דוד אבידן - תוצאות חיפוש

עמוס אדלהייט ידוע בחוגי הספרות העברית כאחד מעורכי כתב העת "עמדה" וגם כמבקר אכזרי וקטלני באופן מיוחד של שירה. אבל הוא גם משורר בולט ,אחד המועטים המשתמשים ביצירתם באלמנטים של מדע בדיוני מצד אחד ,ופואמה ( למעשה אידיליה ) היסטורית מצד שני כפי שעשה בספרו "איגרת מפלסטינה" (2008). יובל גלעד מנתח את יצירתו החדשה.

בביקורת על ספרו החדש של מיכאיל גרובמן, "החירות מגיעה עירומה", מצביע דניאל עוז על הגורמים הגסים והמתיילדים בשירה ומנסה לעמוד על טיבם.

יובל גלעד סוקר את הספר "הסולנית " ספרה של ללי ציפי מיכאלי דמות מוכרת בעולם השירה התל אביבי.

מאמר מהגיליון השלישי והמרשים מאוד בעריכת יהודה ויזן "דחק". מאמר ניתוח שלאחר המוות על אחד מכתבי הספרותיים היותר חשובים ושנויים במחלוקת של השנים האחרונות.

אחד מספרי השירה הבולטים של השנה הוא ספרה הראשון של נועם פרתום להבעיר את המים באש" (חרגול, 2012). הספר נבחר בידי אלי אשד במגזין "יקום תרבות "כאחד מארבעת ספרי השירה הבולטים בשפה העברית של שנת 2012.הוא זכה למאמרי ביקורת משבחים רבים ולתגובות רבות עוד יותר בתיקשורת ששום משוררת חדשה לא זכתה להם מאז ימי ספר השירה הראשון של סיוון בסקין .ומה שחשוב מכל ,הוא לא השאיר איש אדיש לטובת או לרעת המשוררת. והנה מאמר הניתוח הביקורתי המפורט של יובל גלעד:

מבקר השירה יובל גלעד ממשיך את מאבקו בביקורת השירה העכשווית.

מסע בעקבות מיטב הקליפים המוזיקאליים באנימציה שנעשו במדינת ישראל ב-40 השנים האחרונות. יסמין אבן זמרת כותבת ומוזיקאית רב תחומית, וחובבת ענקית של אנימציה ישראלית , יצאה לעשות סדר מבין מאות סרטי האנימציה שנעשים כיום בתור זהב זה של אנימציה ישראלית עוד מאז שנות השבעים ,ולבחור את הקליפים המוזיקליים שבעיניה הם קליפי האנימציה המקוריים הטובים והמרשימים ביותר שנעשו עד כה נכון לסוף 2012 במדינת ישראל.

ניתוח של מצב ביקורת השירה בישראל בעשור השני של המאה ה-21.