כריכת ״במעלית הנפש״ של יהודית סולומון

שירים מתוך הספר במעלית הנפש, הוצאת צמרת 2020

יהודית סולומון במקבץ של שירים ארס פואטיים מרשימים מתוך ספרה “במעלית הנפש” על יצירת שירה, ספרים, ודברים.

המערכת

תקציר הספר “במעלית הנפש”

“במעלית הנפש” הוא קובץ שירים הנוגעים באבני היסוד של החיים: הנפש על כל נפתוליה, אוצרותיה ומערבולותיה; הטבע במימיו, בענניו ובכל יפעתו; המוות המייסר; ואהבת החיים הגועשת. את כל אלו עוטפים שירים ארספואטיים בתחילת הספר, ושירים אשר נולדו בתקופת הקורונה – בסופו.

המחברת, יהודית סולומון, היא ירושלמית, פסיכולוגית חינוכית, ומטפלת משפחתית, נשואה, אם לשלוש בנות, וסבתא לשמונה נכדים, אשר הכתיבה היא לה “ארץ חפץ” ומראה נאמנה להלכי רוח ולאירועים חיצוניים בו בזמן.
שיריה התפרסמו באתרי אינטרנט, ברשתות החברתיות, וביוטיוב, וכן בכמה אסופות שירי משוררים (“אלבום המשוררים של הוצאת סער” 2014, “כתבנו למגירה” 2015, “פסיפס יוצרים 4″ 2016, ו”פסיפס יוצרים 9” 2019). ספר שיריה “מחזרת אחרי מילים” יצא לאור ב-2014.
שיריה הולחנו והוקלטו במסגרת מיזם “שיר א-שיר” (“בערוב יום” 2018, ו”שובי נפשי” 2020).

הֻלֶּדֶת שִׁיר

יֵשׁ שִׂמְחָה אֲמִתִּית עִם הֻלֶּדֶת שִׁיר,

יֵשׁ רֹגַע חָדָשׁ וְנָדִיר.

יֵשׁ הִתְפַּעֲמוּת וְלֶהָבָה

שֶׁצּוֹבְעִים כָּל פִּנַּת עֲלָטָה,

שֶׁמְּפִיחִים חַיִּים

בְּנִימִים נִשְׁכָּחִים.

יֵשׁ חִיּוּךְ מִסְתַּמֵּן

עַל מַעֲטֶפֶת לֵב, שֶׁלֹּא נוֹתֵן

לְהַקְפִּיא אֶת הַחַיִּים,

לְיַבֵּשׁ אֶת הַפְּרָחִים,

וְשׁוּב מִתְנַעֵר מִתְּהוֹמוֹת

וְשׁוּב מַצְלִיחַ לְיַלֵּד עוֹד שׁוּרוֹת –

שׁוּרוֹת שֶׁל נְגִיעָה וְאַהֲבָה,

מִלִּים שֶׁל אֱמֶת וְשֶׁל נְתִינָה…


הֵן הָיוּ שָׁם תָּמִיד

חַבְרוֹתַי הַמִּלִּים

הִקִּיפוּנִי בְּמָחוֹל,

אֲבַק כּוֹכָבִים פִּזְּרוּ

וּבִן לַיְלָה נֶעֶלְמוּ.

הֵן הָיוּ שָׁם תָּמִיד

בֵּין דַּפֵּי אַגָּדוֹת, קוֹרְצוֹת לֶעָתִיד,

לוֹטְפוֹת תּוּגַתִּי וּפְחָדַי

אַךְ גַּם מְאַיְּמוֹת לְעַרְבֵּל כָּל בְּנֵי מֵעַי.

מִלִּים מַעֲלוֹת בָּאוֹב עָבָר רָחוֹק,

מִלִּים שֶׁיּוֹדְעוֹת עִם הַהוֹוֶה לִצְחֹק,

מִלִּים הַמַּיְשִׁירוֹת לֶעָתִיד מַבָּט

וַעֲדַיִן נוֹתָרוֹת עִמָּדִי לְלֹא חַת.

מְחַזֶּרֶת אַחֲרֵיהֶן לְלֹא לֵאוּת,

לְעִתִּים נַעֲנוֹת הֵן לִי, כָּךְ סְתָם בְּפַשְׁטוּת,

אַךְ יֵשׁ גַּם נֶעֱלָמוֹת הֵן לִפְרָקִים,

שׁוֹקְעוֹת בְּתַרְדֵּמָה וּבִשְׁנַת לֹא-יְשָׁרִים.

הַאִם אֲקַבֵּל מְנוּחָתָן וּנְדוּדֵיהֶן מֵעִמָּדִי?

הַאִם עוֹד וָעוֹד אֶתְעַקֵּשׁ וְאֶכְפֶּה מְבֻקָּשִׁי?

