השבוע, בראיון רדיו, אמרה המועמדת לנשיאות ארה"ב קמלה האריס, כי ניתן להגדיר את יריבה, המועמד הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב דונלד טראמפ, כפשיסט. העיתונאי הבכיר של הגארדיין האנגלי מכנה את הנאום הצפוי של טראמפ במדיסון סקוור גרדן ערב הבחירות "מופע היטלראי". לאחר שנה קשה של השתלחויות גזעניות ותקריות אנטישמיות נגד יהודי ארה"ב, וערב הבחירות לנשיאות שיערכו ב-5 לנובמבר 2024, החשש מבחירתו של מועמד בעל דעות הדוגלות במשטר נשיאותי סמכותני, והנסמך בין היתר על ארגוני ימין קיצוניים, ניאו-נאציים, לנשיא ארה"ב, מעורר חשש ברבים מיהודי ארה"ב.
חלפו עשרים שנה מאז פרסם פיליפ רות את ספרו הקנוניה נגד אמריקה ב-2004.
קראתי את הספר כשיצא לאור. לא המתנתי לתרגום העברי, ולא לסדרת הטלוויזיה שהפכה את הספר לבן בית אצל מיליוני צופי HBO . פיליפ רות טווה עלילה דיסטופית, על רקע ילדותו בשנות השלושים של המאה שעברה, בלונג איילנד ניו יורק, בשכונה בה מתגוררת קהילה יהודית. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נבחר לנשיא בבחירות 1940, על פי הספר, צ'ארלס לינדברג, הטייס האמריקאי הראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, שהיה אוהד המשטר הפשיסטי של מוסוליני ושל היטלר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, וחבר ועדת אמריקה תחילה America First Committee שדגלה בבדלנות אמריקאית והתנגדה להצטרפות ארה"ב למלחמת העולם השניה.
מנקודת ראות של יהדות ארה"ב הרע מכול מתרחש בספר. אל האנטישמיות המסורתית הרוחשת בארה"ב, מצטרף נשיא שמדיניותו היא גירוש יהודים לאזורי כפר נידחים, סילוקם מהערים הגדולות, ואיום על קיומם כמיעוט חרוץ, משגשג, ונאמן לאומה האמריקאית.
פיליפ רות, יהודי יליד העיר ניו-יורק, חש היטב בשינאה הרוחשת ליהודים, מרוסנת רק הודות להיותה של ארה"ב דמוקרטיה, שיסודותיה נועדו להגן על הפרט אל מול שלטון עריץ. הק.ק.ק וארגוני ימין קיצוניים אחרים הפיצו שינאת יהודים, שהשתלבה בשינאת ליברלים, שחורים, ואנשי השמאל הפוליטי. האומה הגדולה התמודדה עם גזענות ונטייה לפשיזם ולמנהיגות סמכותנית בדרך החוקתית של איזון רשויות השלטון, והפרדת הסמכויות. מסתבר כי המגמות האנטישמיות לא שינו את כיוונם בעבור השנים, ולהיפך, קהל חדש ונבער, מחוגי האקדמיה, אימץ את האנטישמיות והחיבה לטרור האיסלמי, בטיפשות המזכירה רק את עמדת השמאל הרדיקלי האירופאי, ותמיכתו בעריצות של מאו צה דונג וסטאלין בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.
"זה לא יכול לקרות כאן" It Can't Happen Here, הוא ספר דיסטופי שקדם לספרו של פיליפ רות. הוא דן באותה תקופה, שנות השלושים של המאה הקודמת, כשהפשיזם פרח באירופה, וגם הידהד היטב בציבוריות האמריקאית. הסופר סינקלייר לואיס אינו מתמקד בנקודת ראות של מיעוט, אלא מביא את נקודת הראות של הרוב האמריקאי, שאינו הולך שולל אחר מקסמי השווא של הימין על יכולתו כביכול לחלץ מיליונים מהמשבר הכלכלי החמור שפקד את אמריקה לאחר משבר הבורסה ב- 1929. לואיס, זוכה פרס הנובל לספרות בשנת 1930 והאמריקאי הראשון שזכה בפרס, כתב את הספר בשנת 1935, מזווית ראייתו של הפרוטגוניסט, בעל ועורך עיתון מקומי בעיירה בוורמונט, דורמוס ג'סופ Doremus Jessup. הוא מתאר כיצד פניה של ארה"ב משתנים בידי כוחות פוליטיים שכבר קיימים בה באותה עת, כמו הסנאטור בעל הדעות הימניות קיצוניות Huey Long מלואיזיאנה, כשהם זוכים להכתיר נשיא בעל דעות קיצוניות.
כשתוצאות הבחירות נקבעות לכאורה בצורה דמוקרטית, מה נותר למתנגדים לעשות? איזו פעילות יכולה לשנות את המציאות הפוליטית ואת גורל העם, מלבד אלימות ופעולות מחתרתיות? על פי עלילת הספר, גיבורו ג'סופ, עורך העיתון, אינו בוחר בדרך של אלימות, אלא במחאה שקטה, פסיבית, של הדפסת מאמרים כנגד המשטר החדש. אך גם מחאתו השקטה נתקלת בדיכוי חסר רחמים של המשטר החדש. הבריונים של הנשיא הפשיסט ווינדריפ עוצרים, אותו ורוצחים את חתנו. ג'סופ נכלא במחנה ריכוז, מוכה, מושפל, אך נחוש בדעתו לשרוד. הוא נמלט לאחר מספר חודשים ממחנה הריכוז, ומצטרף לתנועת מחתרת חמושה בקנדה – לשם, כפי שעולה מהעלילה, היה עליו לצאת מלכתחילה. במציאות בבחירות של 1936 ניצח רוזוולט, שגם זכה שוב בבחירות של 1940.
ב"זה לא יכול לקרות כאן" ו"בקנוניה נגד אמריקה" ניסו סינקלייר לואיס ופיליפ רות להתריע מפני מה שנתפס כהתרחשויות שאינן יכולות להתרחש בארה"ב – ערעור יסודות הדמוקרטיה הגדולה בעולם, ובחירתו של מועמד פשיסטי לנשיאות ארצות הברית. הספר נמכר מיד עם יציאתו לאור ב-1935 במאות אלפי עותקים, ושוב בבחירות 2016, כשהסיכוי שדונאלד טרמפ הבלתי צפוי יעלה לשלטון הביאה לחידוש מכירות של הספר.
ב-2024 כבר יודעים הבוחרים האמריקאים כי אם ייבחר שוב טראמפ הוא עלול להקצין את דרכי פעולתו, כפי שכבר הצהיר לא אחת, ואף הוכיח בפועל לאחר שהפסיד בבחירות 2020, כשעודד המון מתומכיו לבצע הפיכה שלטונית ולתפוס את הקונגרס בכוח הזרוע, או לפחות לשבש את תוצאות הבחירות. האם יזכה הפעם, ואם כן האם ימתין עד סוף כהונתו בטרם ינסה להפוך את שלטונו לעריצות? או שאולי במקרה שיפסיד ינסה שוב לשבש את פעילות הדמוקרטיה בשיטות שונות, כולל באלימות?
ביום שלישי הקרוב 5/11/24, או ליתר דיוק כנראה ביום רביעי – נדע.
המחזה המבוסס על הספר זה לא יכול לקרות כאן, עלה על הבימות בארה"ב ועדיין מוצג:
