ב-30 במאי 2013  השתתפתי בערב בבית הסופר לזכרו של גיורא  לשם המשורר עורך מסאי וממייסדי “יקום תרבות”  ולרגל פרסום ספר שירתו האחרון “בין אזעקות “( קשב 2013 )  הערב היה בעריכתו ובהנחייתו של רפי וייכרט.

והנה דברי

פרידה אחרונה מגיורא לשם.

מאת אלי אשד

אינני זוכר מתי היכרתי את גיורא לשם ובאיזה נסיבות.  תחושתי היא כאילו היכרתי אותו מאז ומעולם.  זה כאילו הוא תמיד היה שם ותמיד יהיה שם.אני נזכר בדברי ההצגה של משה שמיר את אחיו המנוח  אליק בספרו “פרקי “אליק ” ש”אליק בא מן הים “( ובהערת אגב אציין שאבי צבי אשד היה ידידו של אליק ואחד האנשים האחרונים שראו אותו לפני הקרב הסופי שבו איבד אליק את חייו וכנראה האדם האחרון שלחץ את ידיו ).

לי נראה תמיד שגיורא לשם “בא מן האדמה ” האדמה ההיסטורית של תל אביב וגם כל מה שהיה בה לפני תל אביב עד התקופה הפרהיסטורית ולפניה. מן הסתם זה היה בקפה תמר בתל אביב אבל מתי ולמה איני יודע.אבל מרגע שהיכרתי את גיורא הפך להיות ידיד קרוב. גיורא לשם סייע סיוע דרמטי  מכריע בהקמת  מגזין הרשת “יקום תרבות ” שהוא שימש כעורך השירה הראשון שלו.זאת למרות בעיות הבריאות הקשות שלו והעובדה שהוא לא ראה גרוש מכל הפרוייקט הגדול הזה.

ההיכרות שלי עם גיורא לא הייתה רק אישית ,אלא גם ספרותית ומן הסתם גם זה תרם לקשר ביננו.התעניינתי מאוד ביצירותיו של לשם.לדעתי הוא אחד המסאים הגדולים בספרות העברית  לצד יורם ברונובסקי ועוד כמה מועטים מאוד אחרים. ספרי המסות שלו “מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם ” ( זמורה ביתן מודן  1991)  ו” ציירי הנמרים :   מסות על מומרים וכופרים (:   קשב לשירה 2008 ) כוללים מסות מרתקות ומרשימות הן על הספרות העברית והן על הספרות העולמית  אבל המסה, הרשימה בענייני ספרות  למרבית הצער אינה ז’אנר שנקרא רבות היום.

“יחזקאל שעל התמזה “

 

שני תרגומים שונים של גיורא לשם ליצירה אחת של ויליאם בלייק.

הוא היה גם מתרגם שירה חשוב  ויותר מכל ,כל חייו עסק  בפרוייקט ענק אחד שהעסיק אותו עד יומו האחרון : בתרגומו של המשורר האנגלי מראשית המאה ה-19 ויליאם בלייק. בלייק היה היוצר הראשון בספרות העולמית שיצר מיתולוגיה אישית משל עצמו עם פנתיאון אלים פרי יצירתו  וסיפורי בריאה משל עצמו מבלי להסתמך על התנ”ך או אחת המיתולוגיות הקיימות.  את יצירתו “נישואי העדן והשאול ”  אחת היצירות הקשות והמסובכות ביותר הקיימות בשפה האנגלית  תרגם  לשם פעמיים,בפעם הראשונה ב-1968 בהוצאת “עקד” ,בפעם השנייה כעבור כמעט שלושים שנה ב-1997 בהוצאת “קשב לשירה.  וכעבור עשור החל לתרגם  אותה פעם שלישית! והפעם פירסם רק קטעים בבלוג שלו ברשת. התרגום הזה למיטב ידיעתי מעולם לא הושלם ,ככל הנראה גיורא מעולם לא הרגיש שענייניו עם בלייק מתקרבים לשלמות ששאף לה.

