לרגל 35 שנה למבצע אנטבה הנה כתבה מיוחדת על ההופעות המועטות יחסית של הטייסים ושל חילות האוויר בעולם הקומיקס הזר והישראלי.

האם יש סיכוי שלעתיד צה”ל בעצמו יתחיל לפרסם סיפורי קומיקס על מעללי גבורה של חילותיו?

הכתבה שמחברה הסתייע באלי אשד הופיעה בגיליון הנוכחי של “בטאון חיל האוויר”מספר 199 .

דמות הטייס בקומיקס העולמי והעברי

מאת

יהונתן מרוז

לסג”ם קנת’ דאל, טייס F-15 בחיל-האוויר האמריקאי, יש שלוש בעיות עיקריות בחיים: הוא משרת באמצע שומקום, החברה שלו מכריחה אותו לגלח את השפם שהוא אוהב והכי גרוע – הוא בסך-הכל דמות קומיקס. אפילו לא קומיקס צבעוני ומושקע שמודפס על נייר כרומו, אלא אחד פשוט ורגיל שמסתכם בשלוש משבצות צפופות ברשת האינטרנט.

החיים שלו, לטוב וללא-מי-יודע-מה, הם שעומדים במרכז היקום של “Air Force Blues”: רצועת קומיקס יומית פרי עטו של אוסטין מאי, לשעבר איש צוות אוויר בחיל-האוויר האמריקאי.

לא מכירים? תבדקו ב-www.afblues.com. קליק אחד ותגלו שהחיים אולי קשים כשאתה טייס קרב, אבל כשאתה טייס קרב דו-מימדי, זה כבר באמת נורא. מצחיק.

לסג”ם דאל, שמשרת בטייסת 809 הבדיונית לכל דבר, כל זה קצת מפריע. אבל זה לא מפריע להנאתם של הקוראים הרבים שמתעדכנים מדי יום בשלומו, בשלום חברתו השתלטנית קלי, בשלום חבריו ליחידה וכאמור, בשלום השפם שהוא נוהג לגדל במיוחד לקראת יציאה לפריסות.

אבל אל תראו אותו ככה. דאל הוא לא סתם איזו פיקציה מגוחכת עם כנפי טיסה. הוא פיקציה מגוחכת המשרתת בחיל קטן, מיומן ואיכותי מאוד: חיל-אוויר של טייסי קומיקס מרחבי העולם, שהקשר בינם לבין המציאות הדוק הרבה יותר ממה שנראה לעין.

כדי להבין את הקשר הזה עד הסוף, כדאי לחזור לראשית תולדות הקומיקס. האמנות הזו החלה לצוץ בסוף המאה ה-19, אבל רק במהלך מלחמת העולם השנייה, נזכרו יוצרי הקומיקס להתייחס לנושאי צבא. מיליוני חוברות קומיקס נשלחו לחיילים האמריקאים בחזית, כשאת השערים עיטרו בדרך-כלל גיבורי-על, שהיו חיילים.

כחלק מהעיסוק במלחמה על גבי דפי הקומיקס, הגיע גם העיסוק בטייסים וחילות-אוויר ודוגמאות לא חסרות. נתחיל באחת קלאסית: בשנת 1934 החלה להתפרסם בעיתונים באמריקה סדרת הקומיקס המוכרת “טרי והפיראטים“, שזיכתה את יוצרה, מילטון קאניף, בכינוי “הרמברדנט של הקומיקס”.

גיבור הסדרה היה טרי, נער אמריקאי יתום הנודד ברחבי סין בעקבות מפת אוצר שהוריש לו סבו. לאורך המסע הוא מתמודד עם איומים כגון שודדי ים, גנרלים סיניים והמסוכן מכל: מערכות יחסים רומנטיות, ביניהן אפילו רומן עם יריבתו המושבעת “אשת הדרקון”, המנהיגה היפהפייה של חבורת פיראטים אכזריים.

אחרי הצטרפותה של אמריקה למלחמת העולם השנייה הוא מוצא את עצמו מתגייס לחיל-האוויר האמריקאי, נלחם ביפנים ורוכש מכרים כמו צ’רלס ק. צ’רלס, טייס שחצן להפליא שהופך לחברו הטוב ביותר ואל”ם “פליפ” קורקין, מדריך טיסה שדמותו מבוססת על הטייס ואיש הקומנדו פיליפ קושראן.

