כריכת האוטוביוגרפיה של מיכאל בר-זוהר

בימים אלו יצאה לאור שלכם, מיכאל בר זוהר (ידיעות, 2023), האוטוביוגרפיה של מיכאל בר-זוהר, פוליטיקאי, היסטוריון, הביוגרף של דוד בן גוריון (שהוא גם כתב תסריט לסרט על חייו בשם “בן גוריון זוכר”), של שמעון פרס, של איסר הראל, וגם סופר ספרי מתח וריגול, אחד הראשונים בכך בישראל תחת שמות שונים כגון “מיכאל ברק”, “מיכאל הסטינגס”, ולבסוף תחת שמו האמיתי.

בספר זה הוא עוסק רבות בחייו כמחבר ספרים תיעודיים וביוגרף, בראש ובראשונה של דוד בן גוריון שהוא היה ידידו הקרוב, וכפוליטיקאי.

אבל, משום מה, הוא עוסק רק במעט בספרי המתח שלו, שהצליחו מאוד וחלקם היו רבי מכר, גם בעולם.

הנה סקירה של ספריו של בר-זוהר בסוגת ספרי המתח והריגול.

מיכאל בר-זוהר, הוא מיכאל הסטינגס, הוא מיכאל ברק. מאתר סימניה

ספרות הריגול העברית המודרנית “הנחשבת”, זאת שכותביה העזו לחתום עליה בשמם ולא בשמות בדויים, מופיעה לראשונה בשנות השבעים, עם ספריו של מיכאל בר-זוהר, שברבות הימים הפך ידוע מאוד. בר-זוהר, שכיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה (2 קדנציות, בכנסת ה-10 ובכנסת ה-12), ושידוע גם כביוגרף של דוד בן גוריון, של שמעון פרס, וכן של ראש המוסד לשעבר איסר הראל, בספר “הממונה: איסר הראל ועלילות שירותי הביטחון” (ויידנפלד וניקולסון, תשל”א 1970), כתב גם שורה של ספרי ריגול, כמה מהם על רקע מלחמת העולם השנייה.

למיטב ידיעתי, הוא הפוליטיקאי הישראלי הראשון וכמעט היחיד שעסק גם בכתיבת מותחני ריגול, הן עכשוויים והן היסטוריים, במשרה כמעט מלאה, בקריירת כתיבה כפולה ככותב מותחנים וכביוגרף.

המקרה של בר-זוהר מעניין במיוחד, כיוון שתחילה פרסם את ספרי הריגול שלו תחת שמו, בהוצאה קטנה, אולם כאשר התפרסם ככותב ביוגרפיות באמצע שנות ה-70, במיוחד לאחר שיצאה לאור הביוגרפיה על דוד בן-גוריון בשנת 1975 (שיצאה לאחר מכן במהדורות רבות), הוא אימץ לעצמו את השם מיכאל ברק בספרי הריגול שלו. בחלק מספרים אלו אף צוין כי “לפי הסכם בין הוצאות הספרים בארץ ובעולם המפרסמות את ספרי מיכאל בר-זוהר, יופיעו להבא רומנים שיכתוב תחת השם מיכאל ברק ואילו ספרי התעודה שלו יפורסמו כבעבר תחת השם מיכאל בר-זוהר”.

שני ספרי הריגול של בר-זוהר, שהם גם הספרים הראשונים שלו, פורסמו תחילה בעברית ורק לאחר מכן תורגמו לצרפתית ואח”כ לאנגלית. אולם הספרים הבאים פורסמו תחילה באנגלית, תחת השם “מיכאל ברק” או “מיכאל הסטינגס” (Michael Hastings), ורק לאחר מכן תורגמו לעברית (תחת השם מיכאל ברק). בדומה למקרה של סופר ריגול אחר מאותה התקופה, עמוס אריכא, שגם הוא פורסם תחילה באנגלית ורק לאחר מכן תורגם לעברית, או שכלל לא תורגם לעברית.

רק בתחילת שנות ה-90 חזר בר-זוהר להשתמש בשמו שלו גם בספרי הריגול שלו, שיצאו כעת בהוצאות מכובדות. ולמרות כל זאת, ניתן לתת לבר-זוהר, ביחד עם איסר הראל שהוא כתב את הביוגרפיה שלו, את הקרדיט של פורצי הדרך שהפכו את רומני הריגול לז’אנר לגיטימי בעבור סופרים נחשבים או ידוענים, שאין להתבייש בכתיבתו.

עטיפת הרומן הידוע ביותר של בר -זהר “התעלומה”.

הטובים ביותר בספרי הריגול של מיכאל בר-זוהר הם מותחני ריגול היסטוריים, כמו ספרו הידוע ביותר “התעלומה” (אניגמה) שיצא לאור תחת השם מיכאל ברק בשנת 1979, בהוצאת ספרי עידן או עידנים עם הכיתוב “מהדורת ידיעות אחרונות”.

