לציון פטירתו המצערת של מאיר ויזלטיר אנו מביאים אחד משיריו הידועים ביותר בעברית, ובתרגום לאנגלית. זהו שיר קצרצר, שזכה לניתוחים רבים מספור וספר מסות שלם של חוקר הספרות פרופסור דן מירון נקרא על שם משפט הפתיחה שלו.
מדוע? כי שיר זה נחשב לשיר מייצג של הרוח הישראלית החילונית האנטי-דתית, ושל "מדינת תל אביב".
השיר פורסם לראשונה בקובץ השירים "שירים ברצף זמנים 68-71" שפורסם בכתב העת "עכשיו" בעריכת גבריאל מוקד גליון מספר 25-28, אביב תשל"ג 1973.
וכמעט מיד פורסם בקובץ השירים של ויזלטיר :
קח : שירים 1969–1972 (תל־אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1973)
ומאז פורסם השיר בקבצי שירה נוספים של ויזלטיר.
התרגום לאנגלית שמובא למטה פורסם ב-1989 במגזין TEL AVIV REVIEW NO 2
ושוב ב-2017 ב-
THE JERUSALEM REVIEW NO. 10
תירגם ג'רלד לוין
וכתוספת גם את הראיון הראשון שפורסם עם ויזלטיר בעיתונות ב-1968 בערך בעת שכתב את השיר.
הנה גם הראיון הראשון עם מאיר ויזלטיר, שאותו ערכה העיתונאית ולימים ההיסטוריונית עידית זרטל, כפי שפורסם ב-"דבר השבוע", מוסף סוף השבוע של העיתון "דבר", ב-23 בפברואר 1968. בתקופה שבה כתב את השיר שלמעלה.