במסגרת פרויקט "שירים מתכתבים" המשוררת טלי כהן שבתאי מגיבה לשיר ידוע של המשוררת זלדה.
שני יסודות / זלדה
הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹש
כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה
כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן
כַּמָּה עוֹטֶה גָאוֹן
מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל
אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים
הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה
בְּלִי שֶמֶץ שֶל טֵרוּף
בְּלִי שֶמֶץ שֶל רוּחָנִיּוּת
בְּלִי שֶמֶץ שֶל דִּמְיוֹן
בְּלִי שֶמֶץ שֶל חֵרוּת
בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.
לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת
אֶת הַמִּמְסָד
שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ
בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.
הַבְּרוֹש שוֹתֵק,
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִמְיוֹן
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת
אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָבִין
הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַאֲמִין.
"שני יסודות" של זלדה: שחזור / טלי כהן שבתאי
שיר מתוך הספר "תשע שנים ממך" בהוצאת ספרי עיתון 77, שנת 2018
הָיִיתִי רוֹצָה לְהִתְהַווֹת
"בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל טֵרוּף" כְּמוֹ הַנָּשִׁים
הָאֵלּוּ, שֶׁכָּל עִסְקָנָן בַּמִּטְפַּחַת עַל הָרֹאשׁ
וּכְמוֹ יוֹצְאוֹת הַן מִיקִיצָה בְּגָלַקְסְיָה אַחֶרֶת
לִטְרֶמְפִּיאָדָה וּלְעוֹד יוֹם שֶׁלֹּא אֵדַע
אֶת יוֹמָן.
וְהֵן לְ/ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת שֶׁל פִּסְקָה
בַּעֲלַת הַתְחָלָה אֶמְצַע וְסוֹף
דֶּרֶךְ
לְלֹא רִבּוּי נְתִיבִים אֵין צֹרֶךְ בְּהֶסְדְּרֵי
תְּנוּעָה וְתָמִיד קַיָּם שֶׁטַח
הַפְרָדָה
כָּלְשֶׁהוּ.
הָיִיתִי רוֹצָה לְהִתְהַווֹת
"בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל הִגָּיוֹן" כְּמוֹ הַנָּשִׁים
הָאֵלּוּ
הַמְּקַבְּלוֹת בְּזוֹ הָעֵת בְּשִׁעוּר סִפְרוּת בְּאַנֶקְדּוֹטוֹת
שֶׁל חֻלִּין פְּשָׁט וְסֵבֶר שַׁאֲנָן לְמִשְׁמַע
שִׁיר אַהֲבָה בֵּין גֶּבֶר-לְנַעַר מֵאֵת יְהוּדָה הַלֵּוִי
"כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ מִשְׁתּוֹלֵל בְּתוֹכִי"
וְהֵן? בְּעִסְקָנָן מְקַבְּלוֹת אֶת נִסּוּחוֹ בְּמִשְׁנִיּוּת
בְּהַפְשָׁטָה בְּלֵית חֲרִיגָה
לְשׁוּלֵי הַדַּף וּכְדֶרֶךְ אַגַּב
רַק לִזְכוּת הַפּוֹאֶטִיקָה (שֶׁל הַשִּׁיר), חֶדְוַת הַפּוֹאֶטִיקָה שֶׁל הָעֵת הָעַתִּיקָה
וְדֹחַק הַזְּמַן שֶׁל הַבֵּיְבִּיסִיטֶר
בְּדִירָתָן הַטְּרוֹמִית
בְּנָפַת בֵּית לֶחֶם.
הָיִיתִי רוֹצָה לְהִתְהַווֹת
"בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל חֵרוּת" כְּמוֹ הַנָּשִׁים
הָאֵלּוּ
שֶׁהָאִידֵיאוֹלוֹגְיָה שֶׁלָּהֶן מְאֻרְגֶּנֶת
עַל פִּי תַּחֲנוֹת:
רַעְיָה אֵם וּבַעֲלַת מִקְצוֹעַ
אַךְ הֵן יַחֲסִית לִיבֶּרָלִיּוֹת לְאֵל חַנּוּן וְרַחוּם
הַנָּשִׁים הָאֵלּוּ.
נִתְפַּשְׂנוּ עַל יְדֵי הָעַיִן הָאֱנוֹשִׁית
כִּשְׁנֵי יְסוֹדוֹת:
הֵן לַ"בְּרוֹשׁ" וְאָנוֹכִי לַ"לֶּהָבָה"
הָיִיתִי רוֹצָה לְהִתְהַווֹת כְּמוֹ הַנָּשִׁים
הָאֵלּוּ שֶׁלֹּא אָבִין, לֹא אָבִין.
קראו עוד
הקשיבו לשיר של זלדה מולחן בידי רפי פרסקי: