אלי אשד, יו"ר ועד יקום תרבות והעורך הראשי של יקום תרבות, ממליץ

על הסרט "ג'וני אינגליש מכה חזרה"

כרזת הסרט ״ג׳וני אינגליש 3״
כרזת הסרט ״ג׳וני אינגליש 3״

ברוח פורים, המלצה על סרט קומדיה.

לאחרונה צפיתי בנטפליקס בסרט "ג'וני אינגליש מכה חזרה" השלישי בסדרת סרטי "ג'וני אינגליש", הסוכן החשאי הבריטי המטומטם במיוחד שהמזל משחק לו בלי סוף, בכיכובו של רואן אטקינסון הגדול, הזכור כ"הפתן השחור" ו"מר בין", סדרות מופת קומיות בריטיות.

זוהי כמובן פרודיה מרושעת על ג'יימס בונד, אבל מה שמעניין שהסרט, מ-2018, חוזה את מה שקורה היום עם אילון מאסק, שמואשם שהוא מנסה להשתלט על ממשלת ארה"ב.

דמות הנבל בסרט ממש דמויית מאסק, והשחקן (ג'ייק לייסי) בהחלט דומה לו חיצונית (ראו בויקיפדיה את התמונה של מאסק). זהו אחד ג'ייסון וולטה, טיפוס שחצן ומוחצן במיוחד, "יודע כל" מעצבן, מיליארדר מעמק הסיליקון שמוזמן לאנגליה, ומטרתו להשיג את כל המידע הממוחשב של אנגליה ושל שאר ארצות אירופה. אם לא יענו לדרישתו הוא מאיים להשמיד את האינטרנט ולגרום לחורבן עולמי.

הסרט מצחיק אבל לאור המאורעות האקטואליים זה לא הדבר החשוב.

אני תמה האם אילון מאסק צפה בסרט הזה? בהחלט יכול להיות.

האם הסרט נתן לו רעיונות כלשהם? לא מן הנמנע.

יש אגב סרטים נוספים עם עלילה דומה בסדרת המקור ג'יימס בונד, ובהחלט סביר שמאסק צפה גם בהם, על פי מה שידוע על טעמו כחובב מד"ב ואקשן.

למעשה זוהי עלילה די שגרתית על מליונר מטורף שרוצה להשתלט על העולם, שקיימת עוד מספרים מהמאה ה-19. אפילו ז'ול ורן כתב ספר כזה, "שליט העולם", על מדען מטורף שמאיים על העולם.

אבל באף אחד מהם לא זכור לי שהנבל כל כך הזכיר במראה החיצוני ובהתנהגות הכללית את אילון מאסק.

צפו אתם בעצמכם בסרט. ותשפטו.

בהחלט מומלץ לצפיה ומחשבה בעקבות מה שקורה היום בארה"ב.

ובלי קשר לסרט כדאי לקרוא מה שאנשים שמכירים את מאסק היטב חושבים עליו עכשיו לדוגמא כאן.

מקדימון הסרט:

יואב איתמר, עורך התיאטרון של יקום תרבות, ממליץ

על ההצגה "פסטרמה"

כרוז ההצגה ״פסטרמה״
כרוז ההצגה ״פסטרמה״

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה", כתב טולסטוי בפתח הספר "אנה קרנינה". מעטים יודעים שבמהלך הספר טולסטוי מוכיח את ההפך. אני נדרש ליצירה זו, שיש בה הרבה מן המשותף עם המחזה של הדר גלרון, כדי לנסות ולסכם את החוויה התיאטרלית שעברתי הערב בפרינג' של באר שבע. 

בתקציר ההצגה בתוכניה מוסבר שהמחזה הוא בעצם על תמר, שאחרי שנות ניסיונות קשים מביאה לעולם בן, וחשה ניכור כלפיו. התהליך שעוברת תמר, אשר חייה מתקלפים כמו בצל, מסייע לה להגיע להשלמה עם קיומו ועם תפקידה, עם עברה, ההווה, והעתיד.

אי אפשר לנהל דיון אמיתי על ההצגה בלי לדבר על כך שבתהליך המתחולל נגד עינינו, תמר מקבלת את העובדה שאביה תקף אותה מינית, ושרק יד המקרה הביאה לסוף ההתעללות, כאשר נהרג בתאונת דרכים. וגם על העובדה שהלידה של הבן מתרחשת בסמוך ליום האזכרה של האב.

פסטרמה 3. צילום יאן
פסטרמה 3. צילום יאן

למרות היעדרותם הפיזית של גברים מן הבמה – הרי הגברים נוכחים ברוחם, ולא כולם רעים או אלימים. בסיום ההצגה חלקה איתנו גלרון שההצגה מבוססת על סיפור אמיתי שהתרחש לקרובת משפחה, ושאחד (או אחת) מכל חמישה ילדים בישראל עובר תקיפה מינית.

בהצגה איש לא קם לנקום את חילולה של הבת, אלא להפך, מעשיו של האב התוקף והאלים זוכרים למירוק, לטיהור, ולאישרור – ואולי זה הדבר הנורא מכל.

כבן לאם הפעילה בארגון מסל"ן (מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות) אני יודע שכמעט כל אדם ואישה במדינה חווים אלימות בצורה כזו או אחרת לאורך חייהם. הצפייה בהצגה מציפה כמובן את כל הסיפורים האקטואליים והמוכרים, כמו זה של יעל שרר, ועד לסיפור של בתה של אליס מונרו, שלאחר פטירתה גילתה שאביה התעלל בה מינית ומונרו ידעה על כך ומחלה לו, והמשיכה לחיות איתו.

השפה הבימתית שבה כל הדמויות קשורות בבד אחד ומגלמות צדדים שונים של תודעת היולדת היא מיוחדת ופורצת דרך, ואני מקווה שגברים רבים ונשים רבות יבואו לצפות בהצגה ייחודית וחשובה זו.

מאת ובבימוי הדר גלרון, עיצוב תנועה רן בן דרור, תפאורה ותלבושות רועי וטורי, מוסיקה איתמר גרוס, תאורה יאיר סגל, כוריאוגרפית שותפה סשה צ'רנבסקי, ע. בימאית מעין קילצ'בסקי, הפקה הדר גלרון ויויו טינג-אי, ניהול הצגה גיא ישראלי, צילום תמונות נתן יעקובוביץ.
בהשתתפות אלכסנדרה צ'רנבסקי (סשה), מעין קילצבסקי / ליטל לוזון, נטע עמנואל, יעל שרייבר, הדר גלרון.

ההצגות הבאות: יום א', ה-30 במרץ, תיאטרון הבימה, בשעה 20:00; מוצ"ש, ה-26 באפריל, תיאטרון הבימה, בשעה 21:00
להזמנות : https://tinyurl.com/2s44xcmp
או בטלפון: 03-6295555

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על עבודת המחול גודאני & פוניאדקיס-Godani & Foniadakis

כרזת המופע של קמע
כרזת המופע של קמע

"קמע" היא להקת מחול עכשווי, אשר שמה לה למטרה לקדם רקדנים מבאר שבע ומסביבתה. הרקדנים שהצטרפו ללהקה, מרחבי הארץ ומהעולם, עברו לגור בבאר שבע. הלהקה מופיעה בדרך קבע במשכן לאומנויות הבמה בעיר, וכן מצפינה לסוזן דלל בתל אביב, להיכל אומנויות הבמה בהרצליה, ועוד.

תמיר גינץ, המנהל האומנותי והכוריאוגרף של הלהקה, מרבה לשתף פעולה עם הכוריאוגרפים המובילים בעולם ומזמין אותם ליצור עבור "קמע".

בשנת 2022 הלהקה הופיעה עם 2 עבודות תחת השם "Legends", והחל מ-6.3.2025, הלהקה מעלה את המופע "גודאני & פוניאדקיס – Godani & Foniadakis", על שם שני הכוריאוגרפים.

מתוך העבודה של גודני OmniForge
מתוך העבודה של גודני OmniForge, צילום כפיר בולוטין

"Omniforge", עבודת המחול של יאקופו גודני האיטלקי, מבוצעת ע"י "קמע" בבכורה עולמית. בנוסף לכוריאוגרפיה, גודני עיצב עבור היצירה את התלבושות ואת התאורה. העבודה בולטת במוזיקה ייחודית, כלית, הכוללת צלילים חדים-מתכתיים, בהלחנתו של Ulrich Muller.

