חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על הסרט “המוחרם: שש תחנות להבנת החרם על ברוך שפינוזה”

כרזת ״המוחרם״ הסרט על שפינוזה
httEכרזת ״המוחרם״ הסרט על שפינוזה

ברוך שפינוזה היה פילוסוף יהודי-הולנדי, מאבות המחשבה המודרנית, נביא החילוניות, הידוע ברבים גם הודות לחרם אשר הוטל עליו ביולי 1656 ע”י ראשי הקהילה היהודית באמסטרדם. לשון החרם חריפה מאוד, והיא כוללת, בין היתר, את המשפט: “ארור יהיה ביום וארור יהיה בלילה, ולא יאבה ה’ לסלוח לו וימחה את שמו תחת השמיים”. שפינוזה היה אדם צעיר, בן 23 בלבד, שאף נחשב לקטין לפי החוק ההולנדי, יתום משני הוריו, שקיבל חינוך תורני עד גיל 12, ונחשב לעילוי. הוא אפילו טרם גיבש את הגותו, וספרו החשוב ביותר, “תורת המידות” (אתיקה), יצא רק לאחר מותו בסוף שנת 1677. על מה בדיוק יצא קצפם של רבני הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם?

בסרט התיעודי “המוחרם: שש תחנות להבנת החרם על ברוך שפינוזה” דוד אופק, הבמאי, ויאיר קידר, יוצר סדרת “העברים“, מציגים 6 סיבות אפשריות להטלת החרם, והן: האלוהים, כפייה, כסף, מצוות, נשמה, גאולה.

לסרט מספר רבדים. באחד מצירי ההתרחשות, הוא מלווה את פרופ’ יצחק מלמד, ישראלי המרצה באוניברסיטת ג’ונס הופקינס בארה”ב, מחוקרי שפינוזה המובילים בעולם, במסע לניו יורק ולאמסטרדם.

יצחק מלמד מתוך הסרט ״המוחרם״ על שפינוזה
יצחק מלמד מתוך הסרט ״המוחרם״ על שפינוזה

בניו יורק מלמד מבקר בארכיון של אוניברסיטת קולומביה ונפגש עם מרדכי אנג’יל, ראש בית הכנסת הפורטוגזי “שארית חיים”. באמסטרדם הוא מבקר בארכיון העירייה, מקבל הסברים ממדריכת התיירים, אך אינו מורשה להיכנס לבית הכנסת הפורטוגזי, ואף מוגדר ע”י הרב ראשי יוסף בנימין צרפתי כ- “persona non grata” עקב מחקרו האקדמי על ברוך שפינוזה, שהחרם נגדו שריר וקיים בקהילה המקומית עד עצם היום הזה. הופעתו של ד”ר יצחק מלמד בסרט טבעית-משחקית עם התייחסות מחוייכת לדבריו המתלהמים של הרב החשוך.

ד”ר ג’רמי פוגל, מהמחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, לא מסייר בעולם. ביושבו בחדרו, ליד שולחן, בפרץ של כריזמה קורנת, בקולו הנלהב ובמחוות ידיו הנמרצות, הוא מדגים את הרעיון המרכזי של “אתיקה” מאת שפינוזה, בנוסח התרגום של ירמיהו יובל משנת 2003: “היש הנצחי והאינסופי שאותו אנו מכנים בשם אלוהים או טבע (Deus Sive Natura), פועל מתוך אותה הכרחיות, שבה הוא קיים.”

ג׳רמי פוגל מתוך הסרט ״המוחרם״ על שפינוזה
ג׳רמי פוגל מתוך הסרט ״המוחרם״ על שפינוזה

פוגל גם מדבר על אבחנה בשלושה סוגי הכרה בהגותו של שפינוזה, שבזכותה אפשר לראות את שפינוזה כאבי הפסיכולוגיה. חלק מדבריו של ג’רמי פוגל נשמעים על רקע גלי אוקיאנוס מתונים וחופשיים. הוא מצטט משירו של ליאונרד כהן:

If you don’t become the ocean, you’ll be seasick every day.

זה המקום לציין שג’רמי פוגל הוא משורר בנימה פילוסופית-אוקיאנית, שפרסם את ספרו הראשון, “תל אביב היא מים ועוד מחשבות חופימיות”, בשנת 2019, בהוצאת “הבה להבא”. כדאי גם לדעת, שיש רחוב שפינוזה בתל אביב, וכך כותב ג’רמי פוגל בשירו “תל אביב היא מים #2”:

“אלנבי מים, יהודה הלוי מים, / מים לבונטין, מים לב העיר, / ומפל מכיכר רבין לקיבוץ גלויות, / ואגם מההגנה לרחוב גאולה, / וסלמה מים, מים, מים, מים, הכול מים, / ותל אביב היא מים, / מים שפינוזה, מים אבן גבירול, / מים רחוב בעלי המלאכה, / מים קישון לוינסקי, / מים אני, מים את, / מים אנחנו, / תל אביב היא מים, מים תל אביב.”

כל משתתפי הסרט, למעט הרב של קהילת אמסטרדם, מדברים על ברוך שפינוזה בהתלהבות ובהערצה, ברוח החיונית של הסרט, החוגג את קיום זכרו של מי שרבנים-רודנים חפצו לשווא ששמו יימחה תחת השמיים. ההתלהבות הכללית מדביקה את הצופים.

מתוך הסרט מתבהר, שהגותו של שפינוזה, ובפרט הדטרמיניזם, כלומר התובנה, שלכל דבר יש סיבה, ושמה שקורה הוא הכרחי, עזרה לו לקבל בהשלמה את החרם, כחוליה בשרשרת של ההכרח.

