פָּלִינְדְרוֹם הוא מילה, מספר, משפט, או כל רצף סמלים, הניתן לקריאה באופן זהה מימין לשמאל ומשמאל לימין, בהתעלם מרווחים, מסימני ניקוד, מסימני פיסוק, ומאותיות סופיות.
המשורר נעם דובב כותב שירים פלינדרומיים. ספרו הראשון, "הלימת מילה", שראה אור בהוצאת ברחש ב-2020, הוא ספר השירה הפלינדרומית הראשון מסוגו בעברית.
בימים אלה רואה אור (ביטוי פלינדרומי) "כְּשֶׁחָשַׁךְ", ספרו השני של נעם דובב, גם הוא, כקודמו, בעריכתו של ערן הדס, בהוצאת "ברחש". הספר עוסק בפרידה של המשורר מאחיו הצעיר, עוז-קרת דובב ז"ל (1983–2019), אוהב אדם ואוהב השפה העברית. הספר מכיל 36 שירים, כמניין שנותיו של עוז. גם זה ספר שירה פלינדרומי. כל שיר, כל כותרת של שיר, וכל שם של שער בו הם פלינדרומים.
מתגנבת התהייה: האין זה אילוץ מחמיר מדי? האין הוא מונע הבעת רגש? איך אפשר לספק את האילוץ הוויזואלי הזה, ועם זאת, לעצב אמירה בעלת משמעות?
יש לזכור, ששירה מורגלת באילוצים. חרוז ומשקל הם אילוצים מוזיקליים, שאפשרו כתיבה של שירים רבים מאוד, והקנו להם יופי מרהיב. אקרוסטיכון, שמתמקד באותיות ראשונות של שורות, הוא דוגמה לאילוץ ויזואלי, והיה נפוץ בשירת ימי הביניים, ואף מופיע במקרא.
הכישרון והניסיון גם יחד עומדים לשירותו של משורר בכתיבתו תחת אילוץ זה או אחר, כבחירה אסתטית. משורר מגייס את כל הידע שלו בשפה, ומוצא בה ביטויים שבאופן טבעי עונים על דרישות האילוץ, וכן מרחיב את גבולות השפה ביוצרו תחדישים.
נעם דובב הוא רב-אמן פלינדרומי, בעל ותק רב. עוד בשנת 2012 הוא גילה את הפלינדרומיות הטבעית של הצירוף "נטול גלוטן", ומאז הוא כתב פלינדרומים רבים, כשאת הארוך בהם, שמהווה את השיא הפלינדרומי בעברית וכולל 1,331 מילים, הוא פרסם בדף הפייסבוק שלו ב-4 בדצמבר 2021.
כמו כן, נעם דובב פרסם 77 שירים פלינדרומיים במגוון נושאים בספרו "הלימת מילה".
שירי הספר "כְּשֶׁחָשַׁךְ" הם קינה על מותו של אחיו הצעיר עוז. כפרפרזה על השורה "וְתַחַת פַּטִּישׁ צָרוֹתַי הַגְּדוֹלוֹת" מתוך "לא זכיתי לאור מן ההפקר" מאת ביאליק, ניתן לומר ששירי "כשחשך" היו נתונים לשני פטישים – האבל הכבד המתמשך והאילוץ הפלינדרומי – והשירים יצאו ליריים-נוגים-נוגעים, רְקוּעים עד לִרְקיעים.
שם הספר, "כְּשֶׁחָשַׁךְ", הוא מילה פלינדרומית רוחשת רגש, שזכתה להתנוסס בראש של ספר הקינה הזה. שמות חמשת השערים – "רב שֶבר", "הלך וכלה", "תוגות", "הרוח שחורה", "מקונן וקם" – הם פלינדרומים טבעיים לשפה, מהדהדי צער. השם השישי – "שמא גופי יפוג אמש" – הוא משפט מקורי, המהפך את הזמנים כביטוי לאבל עמוק, מתעתע.
