ד"ר אליהו בורוכוב, חבר יקום תרבות, ממליץ
על הספר "הרפון – המלחמה החשאית בכספי הטרור"
"הרפון – המלחמה החשאית בכספי טרור" מאת ניצנה דרשן-לייטנר וסמואל כץ, 300 עמוד, הוצאת ידיעות אחרונות 2017.
לפי תיאורו הספר הוא על המלחמה במקורות הכספים שממנים את הטרור נגד ישראל, בעיקר על ידי יחידת "צלצל" (harpoon באנגלית) במוסד. למעשה הספר מתאר את כמעט כל ההיסטוריה של פיגועי הטרור מאז ראשית שנות השמונים, את האירגונים של הטרוריסטים הפלסטינאים, הלבנונים (חיזבאללה), והאיראנים (משמרות המהפכה).
מייסד "צלצל", ראש המוסד המיתולוגי מאיר דגן ז"ל, השתמש בתחבולות עוד בשירותו הצבאי. כך לדוגמא מתואר בספר כיצד הוא, וכמה מאנשיו, התחפשו לבכירים של אש"ף שהגיעו בסירה לחוץ עזה, דרשו מן המפקד המקומי של החזית לשחרור פלסטין להתייצב בפניהם לבירור נאמנותו, וקיבלו ממנו את שמותיהם, מספרי הטלפון, והכתובות של אנשיו – כולם חוסלו.
אנליסטים ורואי חשבון שפעלו מטעם המטה למלחמה בטרור (שם הוקמה "צלצל" במקור עד שעברה למוסד) חשפו עד 2002 את הערוצים שדרכם קיבלו כסף מחבלים שביצעו עשרות פיגועים, בין השאר את הפיגוע במסעדה סבארו במרכז ירושלים, בדולפינריום שבחוף הים בתל אביב, ובמלון פארק בנתניה. התברר שהכסף הגיע מסניפי הבנק הערבי (The Arab Bank). זהו בנק גדול שמרכזו בעמאן, והיו לו 17 סניפים ביהודה שומרון ועזה. האינפורמציה הזאת היתה הבסיס לתביעות משפטיות בבתי משפט בארצות הברית, שתבעו מן הבנק פיצויים בשם המשפחות שנפגעו בפיגועים שהמימון שלהם הגיע דרך הבנק. טחנות המשפט בארצות הברית טוחנות לאט, אך בסופו של דבר, בספטמבר 2014, פסק בית משפט פדרלי בברוקלין ניו יורק שהבנק אחראי לפעולות הטרור שמומנו דרכו. על הבנק הוטל קנס של 24 מיליון דולר.
הספר מתאר גם את השחיתות של יאסר ערפאת. כל התרומות שהועברו אליו מגורמים שונים במדינות ערב ומארצות אחרות נכנסו לחשבונות בנק אישיים שלו. היו לו הכנסות מעסקי הסמים שהוברחו לארצות ערב. בחלק מן הכספים הוא השתמש למימון מחבלים שביצעו פיגועים בישראל. השבועון Forbs העריך שההון שלו הסתכם ב-200 מיליון $. אמ"ן העריך שההון שלו הגיע ל-1.2 מלירד דולר.
עוד דוגמא לתחבולות "צלצל" – איש עסקים פלסטיני שגר בברזיל התקשר עם מוחמד רשיד, שהיה איש הכספים של ערפאת, והציע לו הצעה מפתה, השקעה שעשויה להניב 30% עד 40% בזמן קצר. רשיד התפתה והשקיע 10 מיליון דולר, ואמנם קיבל רווח של 30% תוך חודש. אחרי זה הוא השקיע עוד כספים של ערפאת, והמליץ לעוד מקורבים להשקיע בקרן ההשקעות הזאת. ואז יום אחד הקרן נעלמה. האיש נעלם. לטלפונים לא היתה תשובה. בסך הכל נעלמו בערך מיליארד דולר ויאסר ערפאת אישית הפסיד בערך 100 מיליון דולר.
