הסדרה התיעודית "מר מקמהן" – בדיה או מציאות או שניהם?

ד"ר אלי אשד סוקר סידרה תיעודית בנטפליקס על סיפור חייו של המעצב הראשי של תופעת ההתאבקות בזמננו, סיפור חיים שבו קשה להבדיל בין בדיה ומציאות, וייתכן שהמציאות שבו מחקה את הבדיה, ומספר על הקשר לדונלד טראמפ.

המערכת

צפו במקדימון של הסדרה:

צפיתי בעניין רב בסדרת נטפליקס מר מקמהן, על הבוס הגדול של ארגון ההיאבקות מקצועית WWE, שפיברק לאורך השנים סיפורים שונים על מתאבקים נועזים הנאבקים זה בזה להנאת הצופים והרייטינג.

הסדרה מגלה שמקמהן, למרות טענותיו שכל קשר בינו ובין הבדיון שהוא יוצר בזירה הוא מקרי בהחלט, בעצם היה דומה מאוד במציאות הלא-בדיונית לדמות שגילם בזירה – של הבוס הרשע, מליונר חמדן ותאוותן.

מקמהן גדל לדבריו במשפחה מתעלללת, וגילה בילדותו שאביו האמיתי הוא בעלה הראשון של אימו, ושהוא בעלים של אירגון מתאבקים.

הוא המשיך וגילה עולם שעליו לא ידע עד אז דבר. הוא גילה שההתאבקויות נקבעות מראש, על סמך סיפורים בסיסיים ביותר של שחור/לבן, האיש הטוב נגד האיש הרע. המנהל מחליט מראש מי המנצח, והפרטים איך זה יתבצע מושארים למתאבקים עצמם.

"הנוסחה היא פשוטה", הוא מסביר בראיון, "אבל לממש את זה בזירה זה קשה מאוד". אכן.

מקמהן קלט אז שתפקיד הכרוז במופעי ההתאבקות, שמתאר את הנעשה בזירה ולמעשה מספר סיפור לצופים, תפקיד שניתן לו כלאחר יד בידי אביו לאחר שכרוז דרש יותר מדי כסף, הוא התפקיד שמתאים לו יותר מכל – להציג את הדמויות, את סיפורן, ואת פרטי המאבק ביניהן, שהוא בעצם פרי דמיונו הפרוע של הכרוז. אין לסיפור שום קשר למציאות.

אבל המציאות, כפי שהבין היטב כבר אז, לא מעניינת אף אחד.

הוא קנה את העסק מאביו, שלא העריך אותו מעולם, כשזה פרש, ולאחר שקנה את החברה לקח אותה לכיוונים שהאב, שחשב תמיד שהקהל של היאבקות הם רק אנשי צווארון כחול באיזורים מסויימים בארה"ב, לעולם לא היה מעלה על דעתו לנסות. כך הגדיל אותה והפך אותה לקונגלומרט בינלאומי, שמגיע לא לאלפים, אלא למאות מליונים בעולם כולו.

מקמהן החליט להעמיק את הסיפורים, להפוך אותם ליותר מתוחכמים, על גיבורי על עם בעיות וחולשות, כפי שקרה עם סיפורי הקומיקס, בעיקר של מרוול, בשנות ה-60. 

מקמהן הפך את העסק למצליח כל כך שהוא הכניס את עצמו, ולאחר מכן גם את בני משפחתו, כדמות של מתאבק. הם כולם, יש להניח, התאמנו היטב היטב ואכן היו שריריים מספיק.

כך הפך את חיי משפחתו לאופרת סבון אחת גדולה שהוצגה בזירה, והוא ומשפחתו הפכו לכוכבים ראשיים לעיני מליונים בעולם.

דוגמא קיצונית הם הנישואים של בתו עם אחד המתאבקים, שהיו בדיה שהפכה לאמת.

או הניסיון של הבן לקחת את העסק, שהוכשל בידי הבת, שדווקא אותה ראה האב כיורשת הראויה. בסדרה המתאבקים אישרו זאת – "היא הייתה חזקה הוא רק רצה לרצות אנשים", מסביר בסדרה מתאבק מקורב.

מה שמקמהן עשה היה בעצם מקובל ונעשה עוד מימי מארק טוויין, והרבה לפניו, בספרות. אפרים קישון הכניס בסיפוריו את עצמו ובני משפחתו לאורך השנים, וגם תמר בורנשטיין לזר בסיפורי קופיקו שלה, שתיארו את עלילות בני משפחתה ביחד עם קוף בדיוני.

