פוסטר הסרט “כוכב הלכת האסור” שמציג סצינה שכלל איננה בסרט מאחר שיוצר הפוסטר לא ראה אותו. ויקיפדיה.

צפו במקדימון הסרט מ-1956

צפיתי, לראשונה בחיי, באולם הקולנוע של ספריית בית אריאלה בהקרנה חינמית במסגרת הקרנות הסרטים הקלאסיים שם מידי שבוע, בסרט המדע הבדיוני “כוכב הלכת האסור” Forbidden Planet מ-1956, שנחשב לגדול סרטי המדע הבדיוני, או לפחות סרטי החלל, של שנות החמישים. ואולי סרט המדע הבדיוני הבולט ביותר עד ל”2001 אודיסיאה בחלל” ב-1968.

אני מסכים עם ההערכה הזאת בהחלט. וזאת למרות שאולי במפתיע הסרט לא נכתב בידי סופר מדע בדיוני ידוע, אלא בידי תסריטאים הוליוודיים “רגילים”, דבר שבדרך כלל משמעותו הייתה סרט מדע בדיוני בינוני ומטה מזה. אבל לא במקרה הזה.

אמנם הסרט כן קיבל את השראתו גם מיצירה קלאסית של הספרות העולמית, וגם מסיפור מדע בדיוני לא כל כך ידוע.

אציין כהקדמה שלפני “כוכב הלכת האסור” הוקרן סרט אילם שאין לו שום קשר למדע בדיוני. חשבתי שזאת הייתה שגיאה. עדיף היה לפתוח את ההקרנה עם סרט אילם שיכניס את הצופים “לאווירה”, וגם יראה איך השתנה הקולנוע המדע-בדיוני על המסעות לחלל לאורך השנים. נניח סרט של הצרפתי ז’ורז’ מלייס על המסע לירח, או “המסע אל הבלתי אפשרי”, כל אחד מהם באורך כרבע שעה או עשרים דקות. או הסרט הדני משנת 1918 Das Himmelschiff (“מסע למאדים”), סרט באורך כ-80 דקות, שהיה הסרט הראשון באורך מלא שתיאר מסע לכוכב לכת אחר, או אולי את הסרט הרוסי הקלאסי אם כי אילם אליטה, גם הוא על מסע למאדים. בהחלט היה צורך שיהיה קשר בין שני חלקי ההקרנה וחבל שלא כך היה.

ביקורת של מבקר הקולנוע הידוע זאב רב נוף על “כוכב הלכת האסור” כשהוקרן בישראל בשנות החמישים. מהשבועון “דבר לילדים”

הסרט “כוכב הלכת האסור” הוא סרט המדע הבדיוני האמיתי הראשון שתיאר מסע למערכת כוכבים אחרת. אמנם היו סרטי פלאש גורדון, שתיארו מסע לכוכב הלכת הנודד מונגו שמגיע למערכת השמש מאי שם, וגם סדרות מד”ב מימי הראשית של הטלווזיה האמריקנית כמו “קפטן וידיאו”, “תום קורבט צוער חלל”, ו-“פטרול החלל”, שתיארו בראשית שנות החמישים מסעות למערכות כוכבים אחרות בתקציבי אפס ובשחור לבן. רוב הפרקים בסדרות האלו לא שרדו עד היום. הם לא נחשבו חשובים מספיק לשימור והם פשוט נזרקו לפח, וחבל. כתוצאה מכך היום אפילו לא ברור לנו מה בדיוק היו תכניהם.

אבל “כוכב הלכת האסור” שרד ועוד איך. הסרט היה מקור השראה ישיר לסדרת הטלוויזיה המפורסמת “מסע בין כוכבים” Star Trek, שהפכה בגילגוליה השונים לתופעה תרבותית אדירת עוצמה עד היום.

עלילת הסרט: במאה ה-23 צוות ספינת חלל של פדרציית הכוכבים מגיע לכוכב הלכת הנידח והמיסתורי אלטייר 4. על כוכב הלכת נמצאים שרידים של הקרל, גזע אבוד מסתורי שחי על הכוכב ונעלם…לאן שהוא. הם מגלים שם מדען מכדור הארץ שחוקר את הגזע האבוד, ואת בתו היפה והרובוט שלהם, בעל הכוח האדיר, ומתמודדים עם מפלצת מוזרה.

המפלצת מתברר קשורה מאוד לטכנולוגיה המיסתורית המדהימה של הגזע האבוד, טכנולוגיה שהביאה להשמדתו של גזע הקרל בלילה נורא אחד לפני עשרות אלפי שנים, דווקא כשעמדו להיהפך ליצורים עליונים בעלי כוחות כמו-אלוהיים.

