חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על
ההצגה ‘ניקוי ראש לשב”כ’
תיאטרון הקומדיה, בשיתוף תפעול נטו בניהולה האומנותית של מרים עציוני, מפיקים עשרות מופעי בידור.
חגי טיומקין, עורך דין שכותב ספרי ריגול רציניים, ורולנדה שגרן, הקומיקאית, כתבו את ‘ניקוי ראש לשב”כ‘. בבימויו של שוקי וגנר, ובביצוע של צוות שחקנים נהדר, זאת קומדיה מוצלחת, מצחיקה מאוד, שצוחקים בה ממש, בקול גדול.
שני בכירי שב”כ מתמודדים על תפקיד ראש השב”כ, שתי חברות-יריבות פועלות בזירה הרומנטית במעורבותו של בחור ערבי חריף מוח בעל זהויות רבות. העלילה הומוריסטית, על גבול הנונסנס (איגיון), רוויית מתח של ארוטיקה, תפניות, תחבולות וסוף מפתיע. המסגרת של השב”כ מספקת הזדמנויות קומיות של ריענון תחקיר בטחוני, האזנות סתר, כינויים מקוצרים של האות הראשונה של השם ( א’ לאברהם, ב’ לברוך,..), ושומר ראש גבוה עם IQ נמוך.
השחקנים – שהראשיים בהם אמיר שורוש, זוהר שטראוס, יניב סוויסה, דקלה הדר, נתי קלוגר – עושים את תפקידיהם במרץ, בהנאה, בהומור עצמי, עם נטייה להפרזה.
הקומדיה מעוררת התפרצויות צחוק נעימות ומשחררות, רמת השיח גבוהה, הדמויות של יהודים וערבים מציגות דו קיום ללא כל צל של גזענות. אני מאוד שמחה שהזדמן לי לצחוק בקומדיה בתיאטרון חיפה. לפי לוח המופעים, צפויות עוד 2 הצגות באוגוסט, וכדאי שיתווספו עוד הזדמנויות צפייה בעתיד.
יואב ויכסלפיש ממליץ על
הספר ״דגניה פינת הוליבוד״ של ענת הלמן
הוצאת מכון שז”ר, 384 עמודים.
בתחילת שנות ה-50 נוצרה בישראל הצעירה חברה חדשה בעקבות גלי ההגירה ההמוניים מאירופה וממדינות ערב. תמורות אלה הובילו גם לחדירת השפעות זרות לרפרטואר התרבותי של תקופת היישוב, שהתאפיין בעיקר בהדגשת אתוס החלוציות, עבודה קשה, הסתפקות במועט, וחיקוי מוטיבים רוסיים, בהשפעת מפלגות השמאל והקיבוצים. המהגרים דיברו בשפות רבות, ומוסדות המדינה ניסו לחבר ביניהם בעזרת לימודי עברית, והגדרת נורמות של תרבות צריכה ופנאי.
משטר הצנע הוטל על בסיס מאפייני הצנע שכפו הבריטים בימי מלחמת העולם השנייה, אולם לאחר הסרתו בשנת 1953, שנעשתה בהדרגה עד 1959, חלו שינויים בדפוסי הצריכה של הישראלים. מפרסמים הגבירו את המאמצים לשדל את הציבור לרכוש מוצרים חדשים, ועשו זאת תוך שילוב בין מוטיבים חלוציים כמו “הפרחת השממה”, להבטחת הנאה, למשל “סבון לבנדר נהדר – אמבטיה תענוג”. המדינה ניסתה ליצור “מיזוג גלויות” באמצעות שימוש במנגנוני ההסתדרות, תחרויות ספורט ויופי, הצגת המטבח המזרח אירופאי כעדיף מבחינה בריאותית, ועוד.
חובבי התרבות ניסו להיבדל מההמון באמצעות מנוי לפילהרמונית ולאופרה, וחזרה לתרבות האירופית מחד, אבל גם באמצעות דפוסי צריכה מוגברת ואימוץ האתוס האמריקאי, לפיו צרכנות היא סוג של בחירה יומיומית והכרחית במשטרים דמוקרטיים. הסרטים האמריקאיים זכו לביקוש רב והסתייעו במנגנוני הפצה יעילים, בביקורים של שחקנים יהודים מפורסמים (דני קיי למשל), ובעניין של מפיקים יהודים בהוליווד במדינה הצעירה. הם הציגו עולם של זוהר, מוצרי צריכה, אופנה, נוסחאות קבועות של עלילה, וסיפקו אסקפיזם במנות גדושות לישראלים. רבים ראו בגיבורי הסרטים מודל לחיקוי, הטמיעו ביטויים אנגליים בשפה המקומית, וניסו לחקות ככל האפשר את החיים שמעבר לאוקיאנוס. כל זה קרה בזמן שחלקים נרחבים בציבור כרעו תחת נטל הפרנסה, ולא היו פנויים לניסיון לשפר את איכות חייהם. אמוץ המוטיבים האמריקאיים הוביל גם לביקורת חריפה של הדור הוותיק, והדגשת הצדדים השליליים של “ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות”, ובישראל התפתח מאבק בין דורי בשאלה זו.
המחברת מסכמת את הספר בדיון “נטול נוסטלגיה בנוסטלגיה”, ומסבירה שגם הישראלים עברו מימי החלוציות והמאבק בבריטים לשגרה אפורה של התמודדות עם קשיי היומיום במדינה הצעירה, וכך הפך היישוב לסמל ומופת עבור אלה שהקמת המדינה הגשימה את חזונם, אבל גם גרמה להם למפח נפש ותחושה ש”לא לילד הזה פיללנו”.
יואב איתמר, עורך התיאטרון של יקום תרבות, ממליץ על
מופע הסטנדאפ של תומר שרון
גילוי נאות: אני ותומר שרון ידידים, אבל שום דבר לא הכין אותי למופע הסטנדאפ שלו.
המופע, שהתחיל ב”עשן הזמן” בתשע וחצי והסתיים לקראת חצות, הכיל סיפורים בני כחצי שעה כל אחד, מתוך מגוון שהוכן מראש, ושיכול ככל הנראה למלא שני ערבים תמימים.
במופע סיפר תומר בגילוי לב על חייו, מותו הקליני (פעמיים), איך הסתבך בלאס וגאס בקניית סמים קלים עם המוזיקאי תומר יוסף, על מערכת יחסיו עם דוד מתמודד, על ביקור שלו בגרמניה בראשית שנות האלפיים. הערב נחתם בחיקויו את אסי דיין, שבנסיבות עצובות חתך אותו מסרטו “שמיכה חשמלית ושמה משה”. במהלך הערב פשט ולבש תומר דמויות בכישרון רב, גילם מבטאים בטיימינג מושלם, אולם בעיני הגדולה שלו הייתה בחיקוי האחרון של אסי דיין. ממש ראיתי את אסי המת קם ועולה מול עיני.
בקיצור – מומלץ מאוד. ההופעות הבאות יהיו ב-6/7/21, שעה 21:00 בתיאטרון חיפה, וב-9/7/21 שעה 21:00, בבר-גיורא בתל אביב.
המלצות מסקרנות ולא שגרתיות. תודה לחגית, יואב, יואב ויקום תרבות.
ניקוי ראש לשב”כ מזמן אתנחתות קומיות מסקרנות.
יופי שהתיאטרון והמלצותיו חזרו. תודה לאנשי האמנות!