פרופסור אלעזר וינריב מספר את סיפור חייה של אימו, ביאטה רוזנפלד, היא ברוריה וינריב, שבין שאר דברים הייתה החוקרת הרצינית הראשונה של תולדות גילגול הסיפור היהודי של הגולם.
הדיון בפרק שאנו מביאים מספרו של פרופ' וינריב במוטיב הגולם הקם על יוצרו (עמוד 48 ואילך) רלוונטי במיוחד לדיון בימינו בסכנות ה-AI, וראו גם את התוספת של ד"ר אלי אשד לאחר הפרק.
המערכת.
ב-1934 יצא לאור בגרמניה ספר מחקרי בן 183 עמודים שהתבסס על עבודת הדוקטורט של המחברת, ביאטה רוזנפלד. זה היה אולי הספר הראשון מסוגו על גילגוליה של מעשייה יהודית בספרות הגרמנית "הגולם בתרבות ובספרות הגרמנית".Die Golemsage und, ihre Verwertung in der deutschen Literatur
בגרמניה של 1934, תחת השלטון הנאצי, הייתה אמירה ברורה בפרסום ספר כזה. ויש להניח שהוא לא מצא חן בעיני השלטונות. כל עותקיו של הדוקטורט שיצא כספר נשרפו, והוא מיד הוצא שוב לאור.
בארץ ישראל הספר עורר עניין רב כנראה אצל פרופסור גרשום שלום שהכיר ספר זה היטב, ואולי בהשפעתו הסופר דב שטוק, לימים סדן, כתב עליו מאמר סקירה ארוך בכתב העת של אגודת הסופרים "מאזניים" שפורסם ב-1935, בזמן שהחושך כבר השתלט על גרמניה ועל התרבות הגרמנית.
ביאטה רוזנפלד היא ברוריה וינריב עלתה לארץ ב-1936.
היא הכירה את גרשום שלום בירושלים, אבל אנחנו לא יודעים אם הזדהתה בפניו כביאטה רוזנפלד.
המאמר הוא פרק מאוטוביוגרפיה של פרופסור וינריב שאנו מפרסמים כאן באדיבות המשפחה.
המערכת
אחרית דבר מאת ד"ר אלי אשד
הממציא של סיפור הגולם מפראג לא היה ברטולד אוארבך ברומן "שפינוזה" שפורסם ב-1837, וככל הנראה ביאטה רוזנפלד לא חשבה כך בשנות השלושים כשכתבה את המחקר. היא חשבה אז שזאת אגדה קדומה, אבל היא התקרבה להבנה שבעצם הסיפור בפירסומו בדפוס אינו קדום כלל, הוא חדש מאוד ואינו קודם למאה ה-19.
ההנחה שאוארבך הוא זה שהמציא את סיפור הגולם מפראג באה מחוקרים אחרים בראשית המאה ה-21, ובהם אנוכי.
אלא שכיום ברור לנו על סמך העדויות שהתגלו מאז שכנראה גם זה לא נכון.
ידוע לנו היום שגירסאות מוקדמות, וככל הידוע כיום הראשונות, של הסיפור פורסמו ב-1834 וב-1836 בידי אנשים אחרים.
כיום אני חושב שממציא סיפור הגולם מפראג היה לודויג פרנקל, שהמציא את הסיפור בשנים 1832-1833. הוא סיפר אותו בעל פה בגירסאות שונות, כולן שלו, לאנשים שונים, בהם סופרים שונים, והפיץ אותו בעלונים שהפיץ בבתי הכנסת בוינה ומחוצה לה מתוקף תפקידו כמזכיר הקהילה היהודית של וינה.
כך יצר את הרושם שסיפור הגולם מפראג הוא סיפור עממי קדום עוד מהמאה ה-17, ובו זמנית הפיץ אותו גם בקרב קהילות יהודיות שונות וגם בקרב סופרים גרמנים אוסטרים וצ'כים.
ראו על כך כאן במאמר כאן: מה למהר"ל מפראג ולגולם.
קיראו גם את המאמר של דב שטוק-סדן על ספרה של רוזנפלד על הגולם כאן.
בסרט שעשתה אילנה כהן-פנר "אמא והגולם" מספר פרופ' אלעזר וינריב על אמו, שחקרה את סיפורי הגולם בתרבות הגרמנית, וההשפעה שהייתה לגולם ולמחקר על חייו ועל חייה.
צפו בסרט:
