צפו במקדימון הסרט "דוקטור סטריינג׳לאב"

בעת כתיבת רשימה זאת, מרץ 2022, נראה שהעולם שוב קרוב, אולי יותר מאי פעם, למלחמה גרעינית כתוצאה מפעילותו המלחמתית של שליט רוסיה ולדימיר פוטין, שלא היסס לאיים בשימוש בכלי נשק גרעיניים.

אמנם הוא אינו היחיד כיום וכך עושים גם הצפון קוריאניים, ובהזדמנויות שונות הסינים, ההודים, הפקיסטנים, האיראנים, ואפילו הישראלים.

זה הזמן להיזכר בסרט המפורסם מאוד משנת 1963 "דוקטור סטריינג'לאב, או: כיצד חדלתי לדאוג והתחלתי לאהוב את הפצצה", העוסק בחורבן גרעיני שנגרם כתוצאה מטירופו של אדם אחד, גנרל בצבא ארה"ב, שפותח במתקפה גרעינית על ברית המועצות כתוצאה מהתקף טירוף וללא אישור של הנשיא.

פוסטר של הסרט "דוקטור סטרייננג'לאב "מאת Jamie Stark

בכך יצא הספר נגד ספרים של חוקרים כמו הרמן קאהן והנרי קיסינג'ר, שיצאו מנקודת הנחה שמלחמה גרעינית תהיה תוצר של מדינות שמנהיגיהם הם רציונליים לחלוטין.

הסרט, והספר שהוא נעשה על פיו, יצאו מנקודת ההנחה שגם לדרגים הבכירים ביותר יכולים לחדור אנשים לא רציונליים, שעלולים להרוס את כל הכללים והמערכות.

הספר נכתב בידי פיטר ג'ורג' (1924-1966), והוא הרבה פחות מפורסם מהסרט שנעשה על פיו. הספר אף תורגם לעברית ב-1964 בהוצאת "גרייט ארט", ללא קיצורים והשמטות, על ידי מתרגם בשם "מ.ירדני", שלדעתי הוא שם בדוי של מקסים גילן המו"ל והמתרגם הקבוע.

פיטר ג'ורג' היה סופר וולשי, טייס קרב לשעבר, שבשלב מסויים היה אחד מאותם טייסים שהיו אמורים להטיל נשק גרעיני אם מישהו ילחץ על הכפתור האדום.

פיטר ג'ורג' מחבר הספר דוקטור סטריינג'לאב אתר בי בי סי

ג'ורג' כתב בזמנו הפנוי מותחנים, ספרי פשע, בלש, וריגול. ברובם הנושא של מלחמה גרעינית היה איך שהוא קרוב למרכז העלילה.

כריכת הספר Two Hours to Doom ששימש השראה לסרט ד״ר סטריינג׳לאב

ב-1958 הוא פירסם בשם בדוי, פיטר בריאנט, רומן מתח קודר בשם Two Hours to Doom, שפורסם בארה"ב תחת השם RED ALERT, אזעקה אדומה, ובו תיאר את הקלות המדהימה של פתיחת מלחמה גרעינית. בסיפור גנרל אמריקני פרנואידי פותח במתקפה גרעינית על ברית המועצות ביוזמתו וללא כל אישור של הנשיא. הספר מתאר כיצד, לאחר עלילה רבת מתח, הגנרל מתאבד כדי שאי אפשר יהיה להוציא ממנו את הסיסמה שעימה אפשר לעצור את המטוסים היוצאים למתקפה הגרעינית. רק לאחר שנשיא ארה"ב מציע לרוסים להרוס בעצמו עיר אמריקנית השואה הגרעינית נמנעת, ממש בנס.

כריכת הספר המקורי של פיטר ג'ורג' Red Alert ששימש כמקור ההשראה לדוקטור סטריינג׳לאב.

הספר עורר את עניינו של הבמאי סטנלי קובריק, היוצר הידוע של סרטים מופתיים כמו "ספרטקוס" על פי רומן היסטורי של הווארד פאסט, שהחליט להפוך אותו לסרט, וישב עם ג'ורג' על עיבוד הסרט לתסריט.

לשניים הייתה הפתעה לא נעימה בעת העיבוד לסרט כאשר ב-1962 יצא לאור בארה"ב רומן נוסף בעל עלילה דומה מאוד בשם Fail-Safe של יוג'ין בורדיק והרויי ווילר. גם הספר הזה תורגם לעברית, בשם "אל-כשל" בתרגום שרגא גפני (מערכות משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תשכ"ה, 1964), ממש במקביל לפרסום המהדורה העברית של הספר "דוקטור סטריינג'לאב". הספר Fail Safe הפך לרב מכר ומייד נרכש להסרטה.

