חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

ההצגה ‘ניקוי ראש לשב”כ’

כרזת ההצגה ניקוי ראש לשבכ
כרזת ההצגה ניקוי ראש לשבכ

תיאטרון הקומדיה, בשיתוף תפעול נטו בניהולה האומנותית של מרים עציוני, מפיקים עשרות מופעי בידור.

חגי טיומקין, עורך דין שכותב ספרי ריגול רציניים, ורולנדה שגרן, הקומיקאית, כתבו את ‘ניקוי ראש לשב”כ‘. בבימויו של שוקי וגנר, ובביצוע של צוות שחקנים נהדר, זאת קומדיה מוצלחת, מצחיקה מאוד, שצוחקים בה ממש, בקול גדול.

שני בכירי שב”כ מתמודדים על תפקיד ראש השב”כ, שתי חברות-יריבות פועלות בזירה הרומנטית במעורבותו של בחור ערבי חריף מוח בעל זהויות רבות. העלילה הומוריסטית, על גבול הנונסנס (איגיון), רוויית מתח של ארוטיקה, תפניות, תחבולות וסוף מפתיע. המסגרת של השב”כ מספקת הזדמנויות קומיות של ריענון תחקיר בטחוני, האזנות סתר, כינויים מקוצרים של האות הראשונה של השם ( א’ לאברהם, ב’ לברוך,..), ושומר ראש גבוה עם IQ נמוך.

השחקנים – שהראשיים בהם אמיר שורוש, זוהר שטראוס, יניב סוויסה, דקלה הדר, נתי קלוגר – עושים את תפקידיהם במרץ, בהנאה, בהומור עצמי, עם נטייה להפרזה.

הקומדיה מעוררת התפרצויות צחוק נעימות ומשחררות, רמת השיח גבוהה, הדמויות של יהודים וערבים מציגות דו קיום ללא כל צל של גזענות. אני מאוד שמחה שהזדמן לי לצחוק בקומדיה בתיאטרון חיפה. לפי לוח המופעים, צפויות עוד 2 הצגות באוגוסט, וכדאי שיתווספו עוד הזדמנויות צפייה בעתיד.

מתוך ההצגה ״ניקוי ראש לשבכ״. צילום יוסי צבקר
מתוך ההצגה ״ניקוי ראש לשבכ״. צילום יוסי צבקר

יואב ויכסלפיש ממליץ על

הספר ״דגניה פינת הוליבוד״ של ענת הלמן

כריכה דגניה פינת הוליבוד
כריכה דגניה פינת הוליבוד

הוצאת מכון שז”ר, 384 עמודים.

בתחילת שנות ה-50 נוצרה בישראל הצעירה חברה חדשה בעקבות גלי ההגירה ההמוניים מאירופה וממדינות ערב. תמורות אלה הובילו גם לחדירת השפעות זרות לרפרטואר התרבותי של תקופת היישוב, שהתאפיין בעיקר בהדגשת אתוס החלוציות, עבודה קשה, הסתפקות במועט, וחיקוי מוטיבים רוסיים, בהשפעת מפלגות השמאל והקיבוצים. המהגרים דיברו בשפות רבות, ומוסדות המדינה ניסו לחבר ביניהם בעזרת לימודי עברית, והגדרת נורמות של תרבות צריכה ופנאי.
משטר הצנע הוטל על בסיס מאפייני הצנע שכפו הבריטים בימי מלחמת העולם השנייה, אולם לאחר הסרתו בשנת 1953, שנעשתה בהדרגה עד 1959, חלו שינויים בדפוסי הצריכה של הישראלים. מפרסמים הגבירו את המאמצים לשדל את הציבור לרכוש מוצרים חדשים, ועשו זאת תוך שילוב בין מוטיבים חלוציים כמו “הפרחת השממה”, להבטחת הנאה, למשל “סבון לבנדר נהדר – אמבטיה תענוג”. המדינה ניסתה ליצור “מיזוג גלויות” באמצעות שימוש במנגנוני ההסתדרות, תחרויות ספורט ויופי, הצגת המטבח המזרח אירופאי כעדיף מבחינה בריאותית, ועוד.
חובבי התרבות ניסו להיבדל מההמון באמצעות מנוי לפילהרמונית ולאופרה, וחזרה לתרבות האירופית מחד, אבל גם באמצעות דפוסי צריכה מוגברת ואימוץ האתוס האמריקאי, לפיו צרכנות היא סוג של בחירה יומיומית והכרחית במשטרים דמוקרטיים. הסרטים האמריקאיים זכו לביקוש רב והסתייעו במנגנוני הפצה יעילים, בביקורים של שחקנים יהודים מפורסמים (דני קיי למשל), ובעניין של מפיקים יהודים בהוליווד במדינה הצעירה. הם הציגו עולם של זוהר, מוצרי צריכה, אופנה, נוסחאות קבועות של עלילה, וסיפקו אסקפיזם במנות גדושות לישראלים. רבים ראו בגיבורי הסרטים מודל לחיקוי, הטמיעו ביטויים אנגליים בשפה המקומית, וניסו לחקות ככל האפשר את החיים שמעבר לאוקיאנוס. כל זה קרה בזמן שחלקים נרחבים בציבור כרעו תחת נטל הפרנסה, ולא היו פנויים לניסיון לשפר את איכות חייהם. אמוץ המוטיבים האמריקאיים הוביל גם לביקורת חריפה של הדור הוותיק, והדגשת הצדדים השליליים של “ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות”, ובישראל התפתח מאבק בין דורי בשאלה זו.
המחברת מסכמת את הספר בדיון “נטול נוסטלגיה בנוסטלגיה”, ומסבירה שגם הישראלים עברו מימי החלוציות והמאבק בבריטים לשגרה אפורה של התמודדות עם קשיי היומיום במדינה הצעירה, וכך הפך היישוב לסמל ומופת עבור אלה שהקמת המדינה הגשימה את חזונם, אבל גם גרמה להם למפח נפש ותחושה ש”לא לילד הזה פיללנו”.

