חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על מופע המחול "לב בשר"
אנסמבל "כעת" פועל בתוך עמותת "בין שמיים לארץ" הירושלמית, והוא מורכב מרקדנים-גברים-דתיים, שיוצרים מחול מקצועי-עכשווי.
בשנת 2007 נוסד בי"ס למחול לגברים. בוגרי המחזור הראשון הקימו את אנסמבל "כעת", ומעלים עבודות מחול מאז 2010.
משנת 2022 האנסמבל רוקד את היצירה "לב בשר" מאת שרון פרידמן, כוריאוגרף ישראלי, העומד בראש להקה משלו בספרד, שיוצר בשנים האחרונות גם עבור להקות בארץ. ב-6.6.2023 האנסמבל הופיע על במת תיאטרון "תמונע". השם "לב בשר" לקוח מפסוק כ"ו מיחזקאל ל"ו: "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר."
קבוצת רקדנים מהודקת מחוברת מתמקמת על הבמה. הרקדנים, לבושי סרבלים אדומים עם קמטים וגוונים, בעיצובם של ישעיהו רבינוביץ ועדי קרייף נבון, יוצרים איבר תלת ממדי דמוי לב, הנע בשלמותו, עד שהוא מתחיל להתפרק ל-6 רקדנים נפרדים. כשאחד הרקדנים מבצע קטע סולו מהיר ומתיש, האחרים נעים באיטיות ברקע. הבדלי המקצבים מעשירים את ההתרחשות. המוזיקה המקורית מאת נעם הלפר מתאימה את עצמה למקצבים השונים.
בהמשך העבודה מבוצעים מספר קטעי זוגות, המצטיינים במקוריות התנועה ההדדית ובאחיזה תומכת, המאפשרת מנחים בלתי יציבים לכאורה. הרקדנים מתקבצים-נפרדים לסרוגין, כשהתאורה המשתנה, בעיצובו של אמיר קסטרו, מגלה-מסתירה את הרקדנים ומהבהבת את תנועותיהם.
היצירה מסתיימת כפי שהתחילה – בגוף מאוחד, דמוי לב, אך עתה אנחנו מכירים את הרקדנים ומבחינים בהם בתוך הקבוצה.
יואב ויכסלפיש ממליץ
על הסרט "הבשורה על פי יהודה"
הבשורה על פי יהודה, סרטו החדש של הבמאי הוותיק דני וולמן, הוא עיבוד לרומן מאת עמוס עוז אשר פורסם בשנת 2014. כמו בעיבוד של וולמן ל"מיכאל שלי" של עוז מ-1974, גם כאן העלילה מתרחשת בירושלים, ב-1959, ובמרכזה גרשום ואלד (דורון תבורי), אב שכול, המרותק לכיסאו, וזקוק לשיחות ממושכות, חלקן טלפוניות, כדי להעביר את הזמן. הפרטנר שלו הוא שמואל אש (יובל לבני), סטודנט לשעבר באוניברסיטה העברית, אשר נקלע לקשיים כלכליים, והוא מגיע בתיווכה של אלמנת בנו עתליה (עינב מרקל), אישה שתקנית ומסתורית. התמורה המובטחת היא מגורים ושכר צנוע.
שמואל פרש מכתיבת תזה על יחסי יהדות-נצרות, בה ניסה לשפוך אור חדש על דמותו של יהודה איש קריות, אשר נחשב לבוגד בישו ומייצג סטריאוטיפ יהודי. לגרשום דעות מגובשות בעניין תחיית העם היהודי והקמת המדינה, והדיאלוג ביניהם נוגע במספר סוגיות מהותיות של יחסי יהדות ונצרות, ותוכנה של המדינה היהודית.
רוב העלילה מתרחשת בתוך ביתו של ואלד, ונוכחותה של עתליה (שם המרפרר למלכה היחידה בתולדות ממלכת יהודה, וכן היחידה שאינה מבית דוד) מניעה גם את החלק הרומנטי בעלילה. עתליה הפכה בתוקף הנסיבות לאחראית על גרשום, והיא מתגוררת בדירתו. היא מנחה את שמואל להביע בכל פעם דעה הפוכה, כדי שהדיאלוג יתקדם ויאפשר פתחון פה, ולא ייקטע בהנהוני הסכמה הדדיים.
העלילה מחזירה אל המסך את ירושלים הנשכחת של פעם. עיר מחולקת שאינה מהווה מוקד עימות יומיומי בין יהודים, מוסלמים, נוצרים, חילונים, וחרדים, וגם לא סמל ריבונות מרכזי, אלא היא בעיקר מרכז תרבותי ואליטיסטי שמרכזו באוניברסיטה העברית.
סינמטק תל אביב, 84 דקות.