עבורי  שהיכרתי לראשונה את דמויות האלים הקדמונים של ויליאם בלייק דווקא דרך סידרת מדע בדיוני בשם “בוראי העולמות ” של סופר מדע בדיוני בשם פיליפ חוזה פארמר שהשתמש בדמויות של בלייק בצורה שונה לגמרי עבור סיפוריו שלו היה זה סוג של התגלות לקרוא את היצירות המקוריות של בלייק על אלים אלו בתרגומו של לשם. עד היום אני רואה את הפואמות של  ויליאם בלייק ” על האלים שלו כסוג של “ברית ישנה “,את הסיפורים של פארמר על אותם אלים ” כ”הברית החדשה” ,ואת התרגום של לשם שלהם לעברית כמקבילה הפוכה  של תרגום המלך ג’ימס של התנ”ך לאנגלית שהייתה לו השפעה גדולה כל כך על הספרות האנגלית לדורותיה ( והרבה יותר גדולה מזאת של שיקספיר).

.בלייק נחשב לאחד המשוררים הקשים באנגלית רק גיורא לשם  ורות בלומרט ( וגם יהושע כוכב )  העיזו לתרגמו בצורה שיטתית לעברית.לשם  כתב אחרית דבר והסברים לספרה של בלומרט ” ירושלים :האצלתו של הענק אלביון” שיצא לאור בהוצאת “קשב”  ב-2012. והוא היה בבחינת שירת הברבור של גיורא ופרידתו מעולם השירה והתרגום.  ולדעתי אחד מארבעת ספרי השירה החשובים ביותר שיצאו בעברית באותה השנה.

וכאן נשאלת השאלה  מה גרם לגיורא לשם התל אביבי השורשי שעסק רבות כל כך בתל אביב ובעברה להתעניין בעולם הדמיוני של ויליאם בלייק ?אולי משום שראה את בלייק כמשורר העברי ביותר בשפה האנגלית “יחזקאל שעל התמזה ” כפי שנהג לכנותו.

אולי נמשך ליקום הבדיוני המפורט בעל ההיגיון הפנימי העמוק  שאותו יצר בלייק בספריו.היגיון שיוכל להיות מובן רק לכמה  יודעי ח”ן מומחים ליצירת בלייק שגיורא היה אחד מהם. 

גיורא  עצמו יצר מעין עולם כזה בספרו המובן פחות מכולם ” הנה ימים באים :שיר בי”ז פרקים ( הוצאת קשב 2007) .

בספר זה נתן לשם מעין היסטוריה שירית  של העיר וינה במשך אלף שנה ובמיוחד של יהודיה  דרך נקודת ראות סרקסטית שבשלב מסויים מתגלה כדומה או זהה לנקודת הראות של העיתונאי הסטיריקן קרל קראוס ,שלשם העריץ וכתב עליו מסה חשובה.אימו של לשם באה מוינה נכון ,  אבל הוא עצמו התל אביבי השורשי מה לו ולוינה?

לדעתי וינה עבורו הייתה עולם רחוק ואקזוטי  כמו העולם של בלייק ועם זאת קרוב ומובן כמו העולם של בלייק על שלל ההתיחסויות המקראיות שלו. הוא נמשך אליו גם בגלל שוינה על בתי הקפה הספרותיים והתרבותיים שלה הזכירה לו את תל אביב ועם זאת לכאורה הייתה שונה ממנה.ולכן תיאר אותה בפרטנות כזאת בספרו.וינה היא העולם המקביל  של גיורא לשם,המציאות שבה היה רוצה לחיות אילו לא חי כבר בתל אביב,ביתו האמיתי והרוחני במשך כל חייו.

אסיים בקריאה של קטע מרשים מאוד לדעתי מספרו של גיורא “הנה ימים באים ” קטע המתרחש בימי השולטן סולימן המפואר ודן ביחסים בין השולטן והסופר שלו,קטע שלדעתי אומר הרבה מאוד על הדרך שבה ראה גיורא את השירה ואת המשוררים בכלל.  :

סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ

אֶתְמוֹל פִּדֵּר הַשֻּׂלְטָן אֶת פָּנָיו

וְסִלְסֵל אֶת שְׂעָרוֹ כְּיָקִינְטוֹן.

הָיִינוּ תְּמִימֵי דֵּעִים שֶׁחָזוּתוֹ נִכְבָּדָה מְאֹד.

רוֹמַמְתִּי אֶת חֲזוֹנוֹ בִּכְתָבַי

לְתִפְאֶרֶת מַלְכוּתוֹ וְחִין שִׂכְלוֹ.

הִמְתַּנְתִּי בְּחִיל וּבַעֲנָוָה לְמוֹצָא פִּיו.