ספר זה יצא לאור לראשונה כבר בשנת 1978 באנגלית בשם Enigma Sacrifice, גם כן תחת השם מיכאל ברק, וזכה להצלחה גדולה.

כריכת הספר באנגלית Enigma של ״מיכאל ברק״.

מהדורה שנייה של הספר יצאה בעברית בהוצאת מגל בשנת 2009, תחת השם מיכאל בר-זוהר עם תמונה מהסרט שהתבסס על הספר.

הספר מספר סיפור על גניבת צופן האניגמה בפאריז בידי נוכל מקסים, תוך כדי מאבק בקצין נאצי מתוחכם, המבוסס אך במעט מאוד על הפרשיה האמיתית של פענוח צופן האניגמה, שבו השתמשו הנאצים, בידי הבריטים, פענוח שהיו לו השלכות עצומות לגבי תוצאות מלחמת העולם השנייה. הפרשה האמיתית של חשיפת האניגמה, אם כי מעניינת ביותר, הייתה פרוזאית בהרבה ודרמטית הרבה פחות ממה שמתואר בספרו המרתק של בר-זוהר. אבל הספר זכה להצלחה גדולה, וגם זכה שייווצר לפיו סרט הוליוודי, בשם “אניגמה”, בשנת 1982, בכיכובם של מרטין שין, סאם ניל, ובריג’יט פוסי (אין לבלבל עם סרט דומה על אותו נושא שנעשה ב-2001 על פי ספר רב מכר אחר, של רוברט האריס).

זהו ספר הריגול היחיד היחיד של בר זוהר שהוסרט.

צפו במקדימון הסרט:

חלק מספריו של בר זוהר עסקו בהווה שבו נכתב הסיפור, ימי המלחמה הקרה בין שירותי הריגול של ארה”ב ושל בריה”מ, ואלו כללו תמיד הפתעות מדהימות שהתגלו בסוף הספר. כך הדבר בשני מותחני הריגול הראשונים שלו.

עטיפת המהדורה המקורית של “האמת השלישית”

הספר “האמת השלישית” (ויידנפלד וניקולסון, תשל”ג 1972) מספר על פרשיה היסטורית, שמשפיעה על הווה רצחני, שבו סוכן של CIA יוצא ללכוד את המתנקש בשר החוץ הסובייטי, שנרצח ליד כביש סואן בניו יורק, לפני שיפרוץ קונפליקט בין המערב והרוסים. הוא עושה זאת במסע דילוגים מטורף בן שבוע ימים ברחבי אמריקה, אוסטריה, גרמניה, צרפת, וישראל, ועד מהרה שוקע עד הצוואר בפרשיה סבוכה ששורשיה מסתבר, להפתעת הקוראים, עוד בימי מלחמת העולם השנייה במחנה הריכוז דכאו, ובכתב יד מסתורי, שבכוחו לערער את שלום העולם החופשי.

הספר יצא לאור בצרפתית (La troisième vérité, Paris: Fayard, 1972) ותורגם מצרפתית לאנגלית (The Third Truth) ב-1973 תחת השם מיכאל הסטינגס.

לבר-זוהר היה הסדר עם העיתון “ידיעות אחרונות”, שמן הסתם היה מושא לקינאה לסופרים אחרים, שרוב ספריו יצאו לאור בהמשכים במוסף “7 ימים” של עיתון זה, שהיה הנקרא ביותר בישראל, וכך הסיפורים זכו לקהל עצום. כך פורסם הספר לראשונה בעברית במוסף כאמור (גיליונות 437-449, 2.6.1972 – 25.8.1972). הספר יצא לאור בעברית, באנגלית, ובאיטלקית רק לאחר מכן, במהדורות שהמגזין דיווח שהן כבר בדפוס.

הספר יצא לאור בהוצאה מחודשת בעברית ב-2014 בהוצאת משכל/ידיעות אחרונות. הפעם כבר כסוג של רומן היסטורי על ימי המלחמה הקרה שלכאורה חלפו (אבל למעשה הם כבר חזרו אפילו בימים שספר זה פורסם שוב).

ספרו הבא היה “האיש שמת פעמיים” (הוצאת ויידנפלד וניקולסון, תשל”ד 1973) ובו מתואר ניסיון לחשוף מרגל רוסי בסי.איי.אי, המביא למרדף אחרי אישה מסתורית, שחושדים כי בידה מצוי מסמך סודי נדיר משנת 1910 (!), אשר מסוגל לכאורה להעמיד באור שלילי את אחד מסוכני הק.ג.ב, העלול לחשוף בכל רגע את זהותו האמיתית של סוכן-כפול, שהושתל בשורות המשטרה החשאית הסובייטית על-ידי אנשי הסי.אי.אי. כמו בכל סיפוריו הטובים של בר-זוהר, הפרשיה של חשיפת המרגלים בהווה קשורה לפרשיה מסתורית מהעבר הרחוק שאיכשהו משתלבת עם הפרשיה העכשווית.

