מיס פלסטין / נאור יצהרי

שִגְּעָה אֶת כָּל הַמּוֹשָב

מִיס פָלֶסְטִין

חוֹלֶפֶת בַּמַּעֲבָרִים

כְּרוּחַ מִדְבָּר

בְּחִיגָ’אב עִם פִּתּוּחִים עַרְבִיִּים

מוֹתִירָה רַק מַבָּט, הַנִּבָּט

מֵעָל לַמַּדָּפִים

בֵּין שִבֹּלֶת שוּעָל לְחִטַּת כֻּסְמִין

שִגַּעְתְּ אֶת הַמּוֹשָב

מִיס פָלֶסְטִין

עֲסִיס גּוּפֵךְ אוֹרְגָּנִי

עֲקוּרָה טְרִיָּה מֵאַדְמָתֵךְ

בְּלִי כָּל הָרִסּוּס הַמַּעֲרָבִי

הַמְלַכְלֵךְ

וְגִבְעוֹל אָרֹךְ עוֹד מִסְתַּלְסֵל

בֵּין רֹאשֵךְ לְיַשְבָנֵךְ

הִפָּתְחִי כְּחוּבֵּזָה

שַחְרְרִי טַעֲמֵי יַלְדוּת

טַעַם בְּשָׂרֵךְ

גַ’אנַן רָאסִי

מִיס פָלֶסְטִין

אֶלֶף לֵילוֹת לְבָנִים

עוֹלוֹת בִּי עֵינַיִךְ

בַּמַּכֹּלֶת, בַּטַּמְבּוּרִיָּה

בְּמַחְסַן הַצַּעְצוּעִים

חוֹשֶׂפֶת וּמְכַסָּה צִנִיעוּתֵךְ

מְשַׂחֶקֶת אִתִּי מַחְבּוֹאִים

בַּת כַּמָּה אַתְּ בִּכְלָל

מִיס פָלֶסְטִין

וְשוּ אִסְמֶכּ

וּמַה יֵּש לָךְ שָם

מִתַּחַת

לְכָל הַשִּׂנְאָה הַזֹּאת

נאור יצהרי. הוצאת קתרזיס

השיר “מיס פלסטין” מופיע במקור עם שתי כוכביות, כמו רבים משירי ספרו הראשון של נאור יצהרי (יליד 1983, גדל בכפר יונה ומתגורר כיום במושב תנובות שבשרון, בין נתניה לטול כרם), “עָקוּד” (2021, הוצאת קתרזיס, עריכה: נמרוד שיין, עמ’ 19-18). בספר, בעל 121 העמודים, הנעדר סדר שירים, כבכל ספרי הוצאת קתרזיס למרבה הצער, דבר שניתן לתקנו בקלות, יש עוד כמה שירים סביב נושא הזהות הערבית דרך עיניים יהודיות, אם ניתן לקרוא לזה כך. כאלו למשל הם השירים המתחילים במילים “צעיר ערבי מפחיד” (עמ’ 20), “עִם שחר נודדים הערבים” (עמ’ 56), והשיר “עבאד” (עמ’ 71).

הייתי השבוע בהפגנת הליכוד, הציונות הדתית, ועוצמה יהודית ברחבת תיאטרון הבימה בתל אביב. “הממשלה הפלסטינית הראשונה בישראל”, “מס עבאס”, “תקציב עם דם על הידיים”, “מעבאס לחמאס”, היו חלק מהשלטים והקריאות שנשמעו בה, וכל זאת משום שבקואליציה של בנט ולפיד יש לראשונה מאז קום המדינה מפלגה ערבית, רע”ם. הקריאות כוונו כלפי העומד בראשה, חבר הכנסת מנסור עבאס, וגם כלפי מנהיגי הרשימה המשותפת, חברי הכנסת אחמד טיבי ואימן עודה (הראשון כונה “מחבל” ע”י חבר הכנסת איתמר בן גביר, שהצהיר על הבמה שלא יקרא לו “אדוני” כדרישתו בכנסת). אם אפשר היה לחלק להמון שהתכנס שם את שירי הדיוקנאות של נאור יצהרי על הערבים, אולי היה יכול הדבר להוביל להתפוגגות “כל השנאה הזאת”, כלשונו בשיר הכתוב למשעי, כשהשנאה במקרה הזה תקפה לגבי שני הצדדים.

כריכת ספרו של נאור יצהרי ״עקוד״

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

14 − שתיים =