האם יצליח הצוות לעזוב את כוכב הלכת?

בפרסומים לסרט נטען שהעלילה התבססה על המחזה הידוע של ויליאם שיקספיר הסערה, על ספנים שמגיעים לאי קסום שבו חי מכשף עם בתו היפה. ואכן ישנם קווי דמיון. על מחזה זה אין כידוע זכויות יוצרים.

אבל, וזה הרבה פחות ידוע, עלילת הסרט גם מזכירה לפחות באותה המידה סיפור מדע בדיוני ידוע בשם “הגזע האבוד” של סופר המדע הבדיוני החשוב מארי לנסטר. סיפור שתורגם לעברית בסוף שנות החמישים ותוכלו לקרוא אותו כאן.

הסיפור נהפך לתסכית רדיו בראשית שנות החמישים, וייתכן בהחלט שאחד או יותר מכותבי הסיפור והתסריט האזינו לו וקיבלו ממנו השראה. זהו סיפור מודרני ובהחלט עם זכויות יוצרים שתיאר חללית במערכת שמש אחרת המגלה שרידי גזע אבוד, ותוך כדי התמודדות עם אחד מאנשי הצוות שנתקף בטירוף מגלה שהגזע האבוד השמיד את עצמו. ממש כמו בעלילת “כוכב הלכת האסור”. ויש להניח שמשם נלקחו הרבה מהרעיונות בעלילה.

הרוב המוחלט של סרטי המדע הבדיוני שקדמו ל”כוכב הלכת האסור” שעסקו בחלל, ולא היו כל כך הרבה מהם, מציגים רעיונות פשוטים: גזע חייזרי פולש לכדור הארץ (“מלחמת העולמות”); מסע לכוכב מאדים או נוגה במערכת השמש, ומאבק בגזעים החיים שם.

ב”כוכב הלכת האסור”, לעומת זאת, הרעיון של העלילה אינו פשוט כלל. הוא מורכב מאוד, אפילו עבור העשור השלישי של המאה ה-21, והפלא ופלא גם מבוגרים כמוני נהנים מאוד מהסרט. אם הייתי רואה אותו כילד אני חושב שהייתי נהנה ממנו, אם כי בהחלט לא הייתי מבין את מה שאני מבין כעת כמבוגר.

זהו גם הסרט הראשון המתאר מסע של חללית המהירה ממהירות האור למערכת שמש אחרת, לכוכב אלטייר 4, הנמצא במרחק 16.6 שנות אור מכדור הארץ. עד אז כל סרטי המדע הבדיוני תיארו מסעות לכוכבי לכת במערכת השמש בלבד. אם כי סדרות טלוויזיה לילדים מראשית שנות החמישים שהזכרתי כן תיארו מסעות כאלו. וזה שימו לב בסרט שעלה לאקרנים שנה לפני שיצאה הרקטה הראשונה, שנשאה את הלווין ספוטניק הרוסי, לחלל. לשם השוואה בספרות המדע הבדיוני ספינות החלל הטסות במהירות האור או גבוהה ממנה התחילו להופיע 28 שנים קודם לכן ב-1928 ביצירותיהם של אדמונד המילטון וא.א. סמית.

היו אמנם כמה סרטים, בודדים, שתיארו חייזרים המגיעים לכדור הארץ כנראה ממערכות כוכבים אחרות, כמו “היום בו עמדה האדמה מלכת”. ראוי להזכיר את הסרט This Island Earth “האי כדור הארץ”, שנעשה שנה קודם, ועלה על האקרנים תשעה חודשים לפני שעלה “כוכב הלכת האסור”. בסרט הזה מתוארים יצורים מכוכבי לכת שמחוץ למערכת השמש, ולא ממאדים או מנוגה כפי שהיה מקובל עד אז, שמגיעים לכדור הארץ. ואכן ייתכן שהיה בכך מקור השראה ל”כוכב הלכת האסור”.

פוסטר הסרט “האי כדור הארץ” שקדם לכוכב הלכת האסור בכמה חודשים ותיאר חייזרים ממערכת שמש אחרת מגיעים לכדור הארץ. ויקיפדיה

עם זאת יש לציין גם ששני הסרטים הוסרטו במקביל, ובהחלט ייתכן שיוצרי “כוכב הלכת האסור” לא ממש היו מודעים למה שנעשה בסרט המתחרה.

