ד״ר שריר כותבת עבור יקום תרבות על הסדרה הגדולה שלה “הרהורים על ספרות ורפואה”. בחלק הראשון שלהלן על חמשת הכרכים הראשונים, ובקרוב נעלה מאמרים על הכרך השישי “רפואה וביוטכנולוגיה”, ועל הכרך השביעי “על מגפות ועל הקורונה – מחקר ספרותי ומדעי”.

סדרת הספרים זיכתה את ד”ר שריר בפרס איינהורן לחקר ספרות ורפואה לשנת 2021.

המערכת

דבר העורכת ד”ר לימור שרייבמן שריר למדור רפואה וספרות

ברצוני לברך את מייסדי “יקום תרבות” על שנענו להצעתי והסכימו לכלול באתר מדור חדש וחשוב שעיסוקו ספרות ורפואה.

יקום תרבות הוא אתר תרבות אינטר-דיסיפלינרי מהמעלה הראשונה, המקרב את קוראיו במשך שנים רבות לנושאים מגוונים, מעשירים, וחובקי עולם. האתר מתמקד בתכנים מעוררי השראה הנוגעים לספרות, אמנות, חברה, מדע, ומדע בדיוני, נושאים המעוררים בקרב קוראיהם מחשבה ופולמוס. יש לציין שמדיניות הפרסום בו, שהינה ללא משוא פנים וחפה ממניעים זרים –ראויה לציון.

כאשר הצעתי להקים את מדור ספרות ורפואה – תחילה עמדו בראש מעייני סופרים-רופאים[i]. רופאים רבים לאורך ההיסטוריה התפנו למלאכת הכתיבה רק בגיל מאוחר ואחרים העדיפו את הכתיבה על פני הקריירה הרפואית.

האדם הוא יצור מורכב, והוא בוודאי יותר מסך הפרטים המרכיבים אותו, בדומה ליצירה ספרותית, שהיא יחידה לעצמה הכוללת יותר מסך כל מרכיביה. המפגש בין רופא לחולה הוא מפגש אנושי מורכב של חסד ונתינה, אך יחד עם זאת הוא גם דרמטי ופולשני. לדעתי על המפגש האנושי הזה מושתת הקשר שבין כתיבה לרפואה.

ויליאם קרלוס ויליאמס מתאר את המפגש רופא-חולה בקטע אוטוביוגרפי שכתב בסוף ספרו סיפורי רופא:

“מתחת לרובד השפה לה הקשבנו כל ימי חיינו, מציגה עצמה שפה חדשה, מעמיקה יותר, המונחת ביסוד כל הדיאלקטיות. השפה הזו קרויה בפינו שירה… אנחנו מתחילים להבין שהמשמעות המונחת ביסוד כל הדברים שהם (החולים) רוצים לספר לנו, ולא הצליחו מעולם לומר ולהעבירם הלאה, היא השיר, השיר שחייהם עוברים בניסיונו לממשו… השיר נמצא שם, לאמיתו של דבר, בחיים הפרושים לנגד עינינו, בכל רגע של קשב מצדנו. השיר נובע מתוך המילים הנאמרות למחצה של חולים כמו אלו שהרופא פוגש מדי יום ביומו”[ii].

אני קוראת לקוראי יקום תרבות, ובכללם לסופרים, משוררים, אנשי רוח, ורופאים, לשלוח למדור זה חומרים בעלי עניין מהתנסותם האישית, או סיפורים מקוריים פרי עטם בתחום הספרות והרפואה. בין אם הם נוגעים למציאות של ימינו, או לתקופות היסטוריות שונות, בין אם הם מתרחשים בארץ, או בארצות אחרות, בעולמות שונים או רחוקים, פנטסטיים ובדיוניים.

