המכון הפולני בישראל פועל לקידום התרבות הפולנית בארץ. הוא נוסד בשנת 2000, והיה לסניף המכון הפולני הראשון שקם מחוץ לאירופה.
מטרתו של המכון היא להפיץ את תרבות פולין בארץ, ולקדם את יחסי התרבות, המדע, והאמנות בין שתי המדינות. המכון יוצר שיתופי פעולה עם המוסדות המובילים בישראל ליצירת אירועים, פסטיבלים, ופעילויות בתחומי האמנות, המחול, התיאטרון, ההיסטוריה, המדע, הקולנוע, העיצוב, ועוד.
ביום השואה, ב-28.4.2022, נערך בקולנוע לב תל אביב אירוע מיוחד בשיתוף המכון הפולני בישראל, שכלל את הקרנת הסרט "קורצ'אק" בבימויו של אנדז'יי ויידה, ודיון שליווה את הסרט.
יאנוש קורצ'אק היה אישיות רבת פעלים: רופא, מחנך והוגה חינוכי, סופר, פובליציסט, ופעיל חברתי יהודי-פולני. קורצ'אק חיבר ספרים לילדים, לנוער, ולמבוגרים.
ראו כתבה גדולה על קורצ׳אק ב"יקום תרבות".
הוא כתב בתחום התיאוריה של החינוך, ומימש את משנתו החינוכית המתקדמת של חינוך דמוקרטי בניהול בית יתומים ליהודים בוורשה משנת 1912 עד למעשהו ההירואי הנודע, כאשר באקציה הגדולה של אוגוסט 1942 סירב להצעות רבות להינצל, צעד עם חניכיו לכיכר הגירושים בגטו, ומשם הגיעו למחנה ההשמדה טרבלינקה, בו נספו. השנה ימלאו 80 שנה למותו.
קורצ'אק זכה להערכה בחייו – קיבל פרסים מידי המימסד הפולני על הישגיו החברתיים והספרותיים. לאחר מותו נוסדה חברה על שם קורצ'אק להנצחת פועלו. נכתבו ספרים עליו, הופקו סרטים, הוקמו פסלים ואנדרטות לזכרו בעולם, ובפרט בפולין ובישראל, רחובות, בתי ספר נקראים על שמו, ואפילו גרם שמימי minor planet 2163 Korczak.
בשנת 1990, לאחר כינון המשטר הדמוקרטי בפולין שחתם את התקופה הקומוניסטית, בזמן נשיאותו של מנהיג הפועלים לך ולנסה, הופק הסרט "קורצ'אק" בבימויו של אנדז'יי ויידה, צייר ובמאי תיאטרון וקולנוע, לפי תסריט של אגניישקה הולנד, ולווה ביעוץ של פרופסור גבריאל מוקד, שהכיר את קורצ'אק בילדותו.
האירוע בקולנוע לב תל אביב נערך בנוכחות אנשי המכון הפולני בישראל, וביניהם יוליה מצקביץ'-סבן, הממונה על תוכניות חינוך ותרבות,
קטז'ינה דז'רז'בסקה, מנהלת המכון, שנשאה דברי ברכה בפתח האירוע, וחגי הכהן, הממונה על תוכניות תרבות, אשר ניהל שיחה עם טדאוש דרוזד, במאי, תסריטאי, ומפיק ישראלי. טדאוש דרוזד הכיר את אנדז'יי ויידה, כשזה הגיע ארצה בשנת 1988, כדי לביים את המחזה "הדיבוק" בהבימה, לרגל חגיגות ה-70 של התיאטרון. טדאוש התיידד עם ויידה, צילם סרט תיעודי על עבודתו על "הדיבוק" בהבימה, והוזמן לפולין להשתתף בהפקת הסרט "קורצ'אק". טדאוש דרוזד היה למעשה במאי בפועל בזמן שוויידה, חבר הפרלמנט הפולני מטעם מפלגת סולידריות, שהה בפרלמנט בדיונים ובהצבעות. טדאוש סיפר על בית הספר לקולנוע של לודז', המצטיין ברמתו הגבוהה, בבחירה קפדנית של הסטודנטים שלו, וידוע בעולם בזכות בוגריו המפורסמים, דוגמת אנדז'יי ויידה ורומן פולנסקי.
טדאוש דרוזד נזכר בסיפורים משעשעים "מאחורי הקלעים" של ההפקה. כמו, למשל, צילום מחדש של סצינה, בה קורצ'אק עורך מגבית בקרב יהודי הגטו העשירים, שאכלו במסעדה, כי, לפי הכרתו של טדאוש את מנהג היהודים, השחקנים הפולנים לא דיברו מספיק "עם הידיים". טדאוש התרשם ממשחקו המקצועי של ווייצ'ך פשוניאק הפולני, שגילם את התפקיד הראשי.
לאחר השיחה הוקרן הסרט "קורצ'אק" עם תרגום לעברית. הסרט, שצולם בשחור-לבן, ממחיש את ההווי של גטו ורשה מאז הקמתו באוקטובר 1940 ועד לאקציות הגדולות של אוגוסט 1942, ומשלב סרטי ארכיון מקוריים, שצולמו ע"י הגרמנים בגטו.
ד"ר יאנוש קורצ'אק מוצג כאדם אמיץ, שהמשיך לנהל את בית היתומים ברוח דמוקרטית של כבוד הילד. הוא היה מחויב ל-200 הילדים בבית היתומים בניהולו, דאג בכל הדרכים האפשריות למזון ולתרופות לחניכיו, כולל עריכת מגבית בקרב עשירי הגטו. קורצ'אק דחה הצעות של חבריו לקבל דרכון זר ולהינצל. הוא צעד עם חניכיו לכיכר השילוחים ועלה איתם לרכבת לטרבלינקה. הסרט מסתיים בסצנה סוריאליסטית, בה הקרון בו הם נוסעים ניתק מהרכבת, והילדים, עם קורצ'אק בראשם, יוצאים לחופשי, ונמוגים בשדה הפתוח.