אחרי מלחמת לבנון השנייה המוסד התחיל להתעניין בסחר הקוקאין וסמים אחרים, שהיה מקור הכנסה חשוב של חיזבאללה. בסחר הזה בלט פעיל לבנוני בשם גאזי עאטף נסר-א-דין. הנ"ל התידד עם הדיקטטור דאז של ונצואלה, הוגו צ'אבס, ועם שר החוץ שלו (והדיקטטור הנוכחי של ונצואלה), ניקולס מדורו, והם מינו אותו כשגריר ונצואלה בדמשק. המוסד גילה שמרבית הרווחים מעסקי הסמים של חיזבאללה מולבנים בבנק לבנון-קנדה. בשנת 2009 הגישו עורכי הדין של "שורת הדין" (שהמייסדת שלו היא אחת מכותבות הספר, ניצנה דרשן-לייטנר) תביעה בבית משפט פדרלי בניו יורק, וטענו שבנק לבנון-קנדה צריך לעמוד למשפט בארצות הברית, למרות שאין לו סניף בארה"ב. כמו כן תבעו את בנק אמריקן אקספרס בניו יורק, שהיה הקורספונדנט של בנק לבנון קנדה. בשנת 2012 קבע בית המשפט העליון של ניו יורק שאפשר לשפוט בניו יורק בנקים זרים שמנהלים עסקים על ידי קורספונדנטים בניו יורק, וכן שהבנקים הקורספונדנטים אחראים על הפעילות של הבנקים הזרים. הפסיקה הזאת שינתה את ההתנהלות של כמעט כל הבנקים בעולם. שנזהרים לא לנהל חשבונות עבור ארגוני טרור.
ב-2017 פורקה יחידת "צלצל" במוסד, כנראה גם בשל האיסור של נתניהו על פעילות נגד חמאס, ונפתח "המטה ללוחמה כלכלית בטרור" במשרד הבטחון, שעליו נאמר שמצד אחד הוא יכול לעשות דברים שהמוסד לא יכול היה לעשות, ומצד שני שאינו יכול לפעול כמו יחידה שהיא חלק במוסד.
לסיכום, אני ממליץ על הספר, בייחוד למי שמחבב סיפורים על מחבלים, מרגלים, וכל מיני תחבולות.
חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על הסרט "קפטן אמריקה: עולם חדש מופלא"
"קפטן אמריקה" הוא סרט גיבורי-על, ה-35 של היקום הקולנועי של מארוול, הרביעי בסרטי "קפטן אמריקה", אבל עומד בפני עצמו, ומעניק חווית צפייה גם למי שלא ראה, כמוני, את סרטי "קפטן אמריקה" הקודמים, וראה רק אחדים מ-35 סרטי היקום הקולנועי.
נעים לראות את האריסון פורד, בן ה-82, על המסך, בתפקיד של נשיא ארה"ב, שזה עתה ניצח בבחירות תחת הסיסמא "ביחד". כמה אקטואלי!
בסרט משחקת גם שירה האס, בתפקיד של סוכנת-גיבורה אנושית, לא גיבורת-על, שיודעת לירות באקדח ולעשות פרצופים רציניים, אבל ממדי הגוף הקטנים שלה מעלים חיוך כשהיא מניפה רגל עדינה ובועטת כביכול בבריון מגודל.
אנתוני מאקי נראה נהדר בתפקיד הראשי הכפול של סם וילסון/קפטן אמריקה. הוא הפטריוט האמריקאי, מוסרי ללא רבב, ללא סייג, המציל הלאומי, מול הנשיא עם העבר המפוקפק, אשר מתנהג בצורה הפכפכה בתפקידו הרם, תחת השפעה זדונית של כוחות הרשע.
קפטן אמריקה, כידוע, עף על כנפי פלדה, שנפרשים פתע על גבו, ובסרט הזה הוא משתתף בקרב אוויר, גובר בגופו על מטוסים, רוכב על טילים, מסיטם ממסלולם – ממש גיבור-על מעל!
בסצינה אימתנית הנשיא הופך לענק אדום זועם, ולאחר הרס בלתי נתפס, ההשפעה הזדונית של כוחות הרשע מבוטלת.
