חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על תערוכת צילומים "בארי"
בחיפה מערך של שישה מוזיאונים, הממוקמים באתרים שונים בעיר. מוזיאון העיר חיפה, העוסק במרחב האורבני ובהיסטוריה של העיר, מציג בימים אלה תערוכה אקטואלית, בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה: "בארי".
מיכה בריקמן, צלם חיפאי בכיר, שתיעד אירועים רבים בארץ ובעולם, הוזמן ע"י אנשי הקיבוץ "בארי" לתעד את קיבוצם לאחר הטבח של השבעה באוקטובר. מיכה בריקמן הגיע למספר ימי צילום, כשבוע לאחר מכן, כשניתן אישור כניסה לקיבוץ שהוכרז כשטח צבאי.
בתערוכה "בארי" מוצגים כעשרים וחמישה צילומי סטילס של בריקמן, המנציחים את מראות החורבן, ומעבירים את שברון הלב, את הכאב ואת הפחד ברגעי התופת.
בנוסף, נמצאות בתערוכה 3 עבודות של צילומי "360": מנסיעה בדרכי הקיבוץ, מתוך בית חרב, ומגובה רחפן, המוצגות לציבור בעזרת משקפי VR בעמדות צפייה מיוחדות. כמו כן מוצגים בתערוכה פריטים שהובאו מהקיבוץ: מגלשה מותכת, דלת מפוצצת ושברי רעפים שרופים.
התערוכה "בארי" של צילומי מיכה בריקמן הוקמה בידי יפעת אשכנזי, אוצרת מוזיאון העיר חיפה, ומעצב ומתכנן החלל אבישי דותן, בזמן שיא של כחודש ימים, מתוך התחושה במוזיאוני חיפה שיש לתערוכה הזאת חשיבות ציבורית ומוסרית עליונה. התערוכה מייסדת קשר תרבותי עמוק בין העיר חיפה לקיבוץ בארי.
אירוע הפתיחה החגיגי, במעמד חברי קיבוץ "בארי", התקיים ביום חמישי 30.11.2023 בשעה 16:00. בדברי הברכה התגלו קשרים מעניינים בין המברכים, תושבי חיפה, לקיבוץ בארי. יותם יקיר, מנכ"ל מוזיאוני חיפה, למד בבית הספר היסודי "בארי" בעיר, אשר נקרא, כמו הקיבוץ, על שם ברל כצנלסון, שבארי היה שמו העברי. עינת קליש רותם, ראש העיר חיפה, סיפרה שרבים מבני משפחתה גרים בקיבוץ "בארי" מזה שנים, ואף נמנים על מייסדי "דפוס בארי", הידוע בעבודותיו בכל הארץ.
בשבת 2.12.2023 בשעה 10:30 יתקיימו הדרכות לציבור הרחב בתערוכה.
בדברי האוצרת כותבת יפעת אשכנזי לסיום: "מוזיאון העיר חיפה לקח על עצמו לספר את סיפורו של קיבוץ בארי בתוך מתקפת הטרור הנוראית, דרך צילומיו וחוויותיו של בריקמן בימים שאחרי. יחד עם זאת, סיפורו של קיבוץ בארי החל הרבה לפני וימשיך להיות מסופר בעתיד, עם אמונה ותקווה גדולה לפריחה מחודשת. כלניות יפרחו בו שוב."
יפעת אשכנזי חותמת את דבריה בשיר "אני אקום" מאת מאיה אנג'לו, סופרת, משוררת ולוחמת זכויות האזרח בארצות הברית:
יואב ויכסלפיש
ממליץ על "סרט בסנטר"
אמנם חגית בת-אליעזר כבר המליצה על הסרט, אבל הנה התרשמויותיו של יואב עם דגשים אחרים.
דיזנגוף סנטר נפתח ב-1977, והפך לקניון הראשון בישראל ולאתר מרכזי בעיר העברית הראשונה. תשע שנים מאוחר יותר, ב-1986, נפתח ברמת גן קניון איילון, ומרכזי מסחר מסוג זה החלו לצבור פופולריות בכל רחבי הארץ, על חשבון חנויות פרטיות ברחובות הערים.
הקניונים של ימינו מאופיינים בעיקר בתמהיל חנויות אחיד, מאחר שרשתות יכולות להרשות לעצמן לשלם את דמי השכירות הגבוהים.
דיזנגוף סנטר נבדל מהקניונים הסטנדרטיים הללו בשל המשבר הכלכלי שפקד אותו בשנות ה-80, והוביל למכירת חללים שעמדו ריקים לגורמים פרטיים. לכן הוא אינו "קניון של רשתות", אלא מגוון בהרבה מהממוצע, ומבטא גם את הרוח הליברלית של העיר תל-אביב.
הסרט "סרט בסנטר" (בימוי מוריס בן מיור וקובי פרג') חוזר אל ההיסטוריה של אזור האדמות של אדיב חינאווי (משפחה יפואית אשר מפעילה גם בימינו חנויות בתל אביב), ושכונת הצריפים נורדיה, אשר על חורבותיה הוקם הקניון.
המרואיינים מספרים על השכונה שנמחקה, ומציעים זוויות ראייה שונות, וזכרונות ממנה, כולל הופעת אורח של בנו של הבעלים. נורית שני מספרת על הקמת קולנוע "לב", ושומר החניון, אלון ויינגרטן, מתאר את ההתרחשות היומיומית במקום ואת ההיסטוריה הפרטית שלו.
הסקירה ההיסטורית אינה מדלגת גם על פיגוע ההתאבדות בקו 5, שהתרחש ליד הסנטר בתחילת מרץ 1996, בו נרצחו 13 ונפצעו 125 אנשים. הנהלת הסנטר החליטה לפתוח למחרת את הקניון, אך השביתה אותו למספר ימים בלחץ העובדים והציבור. החיים חזרו למסלולם, ודיזנגוף סנטר נשאר עד ימינו מוקד התרחשויות מסחריות ותרבותיות מרכזי בעיר.
95 דקות, יוקרן השבוע בקולנוע לב וסינמטק ת"א. מומלץ.
תערוכה חשובה שמבארת את הקשר המרתק שבין חיפה לבארי. לא בכדי התערוכה נמצאת פה, בעיר הכרמל.
תיעוד חשוב.
כשהכל עדיין טרי ומבעבע תורמת חיפה ומשקפת את תמונת המצב בעין המצלמה. מאפשרת לנו להתחבר ולנסות להבין ולהכיל את עוצמת הארוע וזוועותיו.