כפי שכתוב בתוכנייה, "אומניפורג'" היא מכונה הצורכת אנרגיה. הרקדנים, נשים וגברים, העוטים בגדי גוף אחידים, הדוקים, שחורים, שקופים למחצה, נמצאים בזרימה מתמדת, במבנים קבוצתיים מורכבים, וכן בהרכבים של זוגות ושלישיות. תנועת גופם עוקבת במדויק אחר המעברים המוזיקליים המקוטעים והמתחדשים. הביצוע המרהיב משלב דיוק טכני עם הבעה יצירתית.

מתוך העבודה של פוניאדקיס "אדוניס"
מתוך העבודה של פוניאדקיס "קוסמוס", צילום כפיר בולוטין

אחרי ההפסקה, הרקדנים שוטפים את הבמה בבגדים חופשיים, מתנפנפים של כחול-שמיים בעבודת המחול "קוסמוס" של אנדוניס פוניאדקיס משנת 2013, בבכורה ישראלית. העבודה מלווה בפס קול מגוון מאוד, המשלב מוזיקה אלקטרונית ותזמורתית מאת  Julien Tarride. הכל נמצא בתנועה: הגופים, שולי הבגדים, וכן השיער הפזור של הרקדניות, בשונה מהמראה האסוף המהודק, המאפיין עבודות מחול.

וכך מצוטט אדוניס פוניאדקיס, הכוריאוגרף, בתוכניית המופע: "המטרה שלי הייתה ללכוד את הדופק של הקיום העכשווי – המתח בין כאוס לסדר, אינדיבידואליות וקולקטיביות – באמצעות שפה פיזית אינטנסיבית, שפורצת את גבולות המהירות, הדיוק והעומק הרגשי".

תמיר גינץ על המופע: "דווקא עכשיו, כשכולנו צמאים גם לרוח הבינלאומית שתחזק אותנו, שניים מהיוצרים הכי מבוקשים בעולם בוחרים לתת אמונם בלהקת המחול קמע כבמה ליצירותיהם. זהו חיזוק משמעותי של ערוץ היצירה הבינלאומי של מאסטר- כוריאוגרפים בלהקת המחול קמע. לאחר נאצ'ו דואטו, יוהאן אינגר, מרקו גקה ועוד, קמע, ממצבת את מעמדה אצל היוצרים הכי מוערכים בזירה העולמית כקול אמין וייחודי עבור הרפרטואר שלהם בישראל. אני גאה שאנחנו יכולים להעניק לקהל בישראל, חוויה בינלאומית עם הרקדנים הנהדרים שלנו".

המופע "גודאני & פוניאדקיס-Godani & Foniadakis" יחזור לבמות בבאר שבע ובתל אביב בשלושה מועדים בחודש מאי השנה.

הפוסט הקודםבביתו של גתה
הפוסט הבאתעוקת הלב השבור של א.נ. גנסין – תרתי משמע? חלק ב׳
סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ("בבל", 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ("מודן", 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
על אודות יואב איתמר עורך מדור השירה והתיאטרון של "יקום תרבות". נולד בחיפה, בגר בנגב, חי בתל אביב. ערך למעלה מ-50 ספרים במסגרת "חבר לעט", תרגם שניים, הוציא לאור את הספר השירים "חוד הלב" ("קשב לשירה", 2012). נוסף על כך משמש כמורה לכתיבה ולספרות, כמבקר תיאטרון, כחוקר ספרות ותרבות וכמו"ל משותף (יחד עם חני שטרנברג) של כתב העת והוצאת הספרים "מקף".
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה חמישה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020); ״הרחבת המבט״ (2024). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה. בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה, אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שהתמחה בעתידנות. אני בין מקימי עמותת ״יקום תרבות״, וחבר ועד מאז הקמתה, והעורך הלשוני בפועל של אתר העמותה מאז 2019.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

1 × ארבע =