הנביא יחזקאל, מיכאלאנג'לו – הקפלה הסיסטינית. ויקיפדיה

בקריאת  נבואותיו  של  הנביא  יחזקאל  אפשר  לראות  שהנביא  מתארך  חלק  גדול   מהנבואות.  בחינתן  של  הנבואות  על  סמך  התיארוך  מראה  שבאותו  זמן  יחזקאל  היה  כבר  בגלות בבל. הנבואות  הן  בדיעבד.  אכן  פלוויוס  יותר  מאשר  רומז  על  כך: "מלך  הבבלים….  לקח בשבי  את  אנשי  המעלה  ומספרם שלושת  אלפים  והביאם בבלה  שבויים.  ביניהם  נמצא  גם   הנביא   יחזקאל  שהיה  עדיין  ילד" (פלוויוס  קדמוניות  היהודים ב'  עמ.  352). מתבקשת השאלה  איך  ילד  יכול  לנבא? נתינת  נבואות  דורשת  עושר  לשוני  ובגרות  נפשית  גדולה מאוד.

יש  לזכור  שיחזקאל  היה  בן  לאחת  ממשפחות  האליטה  וזו  בחלקה  הגדול  הוגלתה  לבבל.  סביר  להניח  שאליטה  זו  לא  יצאה  לגלות  בידיים  ריקות.  רכוש  כמו  מטלטלין  קשה  להאמין  שיכלו לקחת,  אבל  מסמכים  שונים  המתארים  את  אשר  התרחש  בירושלים  בזמן  המצור  ניתן  לשאת, זה  לא  כבד,  שהרי  הם  רשומים  על  מגילות  קלף. מגילות  שגם מתארות  את  קורות  חייהן  של  משפחות  אלה.  אורזים  הכול   בשקים  ונושאים  על  הגב  או בעגלות  הנגררות  על  ידי  סוסים,  חמורים,  וגמלים.  במקרה  קיצוני  יותר,  כאשר  אלה  אינם  בנמצא,  די  שכל  בוגר  יחזיק  מתחת  למעילו  שתיים  או  שלוש מגילות  והרי  לנו  ספריה  קטנה.  כאשר  הגולים  הגיעו  למקומם,  בהם  תוכנן  להם  להתגורר,  מטענים  יקרים   אלה  אוחסנו  במקום  ראוי. 

בני  האליטה מטבע  הדברים לא פעם  עיינו  במקורות  אלה. הרי  היה  להם  למה  להתגעגע.  כך  גם  יחזקאל, שהרי  כבן  האליטה  ידע  קרוא  וכתוב.   הדעת  נותנת  שבזמן  ההגלייה  היה  בשנות  העשרה  לחייו. ההתמקמות  של  הגולים  במקום  היישוב  החדש  מטבע  הדברים  דרשה  מספר  שנים, ויחזקאל  התבגר  גם  הוא  ונכנס  לשנות  העשרים  שלו.  בינתיים   בגר  גם  נפשית והפך  לאדם  בשל.  הקריאה  באותם   מסמכים  שהובאו  על  ידי  הגולים   השאירה   ביחזקאל  משקע רגשי  חזק  מאוד,  ואת  רשמיו  מהקריאה  העלה  על  הכתב  במשך  מספר  שנים,  וגם תיארך את הרישומים האלה.  כאשר בשלב  כלשהוא  בחייו,  יכול  להיות  בשנות  השלושים שלו, סידר  רישומים  אלה  בצורה  של  ספר, או  שמישהו  אחר  עשה זאת.  בשלב  כלשהוא  ספר  זה  אוחסן  באיזה  שהוא  ארכיון, ונשאר  שם. זהו  ספר  יחזקאל  כפי  שאנו  מכירים.

היכן גר יחזקאל אפשר לשער. יש לקוות שבאיזה שהוא יום, כאשר תחזור הרגיעה למה שנשאר  מעיראק, ניתן יהיה לארגן משלחת ארכיאולוגית שתצא על מנת  לאתר ארכיון  זה. האוצרות שיתגלו שם יהיו בעלי ערך היסטורי אדיר.

 מקור

פלוויוס – קדמוניות  היהודים  כרך  ב'  הוצאת  מוסד  ביאליק  על  ידי  "מסדה"   1967

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שמונה עשרה − 13 =