יואב איתמר, עורך התיאטרון של יקום תרבות, ממליץ על

מופע הסטנדאפ של תומר שרון

גילוי נאות: אני ותומר שרון ידידים, אבל שום דבר לא הכין אותי למופע הסטנדאפ שלו.
המופע, שהתחיל ב”עשן הזמן” בתשע וחצי והסתיים לקראת חצות, הכיל סיפורים בני כחצי שעה כל אחד, מתוך מגוון שהוכן מראש, ושיכול ככל הנראה למלא שני ערבים תמימים.
במופע סיפר תומר בגילוי לב על חייו, מותו הקליני (פעמיים), איך הסתבך בלאס וגאס בקניית סמים קלים עם המוזיקאי תומר יוסף, על מערכת יחסיו עם דוד מתמודד, על ביקור שלו בגרמניה בראשית שנות האלפיים. הערב נחתם בחיקויו את אסי דיין, שבנסיבות עצובות חתך אותו מסרטו “שמיכה חשמלית ושמה משה”. במהלך הערב פשט ולבש תומר דמויות בכישרון רב, גילם מבטאים בטיימינג מושלם, אולם בעיני הגדולה שלו הייתה בחיקוי האחרון של אסי דיין. ממש ראיתי את אסי המת קם ועולה מול עיני.

בקיצור – מומלץ מאוד. ההופעות הבאות יהיו ב-6/7/21, שעה 21:00 בתיאטרון חיפה, וב-9/7/21 שעה 21:00, בבר-גיורא בתל אביב.

הפוסט הקודםידידו של יוחנן בר חמא -“האלים עצלים” סיפור על המרד הגדול ברומאים
הפוסט הבאדרום ימין וצפון שמאל: מיתוס, ריטואל, ודפוסי חשיבה אודות רוחות השמים בארצנו
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
יליד 1974. בעל תואר שני בפילוסופיה. עיתונאי ספורט ועורך. חובב קולנוע ישראלי.
על אודות יואב איתמר עורך מדור השירה והתיאטרון של "יקום תרבות". נולד בחיפה, בגר בנגב, חי בתל אביב. ערך למעלה מ-50 ספרים במסגרת "חבר לעט", תרגם שניים, הוציא לאור את הספר השירים "חוד הלב" ("קשב לשירה", 2012). נוסף על כך משמש כמורה לכתיבה ולספרות, כמבקר תיאטרון, כחוקר ספרות ותרבות וכמו"ל משותף (יחד עם חני שטרנברג) של כתב העת והוצאת הספרים "מקף".
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

2 תגובות

  1. ניקוי ראש לשב”כ מזמן אתנחתות קומיות מסקרנות.
    יופי שהתיאטרון והמלצותיו חזרו. תודה לאנשי האמנות!

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × 4 =