בימים אלו יצא לאור בעברית תרגום חדש של “פסיכה וקופידון” בתרגום ישירות מלטינית של המשורר הצעיר יואב גלבוע. מכיוון שכיום זהו אירוע נדיר בהחלט שמשורר צעיר יתרגם לעברית יצירה קדומה (מהמאה השנייה לספירה לפני 1900 שנים) מלטינית, הנה ראיון עם המתרגם שהוא גם המו”ל.

יואב גלבוע הוא משורר, עורך, מתרגם, ומו״ל ישראלי. המקים והעורך הראשי של הוצאת הספרים “קתרזיס”. יליד 1993, והשנה יסיים את לימודי התואר הראשון בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. פרסם עד כה שלושה ספרי שירה, ושני תרגומים, האחד מאנגלית והשני מלטינית. האחרון שבהם הוא התרגום לספר “פסיכה וקופידון” של לוקיוס אפוליוס.

יואב גלבוע. ויקיפדיה

אלי: מה גרם לך להתעניין במטמורפוזות?

יואב: ראשית יש להבדיל בין ספר שירי “המטמורפוזות”, שחיבר אובידיוס במאה הראשונה לפנה״ס, לבין הרומן “המטמורפוזות”, שחיבר לוקיוס אפוליוס במאה השנייה אחרי הספירה, ושבהמשך זכה לכינוי היותר מוכר “חמור הזהב”. הסיפור “פסיכה וקופידון” נכלל ביצירה השנייה, זו של אפוליוס.

ההתעניינות שלי ביצירה הזאת נבעה משני מניעים עיקריים: הראשון, העובדה שמדובר ברומן הלטיני הקלאסי היחיד ששרד במלואו עד לימינו; והשני, אהבתי הגדולה לסיפורי המיתולוגיה שנוגעים בקשר העדין שבין בני תמותה לאלים בני האלמוות.

כריכת “חמור הזהב” של אפוליוס בתרגום ישן לעברית של עמוס קינן

אלי: מאיזו שפה תרגמת ?

יואב: לטינית קלאסית, שלעתים מכונה רומית עתיקה, ולא מתרגום שלה או מתרגום של תרגום.

אלי: למה לא תרגמת את הספר “חמור הזהב” של אפוליוס, שהסיפור הוא רק חלק ממנו?

יואב: השנה אני עומד לסיים את לימודי התואר הראשון בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב, ובשלב זה של דרכי התרגומית, ראיתי לנכון להתחיל בתרגום יצירות שחשובות לי באופן אישי, מבלי להכניס את עצמי לפרויקטים שיתכן שהם מעל לרמתי כרגע. תרגום “חמור הזהב”, הבנוי מאחד עשר ספרים, היה דורש ממני השקעה של כמה שנים עד שהייתי יכול להוציאו לאור באופן מלא וראוי. לעומת זאת, הבחירה בתרגום “פסיכה וקופידון” לבדו אפשרה לי גם לחשוף במהירות יחסית את קוראי העברית ליצירה המופלאה הזאת בתרגום נגיש, וגם לאפשר לי להמשיך לתרגם במקביל יצירות נוספות שנראות לי חשובות לא פחות.

אלי: האם תרגום “חמור הזהב” במלואו עומד על הפרק?

יואב: לא כרגע. אני שוקל את זה אבל אולי זה יגיע ואולי לעולם לא.

אלי: האם קראת תרגומים קודמים של “פסיכה וקופידון”?

יואב: בהחלט. קראתי את כולם, וחלק משמעותי מהרצון שלי להביא תרגום חדש נבע דווקא מתרגומים אלה, אשר בהם הרגשתי שמתפספס צד חשוב עד מאוד של הספרות הקלאסית.

תרגום קודם של “חמור הזהב” בהוצאת “אסטרולוג”

אלי: איזה צד זה?

יואב: הצד שהרגשתי שמתפספס הוא הצד הפואטי, הצד המפואר, שהוא לא כזה בגלל שהוא בשפה גבוהה וארכאית, אלא דווקא בגלל שהוא פשוט ומובן – עובדה שהרבה דוברי עברית מופתעים לגלות בנוגע לספרות הקלאסית.

אני מאמין שהספרות היא לא מדיום שמנותק מהמציאות, אלא נעה איתה, לומדת אותה, ונשזרת בתוכה. לפיכך תרגום לעברית, גם אם היצירה נכתבה בעולם תרבותי שונה בתכלית ולפני כמעט אלפיים שנים, צריך להיות ברור לקוראי ההווה, גם בלי יד מלווה של שיירות הערות שוליים ופתחי דבר, מפתחות, וכולי. הרי כשאנחנו קוראים ספר מודרני שתורגם, לדוגמה, מצרפתית, אנחנו לא מצפים למבול של הערות שוליים ופתחי דבר – אנחנו רק רוצים לקרוא את הספר, ובעיקר ליהנות ממנו. 

אלי: אתה מתכנן עוד תרגומים כאלו מיצירות של הספרות היוונית־רומאית?

יואב: חד משמעית. בימים אלה אני עומל על כמה תרגומים נוספים: “ארס פואטיקה” מאת הורטיוס, אשר תורגמה לעברית בעבר תחת השמות “האיגרת אל הפיסונים” ו”אמנות הפיוט”, וכן תרגום של ספר השירים הראשון של המשורר האלגי פרופרטיוס שטרם זכה לתרגום כלשהו לעברית. בנוסף, תרגמתי גם את שיריה הבודדים של המשוררת הרומית סולפיקיה, המשוררת הרומית היחידה ששיריה שרדו עד לימינו. אני מאמין שגם אלה יראו אור בהקדם.

אלי: למי מתאים הספר?

יואב: הספר “פסיכה וקופידון” מתאים לכל אישה ואיש שרוצים להכיר את עולם הספרות הקלאסית, ובדגש על המיתולוגיה הרומית/יוונית. לא נדרשת הבנה מוקדמת בנושא, וניתן לקרוא אותו מכריכה עד כריכה ללא שום ידע מוקדם או הכנה מראש. הסיפור חושף את המקורות הבסיסיים ביותר לספרות ולאמנות המערבית כפי שאנחנו מכירים אותן כיום, כך שכל מי שנהנה ממלאכת הספרות והיצירה ימצא בו הנאה עצומה. השפה הציורית והעשירה של אפוליוס מזמינה אליה קוראים משלל גילים, החל מנוער ועד זקנה, ובעיניי זה כל היופי שבספרות המיוחדת הזאת.

עד כאן יואב גלבוע.

כריכת תרגום ישן של ״אמור ופסיכה״

שווה שווה מאוד לקרוא את היצירה הקלאסית הזאת בתרגום חדש וללמוד על עצמנו משהו שהרומאים הקדומים ידעו אותו היטב לא פחות מאיתנו.

קראו גם

משה גרנות על התרגום החדש

ניקולא יוזגוף-אורבך על התרגום החדש

השאר תגובה

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

three × 5 =