באחד הפרקים הזכורים ביותר מאותה התקופה, תופס קורקין את טרי לשיחה צפופה. הוא מרביץ בו נאום על האחריות הכבדה המוטלת על כתפיו של טייס קרב, על הצורך לזכור את הנופלים במלחמה ועד כמה חשוב לכבד את הביורוקרטיה הצבאית, כי היא זו שהחזיקה את הצבא האמריקאי במשך יותר מ-150 שנה, לטוב ולרע.

יוצר הסדרה קאניף לא דמיין שאת הפרק הספציפי הזה יקריאו בקונגרס האמריקאי ויכניסו אותו לרשומותיו. מדובר כנראה בקומיקס היחיד שזכה לכבוד כזה אי פעם. 36 שנים החזיקה הסדרה מעמד בפורמטים שונים, עד שהאווירה האנטי-מלחמתית של הסבנטיז הכריעה אותה לחלוטין בשנת 1973.

במקביל למסעותיו של טרי, יצר קאניף בינואר 1947 את “סטיב קניון”, סדרת קומיקס במרכזה עומד סטיב קניון, טייס צבאי משוחרר. הסדרה מספרת על הרפתקאותיו של קניון כבעל חברת תעופה קטנה וכושלת, שיוצא לפינות עולם שהן אקזוטיות ונידחות גם יחד, מדרום אמריקה ועד להרי ההימלאיה. הוא משתתף במשימות נגד סוכנים קומוניסטיים, מבריחי נשק וסוחרי סמים. הסדרה נחשבת לקאניף בשיאו והפכה בסוף שנות ה-50 לסדרת רדיו וסדרת טלוויזיה.

עבור לא מעט דמויות קומיקס, השירות הטיסתי היווה רק את יריית הפתיחה בדרך לקריירה של לוחמה ברשע.

גיבור הקומיקס “דן קופר”, שכתב אלברט ויינברגר, הוא טייס ניסוי לשעבר בחיל-האוויר הקנדי, שעובד עם צוות מדעי החוקר תופעות ותעלומות מוזרות. באחד הסיפורים הבולטים בסדרה, הוא נלחם בחבורת פושעים המנסה לשים את היד על טכנולוגיה צבאית מתקדמת ומבצע עם המטוס שלו מעללים המונעים מהם לעשות זאת.

למרות זאת, מדי פעם היה קופר נלחם בחייזרים כחולי-עור הצופים על כדור-הארץ מהחלל. אחרי הכל, הוא אמנם גיבור, אבל מצויר.

קופר הוא לא טייס הניסוי הקומיקסאי היחיד: גם האל ג’ורדן, גיבור סדרת “הפנס הירוק”, התחיל את דרכו בסחיטת מטוסי חיל-האוויר האמריקאי עד קצה גבול היכולת.

מראש, טייסי ניסוי קרובים יותר לתדמית של גיבור-על”, מסביר אלי אשד, עורך מגזין “יקום תרבות ”  עיתונאי, ומומחה לקומיקס. “קל לך לצפות מאדם שהוא במילא אמיץ שיהפוך פתאום לגיבור-על, אבל באותה מידה הוא יכול להיות הנבל”.

ואכן, לא כל הטייסים בקומיקס מתוארים כאבירים טובי לב. קחו לדוגמה את האנס פון האמר, הדמות הראשית בסדרת הקומיקס “הטייס האלוף  האוייב ” “אנמי אייס” של רוברט קניגהר וג’ו קוברט. פון האמר הוא טייס קרב בלופטוואפה ובמציאות האלטרנטיבית של הקומיקס הוא מוכר כאחד הטייסים הטובים ביותר שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה. הוא אלוף הפלות שרשם נצחון מול עשרות רבות של טייסי אויב, אך ידוע כמי שרוחש ליריביו כבוד גדול.

פון האמר מטיס מטוסי קרב צבועים באדום והוא בן למשפחה גרמנית מיוחסת. אם לחובבי ההיסטוריה מביניכם כל זה נשמע קצת מוכר, קלעתם בול: הדמות מבוססת על מנפרד פון ריכטהופן, “הברון האדום”, אלוף הפלות גרמני שהפיל במלחמת העולם הראשונה לא פחות מ-80 מטוסים בקרבות אוויר.

בניגוד לריכטהופן, הספיק פון האמר לחיות בין דפי הקומיקס כדי להשתתף גם במלחמת העולם השנייה, שם השיג נצחונות משמעותיים כנגד טייסי בנות הברית. לאחר שנאלץ לנטוש את מטוסו מעל מחנה הריכוז דכאו, מבין פון האמר, שנקרע לאורך כל הקומיקס בין שנאתו למשטר הנאצי לבין תחושת חובה כלפי העם הגרמני, שהוא נלחם בצד הלא-נכון. בתום המלחמה (והקומיקס) הוא מסגיר את עצמו לידי האמריקאים.