מענין שיש דימיון בין סיפורי המתאבקים בזירה, ובין הסיפורים שיצר סטן לי בקומיקס גיבורי העל שלו, שבהם הכניס את עצמו ואת מכריו לסיפורים, ושילב מציאות בבדיון. עולה המחשבה שייתכן שמקמהן אכן התבסס גם על חוברות קומיקס כאלו בתיאור דמויות גיבורים ונבלים, כמו שהתבסס על עלילות גיבורים בסרטי "בי-מוביס" כמו הרקולס ומצ'יסטה.

הדמות המפורסמת ביותר שאותה פירסם (אבל דווקא לא יצר ממש), האלק הוגאן, קיבל את שמו מאביו, והתבסס על שמה של דמות הקומיקס ידועה "הענק הירוק". האלק הוגאן משלם עד היום תמלוגים לחברת מרוול על השימוש בשם.

חברת מרוול קומיקס גם הגיבה על השם בסיפור קומיקס שבו האלק האמיתי מחסל את הוגאן, כמובן בלי להתאמץ.

The Incredible Hulk goes over Hulk Hogan in March 10, 1990’s Marvel Comics Presents #45 – Hulk Hogan versus The Incredible Hulk

למען היושר יש לציין כי סיפורי מתאבקים כאלו היו קיימים שנים רבות לפני שנוצר הסיפור הראשון על סופרמן או בכלל סוגת גיבורי העל.

ההשפעה אם כבר הייתה גם הפוכה. כך, התלבושת המפורסמת של גיבור העל הראשון, סופרמן, והתלבושות הצמודות של גיבורי העל שאחריו, מבוססות על בגדים שאותם לבשו מתאבקים בזירה בארה"ב בראשית המאה העשרים.

מקמהן התבסס גם על מה שנעשה במקביל בתוכניות הריאליטי הראשונות בטלויזיה, ובסדרות קומיות בטלויזיה האמריקנית כמו "אני אוהב את לוסי" משנות החמישים, ו"סיינפלד" משנות השמונים, שהציגו דמויות אמיתיות, השחקנים הראשיים משחקים את עצמם, בסיטואציות בדיוניות מתוסרטות.

הגאונות של מקמהן היתה בכך שהוא העביר את הסיפורים המומצאים והמורכבים לזירה. כלומר הכל כמו בסיפורי קומיקס, בתוספת מנה גדושה של אלימות ריאליסטית.

בסדרה מקמהן מקפיד להדגיש שאין קשר בין הדמות שהוא מציג, ויש להניח גם דמויות משפחתו, ובין המציאות. אבל אנשים אחרים טוענים בראיונות שלא כך הוא, שהדמות בהחלט הייתה כמעט זהה.

מענין לחשוב אם הבלבול הזה בין מציאות ודמות מומצאת קיים גם לגבי אדם הרבה יותר מפורסם מוינס מקמהן – נשיא ארה"ב לשעבר ומועמד המפלגה הרפובליקאית בבחירות ב- 2024 דונלד טראמפ. מתברר שטראמפ חובב גדול של קרבות האבקות, והיה ידיד של מקמהן, ואף "התאבק" עימו בזירה ו"ניצח".

צפו בקטע של דונלד טראמפ "מתאבק":

מי שמכיר את סיגנון הנאומים בקרבות ההתאבקות מגלה דמיון גדול, ואולי השראה חשובה, לנאומי טראמפ. אותם הניסוחים התוקפניים ואותו ה- trash talk, כולל כינויים מעליבים ליריבים.

דעתי האישית, בלי להכיר את האיש, היא שכנראה היה הבדל בהתחלה בין וינס מקמהון האיש ומר מקמהן הדמות. אבל, ככל שהוא הציג את הדמות לתשואות הקהל האדירות, כך ההבדל בין בדיה ומציאות הלך ונמחק גם בתודעתו שלו.

הבדיון לדעתי השתלט עליו, ואולי גם על בני משפחתו, ומתאבקים שונים, שמתקשים להבדיל בין הדמויות שלהם בזירה ובין הדמויות במציאות.

אי אפשר בלי להזכיר כי הפרקים האחרונים בסדרה חושפים שמקמהן מואשם בשנים האחרונות בהאשמות קשות של ניצול מיני של עובדות, בתקיפות מיניות, התעללות פיזית ונפשית, וסחר בנשים עם מקורבים. ממש כמו שהיה מצופה מהדמות שאותה גילם בזירה ובפרקים מוסרטים שונים להנאת הצופים. לפי כתב האישום מקמהן הכריח נשים לקיים יחסי מין עם מתאבקים, ושילם להן דמי שתיקה. זה לא נגמר כאן. הוא מואשם כי החדיר בכוח לגופה של אחת המתלוננות צעצועי מין, להם נתן כינויים של מתאבקים, ואף הטיל את צרכיו על גופה של המתלוננת ללא הסכמתה.