כריכה קדמית של המהדורה העברית של "אל כשל" בתרגום שרגא גפני (הידוע גם כ"אבנר כרמלי")
כריכה אחורית של המהדורה העברית של "אל כשל" בתרגום שרגא גפני (הידוע גם כ"אבנר כרמלי")

ב"אל כשל" היה הבדל מכריע אחד מספרו של ג'ורג'. מקור האיום הגרעיני שם היה תוצאה של תקלה מכנית, ולא תוצר של טירוף אנושי מכוון.

הבמאי סטנלי קובריק תבע בשמו של פיטר ג'ורג' את שני כותבי הספר על פלגיאט. בסופו של דבר שני הצדדים הגיעו להסכמה כספית מחוץ לבית המשפט. הוסכם שהסרט שהתבסס על "אל כשל" בכיכובו של פטר פונדה כנשיא ארה"ב יצא לאקרנים רק כמה חודשים לאחר הסרט שהתבסס על ספרו של פטר ג'ורג', וכנראה גם כתוצאה לא הצליח בקופות כמו סרטו של קובריק.

צפו במקדימון לסרט "אל כשל" מ-1964

 בנתיים קובריק החליט שבמקום שהסרט שלו יהיה סרט מתח שיגרום לצופים לכסוס ציפורניים, כמו הספר המקורי של ג'ורג' וכמו "אל כשל", הוא יהיה  קומדיית אימה אבסורדית.

על ג'ורג' הנדהם, שלא ברור כלל שזה מה שהוא רצה שיהיה בסרט על פי ספרו, הוא כפה לכתוב ספר חדש, שהשתמש למעשה בעלילה חדשה, ובו ג'ורג' הוסיף פרק הקדמה וסיום שבו חייזרים מנסים להבין מה קרה בכדור הארץ שנחרב לפני שנים רבות.

האם זה מה שג'ורג' רצה לעשות? כנראה שלא. לא ברור כלל שכישרונו של ג'ורג' היה בכתיבה קומית. הוא ידע לספר סיפורי מתח, אבל לדעתי לא כתיבה סאטירית הומוריסטית. אבל סטנלי קובריק האובססיבי השתלט עליו משלב מסויים והוא לא התנגד. עובדה, הוא כתב עיבוד של הסרט לספר.

עטיפת גירסת הספר של "Dr. Strangelove" מאת פיטר ג'ורג'

וכך נפתח הספר של ג'ורג', בסצינה שאינה לקוחה כלל מהסרט:

עמוד הפתיחה במהדורה העברית.

הפתיחה של הסרט לעומת זאת היא שונה מאוד.

צפו בדקות הפתיחה של הסרט:

לסרט הכניס קובריק את דמותו של המדען הנאצי דוקטור סטריינג'לאב שבסיום הסרט מציע ליישב את העולם מחדש מבונקר, ואותו גילם פיטר סלרס, כמו גם את נשיא ארה"ב וקצין בריטי (הוא היה אמור לגלם גם את הטייס שמפציץ את רוסיה בפצצה גרעינית אבל כתוצאה מפציעה שחקן אחר גילם את הדמות).

היו שמועות שונות שהדמות מבוססת על מדען אמיתי בהחלט או כמה מהם, למשל ורנר פון בראון, שייסד את תוכנית החלל האמריקנית, או אדוארד טלר, ממציא פצצת המימן. הטענה החזקה ביותר הייתה שהמקור הוא החוקר הידוע אז, ולעתיד שר החוץ של ארה"ב, ד"ר הנרי קיסינג'ר, שעסק רבות בנושא מדיניות גרעינית והציע כמה מהרעיונות שבהם דן הסרט, כמו "השמדה הדדית מובטחת" (MAD) כאמצעי יחידי לשמור על שלום העולם, מאחר ששתי המעצמות יחששו להפעיל את הנשק הגרעיני שבידיהן ולכן לא יגיעו לעולם למלחמה בינהן. קיסינג'ר אף כתב על כך ספר ידוע, שגם תורגם לעברית, בשם "נשק גרעיני ומדיניות חוץ", שאותו קרא קובריק (לצד ספרים רבים אחרים) כהכנה לסרטו.

קיסינג'ר אגב מזכיר קצת חיצונית את הדמות של דוקטור סטריינג'לאב בסרט, ונטען שגם בדרך הדיבור שלו שאותה חיקה פיטר סלרס.