כמה חודשים לאחר “כוכב הלכת האסור” יצא לאקרנים הסרט המצליח “כדור הארץ נגד הצלחות המעופפות”, שתיאר פלישה של חייזרים מכוכב לכת גווע במערכת שמש אחרת לכדור הארץ.

פוסטר הסרט “כדור הארץ נגד הצלחות המעופפות” שתיאר מאבק של אנשי כדור הארץ בחייזרים ממערכת שמש אחרת.

אבל הסרט הזה הוסרט במקביל ל”כוכב הלכת האסור” ועלה על המסכים לאחר ש”כוכב הלכת האסור” כבר הוקרן.

הרובוט רובי ואנשי צוות ספינת החלל בסרט “כוכב הלכת האסור”. ויקיפדיה

זהו גם אחד הסרטים הראשונים, ואולי הראשון בכלל, שבהם מופיע רובוט אינטיליגנטי סימפטי שמופעל בידי חוקים מיוחדים. חובבי המדע הבדיוני בקהל הבינו שאלו שלושת חוקי הרובוטיקה של אסימוב, שלפיהם אסור לרובוט לפגוע בבני אדם, אם כי זה לא צויין במפורש, והוא גם נקרא על שם רובוט בסיפור מוקדם של אסימוב, רובי, סיפור שאותו תוכלו לקרוא ב”יקום תרבות”.

נכון, כבר הופיעו רובוטים בסרטים, כמו סירטי הגולם האילמים של פול וגנר, ו”מטרופוליס” משנות העשרים של פריץ לאנג, אבל כמעט תמיד או תמיד הם היו מסוכנים ומאיימים כמי שעלולים להתפרץ ולהשתולל בכל רגע. לא כך ב”כוכב הלכת האסור”, שם הרובוט הוא דמות חיובית מההתחלה ועד הסוף, וגם כאשר הוא מקבל הוראה לפגוע בבני אדם הוא מסרב לעשות זאת.

צפו בקטע שבו אנשי צוות ספינת החלל פוגשים לראשונה ברובי הרובוט:

מענין לציין שבנוסף לכל התקדימים הללו זהו גם הסרט הראשון שבו הושמעה מוזיקה אלקטרונית, שמן הסתם היממה רבים מהצופים שעד אז לא שמעו דבר כזה, אם כי הייתה קיימת כבר ברדיו ובתקליטים.

ראו על המוזיקה בסרט כאן:

הגרסה המקורית של הסרט הזה, שנכתבה עוד ב-1952 בידי איש הפעלולים אירווינג בלוק ובידי אלן אדלר, נקראה “כוכב הלכת הפטאלי”, והייתה אמורה להתרחש במערכת השמש, על כוכב הלכת הקרוב לשמש כוכב חמה (מרקורי) בעתיד הקרוב של שנת 1976, רק 20 שנה בעתיד בלבד.

היוצרים ציפו שזה יהיה סרט דל תקציב רגיל, שבמרכזו תעמוד מפלצת שתתגלה על פני מרקורי. עם ציפיות כאלו הם הציעו את הסיפור לחברת אם ג’י אם הגדולה, ולתדהמתם החברה, שכנראה חיפשה רעיונות לסרטי מדע בדיוני טובים, קפצה על הסיפור, והחליטה להסריט אותו בתקציב גבוה בהרבה ממה שציפו שאפשרי.

מישהו, אולי התסריטאי שנבחר לכתוב את הסרט סיריל אום, החליט להעביר את העלילה מהעתיד הקרוב לעתיד הלא קרוב של המאה ה-23, וממרקורי במערכת השמש, לכוכב הלכת אלטייר 4 במרחק 16 וחצי שנות אור מכדור הארץ. יש להניח שאותו מישהו היה חובב של סיפורי מדע בדיוני של התקופה, של אסימוב והיינליין, שכתבו כמובן סיפורים רבים מסוג זה.

המפליא הוא שלבלוק ואדלר, שהאנשים שיצרו את הרעיון המקורי, לא היה קשר מיוחד למדע בדיוני.

אדלר היה נכדו של כוכב תיאטרון יידיש, ומיד לאחר הסרט כתב ספר מד”ב בעל עלילה דומה בשם Terror on Planet Ionus על אסטרונאוטים מכדור הארץ שנתקלים ביצור מפלצתי זולל אנרגיה המאיים על גזע חייזרים בירח של שבתאי. היצור עוקב אחרי האסטרונאוטים לכדור הארץ וגורם שם לכאוס לפני שהוא מושמד בקושי רב. המפלצת היא בבירור פיתוח של היצור המפלצתי ב”כוכב הלכת האסור” אם כי ניתן לו הסבר שונה.

