תפילת השלג / שמואל מוניץ
עֲשֵׂה שֶנָּקוּם לְבֹקֶר לָבָן!
תֵּן בָּאֲדָמָה שִכְבַת שֶלֶג.
מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמִּשְקָעִים,
כַּסֵּה אֶת פִּתְחֵי הַבִּיּוּב בְּמַעֲטֵה קֶסֶם
אוֹת לְעָווֹן וְאוֹת לְכַפָּרָה.
עֲשֵׂה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים,
שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל יוֹתֵר
אֶת פַּחַם הַשִּׁגְרָה
בִּימֵי צִיָּה קְפוּאִים.
עֲשֵׂה לְמַעַן יְלָדִים בִּמְעִילִים,
לְהַחְיוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת הַזִּיק
שֶהַשֶּמֶש כִּבְּתָה.
השיר שלפנינו לקוח מתוך ספר שיריו השני של המשורר שמואל מוניץ (יליד 1995, עיתונאי ומשורר, עורך וכותב ב־ynet יהדות, ספר שיריו הראשון, “שום נס בחצי התורן”, יצא לאור ב־2017 בהוצאת אבן חושן), “לוחות הרפאים” (2021, הוצאת פרדס, עריכה אלי אליהו, עמ’ 39). הוא מופיע בסוף השער השלישי מתוך ארבעת שערי הספר, “לשלוח יד”. השער האחרון, “קורבן חגיגה”, נפתח גם הוא בשיר-שלג, “אישלג” שמו (עמ’ 43). השיר העוקב נחתם במילים שמתכתבות עם שיר התפילה: “שלוש מאות שישים וארבעה / ימי ציפיה בשנת שמש / מתנקזים ליום אחד” (שם).
בשעה שאני מכין את השיר לפרסום, יורד שלג כבד בהרי הגולן ובחרמון, ולדברי החזאית סיגל גפני ברדיו 103 FM, כל הצירים חסומים לתנועה, והשלג אמור לרדת גם באזור הרי המרכז וירושלים לקראת שעות הערב, אם כי לא בהכרח בכמויות גדולות. שירו של מוניץ, מהמשוררים המדויקים ומעמיקי המבע והרגש בשירתנו הצעירה, משלב בין לשון התפילה היהודית לבין לשון היומיום והלשון המטאורולוגית. כמו למשל בצירוף שבטור השלישי: “מלך מלכי המשקעים” (הצירוף “מלך מלכי המלכים” מקורו בספר דניאל, ב, לז). הוא כולל גם צירופים רומנטיים של השלג (“כסה את פתחי הביוב במעטה קסם”) אך גם כאלו קדורניים (“פחם השגרה”). הפנייה אל האל היא כאן בלשון תחינה ממש ויעידו על כך החזרות על הבקשה (“עשה”). סיום השיר מפתיע או לפחות מעורר שאלה: מדוע דווקא השמש היא זו שכיבתה את הזיק מעיני הילדים? אפשר שהקריאה בשירי הספר האחרים תיתן מענה לשאלה הזאת. בפרפרזה על האמרה הידועה של שופט בית המשפט העליון בארה”ב לואי ברנדייס (1913), על פיה “אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר”, הרי ששירי הספר חושפים לאור השמש (בעצם הוצאתם לאור) את פצעי הנפש, שנוצרים לעתים במחשכים. בעיקר אמורים הדברים במחזור השירים “מעשי דינה” (עמ’ 49-44), אך נכון הדבר גם לגבי שירים רבים אחרים בספר הזה. לשיר “תפילת השלג” איכויות של שיר קאנוני וניתן לדמיין איך מדי שנה הוא יוקרא במרכזי אוכלוסייה המצפים לשלג.