תָּלִיתִי אֶת עֵינַי בְּקוֹמָתוֹ הַשֵּׁישִׁית,

בִּזְקַן הָעֶלְיוֹן,

מְסֻחְרָר, וְלֹא מִיַּיִן.

מַבָּטוֹ הַשַּׂגִּיא פִּכֵּחַ אוֹתִי פִּתְאוֹם.

“אָהַבְתִּי אֶת שִׁירָתְךָ

בְּרוֹמְמָה אֶת קַרְנֵנוּ הַזְּהוּבָה

וְעַכְשָׁיו קֻלְמוּסְךָ מְאַכְזֵב,

שֶׁלֹּא לוֹמַר מְכַזֵּב,” אָמַר,

“עֵת לָדַעַת: עֵט אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה.”

“אֵינֶנִּי יוֹרֵד לְסוֹף דַּעְתְּךָ,”

אָמַרְתִּי בְּלָשׁוֹן נְבוּבָה.

“תֵּרֵד,” אָמַר הַמְחוֹקֵק וְחִיֵּךְ.

וְעוֹד אָמַר, כִּמְעַט בְּרֹךְ:

“בּוֹא.”

וְחִיֵּךְ.

בִּשְׂפָתַיִם אֲדֻמּוֹת נִשֵּׁק סַיִף

וְהִנִּיחַ בְּכַף יָדִי.

וְחִיֵּךְ.

בְּיָדַיִם רָמוֹת חָשַׂף אֶת צַלְעוֹת הָאָסִיר,

יָנִיסַר.

יֵשׁוּעִי נִסְתָּר.

“כָּאן,” חִיֵּךְ הַשֻּׂלְטָן,

“בֵּין הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית.

כָּאן.”

“בְּדִיּוּק כָּאן,” אָמַר

הַמְחוֹקֵק וְשָׁנָה וְהִצְבִּיעַ

בְּאֶצְבָּעוֹ הַמַּלְכוּתִית.

הַדָּם הַחַם נִתַּז עַל יָדִי.

דָּמַמְתִּי דֹּם עַל עָמְדִי.

“מְשׁוֹרֵר בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִלָּה,

וְהַמִּלָּה דָּם וּדְמָמָה,”

אָמַר הַמְחוֹקֵק בְּחֶמְלָה. וְחִיֵּךְ.

“בֶּן־אָדָם הוּא לַהַב מְמֹרָט,”

הוֹשִׁיט אֶת הַלֵּב הַשּׁוֹתֵת,

“וְלֹא בָּא לְהָטִיל שָׁלוֹם בָּאָרֶץ

כִּי אִם חָרֶב,” אָמַר. וְחִיֵּךְ.

וְהֵסֵב אֶת פָּנָיו.

….. כַּיּוֹם אֲנִי בֶּן־חוֹרִין כְּלָשׁוֹן נְצוּרָה,

מְשׁוֹרֵר בְּלִי חָצֵר וּבְלִי עֲזָרָה.

תַּוֶּיהָ הָעֲקֻבִּים, הַשְּׁחֹרִים,

שֶׁל הָעֵת עַל הַכֹּתֶל

מְנַבְּאִים כִּי לִי יִיקַר מְאֹד חֶסֶד בְּדִידוּתִי.

חַיַּי עֵט לַבָּאוֹת

אַךְ סוֹף דָּבָר הַכֹּל יִשָּׁמַע

כִּי מִשִּׁירָה יְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת.

תודה רבה לכם.

וראו עוד על גיורא לשם:

גיורא לשם בויקיפדיה

גיורא לשם ז”ל הודעת הספד ב”יקום תרבות “

אלי אשד על הזהות השאולה של גיורא לשם

3 תגובות

  1. […] "משורר בורא עולם במילה והמילה דם ודממה " :ההספד הסו… לאהוב את זה:אהבתי טוען… מאת מספר 666, בתאריך יולי 30, 2013 בשעה 7:40 am, בקטגוריה Uncategorized, שירה. תגים: גיורא לשם, הרצאה. אין תגובות פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק. « ריצ'רד מתיסון סופר הפרנויה המושלם […]

  2. יהי זכרו ברוך!
    אני, באופן אישי, אסיר תודה כפולה ומכופלת לגיורא לשם: הוא קם ממיטת חוליו, ובא לבקרני בדוכן של “עם עובד” בשבוע הספר העברי, ועל הביקורת האמיצה והנוקבת ששלח בפרופ’ דן מירון שהיה ידידו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

1 × ארבע =