להגנתו יש לאמר שהמאשימה הראשית נראית כלא תמימה כלל, ועובדה שהיא ככל הנראה התפרנסה יפה כעובדת בחברה שלו במשך 4 שנים, גם בזמן של ההתעללות. מקמהון, כמין נבל-על לא חכם במיוחד, כתב לה במשך שנים SMS-ים עם כל מה שהוא רוצה ומתכנן לעשות לה מבחינה מינית, כולל להעביר אותה לאנשים אחרים למרות התנגדותה הברורה. כמובן שזה לא נראה טוב בכלל בבית המשפט ובציבור, וזה חיסל אותו כאיש עסקים.

לאחר שצפיתי בסדרה המצויינת, שאמנם ככל הנראה לא מספרת אפילו חלק מהסיפור הגדול והאמיתי, הלכתי לקרוא מה כתוב בויקיפדיה על מקמהן ועל הכוכב הגדול שלו המתאבק האלק הוגאן, שהיה המתאבק המפורסם ביותר בעולם במשך עשורים.

למען האמת נדהמתי מהפירוט שקיים בערך האנגלי, וגם העברי, אם כי הוא מפורט פחות. נראה שהכותבים בויקיפדיה לא באמת מבדילים בין הבדיה והמציאות בקריירה של הוגאן, ויש כאן לדעתי הטעיה של קוראיהם.

וכך כתבתי בערך השיחה בערך "האלק הוגאן" בויקיפדיה:

"הפירוט כאן ועוד יותר בערך האמריקני המקורי מפליא אותי. הפירוט בערך הזה על הקרבות השונים של האלק הוגאן הוא מפליא. רובם ככולם הרי סיפורים מפוברקים. מקבילים לעלילות של סיפורי קומיקס.

קורא רגיל בויקיפדיה שאינו מודע לעניין הזה עלול לקבל את הרושם שהאלק הוגאן באמת היה עסוק לאורך שנים בקרבות, בריתות, מאבקים אינסופיים, בכל מיני דמויות מתאגרפים. בזמן שבמציאות כל אלו סיפורים שהומצאו ממוחו הקודח של הבוס שלו וינס מקמהן. (וכן קראתי את הערכים האלו לאחר שצפיתי בסדרת הטלוויזיה בנטפליקס על מקמהן).

כשאני קורא את הערך הארוך בויקיפדיה האנגלית על הלק הוגאן ועל המוני האוייבים שהתגבר עליהם או שהובס כנגדם, אני משתכנע כתוצאה מהפירוט שהוא היה גדול הספורטאים והלוחמים במאה ה-20 לכל הפחות. גדול בהרבה מנניח מוחמד עלי שלגביו אין שום פירוט כזה.

למה הדבר דומה? לפירוט בערך על תמר בורנשטיין לזר של האירועים בספרי קופיקו שלה, שאמנם קיבלו השראה מסיפור חייה ומשפחתה, כאילו היו אמיתיים.

ואני לא באמת מקבל את ההבנה שהמדובר היה בסיפורים שהוצגו על הבמה להנאת הצופים.

לגבי וינס מקמהן, אגב, בערך העברי והאנגלי אין פירוט כזה על הקרבות שלו כ"מר מקמהן", הדמות שיצר במאבקי הזירה שלו. גם לא לדמויות שיצר עבור בנו ובתו.

לדעתי ויקיפדיה צריכה לצמצם מאוד את הערך הזה ולהבהיר את העניין הזה כדי לא להטעות קוראים תמימים..

וכמובן צריך לתת קרדיט למקמהן כיוצר הסיפורים שמאחורי המאבקים, כמו שלדוגמה אנחנו נותנים קרדיט לנניח סטאן לי וג'ק קירבי כיוצרי הסיפורים מאחורי פנטסטיק פור ותור.

ונשאלת השאלה הגדולה, שספק אם מקמהן עצמו ידע לענות עליה בשלב הזה: עד כמה הוא מסוגל להבדיל בין המציאות והבידיון בחייו שלו ובחיי מקורביו.

ההשערה שלי: היכולת שלו הולכת ופוחתת עם השנים."