אשמח  להשיב להשגותיכם ולדאוג לפרסם חומרים רלבנטיים בנושא ספרות ורפואה במייל שלי:

Limor.sharir@gmail.com

להשתמע, ד”ר לימור שרייבמן-שריר

הקדמה: משהו עלי ועל הקשר שלי לספרות ורפואה

אל נושא ספרות ורפואה הגעתי בזכות התנסותי בשני התחומים. אני רופאה בהכשרתי, בוגרת הפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב. עם השנים התקרבתי למדעי הרוח והייתי לסופרת – כך נפתח לי צוהר אל עולם היצירה, ובעולמי התבססה היכולת להתבונן באדם בפרספקטיבה רחבה ושלמה יותר.

נוכחתי לדעת שבכתיבה יש מרכיב יצירתי, אישי מאוד, שאין דומה לו בעשייה אחרת. אני נזכרת בזווית ההתבוננות פנימה במהלך כתיבת ספרי הראשון, הבית על האגם[iii]. התרגשותי מפרסום ספר הביכורים הייתה לא פחותה מזו שלאחר פרסום עבודת המחקר שלי[iv] בהנחייתו של פרופ’ דני גור מהמחלקה לניתוחי לב בבית החולים “שיבא”. עד כה כתבתי רומנים, קובצי סיפורים, אלבום איורים, וספרי הגות כשהראשון ביניהם היה מרטין בובר – מבט מקרוב[v]. אחריו ראה אור ספרי על הרמב”ם והרפואה – כרך חמישי בסדרה פרי עטי בת שבעת הכרכים: הרהורים על ספרות ורפואה-דילמות ביחסי רופא-חולה.

כמו סופרים־רופאים רבים, בכל אחד מספרַי מוזכרות אנקדוטות מעולם הרפואה, אם כי אירועים אלה אינם מהווים את תוכנם העיקרי של הספרים. החיבור בין שני התחומים הביא אותי לתכנן את קורס “ספרות ורפואה” במיוחד עבור הסטודנטים לרפואה בפקולטה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב, ואף להוסיף ולחקור את הקשר שבין ספרות לרפואה ביצירותיהם של סופרים ומשוררים ישראלים ושל בני לאומים שונים, שביצירותיהם התעמקתי במהלך שיעורי הקורס. פן אחר של קשר זה, אשר מצא את ביטויו בקורס, הוא ההשפעה של תמונת הרפואה כפי שהיא משתקפת בספרות, על הרופאים שהוזמנו להגיב על דברי הסופרים. כך נולדה סדרת ספרי הרהורים על ספרות ורפואהדילמות ביחסי רופא-חולה שבהם אני משלבת מחקר ספרותי לצד תיאורים של מחלות ומצבים רפואיים, דיונים פילוסופיים, אתיים, היסטוריים, ומשפטיים הנוגעים לעולם הרפואה.

הכתיבה בעיניי היא המשכו של הדיאלוג בין הרופא לחולה. על חשיבותו של הדיאלוג האנושי מדבר מרטין בובר[vi] בספרו אני-אתה. הגותו מיוסדת על ההנחה שבני האדם עשויים ליצור את עצמם בכל רגע ורגע באמצעות דיאלוג משותף, ש”האדם נעשה אני באתה”. שואל מרטין בובר, “כלום יכול הרופא העסוק מאוד בעבודת יומו לכנס באמת את הכוח הדרוש להגשמת הדיאלוג הזה לגבי כל חולה וחולה? כלום אין החולה נהפך בעל כורחו מ’אתה’ למקרה עלום שם, ל’לז'”?[vii] שאלה זו לגבי מהות הקשר רופא-חולה רלבנטית גם בימינו ואני עוסקת בה בכל שבעת הכרכים של הסדרה.