העטיפה המקורית של “האיש שמת פעמיים”

הספר יצא לאור בצרפתית בשם L’Homme qui mourut deux fois ב-1974, ושוב תורגם מצרפתית לאנגלית בשם The spy who died twice, ויצא לאור תחת שם המחבר המקורי, ב-1975. הספר יצא לאור בעברית תחת השם “תיבת פנדורה” מאת המחבר “מיכאל ברק” (עידנים, עם הכיתוב “ספרי ידיעות אחרונות”, 1983), לאחר שפורסם קודם לכן שוב באנגלית, בשנת 1981, בשם The Deadly Document.

ברוב ספרי הריגול והמתח שלו התמקד בר-זוהר במלחמה הקרה ובמאבק בין ארה”ב וברית-המועצות, ורק מיעוטם עסקו בישראל, שכן הקהל הבינלאומי לא התעניין במיוחד במזרח התיכון, וספרים בנושא זה זכו להצלחה מועטה בלבד.

עטיפת ״הרשימה הסודית״ , מותחן שבמרכזו עומד המוסד הישראלי בימים שלפני מלחמת יום כיפור.

עם זאת, יש לציין בכל זאת רומן אחד שכתב על שירות הביון הישראלי. זהו “הרשימה הסודית”, שוב מאת “מיכאל ברק” (ספרי עידן, תשל”ו 1975), שפורסם תחילה בהמשכים במגזין סוף-השבוע 7 ימים של ידיעות אחרונות (בין 10.10.1975 ו-21.11.1975). הספר תיאר את מאבקו של המוסד במזימה רוסית לחדור לשורותיו, כשאגב כך הוא מטרפד מזימה רוסית להתחזק מאוד במזרח התיכון בשם “מבצע אורורה”, מזימה שיש לה השלכות גדולות על מלחמת יום הכיפורים שמתרחשת בסיום הספר, אם כי יש רמזים שהמחבר החל לכתוב את הסיפור לפני פריצת המלחמה ועדכן בשלב מאוחר יותר את העלילה. הספר פורסם באנגלית תחת השם The Secret List of Heinrich Roehm, בשנת 1976, אבל לא זכה להצלחה מסחררת בדומה לספריו האחרים.

לאחר מכן חזר בר זוהר לעסוק בשירותי ביון זרים.

עטיפה של הספר “קשר הזהב”

הספר “קשר הזהב” מאת “מיכאל ברק” (ספרי עידן עם הכיתוב “ספרי ידיעות אחרונות”, תשמ”ו 1986), הוא סיפור על ניסיון לאתר את אוצרות האמנות שגנב הנאצי גרינג ברחבי אירופה, ארבעים שנה לאחר התאבדותו. הסנאטור ג’ים ג’פרסון רץ לנשיאות, ומכריז כי ייצא למלחמה נגד מדינות ערב אם אלה לא ישימו קץ לסחטנות הנפט כלפי העולם המערבי. בתגובה, רוקמים שרי הנפט הערביים המכונסים בשווייץ מזימה לחסל את ג’פרסון, בעזרתו של איל נפט מסתורי. בפרנקפורט, ביריד הספרים הבינלאומי, קלינט קרייג, סופר אמריקני הכותב ספר על שוד האוצרות בידי גרינג, חושף נתיב מסוכן ומפותל המוליך מן העבר הנאצי אל שערי הבית הלבן. במרוץ נגד השעון דרך ארצות אירופה ואמריקה, מגלה קרייג מידע מדהים, העלול לזעזע את המערכת הפוליטית של ארצות-הברית. אולם במהלך חקירתו מתהפך הגלגל וקרייג הופך מרודף לנרדף. הוא מגלה לפתע כי בעקבותיו דולק רוצח שיודע את תוכניותיו, והוא נחוש לחסלו אם יחשוף קרייג את האמת על קשר הזהב. הספר פורסם תחילה בצרפתית ובאנגלית בשםThe Phantom Conspiracy, בשנים 1980, 1982 בהתאמה, תחת השם מיכאל בר-זוהר.