המנהיג חוזר לעשתונותיו, אך ההתנהגות הנלוזה לא נסלחת ולא נשכחת, הנשיא מקבל אחריות על מחדליו, עוזב מרצונו את התפקיד, ונכנס לכלא.
מה שכתוב במשפט האחרון צריך לקרות כאן, במציאות הישראלית – האחראים למחדל צריכים לעמוד לדין, ולעזוב את התפקיד.
עלינו לפעול, כדי שאכן כך יהיה!
יואב ויכסלפיש, חבר יקום תרבות, ממליץ
על הספר "אדום עולה, אדום יורד"
הספר "אדום עולה, אדום יורד" של כפיר תאומים-פרנקל מתאר את ההיסטוריה של "כינוסי הפועל", שנחשבו במאה ה-20 לאירוע ספורט מרכזי, עוד מלפני הקמת המדינה.
הכינוס הראשון נערך ב-1928, והקדים את המכביה הראשונה בארבע שנים, והאחרון נערך ב-1995, שנה לאחר המהפך בהסתדרות ונצחונה של סיעת "רם" בראשות חיים רמון על מפלגת העבודה. המהפך הוביל להפרטה גורפת של נכסי ההסתדרות, ולהתמקדותה בייצוג עובדים, וראשיה החליטו על צמצום מסיבי במימון האירוע הספורטיבי.
כינוסי "הפועל" נועדו מלכתחילה להיות מפגני כוח של ההסתדרות, שאירגנה מפגש המוני למחזיקי הפנקס האדום. ארבעת הראשונים, שנערכו לפני קום המדינה, כללו גם מופעי מקהלות, תרגילי התעמלות המוניים, וצעדות עובדים. הדגל האדום הונף ברחובות תל אביב והתחרויות הספורטיביות תפסו מקום משני.
לאחר קום המדינה הכינוסים, שהחלו לרוב ב-1 במאי, זכו לחסות מנשיא המדינה, וטקסי הפתיחה נערכו, בין היתר, באיצטדיון רמת גן ובבלומפילד. המכביה נחשבה מאז ומתמיד ל"אולימפיאדה היהודית", אבל הרמה הספורטיבית בכינוסים הייתה גבוהה יותר בשנות ה-60 וה-70, בזכות ספורטאים מהצמרת העולמית, שהגיעו כנציגי ארגוני ספורט-פועלים ממדינותיהם. קבוצות כדורגל זרות הגיעו כאורחות למשחקי ידידות, ומירוצי האופניים חלפו ברחבי הארץ מדן ועד באר שבע. הכינוסים כללו גם תחרויות עממיות לנציגי ליגות למקומות עבודה.
העידן המקצועני חייב את המארגנים לשלם לספורטאים זרים מצטיינים, השם הוחלף ל"משחקי הפועל", וכך קיבל קופץ המוט האגדי (שש פעמים אלוף עולם) סרגיי בובקה 70 אלף דולר תמורת הופעתו בכינוס האחרון של 1995. הזמרת האמריקאית דיאנה רוס הופיעה תמורת סכום נאה בטקס הפתיחה האחרון באותה שנה, באיצטדיון רמת גן, עיטרה את כרזת המשחקים האחרונים ודחקה את סמל "הפועל" לשוליים.
כינוסי "הפועל" נעלמו מהעין לפני 30 שנה, והוחלפו ע"י ה"ספורטיאדה" באילת – סופשבוע של מפגש ותחרויות עממיות לעובדים.
356 עמודים, הוצאת יד בן צבי בשיתוף יד טבנקין
צפיתי ללא התלהבות בסרט "קפטין אמריקה" החדש.
הסרט בינוני לחלוטין עם כי הדמות של האריסון פורד כנשיא ארה"ב החדש היא בהחלט מעניינת מאוד ויש הרבה מה להגיד עליה.
כל השאר מעניינים הרבה פחות.
גם הדמות של סברה היא השחקנית הישראלית שירה האס הייתה מיותרת לדעתי כסברה". לישראליות שלה לא היה שום קשר לעלילה.
אפשר היה לתת לדמות הזאת כל מוצא אחר.