בתקופתנו, כאשר מקצוע הרפואה נשען יותר ויותר על טכנולוגיות מתקדמות לאבחון ולטיפול, כשהממד האנושי ביחסי רופא-חולה הולך ומתמעט ותחושת הניכור גוברת, עולה תרומתו של העיסוק בהומניות ברפואה לשם השבת האנושיות למקצוע. במקביל, ככל שמעמיקה הדרישה להתמקצעות בענפי הרפואה השונים, כך פוחתת אפשרותו של הרופא להעשיר את עולמו הרוחני בתחומים שאינם רפואיים גרידא. דמותו של הרופא בימינו התרחקה רבות מזו שאפיינה אותו בתקופתם של היפוקרטס וגלנוס, איבן סינא והרמב”ם, כאשר הרופא היה איש אשכולות ששילב בין מחקר מדעי לפילוסופיה.

בכרך  השישי של הסדרה, “דמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה”, אני סוקרת את המהפכה הטכנולוגית חסרת התקדים, המתפתחת בימינו בקצב אקספוננציאלי, כשיחד עמה הולכת ומתפתחת מציאות רפואית שונה ממה שהכרנו עד כה, המעלה את החשש להפיכת האדם לנתון סטטיסטי וחסר נשמה. אני מדגישה שדווקא כיום חייבת להתחזק בנו הזיקה לאדם שהוא בבחינת סובייקט. 

אחת ממטרותיי בסדרת ספרים זאת, בהמשך להתנסותי האישית בקורס “ספרות ורפואה”, היא לחקור את הקשר רופא-חולה על כל רבדיו, כפי שהוא משתקף בספרות ובהגות, ובדרך זו לתרום להחזרת הפן האנושי למקצוע הרפואה. דרך קריאת הספרים יוכל הקורא להעשיר את עולמו הרוחני, לבחון את ההיבטים הנרחבים הקשורים לעולם הרפואה ולרדת לעומקה של מורכבות הקשר רופא-חולה על הדילמות הסבוכות הניצבות לפתחו.

באמצעות ניתוח הטקסטים המופיעים בספרים ובחינת תגובותיהם של גיבורי העלילה ביצירות סופרים, משוררים, והוגים ישראלים (ממשתתפי קורס “ספרות ורפואה”), ותגובותיהם לנקרא ולנאמר בקורס “ספרות ורפואה” של רופאים בכירים, חוקרי מדע וביוטכנולוגיה, ואנשי רוח נודעים, יוכל הקורא להתרשם מהתלבטויותיהם בדילמות הרפואיות והאנושיות המועלות ומהפתרונות שמוצעים על ידם. חיבורם של אלה לניתוח היבטים רפואיים-מדעיים העומדים בפני עצמם והמובאים בספרים, מעמידים במרכז את זוויות הראייה של הרופא והחולה, אך גם את התייחסותם של אלה שמעברו האחר של המתרס. יחד עם זאת, מעבר לנקודת המבט הכללית, הקורא יוכל גם להתרשם מיחסי הגומלין שבין הביוגרפיה האישית של אנשי הספרות והרוח לבין המחלות והמצבים הרפואיים המתוארים ביצירותיהם.

ההתייחסות לדמותו של הרופא בטקסט הנה רב ממדית ונבחנת דרך נקודות מבט היסטוריות, אתיות, ספרותיות, ופואטיות, כאשר לצד ההיבטים ההומניסטיים, האידיאולוגיים, האלטרואיסטיים, ולצד הגדולה שבדמותו, נבחנת ביקורת על רופאים החוטאים בחטא ההיבריס, על “הטוב שברופאים לגיהינום”, על פחדיו של הרופא, ועל חוסר הביטחון שהרופא מפגין בעת הטיפול בחוליו, על מצב בריאותו, על חמדנותו, על נטייתו הפטרנליסטית, על אכזריותו, ועל כל יתר התכונות המאפיינות ישות בשר ודם.