אדלר נפטר ב-1964 בגיל צעיר לאחר שנרדף בידי הסנטור מקארתי כחשוד בקומוניזם.

עטיפה קדמית של ספר מדע בדיוני שאותו חיבר אחד מיוצרי הסיפור של “כוכב הלכת האבוד” לאחר שהסרט יצא לאקרנים
עטיפה אחורית של ספר מדע בדיוני שאותו חיבר אחד מיוצרי הסיפור של “כוכב הלכת האבוד” לאחר שהסרט יצא לאקרנים

בלוק היה אמן ואיש פעלולים שתרם גם לסרטי מדע בדיוני אחרים בתקציב נמוך בהרבה.

את התסריט המצוין כתב סיריל הום, שידוע בעיקר כמחבר תסריטים לסרטי טרזן בכיכובו של ג’וני וייסמילר, והיה האיש שהציע את וייסמילר, השחיין המפורסם, כשחקן לדמות של טרזן.

הבמאי פרד מקלוד היה במאי שנחשב כ”מדרגה שנייה או שלישית” בהוליווד. הוא היה ידוע הודות לשני סרטים קלאסיים על הכלבה לאסי שבהם גילה מקלאוד את הכוכבים הילדים, שהפכו לכוכבים מבוגרים, רודי מקדואל וליז טיילור. וגם הודות לעיבוד לקולנוע של ספר הילדים המפורסם של פרנסס הודג’סון ברנט “סוד הגן הנעלם”, שגם הוא הפך לקלאסי.

אבל עד ל”כוכב הלכת האסור” לא היה לו שום קשר מיוחד למדע בדיוני, ובכל זאת איך שהוא יצר את הסרט הטוב ביותר מסוג זה עד אז.

הוא תיכנן ליצור לו סרט המשך ביחד עם המפיק שהיה קרוב שלו אבל המפיק נפטר והרעיון לא יצא לפועל.

בכל זאת החברה עשתה ב-1957, עם במאי אחר, מעין סרט המשך בשם “הילד הבלתי נראה”, שהתבסס על סיפור קצר של סופר מדע בדיוני בשם אדמונד קופר ושוב נכתב בידי סיריל הום. הסרט הזה מתרחש בהווה שבו ילד מגלה את הרובוט רובי, שמתברר שבא במסע בזמן מהעתיד של המאה ה-23 של הסרט הקודם, ומתמודד עימו נגד מחשב על מסוכן.

צפו במקדימון לסרט “הילד הבלתי נראה”:

מנסיוני, כמעט 70 שנה לאחר שנעשה, “כוכב הלכת האסור” עדיין מחזיק היטב, והצופים המבוגרים יכולים להנות ממנו. אם כי אני חושש שילדים ובני נוער כיום יזדעזעו מהרמה הנמוכה של האפקטים, שכמובן היו המעולים בסוגם כשנוצרו. וגם יתכן שישתעממו מהאיטיות היחסית של הסרט.

כמובן כל הסרטים מאותה התקופה נראים לנו היום איטיים. זה לא אומר כלום על הסרטים של התקופה, זה אומר הרבה עלינו, הצופים העכשוויים.

לחובבי המדע הבדיוני הסרט מזכיר פרקים שונים של סדרת “מסע בין כוכבים” (שמוקרנת כיום בנטפליקס), וזאת משום שאנשי סטאר-טרק המקורי, ובראשם היוצר ג’ין רודנברי, קיבלו ממנו השראה. בראש ובראשונה בפרק הפיילוט המקורי לסטאר-טרק, שנקרא “הכלוב”, שבו ההשראה מ”כוכב הלכת האסור” ניכרת היטב בעלילה על אנשי צוות ספינת החלל “האנטרפרייז”, המגיעים לכוכב מרוחק כדי לחלץ ניצולים מספינה שנחתה עליו לפני שנים רבות, ממש כמו ב”כוכב הלכת האסור”.

שווה מאוד גם היום לצפות בסרט שמאחורי תעשיית “מסע בין כוכבים” גם ללא קשר לסדרה שנוצרה בהשראתו, כי גם היום 70 שנה לאחר שנוצר זהו עדיין סרט טוב ומהנה.

עטיפת דיסק מודרני של הסרט.

ראו גם

צפו בחלק הראשון של הסרט

צפו בחלק השני של הסרט

האזינו לסיפור הסרט כתסכית רדיו

קטעים אבודים מהסרט שהתגלו:

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שמונה − ארבע =