשונה מזה זמן רב לא נעמה ארוחת הערב לחיכו של אינגו. בדרך כלל היוו לגביו המזון הטבעי והירקות הטריים חגיגה פורתא, מדי יום, אחרי תקופה ארוכה של מזון חלל. אבל, החשש שבא לשכון בקיבתו והמזון שנדחס לשם, לא נועדו מטבע בריאתם לשכנות טובה. הדו"ח נשלח לפני שעה קלה והתגובה עליו, בלתי נעימה בכל מקרה – ועוקצנית בלבד במקרה הטוב ביותר – עתידה היתה להגיע רק בעוד יממות ארץ אחדות. האדם-המוּסב ששירת אותו עמד בפינה, בוהה בו אטומות, ממתין למוצא פיו.
החללית רבצה על גבעה נישאת כאילו היתה חלק ממנה. מקרנות התלת-ממד פעלו כל הזמן, יומם ולילה, מקיפות את החללית בתמונות נוף שהיסוו אותה לחלוטין מעיני הצופה התמים. צופה לא תמים לא היה שם בימים אלה.
ארבעים ושתיים יממות ארץ חלפו מאז נחיתת החללית. היא נחתה, אפלה ודוממת, עם ליל. ואיש לא קרב אליה מאז, מלבד הנביא. איש לא היה מסוגל להתקרב לחללית. שלוש חגורות הקרינה הרוחנית שהקיפו אותה היוו אבטחה מושלמת, כנגד כל סקרנות או רצון סתמי לטפס במעלה הגבעה. החגורה הראשונה החדירה במתקרבים אי-רצון גובר והולך, שהפך עם הכניסה לחגורה השניה לחשש מתגנב וחסר פשר. אילו היה בנמצא אדם נועז, או טיפש, במידה מספקת להתגבר על שתי חגורות אלו, הנה היתה החגורה השלישית אשר הֵמֵסָה את הלב המֵעֵז באימה וביראה ובפחד אלוהים.
אינגו נאנח וסילק מלפניו את הצלחת. הוא די נהנה מן המשחק בלהיות אלוהים, אולם כעת היה לו המשחק לזרא. התגובה האפשרית של אגף ההסברה-וההתנאה, ששלח אותו אל כוכב מיושב שוטים זה, לא נתנה לו מנוח.
IIII
מה אתה תוקע בי את עיניך? שאל אינגו את האדם-המוּסב. הוא לא כעס. לא היה כל טעם בכעס על יצור כה פרימיטיבי. דווקא עשיתי עד כה עבודה טובה, סבורני. אתה חושב שזה קל לאתר מביניכם את האדם הנכון? אתה חושב שקל למצוא מישהו שיתאים להיות נביא? מילא אילו היה נביא; הלא תפקידי הוא להאכיל אותו בכל הנבואות האלו. אבל, הנה, איתרתי את האיש הזה יחזקאל בן בוזי, ואפילו קודמי מודים שהוא אחד המוצלחים. האמת היא שקריאת מוחו הדהימה אותנו. השילוב הזה של סתגפן מסתגר, עם חוש הצדק האדיר מזה, וההזיות המיניות הטורפות אותו מזה, הוא בהחלט לשביעות רצון ראשי האגף שלי.
האיש המוסב בהה בו באין אומר. אתה חושב שהיתה לי איזו בעייה עד כה? שאל אינגו, מבלי לצפות, כמובן, לתשובה. אף לא אחת! הכל הלך בקלות כמו היתוך מימן, או יצירת חומר מאנרגיה וזמן. כל הנבואות נמסרו כשורה. ויחזקאל שלכם, אני מוכרח לציין, היה בסדר גמור עד כה. הוא יוסיף לשרת אותנו באמונה גם הלאה. השאלה היא, האם אני אמשיך לשרת בג'וב הזה, או שאֶקָּרֵא לשוב בכדי להתייצב בפני ראש האגף.
אינגו נשען לאחור בכס-תאוֹם-הגוף, ונאנח ללא חדווה. איזו רוח רעה של חוסר זהירות שרתה עלי? איך הצלחתי לעשות שטות כזאת? בסך הכל היתה זו אמורה להיות נבואה פשוטה. מן הקלות שבהן. תרגלתי כאלו עשרות פעמים. בסך הכל נבואה קלה על השלום הטוב והמלחמה הרעה, בליווי סרט הולוגרמה עם המחשות קוליות, ותראה מה קרה. התכוונתי להקרין לו, ליחזקאל, סרטון תלת-ממד שצילמנו לפני כמה שנים באחד מן הקרבות המטופשים שלכם. הסרטון הראה את גדודי האנשים בטרם קרב, ולאחר מכן בתום הקרב. גיא הריגה נורא. אלפי גוויות מתות ללא טעם. בכדי לחזק את הרושם צילמנו את הגופות מתפוררות אט אט עד היותן שלדים לבנים ופזורי עצמות. הכל היה צריך להיות כשורה בהסרטה ובקול האלוהים הנלווה אליה. אני בעצמי ערכתי את הסרט ואת הקריינות במקום המחשב. ואז קרתה התקלה המטופשת הזאת. ברור שהמחשב תפס מיד את הטעות ושינה את נוסח הקריינות בהתאם. עלי להודות, שגם הכותרת שהעניק לטעות האווילית שלי היתה מצויינת ובדיוק במקום. חה חה, 'חזון העצמות היבשות'! באמת מחשב מעולה ממדרגה ראשונה.
IIII
אינגו התבונן באדם-המוסב ונזכר שהוא משחית מילותיו לריק. הוא קם מן הכס-תְאוֹם-הגוף וצעד בעייפות אל מיטת החלומות. על השולחן היה מונח נוסח ההודעה ששידר לאגף ההסברה-וההתנאה.
שני המשפטים האחרונים הם שהיוו את כל ההבדל. … ערכתי את סרט התלת-ממד בעצמי. אבל אני, חושם שכמותי, שכחתי להחזיר אותו לאחור והוא הוקרן, בטעות כמובן, הפוך. מן הסוף להתחלה.