נקודת מבט נוספת המוצאת את ביטויה בסדרה, תוך סקירה רטרוספקטיבית, היא התייחסות החברה ככלל לאתיקה הרפואית באמצעות האָמנות, התקנות, והחוקים שנקבעו בד בבד עם התפתחות הצרכים בחברה המודרנית. אחת מנקודות המפגש המשמעותיות ביותר בין עולם הספרות לבין עולמות הרפואה והאתיקה הרפואית היא העיסוק במחלות הנפש. מאז ומעולם היוותה דמותו של המשוגע מושא לפחד, לרתיעה, ולחוסר הבנה. במסגרת חקר תופעת השיגעון לאורך ההיסטוריה של האנושות נעשו ניסיונות להסבירה בהתאם לתפיסת העולם שרווחה בתרבויות שונות. החקר והעיסוק בשיגעון באים לידי ביטוי בספרים לא רק בעולם הרפואה, אלא גם ביצירותיהם של סופרים, מחזאים, פילוסופים, וסוציולוגים. נוסף על כך, מעניינת במיוחד בחינתם של מצבים פסיכיאטריים ביצירות הסופרים שנסקרו בקורס “ספרות ורפואה”. התיאורים ביצירות מעידים מחד גיסא על יחסם של הסופרים למחלות הנפש, ומאידך גיסא משמשים עדות ביוגרפית ווידוי אישי על אנשים שהכירו, ועל אחדים מבני משפחתם. בימינו ממשיכים לחקור את טבעו של השיגעון ואת מקורותיו, אולם במונח “מחלת נפש”[viii] החלו להשתמש רק בתקופה המודרנית. למרות הגישה הנוירו-ביולוגית הרווחת כיום, ועל אף ההתקדמות בטיפול התרופתי, הפסיכיאטריה מגששת עדיין אחר פתרונות, ומנסה להוכיח את הקשר בין מבנה המוח ופעילותו לבין מרבית המחלות הפסיכיאטריות והטיפול בהן.

 נושא חשוב נוסף שמוצא את ביטויו בספרות הוא השתקפות דמותו של הרופא בעיני החולה, בעיני החברה, ואף בעיני עצמו. מקריאת הטקסטים נוכחים לעתים בביקורת המשתלחת ברופא. כמו כן יש דיון גם בדמותו האמביוולנטית של הרופא בתקופת מלחמת העולם השנייה, על דמות הרופא שהקריב את עצמו למען הצלת האחר, אך בד בבד הפגין בגידה בשבועתו ובייעודו עת הפך למרצח. הטקסטים עוסקים גם בתכונות הנעלות המיוחסות לרופא, ואנסה לשקף לקורא כי מוטב לו לרופא עצמו להימנע מחטא ההיבריס, ולזכור תמיד שאין הוא אלא אדם.

נקודה מעניינת אחרת שמובעת בטקסט היא התבוננות בדילמות ברפואה גם מזווית ראיה היסטורית. הקורא יוכל להיווכח שבאופן מפתיע, רבות מהדילמות שהעסיקו את הרופאים לאורך ההיסטוריה זהות לאלה שבהן הם נתקלים בימינו.

לרופאים ולסטודנטים לרפואה – אני סבורה שקריאת הספרים תעודד בהם את היצירתיות, ובמקביל גם תתרום לפיתוח הדיאלוג רופא-חולה, תוך שימת דגש על הגישה הנרטיבית ועל זו הרפואית כאחד. את סיפורי החולה הם יוכלו לתרגם לאנמנזה שהם מכירים מחייהם המקצועיים. באמצעות תהליך הקריאה יוכל הקורא להתמודד עם כאב, חרדה, ואובדן, באמצעות דמיון ופרשנות – תהליך שישכלל את הדיאלוגיזם[ix] ויחדד אצלו את היכולת להזדהות עם נקודת המבט של האחר.

נראה שהתיאור המשולב ספרותי-רפואי של המחלות המוזכרות לא זו בלבד שמקבֵּע בזיכרונם של הסטודנטים לרפואה את סימניה השכיחים של המחלה ואת התנהגותה, אלא גם משכלל את יכולתם להתמודד בעתיד עם מצבים שבהם טרם נתקלו במציאות.