“בדרך-כלל הטייס בקומיקס הוא זאב בודד”, מפרט אשד. “הוא ממשיך את המסורת של הקאובוי, האקדוחן מהמערב הפרוע שתמיד נודד ממקום למקום. גם הטייס הקומיקסאי נודד עם המטוס שלו לפינות הכי מרוחקות של הגלובוס. הוא עוצר בהן, מוצא את עצמו מסובך ועובר את ההרפתקה רק כדי לעלות שוב למטוס ולהמשיך אל היעד הבא”.

הגיבורים המצוירים נחתו גם כאן. כבר אחרי הנצחון במלחמת ששת הימים החלו להופיע רצועות קומיקס פטריוטיות בעיתוני הילדים של התקופה. “דבר לילדים” פרסמו ב-1968 את “כנפי יונתן”, קומיקס בהמשכים על סרן יונתן, טייס מיראז’ היוצא לתקיפה במצרים, נפגע על-ידי “אש נגד מטוסית” (כך במקור) ונאלץ לנטוש בשטח אויב. זהירות, ספוילר: בסוף מגיע מסוק לחלץ אותו.

ב-1970 פרסם “הארץ שלנו” את הקומיקס “טילים בלהבות”, שמלבד השם לא שונה מ”כנפי יונתן” כמעט במאום.

באותה התקופה טייסים שהיו יוצאים לגיחות במצרים היו נערצים וזו בדיוק הסיבה שבחרו לכתוב עליהם קומיקס“, אומר אשד. “הטייס מופיע שם בתור הצבר המושלם היוצא אל שדה הקרב במטוס, מעין גיבור-על ישראלי”.מאז כמעט לא נכתבו בישראל חוברות קומיקס שחיל-האוויר מופיע בהן בתפקיד הראשי, או לפחות כשחקן המשנה הטוב ביותר, אבל לפני כחודשיים נשברה הבצורת, כשהאמן ג’קי ירחי הוציא את ספר הקומיקס “כדור הרעם: סיפורו של מבצע יונתן”.

מי שירכוש את הספר, יקבל תיאור ויזואלי של המבצע המפורסם משלוש זוויות במקביל: החוטפים ובני הערובה, חיילי הסיירת והטייסים והדרג המדיני מאחורי הקלעים. והכל בתוספת אפקטים כמו “בלמממ!” לציון רעש מנועים, “טקאטק!” לציון ירי ו”ורוווום” להמראת מטוסי הקרנף. מבצע יונתן כפי שמעולם לא חוויתם אותו.

“קומיקס טוב צריך תסריט טוב וכאן התסריט הוא לא שלי אלא מדבר בעד עצמו. זה סיפור חזק ובנוי היטב, ממש לא היה לי מה לעשות”, מספר ירחי. “כשאתה חושב על זה, אתה מבין את מה שעשו הבחורים האמיצים האלה במרחק 4,000 קילומטרים מישראל. גם היום הם יכולים לעשות דברים דומים. ילד שיקרא את הקומיקס הזה לא רק נהנה מהתמונות והסיפור, אלא מבין שהסיירת וחיל-האוויר באמת עשו ניסים ונפלאות”

החשיפה הראשונה של ירחי למבצע היתה בזמן אמת, כנער צעיר בצרפת שעקב אחרי האירוע בחדשות. משהו ממה שקרה שם עדיין נשאר איתו מאז.

כילד הייתי מצייר המון וההורים שלי עודדו אותי. הייתי מצייר גם הרבה חיילים נאצים“, הוא מפתיע. “כשההורים ראו את זה, הם הלכו עם הציורים לפסיכולוגית של בית-הספר והיא אמרה להם: תנו לו לעשות את זה, כנראה העניין של הנאצים תפס אותו. אבא שלי ברח מהרכבת, אתה מבין? היא אמרה לי שהציור זה כדי להוציא את כל הדברים השליליים החוצה. אולי זו תרפיה טובה, כי כל יצירה היא כלי להתמודדות”.

[entebbe01.jpg]

להכנת הקומיקס קדמו שנתיים של מחקר, ראיונות ונסיון לאתר חלק מהמעורבים. מעבר לאנשי מקצוע, נעזר ירחי בכל המסמכים, הצילומים והמפות שהיה יכול להשיג. הוא גם שוחח עם חלק מבני הערובה ואחד מהם מלווה את הקורא בפרשנות למתרחש.