הֲיֵאוֹתוּ וְיִתְרַצּוּ

וּבֵין דַּפַּי שׁוּב יְקַפְּצוּ?

מִלִּים נוֹעֲזוֹת,

מִלִּים מִתְעַקְּשׁוֹת,

מִלִּים נוֹאָשׁוֹת,

מִלִּים מְאַיְּמוֹת.

מִלִּים נוֹשָׁנוֹת,

גַּעְגּוּעַ נוֹשְׂאוֹת.

מִלִּים חֲדָשׁוֹת,

תִּקְוָה חוֹבְקוֹת.

הַאִם לִנְצֹר וּמֵעֵינֵי זָר לְמַלֵּט?

הַאִם לַחֲשֹׂף וּפֻרְקָן לָתֵת?

לְהַרְקִיד מִלִּים עַל פְּנֵי הַדַּף,

לְחוֹלֵל עִמָּן וְלֹא לְהוֹתִיר עַל מַדָּף,

לָשׁוּט עִמָּן אֶל בֵּין הַגַּלִּים,

לִנְדֹּד אֶל אֹפֶק וְאֶל לֹבֶן עֲנָנִים…


כְּמוֹ עֻבָּרִים מֻקְפָּאִים

כְּמוֹ בֵּיצִיּוֹת מֻפְרוֹת,

כְּמוֹ עֻבָּרִים מֻקְפָּאִים –

נֶאֶסְפוּ מִלּוֹתַי

וְהִמְתִּינוּ אֲרֻכּוֹת

בְּתַחֲנוֹת שׁוֹנוֹת

לִקְרַאת הִוָּלְדָן –

וְלֹא בָּטוּחַ שֶׁבְּלֵדָה רְגִילָה עָסְקִינַן –

אוּלַי נִזְדַּקֵּק לְזֵרוּז,

גַּם אֶפִּידוּרָל יְסַיֵּעַ לְאַלְחֵשׁ אֲמִתּוֹת כּוֹאֲבוֹת,

שֶׁמָּא חִתּוּךְ קֵיסָרִי יִתְבַּקֵּשׁ

כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצּוּ מִלּוֹתַי לְהִפָּרֵד,

לְהִוָּלֵד,

כְּדֵי שֶׁיֵּאוֹתוּ לָצֵאת מִן הַמִּסְתּוֹר,

כְּדֵי שֶׁיַּסְכִּימוּ לִרְאוֹת אוֹר יוֹם,

לִנְשֹׁם אֲוִיר שֶׁל חֹפֶשׁ.

כְּדֵי שֶׁיְּוַתְּרוּ עַל חֶבֶל הַטַּבּוּר הַחוֹבֵק,

הַמֵּזִין –

וְיַעַבְרוּ אֶל מֶרְחָבִים פְּתוּחִים

וִיחוֹלְלוּ בָּעוֹלָם מִבְּלִי מֵשִׂים,

וְיִתְפַּתּוּ אֶל הָאוֹר,

אֶל רִקּוּדֵי הַפַּרְפַּר,

וְיִסְתַּעֲפוּ עִם עַנְפֵי עֵץ מִשְׂתָּרְגִּים

וְיַעְפִּילוּ אֶל הָעֲנָנִים…


בֵּית קְבָרוֹת לְמִלִּים

הִנֵּה נֶעֶרְמוּ

תִּלֵּי תִּלִּים

שֶׁל מִלִּים שׁוֹתְקוֹת,

מִלִּים חֲבוּיוֹת,

מִלִּים שֶׁהִסְּסוּ לְהִוָּלֵד,

מִלִּים שֶׁהֻשְׁתְּקוּ,

מִלִּים שֶׁנִּדְחֲקוּ,

מִלִּים שֶׁרֻמּוּ,

מִלִּים שֶׁאָבְדוּ.


כָּל מִלּוֹת הַסְּפָרִים

אֵיךְ הֻתְּכוּ לָהֶן

כָּל מִלּוֹת הַסְּפָרִים שֶׁקָּרָאתִי,

אֵיךְ הִתְעַרְבְּלוּ לָהֶן

בְּעוֹרְקֵי נַפְשִׁי,

בְּזֶרֶם דָּמִי,

בַּחֲלוֹמוֹת-לֵילִי.

אֵיךְ נִשְׁאֲבוּ אֶל תְּהוֹמוֹתַי

וְחָפְרוּ מְחִלּוֹת בֵּין קְצוֹת עֲצַבַּי

וּמָצְאוּ לָהֶן הֵד וּמַעֲנֶה

וְהָלְכוּ שְׁלוּבוֹת זְרוֹעַ, בֵּין זִכָּרוֹן לְדִמְיוֹן

וְנִשְׁזְרוּ בֵּין מַחְשְׁבוֹת מֹחִי

וְלֹא בֵּין מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי

וְנִבְלְעוּ וְעֻכְּלוּ

וְלֹא הוּשְׁבוּ רֵיקָם מֵעוֹלָם.


