מלך הדם והדבש – שירים מתל רחוב

אילן יוסף ברקוביץ’, משורר ומבקר שירה, בקובץ שירים מספרו החדש “הכל שירה האוסף האקלקטי” (הוצאת ספרי עיתון 77, 2022), על המלך התנ”כי יהוא בן יהושפט בן נמשי. מחזור שירים על מלך קדמון שיש בו רמיזות עכשוויות ביותר.

המערכת

מלך הדם והדבש – שירים מתל רחוב / אילן יוסף ברקוביץ’ מתוך הספר “הכל שירה – האוסף האקלקטי” (2022, הוצאת ספרי עיתון 77, עמ’ 146-142).

בתל רחוב התגלתה מכוורת דבש, בשטחה “נמצא קנקן חרס ועליו חרותה הכתובת ‘לנמש’, שיש לפרשה ‘של נמשי’ (משפחת נמשי)… השם נמשי ידוע במקרא כשם אביו או סבו, או מה שנראה יותר כשם משפחתו, של יהוא, מייסד השושלת החדשה לאחר נפילת שושלת בית עמרי ב-842 לפנה”ס… לדעתנו אפשר כי משפחה זו הייתה אחראית להקמת הכוורות ולניצולן הכלכלי” (עמיחי מזר מתוך הספר “דבש מלכים, תגליות מהעיר רחוב, ימי עליית המלוכה בישראל”, 2016, מוזיאון ארץ ישראל, ת”א, עורכת הקטלוג עירית ציפר, עמ’ 42).

הבלדה על יהוא, מלך הדם והדבש

“וַיִּז מדמה אל הקיר ואל הסוסים וירמסנה. ויבֹא ויאכל וַיֵּשְׁתְּ” / מלכים ב’, ט, לג-לד

כְּשֶבָּא וְאָכַל מִן הַדְּבַש וְשָתָה

כְּבָר חָשַב לוֹ

הַמֶּלֶךְ יֵהוּא

עַל דְּבַר מַלְכוּתוֹ הֶחָדָש.

–

מֶלֶךְ הַדָּם וְהַדְּבַש,

מֶלֶךְ הַדָּם וְהַדְּבַש,

רַק הַמָּוֶת טִיֵּל בְּלִבּוֹ

בְּלִי חֲשָש.

–

רַעַד צֶלַע נִרְגַּש

חֵץ וָקֶשֶת יָרָה

כִּי דְּרוּכָה הַמַּלְכוּת

גַּם בְּעֵת דְּעִיכָה.

–

מֶלֶךְ הַדָּם וְהַדְּבַש,

מֶלֶךְ הַדָּם וְהַדְּבַש,

רַק הַמָּוֶת טִיֵּל בְּלִבּוֹ

בְּלִי חֲשָש.

–

וַיִּכְלָא נְבִיאִים

בֵּית הַבַּעַל מָלֵא

וְהֵמִית שָם אוֹתָם

מֵהָחֵל עַד כַּלֵּה.

–

מֶלֶךְ הַדָּם וְהַדְּבַש,

מֶלֶךְ הַדָּם וְהַדְּבַש,

רַק הַמָּוֶת טִיֵּל בְּלִבּוֹ

בְּלִי חֲשָש.

–

וּמֵעֵגֶל זָהָב לֹא פָּנָה,

גַּם שֵנִי לֹא פִּנָּה

כִּי לִדְבַש מְלָכִים אֵין מְחִיר

גַּם לֹא אֶבֶן פִּנָּה.

–

מֶלֶךְ הַדָּם וְהַדְּבַש,

מֶלֶךְ הַדָּם וְהַדְּבַש,

רַק הַמָּוֶת הָיָה

לְיֵהוּא כְּחַיָּיו.

–

מִתְגָּרֶה וְסוֹעֵר,

חַמְדָנִי, מְרֻשָּע,

רַק הַמָּוֶת טִיֵּל בְּלִבּוֹ בְּלִי חֲשָש.

אפיס מֶלִיפֶרָה אנטוליקה (דבורת הדבש האנטולית)

“חוקרים ישראלים גילו כי שרידי הדבורים ממכוורת תל רחוב תואמים את תת-המין של הדבורה האנטולית, העומד כיום בבסיס תעשיית הדבש התורכית, שהיא השנייה בהיקפה בעולם” (דבש מלכים, עמ’ 36). בעקבות ממצאים אלו אני מציע להעביר את שגרירות תורכיה בישראל לפסגת תל רחוב ולאפשר לאזרחי המדינה לתרגל זבח למלך ארדואן, כהכנה לקראת מה שצפוי להם כאן.