ד”ר נועה נעמן צאודרר, מהחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב, קוראת בהיקסמות את ההיגד האחרון של החיבור הפילוסופי המכונן “אתיקה” של שפינוזה: “אבל כל דבר מעולה הוא קשה, כשם שהינו נדיר”.

נועה נעמן צאודרר מתוך הסרט ״המוחרם״ על שפינוזה
נועה נעמן צאודרר מתוך הסרט ״המוחרם״ על שפינוזה

הדיקציה של קריינותם של דוד אופק ואביגיל קובארי נעימה ורהוטה. המוזיקה המקורית מאת גל אבירם ואסף תלמודי, בעיצובו של אביב עלדמע, האחראי על הפסקול, מעצימה את החוויה.

כאשר אני קוראת את דבריו של יאיר קידר, “שפינוזה משמש לנו סמל – להיות נאמן לחופש המחשבה. הוא דוגמה לכך שצריך לזכור את האמת, להילחם עליה. הוא מן האבות הרוחניים של המחאה, הוא וקרל מרקס ועוד כמה יהודים מסוכסכים ומופלאים”, עולה במחשבתי דמותו של ישו, שגם הוא, כשפינוזה, התבטא ופעל נגד הדיקטטורה של הממסד הדתי, והציע פרשנות הומניסטית ליהדות. גם ישו, כשפינוזה, היה מנודה, נרדף, נבגד, וחי בגבורה בתנאים האלה.

המחאה האזרחית הנוכחית נגד ההחלטות האנטי-דמוקרטיות של הממשלה הימנית הדתית-הקיצונית יכולה לשאוב עידוד מהגותו של שפינוזה ומדרך חייו.

הסרט הופק בשנת 2022, והוקרן בסוף 2022-תחילת 2023 בבתי קולנוע ובטלוויזיה בערוץ התאגיד “כאן11”, השותף להפקת הסרט. עתה הוא זמין לצפייה באינטרנט, באדיבות התאגיד.

מומלצת צפיה חוזרת ונשנית להנאה מרובה ולהעמקה.

יואב ויכסלפיש ממליץ

על המופע “אלה הם בנאי”

מתוך המופע ״אלה הם בנאי״ צילום יואב ויכסלפיש
מתוך המופע ״אלה הם בנאי״. צילום יואב ויכסלפיש

משפחת בנאי הפכה למוכרת ברחבי הארץ כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת, וזאת הודות לשורה של כוכבי במה שהצמיחה.

הדור הראשון כלל את הבנים שגדלו ברחוב האגס מעל חנות הירקות בשוק מחנה יהודה בירושלים: יעקב, יוסי, חיים, גברי, ושלושה אחים נוספים שפנו לתחומים אחרים.

הדור השני כבר שייך לכוכבים שגדלו ברחבי הארץ – אהוד, אורנה, אביתר, ואחרים – ומהשלישי מוכר כיום, בעיקר, אלישע, בנו של יובל מלהקת “משינה”, וזמר ושחקן בזכות עצמו. מוצא המשפחה מפרס (איראן) והעלייה לירושלים החלה במאה ה-19. מקור שם המשפחה במקצוע שהיה מיוחס לרבים מבני המשפחה עוד באיראן.

גברי בנאי, חבר להקת “התרנגולים” ושלישיית הבידור “הגשש החיוור”, מיתולוגיות בפני עצמן, חוזר אל הצבעים והקולות של ירושלים של פעם, בסיוע בניו אורי, שהתפרסם בעיקר בשנות ה-90 כשחקן בסדרה “עניין של זמן” וכזמר בזכות עצמו, ובועז, שגם הוא זמר. השלושה מבצעים שירים של הרכבים שונים בהם היו חברים, וכן של חברים נוספים במשפחה המורחבת, ומתייחסים ליצירות נוספות, כמו הסרטים הפופולריים “גבעת חלפון אינה עונה” ו”חגיגה בסנוקר”, בהם כיכבו גברי ויעקב, בהתאמה.

המסע בזמן לירושלים של אז מעניק לצופים טעימות מעולם ללא טלפון סלולרי, וגם נטול מכשירים אלקטרוניים אחרים, והיכרות עם סיפורים עממיים, שספק אם התרחשו במציאות.

חלק מהשירים נחשבים עד היום לנכסי צאן ברזל, המילים מוקרנות על המסך, והקהל מוזמן להצטרף למבצעים ולהשתתף בחגיגה.

כ-80 דקות, ברחבי הארץ.

מתוך המופע ״אלה הם בנאי״ עם מילות שיר מאחור. צילום יואב ויכסלפיש
מתוך המופע ״אלה הם בנאי״ עם מילות שיר מאחור. צילום יואב ויכסלפיש
הפוסט הקודםשמשון 2-0: שני פרקים מסיפור דיסטופי עתידני מאת דן בורנשטיין
הפוסט הבאלאה גולדברג וגרשום שלום, הרצאה בתאריך 27/6/23 בבית יוצאי וילנה בתל-אביב
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
יליד 1974. בעל תואר שני בפילוסופיה. עיתונאי ספורט ועורך. חובב קולנוע ישראלי.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

תגובה אחת

  1. תודה חגית על סקירה מאלפת,שמחדדת תובנות ומותירה אותי נבוך ושואל איך היינו מתייחסים אליו היום.
    היינו מקבלים את רעיונותיו בפתיחות?
    היינו מכנים אותו בוגד?
    האם למדנו משהו?

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

17 − תשע =