אני מאמינה שבאמצעות העיסוק בטקסטים שמופיעים בסדרה יוכלו רופאים וסטודנטים לרפואה, כמו גם סטודנטים בתחומים אחרים שעוסקים ביחסים בין בני אדם, ולמעשה כל אדם חושב, לפתח כלים שיסייעו בידם במהלך חייהם המקצועיים להיפתח לרפלקסיה עצמית, להפחית את השחיקה, להגביר את האמפתיה, ואת היכולת לתקשר עם בני אדם בכלל ועם החולים המטופלים בפרט ולהתחבר מחדש לאלמנט האנושי-מרכזי שעמד בבסיס בחירתם במקצוע.

הסדרה מיועדת גם לקהל הרחב בשאיפה שהקורא ישתתף עימי במסעי המרתק בנבכי הספרות והרפואה, מסע שיטביע בו חותם ויעורר הרהור ותהייה.

סדרת הספרים זיכתה את המחברת בפרס איינהורן לחקר ספרות ורפואה לשנת 2021.

לימור שריר הרהורים על ספרות ורפואה תמונת ארבעת הכרכים הראשונים בסדרה
לימור שריר הרהורים על ספרות ורפואה תמונת ארבעת הכרכים הראשונים בסדרה

על חמשת הספרים הראשונים בסדרה

הנושא שבחרתי לחקור הוא רחב יריעה עד מאוד, ולכן החלטתי להתמקד בכמה נושאים עיקריים שבהם אני דנה בקורס “ספרות ורפואה”. לפיכך מכילים ארבעת הכרכים הראשונים בסדרה שלי עשרה שערים:

  1. יחסי רופא-חולה, מחלות, וביקורת על עולם הרפואה ביצירות סופרים
  2. היבטים אתיים בקשר רופא-חולה
  3. על השיגעון
  4. המוח בעידן העתיק, הקורפוס ההיפוקרטי, ושבועת היפוקרטס
  5. על עגנון ועולם הרפואה, ועל רופאים מסתכנים
  6. רופאים בתקופת מלחמת העולם השנייה
  7. הנכות בספרות
  8. מות החולה
  9. עולם הרפואה ביצירות ד”ר לימור שריר
  10. הרצאות סופרים ודיונים בקורס ספרות ורפואה
  11. כרך חמישי של הספר מוקדש לרפואת הרמב”ם
  12. כרך שישי של הספר מוקדש לרפואה החדשה ולדמותו של הרופא בעידן המידע והביוטכנולוגיה
  • כרך שביעי של הספר עוסק במגפות ובקורונה – מחקר ספרותי ומדעי.

אני דנה בסדרת ספריי בנושאים מגוונים, הנחקרים גם מזווית ראייה אישית. בחלקם אני משתפת את הקורא בניסיוני האישי מהיכרותי את עולם הרפואה, ובדרך שבה תרגמתי ועיבדתי אותו ביצירותיי. בין השאר, מכילים הספרים אינדקס של הגדרות, ופירוט עדכני של מחלות ומונחים רפואיים וכן נספחים של חוקים ותקנות.

הספר מתייחס גם להרצאות של אנשי רוח, רופאים, וחוקרים שנטלו חלק בקורס. צילומי וידאו של ההרצאות מופיעים באינטרנט.

לדיון בארבעת הכרכים הראשונים של הרהורים על ספרות ורפואה – דילמות ביחסי רופא-חולה בקורס “ספרות ורפואה” ראו וידאו:

ראו גם מאמר קודם של ד”ר שריר על קורס “ספרות ורפואה” שלה:

קורס “ספרות ורפואה” וחשיבותו לחינוכם של פרחי רפואה

תקציר על כרך חמישי בסדרה: הרמב”ם והרפואה

כריכת הספר החמישי בסדרה של ד״ר לימור שריר ״הרהורים על ספרות ורפואה״
כריכת הספר החמישי בסדרה של ד״ר לימור שריר ״הרהורים על ספרות ורפואה״