תַּרְגְּלוּ תַּרְגְּלוּ הַנְּתִינִים, אַתֶּם הַמְּקַלְּלִים אוֹתִי, הַמַּפְגִּין בַּצְּמָתִים,

בָּרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ,

לֹקּוּ לוֹ

בִּמְקוֹמִי, שֶלְּעוֹלָם לֹא אֶקֹּד קִדָּה לְאַף מֶלֶךְ שֶׁהוּא גַּם אִם תַּעֲקֹץ אוֹתִי

דְּבוֹרָה תּוּרְכִּית בַּיַּשְבָן.

קטר-דבש

“וכל דבש לא תקטירו” / ויקרא ב, יא

הַקְטִירוּ דְּבַש!

זוֹ מִצְוַת הַזְּמַן.

הַפְחִיתוּ הַשֻּמָּנִים,

הַמְּתוּקִים

וְכָל מָה שֶעוֹדֵף.

אל הארכיאולוגים, שודדי העתיקות בחסות החוק

בְּצָהֳרֵי-שַבָּת

הָיוּ הַשִּבּוֹלִים הַצְּהֻבּוֹת שֶעַל הַתֵּל

לוֹכְדוֹת אוֹתִי בְּבַת-אַחַת –

אַל תְּשַקֵּר, הַתֵּל לֹא הִתְמַסֵּר –

גַּם לֹא הַנִּימְפָה שֶחָלְפָה לְיַד,

הַנַּחַל וּמֵימָיו הַמְּגַלִּים אֶת קְנֵי הַסּוּף

וְהַכַּוָּרוֹת הַחֲדָשוֹת בְּשִפּוּלָיו, בְּצִבְעֵי כָּחֹל לָבָן,

הַצּוֹחֲקוֹת עַל הַהִיסְטוֹרְיָה וּמְזַמְזְמוֹת אֶת גִּלְגּוּלָהּ.

–

חִפַּשְׂתִּי וְחִפַּשְׂתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי מָה,

הָיוּ כָּאן פַּעַם כַּוָּרוֹת אַךְ הַמִּכְוֶרֶת הָעָלְמָה

וְהַתֵּל נוֹתַר כִּמְעַט שוֹמֵם מִמְּתִיקוּת וְעַתִּיקוֹת.

–

תֵּל תָּלוּי עַל בְּלִימָה.

תֵּל תָּלוּי עַל גְּלִימָה.

תֵּל תָּלוּל עַד אֵימָה.

–

הָיוּ כָּאן פַּעַם כַּוָּרוֹת אַךְ הַמִּכְוֶרֶת הָעָלְמָה.

בחזרה מתל רחוב

לסבא עוזי ז”ל

בַּחֲזָרָה מִתֵּל רְחוֹב

בָּרַדְיוֹ מִתְנַגֵּן הַשִּיר סֻכָּר יָא סֻכָּר יָא

בַּסְבּוּסָה אַבָּא שֶלָּךְ מָה לִי עָשָׂה

אוֹהֵב אוֹתָךְ יָא בַּסְבּוּסָה אָז לָמָּה אַתְּ

כָּל כָּךְ קָשָה וַאֲנִי חוֹשֵב עָלַיִךְ וְעַל

אָבִיךְ הַמֵּת שֶבְּוַדַּאי הָיָה שָׂמֵחַ

לְהַגִּיעַ לְכָאן עִם הָאוֹפַנּוֹעַ שֶלּוֹ, אוּלַי

מָסַר לִי דַּ”ש בַּדֶּרֶךְ עִם שַיֶּרֶת הָאוֹפַנּוֹעִים

הָאֲרֻכָּה שֶחָלְפָה עַל פָּנַי וְאַחַר כָּךְ בָּעֶרֶב

עִם הָאוֹפַנּוֹעָן שֶצָּפַר בְּעִידוּד

כְּלַפֵּי הַמַּפְגִּינִים.

השיר “בסבוסה” מאת דני שושן היה להיט בסוף שנות השמונים, שמוכר בביצועו של שריף, ילד הפלא הדרוזי (1992).

קיראו גם

המלך אחאב והמלכה איזבל – קטעים מפואמה מאת אלון מלצר