השיר נכתב מתוך הוויה ישראלית בערב האחד באוקטובר 2024 בתל אביב, ורלוונטי לכל מקום בארץ, ולצערנו ממש כל יום.
מחכים לאיראנים.
כן יתקפו? לא יתקפו?
הרחובות ריקים.
דובר צה"ל דניאל הגרי מבקש להישאר על יד מרחבים מוגנים.
מחכים.
האירנים משגרים.
אזעקות.
כולנו עם אחד ומאוחד תחת הטילים במלחמת חרבות ברזל.
כָּכָה זֶה כָּאן בִּזְמַן מִלְחָמָה / חני ברקת-גלנצר
הַשָּׁמַיִם מִתְכַּכְבִים בְּכוֹכָבִים צְהֻבִּים נוֹפְלִים,
מִתְחַפְּשִׂים לְכוֹכְבֵי שְׁמֵי לַיְלָה זוֹהֲרִים.
כְּצִבְעֵי אוֹרוֹת הַחַלּוֹנוֹת בַּבָּתִּים הַגְּבוֹהִים,
צוֹבְעִים אֶת הָעִיר בְּאֶלֶף גְּוָנִים חֲדָשִׁים.
טַיֶּלֶת רֵיקָה מוּל גַּלְגַּלֵּי הַגַּלִּים,
רוּחַ מְגַלְגֶּלֶת עָלִים יְשָׁנִים,
שָׁמַיִם שֶׁל עֶרֶב בִּכְחֻלִּים וּכְתֻמִּים,
וְהַלֵּב מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים.
בְּהוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת צוֹפָרִים מַזְעִיקִים,
טֵלֵפוֹנִים מְהַבְהֲבִים
צָרִיךְ לְהֵחָפֵז לְמֶרְחָבִים מוּגַנִּים.
בַּקְבּוּקֵי הַמַּיִם בַּמָּמָ"ד עוֹמְדִים כְּחַיָּלִים
יֵשׁ מַטְעֵן וְיֵשׁ בָּטֵרִיּוֹת וְיֵשׁ פָּנָסִים.
יָדַיִם מְחַפְּשׂוֹת יָדִיּוֹת וּמַנְעוּלִים,
סוֹגְרִים אֶת הַדֶּלֶת, תֵּכֶף יִפְּלוּ רְסִיסִים.
לְבָבוֹת מְאִיצִים הַדָּם סוֹעֵר בָּעוֹרְקִים,
וּמָה אוֹמְרִים בַּטֵּלֵוִיזְיָה, מָה הֵם אוֹמְרִים?
עֶשֶׂר דַּקּוֹת שֶׁל שְׁהִיָּה מְתוּחָה,
עוֹד רֶגַע, עוֹד דַּקָּה וְחוֹזְרִים לְשִׁגְרָה.
אַנְחַת רְוָחָה.
חני יקרה שירך מרגש ביותר, מתאר את היום יום במלחמה העקובה מדם שאנו חווים. מי ייתן ופסק זמן עכשווי זה יהפוך לשגרת חיינו.