הרמב”ם היה פורץ דרך יחסית לרקע התרבותי-מדעי של תקופתו. התפיסה הרפואית הרווחת בתקופתו התבססה על תורת ארבע הליחות של היפוקרטס וגלנוס, ועל אמונות תפלות. לא ערכו מחקרים אנטומיים מעמיקים על גוף האדם, ומסקנות התצפיות שבוצעו על בעלי חיים יונקים יוחסו לגוף האדם. מדע האנטומיה הפיזיולוגית לא היה קיים וכמובן לא עמדו לרשות הרמב”ם ובני דורו אמצעי הבדיקה והמחקר שעומדים לרשות הרפואה המודרנית. בכרך החמישי מודגשים הישגיו של הרמב”ם בתחום הרפואה, שהתבססו על תצפיות מדוקדקות, אנמנזה, תגובות החולים, והתבוננות במכלול חייהם, ועל עיון בכתביהם של הרופאים היווניים והערבים בני דורו ואלה שקדמו לו. כל אלה הובילו אותו לשלול כמה גישות רפואיות מוטעות, ולהסיק כללים מסוימים על האטיולוגיה, תהליכי המחלות ודרכי ריפוין, שחלקם מקובלים אף בימינו. בכרך זה מודגשים הגישות ודרכי הטיפול של הרמב”ם למגוון מחלות מוכרות, תוך השוואתם לאלה הנהוגים כיום, תוך שימת דגש על יחסי גוף ונפש, על רפואה מונעת, התייחסות הרמב”ם למזונות השונים ולצמחי מרפא, וגישתו לייעודו ותכונותיו של הרופא, לטעויות הרופא, ליחסי רופא-חולה, לאתיקה מקצועית, ולשבועת הרופא על פי הרמב”ם.

הרפואה של היום ממשיכה במידה רבה את גישתו הרציונליסטית, הפוזיטיביסטית, וההוליסטית של הרמב”ם, ולכן, דווקא בעידן החדש ברפואה, אני רואָה חשיבות רבה לעיון בכתבי הרפואה של הרמב”ם והבנת הדרך שסלל בגישתו לבריאות, לאבחנה ולטיפול אל מול אלה המקובלים כיום.

לדיון בספר על הרמב”ם והרפואה בקורס ספרות ורפואה ראו בוידאו:

וכן במאמר קודם של ד”ר שריר:

כרך חמישי: הרמב״ם והרפואה

מתוך דבריו של הסופר א.ב. יהושע על הסדרה

הסדרה על שבעת כרכיה, מהווה מאגר אנציקלופדי של ידע ומחקר ומציג את הזיקה שבין ספרות ורפואה מנקודת מבטה הייחודית של המחברת, רופאה בהכשרתה המקצועית, אשר בשנים האחרונות עוסקת בכתיבת פרוזה, ספרי הגות, ומחקר.

הסדרה מציגה היבטים  רפואיים-מדעיים ואתיים משולבים קטעים פואטיים, וסוקרת  השתקפויות של נושאים אלו בעולם העתיק, בקורפוס ההיפוקרטי, בכתבי גלנוס , כמו גם בימי הביניים, בתקופתם של אבן סינא והרמב”ם, לו מוקדש הכרך החמישי. כמו כן נסקרת התפתחות ההיבטים הללו בתרבות היהודית והעברית, ובחוקי המדינה, תוך התייחסות לאתיקה רפואית.

בהיבט הרפואי-מדעי כוללת המחברת בספריה סקירות היסטוריות של מחלות שהשפיעו על עולם הספרות, וניסיונות לבאר את פשרן בראי התקופה, לצד ניתוח אספקטים רפואיים וביוטכנולוגים חדשניים. בספרים נמנים גם שער נרחב העוסק בפסיכיאטריה, ושער העוסק ברופאים במלחמת העולם השנייה.