כריכת ספרו של הנרי קיסינג'רNuclear Weapons and Foreign Policy ששימש כמקור השראה לדמות של דוקטור סטריינג'לאב בספר ובסרט. הספר תורגם גם לעברית.

קיסינג'ר בכל אופן בשום מקום בספרו לא לקח בחשבון את האפשרות שבראש אחת המעצמות יעמוד אדם לא שפוי שיביא למלחמה גרעינית בצורה מכוונת.

כריכה אחורית של ספרו של הנרי קיסינג'ר שהרעיונות שבו שימשו כמקור השראה לדמותו של דוקטור סטריינג'לאב.

אחד השיאים של הסרט הוא שיחת הטלפון של נשיא ארה"ב עם שליט רוסיה "דימיטרי", המוצג בסרט בצורה לעגנית כלא חכם במיוחד, שלו הוא מנסה להסביר ללא הצלחה רבה את הסיטואציה המורכבת של האיום הגרעיני המתקרב לארצו.

יש להניח שהצופים הרוסיים שהיו לסרט לא התלהבו מהקטע הזה, להבדיל אולי משאר הסרט.שמתאר את טימטומם של האמריקנים.

צפו בקטע:

בשיא הסרט הטייס הטקסני של המטוס (השחקן סלים פיקנס הטקסני, שחקן מערבונים ידוע שהחליף את פיטר סלרס) רוכב על הפצצה הגרעינית כאילו הייתה סוס בדרכו אל המטרה – השמדת ברית מועצות.

על פי הדיווחים פיקנס כלל לא ידע שהסרט שבו הוא משחק הוא סרט קומי וחשב שהתפקיד שהוא משחק הוא רציני לחלוטין.

הסיום הקודר של הסרט, של הפצצות הגרעיניות שמשמידות את העולם, על רקע שיר ידוע מימי מלחמת העולם השנייה "אנחנו ניפגש שוב", הוא שונה מאוד מזה של הספר המקורי של ג'ורג', שבו הכל מסתיים לבסוף בשלום. יש מקום לראות בו את הסיום הקודר ביותר של כל סרט שהוא בתולדות הקולנוע העולמי.

העמודים הסופיים של הספר של ג'ורג' הם אלו:

העמודים האחרונים של הגירסה העברית של הספר "דוקטור סטריינג'לאב"

צפו בסצינה הסופית של הסרט של סטנלי קובריק

היום הסרט המצחיק והמפחיד "דוקטור סטריינג'לאב" נחשב לאחת מהקומדיות הגדולות של כל הזמנים בכל ז'אנר, ואילו הספר הרציני, הקודר, והמרתק, שעליו התבסס נשכח.

לימים, בסרטו הבא של קובריק 2001 אודיסיאה בחלל, סופר המדע הבדיוני ארתור סי קלארק כתב, או אולץ לכתוב, ספר על פי התסריט שכתב עם הבמאי, גם כן בדרישתו ובעידודו של קובריק. מכיוון שקובריק שינה כל הזמן את דעתו קלארק נאלץ לכתוב כמה גירסאות שונות מאוד של הספר, דבר שלא מצא חן בעיניו כלל וכלל. זה נראה בעיניו כבזבוז של זמנו היקר שאותו יכול היה להקדיש לספרים אחרים. קלארק הודיע שבעתיד לא יסכים לכתוב בצורה כזאת עבור אף במאי ואף עמד בהתחייבותו.

אמנם הגרסאות השונות שנדחו יצאו לבסוף לאור ב-1972 בספר מיוחד שהוציא קלארק החסכן בשם The Lost Worlds of 2001 והן מעניינות מאוד.

עם זאת יש לציין שאולי בעקבות ביקורתו הקשה של קלארק קובריק כבר לא דרש מהסופרים הבאים שעימם עבד, כמו אנתוני ברג'ס מחבר "התפוז המכני", וסטיבן קינג מחבר "הניצוץ", לכתוב ספרים חדשים על פי התסריט של הסרט.

מענין לציין שאנתוני ברג'ס זעם כל חייו על כך שפרסומו הוא בראש ובראשונה בגלל הסרט של קובריק, שממנו לא התלהב במיוחד.

סטיבן קינג מעולם לא התרשם במיוחד מגירסת קובריק ל"הניצוץ", ודאג שלסרט תוסרט גירסה טלוויזיונית קרובה יותר לספרו.

העטיפה של המהדורה העברית שהיא כיום נדירה ביותר ועולה בשוק סכומים גבוהים מאוד בהחלט הייתה שונה מזאת של כל מהדורה אחרת איפה שהוא בעולם.