לְהוֹצִיא לָאוֹר?

הַאִם לְהוֹצִיא לָאוֹר

אֶת הַשִּׁירִים שֶׁכְּבָר עָלוּ מִמְּחוֹזוֹת הַקֹּר,

שֶׁכְּבָר בָּאוּ אֶל הַכְּתָב וְקָרְמוּ גִּידִים

אוֹ אֶת הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי לַהֲפֹךְ לְמִלִּים?

מִי מֵהֶם יוֹתֵר שֶׁלִּי וְיוֹתֵר אֲמִתִּי?

אֶת מִי אֵאוֹת לַחֲלֹק עִם הַחִיצוֹנִי?

כַּמָּה מַעֲלִיּוֹת תַּת-קַרְקָעִיּוֹת נְחוּצוֹת

כְּדֵי לְהַעֲלוֹת צְפוּנוֹת וַאֲמִתּוֹת?

וְאֵיךְ אֶשְׁמֹר עֲלֵיהֶם אִם יִתְגַּלּוּ?

אֵיךְ אֶעֱטֹף נוֹצַת הָאֱמֶת,

אֵיךְ אֲרַפֵּד פְּנִינָה,

שֶׁלֹּא יִדְבַּק בָּהּ סְחִי וְלֹא יִקְרַב כָּרֵת?

מִשֶּׁיַּעֲלוּ מִן הַמַּעֲמַקִּים

תְּשׁוּקוֹת, חֲלוֹמוֹת וּמַאֲוַיִּים,

מָה אֶעֱשֶׂה בָּם בְּעוֹלַם הַמְּצִיאוּת?

אֵיךְ אֶשְׁמֹר הַלַּחְלוּחִית וְלֹא אֶתֵּן לָהּ לָמוּת?

לְכָל הָאֲמִתּוֹת שֶׁהוֹפְכוֹת לְמִלִּים,

לְכָל הַתַּמְצִית שֶׁהָפְכָה לְשִׁירִים –

אֶעֱמֹד לְמִשְׁמָר וְאֶרְקֹם מָגִנֵּי-תַּחֲרָה,

פְּלוּמַת אֲוָז אֶפְרֹשׂ וְנִיחוֹחוֹת פְּרִיחָה…


רִפְרוּף עַל מֵיתַר הַנְּשָׁמָה

מִלָּה כְּתוּבָה,

רִפְרוּף עַל מֵיתַר הַנְּשָׁמָה,

נְגִיעָה בֶּחָבוּי,

מַחְבּוֹאִים עִם הַגָּלוּי,

מִשְׂחַק תּוֹפֶסֶת עִם הִתְקַדְּמוּת הַשָּׁנִים –

מִי יִתְפֹּס וּמִי יִתָּפֵס

לֹא קָשֶׁה לְהַבְחִין.

וּבְכָל זֹאת עוֹד וָעוֹד מִלִּים מְיַלֶּדֶת,

בֵּינוֹת תַּחֲרָה עֲדִינָה חוֹרֶזֶת וְרוֹקֶמֶת…


בֹּאנָה הַמִּלִּים

בֹּאנָה הַמִּלִּים,

מַלְּאוּ שׁוּב אֶת עוֹלָמִי,

רִקְדוּ סְבִיבִי,

רִקְדוּ עִמָּדִי,

נְחוֹלֵל מָחוֹל מְטֹרָף וּמַטְרִיף,

נִשְׁתַזֵּר עַד לֹא נוּכַל לְהַפְרִיד.

בֹּאנָה הַמִּלִּים,

אוּלַי אַפְסִיק לְפַחֵד,

אוּלַי אַפְקִיר כָּל גִּדְרוֹתַי,

אֶתֵּן לְגוּפִי לְהִתְעַטֵּף בְּחֻמְּכֶן,

אֶתֵּן לִפְחָדַי לָסֶגֶת מִגְּבוּלְכֶן.

קְחוּ לָכֶן הַמִּלִּים

אֶת תֵּבַת הָאוֹצָרוֹת שֶׁל זִכְרוֹנוֹתַי,

הִתְעַרְבְּבוּ וְלוּשׁוּ,

הִתְעַרְבְּלוּ וְאַל תָּצוּפוּ,

הִשָּׁאֲרוּ בַּתְּהוֹמוֹת

וְשִׁלְחוּ לִי רַק הֵדִים וּרְמָזִים לַבָּאוֹת…

  

קראו עוד

דף פייסבוק של יהודית סולומון

צפו בהרצאה של יהודית סולומון על “במעלית הנפש”

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

18 + 6 =