כריכת A spy in Winter של ״מיכאל הסטינגס״

מרגל בחורף (ספריית מעריב, 1992, הוצאה מחודשת משכל/ידיעות ספרים, 2013), שפורסם תחת שם המחבר המקורי, הוא בהוצאה החדשה שלו מספר 1 בסדרת המלחמה הקרה של בר-זוהר. הספר עוסק במרגל הרוסי העלום ששבה בקסמיו, גייס, והפעיל, את גדולי המרגלים הבריטיים בעבור רוסיה – פילבי ברג’ס ומקלין – בעודם סטודנטים בקמברידג’, והפך אותם לבוגדים שכמעט מוטטו מבפנים את שירותי הריגול הבריטיים. הגאון הזה מתגלה בסיום הספר, הפרנואידי מאין כמוהו, כמו רוב מותחני המלחמה הקרה של מיכאל בר-זוהר, כלא אחר מאשר שר החוץ של בריטניה.

גם ספר זה יצא לאור קודם לכן באנגלית, בשנת 1984 בשם A Spy in Winter תחת השם מיכאל הסטינגס.

כריכת ״אחים״ של מיכאל בר-זוהר

“אחים” (מגל, 1994, הוצאה מחודשת משכל/ידיעות ספרים, 2013), שגם הוא כבר פורסם תחת שם המחבר המקורי, מספר 2 בסדרת המלחמה הקרה שלו, מספר על שני אחים רוסיים, בניה של משוררת יהודיה שחוסלה בפקודת סטלין, הגדלים האחד בבריה”מ, והשני בארה”ב, על רקע המלחמה הקרה עד התפרקותה של בריה”מ. גם ספר זה פורסם קודם לכן בשפות זרות, באנגלית בשנת 1992 בשם Brothers, ובצרפתית בשם Frères ennemis בשנת 1992 (הפעם תרגום מאנגלית). בשני המקרים תחת השם מיכאל בר-זוהר.

כריכת ״באשמת רצח״ של מיכאל בר-זוהר

בר-זוהר כתב גם את הספר “באשמת רצח” ( תל אביב : מגל, [תשס”ח] 2008.), שבו העלילה קשורה לפרשה ישנה של מבצע נקמה של ניצולי שואה בנאצים. זה היה מבצע אמיתי שבראשו עמד אבא קובנר ושמטרתו הייתה להרעיל את קציני האס.אס השבויים לאחר המלחמה במחנה השבויים האמריקני סטלג 13, שעליו כתב בר זוהר קודם לכן בספר תעודי.ןוהוא מתאר מזימה עכשווית של הגרמנים להעמיד לדין את אותם נוקמים על מה שביצעו בעבר שלאחר המלחמה.

The Devil’s Spy יצא לאור בשנת 1983 תחת השם מיכאל הסטינגס, והוא גירסה בדיונית של סיפור מחרת נילי ושרה אהרונסון במלחמת העולם הראשונה. משום מה הוא לא פורסם גם בעברית.

הוא תורגם לבסוף לעברית כ” בגידה”( תל-אביב : מגל, 2000 ) רק שנים רבות לאחר הפרסום המקורי באנגלית.‬

.  

בעשור השני של שנות האלפיים, כאמור, זכו לא מעט מספריו של בר-זוהר להוצאה מחודשת, ואפשר להניח שאם חשבנו שספרי ריגול איבדו לכאורה את הרלבנטיות שלהם עם קץ המלחמה הקרה, הרי שכיום, בעידן של מאבק חדש בין המעצמות, הם שוב נראים כרלבנטיים. הספרים של בר-זוהר מעניינים במיוחד בגלל הפרשיות ההיסטוריות שברקע שלהם.

כיום בר זוהר עוסק בפרסום ספרים “רציניים”, העוסקים בפרשיות ריגול אמיתיות שבהן עסק המוסד, וכמובן מפרסם אותם תחת שמו המקורי. אבל ספרי המתח והריגול שלו בהחלט ראויים לקריאה, גם כיום, ולו רק בגלל תיאוריהם המרתקים של תקופות שחלפו.

עטיפת הספר ״משחק כפול״, שגם הוא ספר ריגול של מיכאל בר זוהר שפורסם תחת השם ״מיכאל ברק״

צפו בהרצאה של מיכאל בר זוהר על ספרי ריגול שכתב בכנס של”יקום תרבות ” על ספרות ריגול

פתיחה

מיכאל בר זוהר על השילוב בין היסטוריה לספרות

מיכאל בר זוהר על  כתיבת הספר מרגל יהודי בשירות הנאצים

קיראו גם

מיכאל בר זוהר בויקיפדיה

דף הפייסבוק של מיכאל בר זוהר

3 תגובות

  1. ‘הפוליטיקאי הישראלי היחיד שעסק גם בכתיבת מותחני ריגול’

    יאיר לפיד גם. על כן ממליץ לתקן ל-‘הפוליטיקאי הישראלי הראשון שעסק גם בכתיבת מותחני ריגול’

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

עשרים − 5 =