גישתה הרב ממדית של המחברת ביחס לדמותו של הרופא ולדילמות שביחסי רופא-חולה נדונים תוך התייחסות לטקסטים הבולטים בסצנת הספרות המקומית והעולמית.

הספר מומלץ לא רק לרופאים ולסטודנטים לרפואה אלא גם לקהל הרחב שבמוקדם או במאוחר סופו ליפול לידיהם של רופאים טובים יותר או פחות.

מתוך דבריו של פרופ’ שלמה גיורא שוהם

“ד”ר לימור שרייבמן-שריר, רופאה וסופרת, מיטיבה לגייס עבורכם את אונה במיטבה כשהיא מביאה לידיכם את משמעות מקצוע הרפואה מחד, באיור מספר רב של יצירות ספרותיות ודיונים היסטוריים, ומאידך, בהתעמקות במחקרים מדעיים -חדשניים.

אין ספק שספר זה יהווה כיוון דרך למחשבה כיצד למצוא משמעות לעיסוק במקצוע הרפואה, גם בעתות קשות ועל סף ייאוש. יש בספר זה הארה הומניסטית ופילוסופית על אודות משמעות החיים, ועל הצורך של הרופא להיות אידיאליסט ואידיאולוג, כי הרי בבסיס מקצוע הרפואה מצויות השאלות האתיות, והרופא כאיש מוסר, ימצא הרבה כיווני דרך והכוונות מאירות עיניים בספר מחונן, מבריק ובהיר זה”.

מכירת הספרים הדיגיטליים

info@publish.co.il טל: 097684441

ובאתרי המכירה של ספרים מקוונים כגון:

ivrit, indiebook  ואחרים.

מכירת ספרים מודפסים: טל: 0528327102

ראו גם:

מאמרים נוספים של ד”ר שריר ביקום תרבות

מראי מקום

[i] ראה התייחסות מפורטת לסופרים רופאים  בסדרה : הרהורים על ספרות ורפואה-דילמות ביחסי רופא חולה.

[ii] מתוך ויליאם קרלוס ויליאמס, “אוטוביוגרפיה”, בתוך סיפורי רופא הלכה למעשה, הוצאת רסלינג , 2006.

[iii] הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב 2004.

[iv] J. Thorac Cardiovasc Surg. 1986 Nov;92(5):944-9.

Myectomy versus myotomy as an adjunct to membranectomy in the surgical repair of discrete and tunnel subaortic stenosis. Lavee J., Porat L., Smolinsky A., Hegesh J., Neufeld H.N., Goor D.A.tunnel+subaortic+stenosis%2F+lavee

[v] הוצאת כרמל, ירושלים 2011.

[vi] מרטין (מרדכי) בּוּבֶּר – Martin Buber (1965-1878) – פילוסוף בעל שם עולמי, שפיתח בין השאר את הפילוסופיה הדיאלוגית. השפיע ותרם רבות לעיסוק במדעי הרוח ובמדעי החברה, ובעיקר למחקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית, הפילוסופיה החברתית והאקזיסטנציאליזם הדתי.

[vii] מתוך מרטין בובר, מבט מקרוב, לימור שריר, הוצאת כרמל, ירושלים 2001.

[viii] כיום נוטים להשתמש במונח “פגועי נפש”.

[ix] את המונח “דיאלוגיזם” טבעו חוקריו של הפילוסוף הרוסי מיכאיל מיכאילוביץ’ בכטין )1895-1975; מגדולי חוקרי הספרות והפילוסופים של המאה ה-20), ובפרט צווטאן טודורוב וז’וליה קריסטבה. המונח בא לתאר תאוריה פילוסופית, השקפת עולם וכלי ניתוחי לפיו כל פעילות אנושית, ובפרט זו העוסקת בשיח, בין אם מדובר או כתוב, היא פעילות של דו-שיח בין אדם לזולתו.

2 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע עשרה − שש =