השיר השבועי עם אילן ברקוביץ' – *** של עדן מיטל שפילמן

*** / עדן מיטל שפילמן

הַיּוֹם

אֵצֵא אֶל הָרְחוֹב

וְאַרְגִּישׁ בְּטוּחָה.

–

אַנִּיחַ

עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל

אֶצְעַד עַל אֲדָמָה.

–

עַל אַף שֶׁהַמָּוֶת

טָרִי בָּהּ

עַל אַף חַרְבוֹת

הַבַּרְזֶל.

השם "חרבות ברזל" נקבע למלחמת השבעה באוקטובר 2023, אולי דרך מחשב צה"לי כלשהו, הקובע שמות של מבצעים ומלחמות (התמרון הקרקעי בצפון למשל נקרא "חיצי הצפון").

לאחרונה החל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקרוא למלחמה "מלחמת התקומה", אולי כדי לנסות ולשנות את הנרטיב של המלחמה מדבר-מה אפל וקודר, כשל החורבן שאירע, לדבר מה מעודד ומרומם נפש, כפי שהוא היה רוצה שנזכור. בנאומו בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1, שהתקיים השבוע, הוא חזר על הצירוף הזה ברוב עם.

בדיון פייסבוקי שהתקיים ב-13.10.2024 בדף הפייסבוק של המשוררת ד"ר נורית יעקבס צדרבוים, קראתי שהיא מצדדת בשם החדש שהציע נתניהו, בלי קשר אליו, לטענתה. היא גם צירפה שיר משלה בנושא, הנפתח במילים "זאת אכן תהיה בסופו של יום או שנה או שנתיים / מלחמת תקומה, כי אנו נקום מהקרשים אליהם נזרקנו / אנו נבין שזו הייתה מלחמת הקוממיות שתיים". במקביל, קראתי גם התנגדויות אינספור לשם הזה, ואפילו לעג גס אודותיו באמצעות כתובת גרפיטי שהפכה לוויראלית ברשתות החברתיות.

השיר שלפנינו, המסומן במקור בשלוש כוכביות, לקוח מתוך אחד משני ספרי השירה החדשים של המשוררת עדן מיטל שפילמן (ילידת 1977, בת ים), "בקצה מרפסת" (2024, הוצאת ותקרא, עריכה ד"ר מאיה גז, עמ' 55). במקביל אליו פורסם גם ספרה "מכתבים לאופרי" (כנ"ל), ולשניהם קדמו הספרים "חיה בכל עונותיה" (2021, הוצאת ארגמן-מיטב), ו"בין תהום לכנפיים" (2023, הוצאת פיוטית).

עדן מיטל שפילמן כותבת שירה אוטוביוגרפית, כרבים מבני הדור, אבל תוך כדי כך נוגעת גם בהיבטים הלאומיים של הקיום שלנו כאן, ונדמה שהדבר קורה ביתר שאת בשני ספריה החדשים, המושפעים מימי המלחמה.

הנה כאן, בשיר הזה, היא חותרת – ביודעין או שלא ביודעין – נגד הניסיון לייצר מצג שווא של תקומה יש מאין. הדוברת בשיר שלה אופטימית ומבקשת לצעוד באופן בטוח על פני האדמה, אמנם בזהירות ולא בהתפרצות עולצת אל הרחוב, אבל בכל זאת ניכרת בה החיוניות. ובכל זאת, כאשר היא מזכירה את מה שטרי באדמה, המוות של קורבנות המלחמה, ואת מה שהתפלש בבשרה – חרבות הברזל המסמלות את כלי המשחית של המלחמה – אי אפשר להישאר אדישים לכך, ואולי גם נזכרים בדברי הנביא ירמיהו: "חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בציפורן שמיר חרושה על לוח ליבם ולקרנות מזבחותיכם" (ירמיהו, יז, א). כאן במובן של כל מה שהוביל לחורבן ונכתב בעט ברזל ובציפורן שמיר, כלומר בכלי כתיבה חזק כחריטה שלא ניתן למוחקה.

קיראו גם :

"חדר" שיר בפרויקט אוטופיה של עדן שפילמן

דף הפייסבוק של עדן שפילמן