יואב ויכסלפיש, חבר יקום תרבות, ממליץ
על הסרט "עלי שלכת"
"עלי שלכת" (שמו מרפרר לשיר הידוע של איב מונטאן) הוא סרטו ה-20 של הבמאי הפיני אקי קאוריסמקי. הסרט מתרחש בהלסינקי ודובר את שפת האם שלו, אבל השפה האקזוטית לא מנעה מהסרט לזכות בפרס "חבר השופטים" (השלישי בטיבו) בפסטיבל קאן אשתקד, 21 שנה לאחר זכייתו של "איש ללא עבר" שלו ב"גראנד פרי" (השני בטיבו בקאן). החיבור היחיד של הסרט למציאות של ימינו בא לידי ביטוי באזכורים תכופים של מלחמת רוסיה-אוקראינה (אשר מאיימת באופן פוטנציאלי גם על פינלנד) באמצעות מכשיר רדיו ישן, והעלילה עוסקת בשני אנשים פשוטים, בני מעמד הפועלים.
אנסה (אותה מגלמת אלמה פאוסטי) והולאפה (יוסי ואטנן) הם שני אנשים בודדים אשר נפגשים באופן מקרי בבר קריוקי אפלולי בהלסינקי. מכאן מתחיל קשר רומנטי מלא מהמורות והומור שחור, והוא נקטע פעמים רבות. הצפייה בסרטי קולנוע באולם ישן מחברת ביניהם, ומגשרת על פערים רגשיים ונטיות להתמכרות לאלכוהול. האיגודים המקצועיים החזקים של המדינה הסקנדינבית זוכים לנוכחות, וסצינות של עימות בין עובדים למנהלים מגבירות את תחושת הניכור והמחנק.
בית הקולנוע ובר הקריוקי מהווים מפלט מהיומיום האפרורי של השניים. הסרט מלא ברפרנסים לסרטים צרפתיים של שנות ה-60 ול"גל החדש", וכרזות של סרטי ברסון וגודאר, וגם פניה של בריז'יט בארדו, צצות ליד האולם המקומי. השניים צופים בסרט זומבים אבל טוענים בציניות להשפעה של "חבורה נפרדת"/גודאר. השירים בבר כוללים גם רוק כבד משנות ה-70 וגם להקת בנות מקומית, והאווירה מיועדת לסייע בהדחקת מועקות היומיום.
בסרט מופיעים טלפון חוגה וגם דגם ישן של סלולרי מתוצרת נוקיה, וכן מטבחים וחדרים בעיצוב פשוט ומינימלי. אלה מדחיקים את מציאות ימינו, שבה בני אדם מתקשרים חלק ניכר מהזמן עם מסך הטלפון החכם. בעלילה אין תחכום מיוחד וגם לא זוהר, אבל אין צורך בהם. העלילה מתקדמת לאט, וכך ניתן לעקוב אחרי הפרטים הקטנים באופן מיטבי.
81 דקות. בתי קולנוע לב, יס פלאנט, סינמה סיטי, ברחבי הארץ
וגם חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על הסרט "עלי שלכת"
"עלי שלכת" הוא סרטו ה-20 של הבמאי הפיני אקי קאוריסמקי, אשר זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן 2023, ומוקרן עתה באופן מסחרי בארץ בהפצה של "קולנוע לב".
גיבורי הסרט הם שני צעירים ממעמד הפועלים, והעלילה מתרחשת בהלסינקי הבירה אחרי שנת 2022, לפי הדיווחים על מלחמת רוסיה-אוקראינה בשידורי הרדיו. הסרט מפנה את תשומת ליבנו לבעיות הבסיסיות של הקיום האנושי: עבודות הדחק של אנשים חסרי השכלה; אלכוהוליזם; דלות; יתמות; בדידות.
גיבורת הסיפור עובדת בסידור מדפים בסופרמרקט, סימון המחירים ובחינת תאריכי התוקף של המוצרים. לאחר המשמרת היא שבה אל בדידות ביתה הדל, עם רדיו ישן, ללא טלוויזיה, ללא מחשב. יש לה חברה-עמיתה לעבודה, איתה היא יוצאת לערב קריוקי בפאב המקומי, בו הנשים פוגשות 2 גברים-חברים.
הגבר הצעיר עובד בעבודות מתכת, מעשן ושותה, גם בעבודה, ומפוטר בשל שיכרותו. גם הבחורה מפוטרת, אך מיידית מוצאת עבודה אחרת. היא ניחנה באופי חזק, על אף עגמומיות המראה שלה, והיעדרו של מקצוע. על מנת להתפרנס היא מוכנה לעשות עבודות כפיים קשות. במהלך הסרט אנחנו לומדים שהבחורה איבדה את אביה ואחיה, שניהם כתוצאה מאלכוהוליזם, והתייתמה מאימה, שמתה מצער. אבל היא עצמה, שאיבדה 3 בני משפחה, ונשארה לבד בעולם, נאחזת בחיים, מקיימת את עצמה, ומשפרת את מצבה. אל מערכת היחסים המתפתחת בינה לבין הבחור השתיין אחזור עוד מעט, אך קודם אני רוצה לציין פרט מסוים, שגם הוא מעיד על שיפור עמדות. במהלך הסרט הבחורה מאמצת כלבת רחוב, ואני רואה בכך משמעות רבה. הבחורה לא לבד יותר – יש לה גם חברה, וגם מישהי לטפל בה.
האימוץ מעיד על שיפור במצב הכספי, ואכן הבחורה מאמצת את הכלבה, כשהיא מוצאת, לאחר סדרת דילוגים, עבודה קבועה, אם כי פיזית-קשה. ועוד אבחנה: כלבות אינן נחותות מכלבים, והכלבה מעניקה לבחורה אומץ של התנהלות נחושה בעולם הגברי. ואכן, הבחורה, למודת נזקי האלכוהוליזם, מטיחה בפני הבחור, שלא תקבל אותו שיכור.
מערכת היחסים בין השניים מתפתחת ונקטעת לסירוגין. קורות להם תקלות ותאונות, והצופים, המחבבים את הגיבורים, מתוחים וכל כך רוצים שהם יתמידו במערכת היחסים. סצינת הסיום של הסרט מבטיחה טובות.
הסרט מלווה בשירי זמר רבים, מוכרים וטובים. אחד השירים, בביצוע חי של להקה מקומית, דיכאוני מאוד. נראה, שבשומעו את השיר הגיבור הראשי מחליט לצאת ממעגל הקסמים הקטלני דיכאון-שתיינות-דיכאון, להיגמל מאלכוהול, ולזכות בבחורה.
אקי קאוריסמקי הבמאי קורץ קולנועית לג'ים ג'רמוש האמריקאי, כשהוא שולח את גיבוריו לראות סרט זומבים של חברו למקצוע, אם כי בסוגה קולנועית שונה.
את הקשר בין גיבורה אמיצה לכלבתה, ראיתי לאחרונה בסרט "ריאליטי", וגם בגרסה העכשווית של "אנטיגונה" בבימויו של יאיר שרמן בבית ליסין, עליהם אני מתכוונת לכתוב בעתיד הקרוב.
צפו במקדימון הסרט :
סרט מיוחד וביקורות נהדרות. חייב לציין לגבי השפה הצילומית המדויקת בסרט ומלאת האוירה, בהשראת אדוארד הופר. וואו.