השירים מועטי מילים, קטועים, כמו בכי שבור, דוגמת השיר "מִעֲטוּ מילים וטעם", המפזר על הדף ריבוע של 9 היגדים פלינדרומיים מתאבלים:
שיר הפעלים "רץ עוז ועצר" מתאר את השתלשלות קורותיו של עוז:
"ה' לא שמע משאלה" הוא ביטוי כן של אדם מתפלל לנס, שלא קורה. זהו פלינדרום טבעי ומרהיב. בראותו, הקורא משתומם, כנוכח פרח מושלם בטל הבוקר. זהו שם של שיר תפילה מדמיע:
המשפט "ועתיד אתה תחמיץ" מתוך השיר "רואה מהאור" יפה כל כך, בהיר ותם, עד שהלב נחמץ בכל פעם שהעיניים נחות עליו. אני מודה לנעם דובב, לכישרונו, ולאילוץ הפלינדרומי, על שליית הפנינה הזאת ממעמקי השפה העברית.
ראוי לתשומת לב מיוחדת השער השישי, החותם את הספר תחת השם "מקונן וקם". אם בשלב המוקדם של האבל, "שיר חיי יחריש", כאן המשורר עושה את מה שהוא יודע – הוא כותב
יש זיכרון "רוך – זאת אזכור", יש רצון וכך "הנצחה נוצרה"
מאז שנת 2020 חודש פברואר (02) מניב תאריכים פלינדרומיים. השקת "הלימת מילה", ספר שיריו הראשון של נעם דובב, נערכה ב-02.02.2020, והשקתו של "כשחשך" צפויה להתקיים בחנות הספרים "סיפור פשוט" ביום ג' ה-22/2/22.
נעם דובב יהיה מוקף חברים קרובים, המעריכים את כתיבתו. הם יקראו את שירי הספר בקולם, בפרשנותם, ויעטפו את המשורר באהבתם. אבל, הרי "עורק בלב קרוע", כפי שנעם דובב אומר באחת מכותרות שירי השער "שמא גופי יפוג אמש", ולכן, מטבע הדברים, המעמד הזה עלול להיות לו קשה.
על כן, אני מחבקת את נעם דובב במיטב מילותיי ומאחלת לו:
לא השקה קשה, אל
"עורק בלב קרוע"; "רואה מהאור". מעריכה מאד את שירתו של דובב. מביעה מצבים מורכבים ורגש בתמציתיות מירבית ותחת אילוצים קשים. והרי כאלה גם חיינו, רצופי אילוצים קשים שעלינו להתמודד אתם באמצעים חסרים. ובל זאת עפ"ר מצליחים. דובב מצליח בגדול לחדור ללב ולרגש. תודה, חגית על הרשימה, לך וליקום תרבות, והצלחה לדובב עם הספר וההשקה.
חגית יקרה
תודה על ההסבר המדויק של המילה פָּלִינְדְרוֹם , תמיד טוב ללמוד דברים חדשים, זה מרענן, ועוד יותר לשמוע על משורר שמשקיע מחשבה עד כדי מציאת המלים כמעט בפינצטה. השם של הספר – “כְּשֶׁחָשַׁךְ”, מסקרן, למרות שהנושא הוא קשה, בשל הפרידה מהאח הצעיר. איזו דרך יפה לזכור מישהו. אומרים שאם אנחנו זוכרים את היקרים לנו הם למעשה כמו הם נשארים איתנו. מעניין העיסוק במספרים, כמו חיפש אחר הגיון – לעשות סדר במחשבות, בחיים, להבין אותם בצורה קצת שונה ומאתגרת לקורא. למעשה אלו סוג של שירי מראה, כמו להסתכל על עצמנו. השאלה אם אין זה אילוץ, שאלה מעניינת שאפשר לשאול לגבי כל שיר בעולם שהושקעה בו מחשבה, ושאיננו רק שרבוט מזדמן על הדף. ועוד יותר קשה להביע רגשות ככה וכאשר מצליחים אז יש לנו שילוב אידאלי. וחוץ מזה בחירה אסתטית היא תמיד טובה, נעימה לעיניים ומזמינה. וגם מעוררת מחשבה.
נדמה לי שהמשורר הסיני ניסה את כוחו בשירה פלינדרומית, בשיר, ג'ואנג'י טו . מתחברת לחיפוש אחר מלים מדויקות, שנונות, כמו כשחשך. מעציב כמו נסיבות כתיבת הספר, אך לפעמים סבל מוליד יצירת מופת.