בסיום הספר מודה ירחי, בין השאר, ל”סא”ל יונתן, טייס קרבי”. “אני מתוודה שאני לא יודע לטוס וזו בושה וחרפה“, הוא מחייך. “הייתי צריך לדעת את שפת הדיבור בקשר של חיל-האוויר ולהכיר את הנהלים של מגדלי הפיקוח. למדתי גם על הגאונות, על הראש של בני פלד ז”ל. הרבה מהתחכום הטכני שלו לא נכנס לגרסה הסופית. איזה טריקים הוא עשה שם לאוגנדים!”

מעבר לקושי לאזן בין אמנות לאמת, נתקל ירחי בקושי מהותי אחר: להבין איך להתמודד רגשית עם החלקים הקשים במבצע.

היה לי לא נוח לצייר את הקטע שבו יוני ז”ל נפגע. אבל אמרתי לעצמי שאם אני לא מצייר את זה, אני מוחק את זכרו. עד היום אני לא שלם עם הקטע הזה. אני מסתכל על התמונה שבה ממש רואים אותו נופל ושואל את עצמי: מה יהיה אם קרוב משפחה שלו רואה את זה עכשיו?”

משפחת נתניהו כבר הספיקה להיחשף לספר החדש, כך שלירחי יש תשובה. “ההוצאה הביאה לראש הממשלה את הספר ביום שהוא יצא לאור. לפי מה ששמעתי, הוא התרגש מאוד”.

***

“כדור הרעם” כמעט בודד במערכה. קשה למצוא בארץ קומיקס מודרני שעוסק בחיל-האוויר הישראלי. למה? לאשד יש תיאוריה. ”

לדעתי, חיל-האוויר נתפס כמשהו ממסדי מדי וצייר הקומיקס הממוצע רואה את עצמו כלא-ממסדי. הם כולם נחשבים בעיני עצמם לטיפוסים אלטרנטיביים, אבל לא ברור אלטרנטיביים למה בדיוק.אורי פינק הוא בעיניהם הממסד,אבל אורי פינק שגם הוא רואה את עצמו כאנטי ממסדי יגיב באלימות קשה אם מישהו יאמר משהו כזה בפניו.

לכתוב ספר כמו ‘כדור הרעם’ דורש תודעה היסטורית ורצון לחקור, מה שליוצר הקומיקס הממוצע בדרך כלל אין. אולי בגלל שליוצר הקומיקס הממוצע הישראלי היום כמו לצעיר הממוצע היום העבר והעתיד נראים אותו הדבר כמו ההווה.אם צה”ל רוצה שיהיה קומיקס על חיל-האוויר, כדאי שייזום אחד כזה בעצמו. כרגע הוא לא עושה שום דבר בכיוון וזו שגיאה חמורה”.

עד שבצה”ל יעלו על הטעות, נשאר להצטער על ההפסד הגדול של שני הצדדים: חיילי צה”ל ומאיירי הקומיקס העצמאיים. קומיקסאי נלהב מספיק יכול למצוא בחיל-האוויר הישראלי עולם ומלואו של קווים ופרצופים. תשאלו את ירחי.

טייס הוא אובייקט חלומי”, הוא מתלהב. “המדים שלו, כנפי הטיסה, הסרבל, הכל מאוד אלגנטי. גם לצייר מטוס זה דבר יפה, שנותן השראה. אני יכול לומר לך שממש היה לי כיף לצייר את מטוס ההרקולס ב’כדור הרעם’. ציירתי אותו הרבה, מכל הזוויות. אני אפילו חושב שקצת הגזמתי“, הוא מחייך.

נכתב בסיוע אלי אשד

ראו עוד

טרי והפיראטים וגברת הדרקון

כדור הרעם :הקומיקס של ג’קי ירחי על מבצע אנטבה

חיילנו בשדה הקרב -המלחמה בקומיקס העברי

שרוליק לפקודתך -החייל בקומיקס העברי

3 תגובות

  1. […] דמות הטייס בקומיקס העולמי והעברי 9 ביולי 2011 – 11:58 פורסם בזיכרון קולקטיבי, מקורות תגים אדריכלות, אומנות, אופנה, איור, חיפה, ירושלים, ישראל, מודעות, מוסיקה, מרחב, ספרים, סרטים, עיצוב, ציור, צילום, קולנוע, תל אביב, תקליט, תקשורת ועוד על אומנות […]

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שמונה עשרה − שש עשרה =