כריכה קדמית של ״ד״ר סטריינג׳לאב״ בעברית
כריכה אחורית של ״ד״ר סטריינג׳לאב״ בעברית

פיטר ג'ורג' פירסם ב-1965 ספר נוסף על חורבן גרעיני של העולם, והפעם הוא תיאר לא רק את הדרך אל החורבן אלא גם את החורבן עצמו, ואת תוצאותיו. הפעם החורבן הגרעיני הוא לא תוצר של גנרל אמריקני מטורף, אלא של מזימה סינית לסכסך בין האמריקנים והרוסים. מזימה שאמנם מצליחה אבל גם סין מושמדת בגלי ההדף של המלחמה.

עטיפת ספרו האחרון של פיטר ג'ורג' Commander המתאר את החורבן הגרעיני ואת תוצאותיו.

לאחר פרסום ספר זה פיטר ג'ורג' התאבד. אולי מצא ג'ורג' שהנושא הקודר מפריע לו לחיות.

אלמנתו של קובריק טענה שג'ורג' התאבד כי הגיע למסקנה שכבר לא יוכל לכתוב ספר נוסף שפרסומו יעלה על זה של "ד"ר סטריינג'לאב", שלמעשה האפיל על כלל יצירתו הספרותית. אולי הגיע למסקנה כי הסרט המפורסם של קובריק, שהוא נחשב רק ליוצר מינורי שלו, ואיכותו יוחסה בעיקר לבמאי קובריק ולתסריטאי האחר טרי סאוטרן, דבר שהטריד אותו מאוד, משכיח את ספריו שלו. דבר שאכן קרה במציאות. לימים, בשנת 2006, פורסמה מהדורה חדשה ומורחבת של הספר, שכללה פרק נוסף שאותו גילה בנו של פיטר ג'ורג' בין כתביו של אביו ותיאר את סיפור הרקע של דוקטור סטריינג'לאב וכיצד הפך להיות המדען המטורף שהיה.

אולי הוצא הפרק הזה במקור לדרישת סטנלי קובריק.

קובריק חשב לעשות סרט המשך שאותו יביים טרי סאוטרן, התסריטאי השלישי של הסרט עימו ועם ג'ורג', שיעסוק בדוקטור סטריינג'לאב בעולם לאחר החורבן, בבונקר מלא בנשים שמטרתן לאכלס את העולם מחדש. למרבית הצער הרעיון מעולם לא הוגשם. טרי  סאוטרן ששמע על הפרויקט רק לאחר מותו  של קובריק אמר שהיה שמח לביים סרט כזה. ספק אם ג'ורג' היה מתלהב.

קיראו עוד

על פיטר ג'ורג מחבר הספר "דוקטור סטריינג'לאב" ויצירתו

הגירסה החדשה והמורחבת של ספרו של פיטר גו'ורג' שיצאה לאור שנים רבות לאחר מותו.

2 תגובות

  1. Shimon Rosenberg בפייסבוק :
    כשהספר פורסם בידי פיטר ג'ורג' ב1958 (Red alert) והסרט הוסרט ועלה לאקרנים ב64 בידי קובריק האחד ויחיד, ספק אם הסופר הכיר את דר' קיסינג'ר שטרם התבלט. רק מ1961 החלו נשיאים אמריקנים להיוועץ בו. ומכל מקום אין כל דימיון בין שתי הדמויות. לא בדרך החשיבה, לא בתחום "מומחיות", לא במניירות, לא במראה ולא – אגב – במוצא (דר סטרינג'לאב, מדען, מתואר כבעל עבר נאצי ומחוותיו – בהתאם ואילו קיסינגר היה יהודי)

  2. לא מדוייק שמעון .קובריק החל לעבוד ברצינות על הסרט ב-1962. הספר של קיסינג'ר . Nuclear Weapons and Foreign Policy פורסם כבר ב-1957 והיה מפורסם מאוד בראשית שנות השישים והיה אחד הספרים שהשפיעו ביותר על קובריק כשכתב עם ג'ורג' את התסריט. .הוא תורגם במהדורה מקוצרת לעברית רק בשנות השבעים כשקיסינג'ר היה שר החוץ של ארה"ב. איש לא העלה על דעתו בראשית שנות השישים שקיסינג'ר יהפוך לשר חוץ אבל הוא בהחלט היה ידוע כמעצב הראשי של האיסטרטגיה הגרעינית של ארה"ב.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

18 − 18 =