דוד סנדובסקי סוקר את העיר רחובות ומראה שזוהי אחת הערים הבולטות כיום בישראל מבחינות רבות אבל יש עוד מגוון אפשרויות להמשיך ולפתח אותה.

המערכת

לוגו מיתוג העיר רחובות .ויקיפדיה

רחובות ממותגת וממוצבת כיום כעיר המדע והתרבות של ישראל. הרבה בזכות מכון וייצמן והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, הממוקמים על שטחים נרחבים בתחומה. גם למרכז הרפואי “קפלן” משמעות בהקשר זה. בעבר מותגה רחובות כמרכז הפרדסנות בארץ ישראל. פרדסנים אנשי רחובות, בעידוד שלטונות המנדט הבריטי, סייעו רבות להקים פרדסנות משגשגת מקבילה לזאת הארץ ישראלית בקפריסין. הפרדסנות הקפריסאית מוקמה בשולי פמגוסטה ובשולי לימסול (אקרוטירי) בקפריסין. צריך לציין שקפריסין הייתה אז מושבה בריטית, שעם קבלת עצמאותה הצטרפה ל”חבר העמים הבריטי”. הפעילות הפרדסנית הזאת תרמה רבות להיווצרות קשרים הדוקים בין מדינות ישראל וקפריסין בהמשך. לקפריסין גבול ימי עם ישראל ובכך נוצר לישראל מעמד מועדף מול האיחוד האירופאי, שבו קפריסין חברה, כמדינה גובלת.

רחובות שוכנת בדרום גוש דן, המטרופולין הגדול בישראל, שיחובר כולו ברכבת-מטרו עתידית שתכנונה כבר החל לפי החלטות ממשלת ישראל.

בעיר פארק מדע ההולך וגדל, ומתחבר לפארק המדע של העיר נס-ציונה הגובלת ברחובות. בפארקי מדע ותעסוקה אלה ממוקמות ומתמקמות חברות מבוססות ידע ומידע מישראל ומהעולם. כולל מרכזי מחקר ופיתוח (מו”פ) של תאגידים חשובים ומיזמי הזנק (סטארט-אפ) רבים.

התהליכים בעיר משקפים את התמורות ההיסטוריות, הדמוגרפיות, והתרבותיות שעברה וממשיכה לעבור רחובות, שהוקמה ב-1890. היא הוקמה כ”מושבה” על ידי “חובבי ציון”, שקדמו לתנועה הציונית (שהוקמה רק ב-1897) בשילהי התקופה העותומאנית, ותפסה תאוצה בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, שמיקם בה בסיסי צבא רבים. דבר זה הביא לחיבור רחובות לרשת הרכבות המנדטוריות הארץ ישראליות. החיבור הרכבתי איפשר הובלת פירות ההדר, שגידולם ויצואם עמד בבסיס גישת היצרנות הציונית, לנמלי יפו ותל-אביב ,לשם יצואם לחו”ל ולקהילות היהודיות בתפוצות.

רחוב במושבה רחובות 1893. ויקיפדיה

רחובות, בניגוד מוחלט למושבה ראשון לציון שהייתה מרכז השליטה של אדמיניסטרציית הפקידות של הברון רוטשילד ופיק”א ב”קולוניות”, שהיו אמורות להתבסס על גידול כרמי יין ותות עץ לשם פיתוח תעשיית תולעי המשי, הייתה במהותה, כמו המושבות נס ציונה וגדרה משני צדדיה, מושבת פרדסים. מהותה היחודית של רחובות הייתה הציונות הכללית הפרגמטית שדגלה בקפיטליזם מתון וצנוע, מרוחק כרחוק מזרח ממערב מדרוויניזם חברתי ליברטריאני דורסני בן ימינו. מדובר בהקשר הרחובותי ביוזמה ויזמות חופשיים-עצמאיים-אזרחיים של עסקים קטנים ובינוניים, ללא כפיפות כלשהי לפטרונות שתלטנית ולא דמוקרטית בעליל של ברון יהודי כלשהו (דוגמת רוטשילד-פיק”א או הירש-איק”א). וכן ללא כפיפות לאידיאולוגיות קיצוניות מכל סוג, לא בשמאל ולא בימין. מדובר היה בעיר עם צביון “מרכז אזרחי”. ברחובות היו גם כרמים מועטים וגם יקב שיתופי קטן (שעבר שימור), ללא קשר ליקבי הברון המונופוליסטיים שפעלו תחת המותג “כרמל-מזרחי”.

האיש שהוביל את רחובות להפוך למרכז מדעי ישראלי וגלובלי, היה חיים וייצמן. מדען ומנהיג ציוני מכונן ופרגמטי בסדר גודל של הרצל, שהביא לפרסום “הצהרת בלפור” בשנת 1917, ושכיהן כנשיא הראשון של מדינת ישראל העצמאית.

ארמון הנשיאות, שהיה ביתו הפרטי, היה ברחובות. בעצם מיקום הנשיאות ברחובות הייתה גם אמירה מדינית, שממנה נובעת משמעות בדבר קיום פוטנציאל עתידי בנסיבות שיכולות להיווצר בעתיד. על שמו של ויצמן נקרא “מכון וויצמן” ברחובות, המכון המדעי המרכזי של ישראל, שעצם נוכחותו ברחובות יש בה אמירה חזקה ביותר לגבי העיר.

מכון ויצמן ממבט אווירי. ויקיפדיה

האוריינטציה הביטחונית הרחובותית בימים שקדמו להקמת המדינה הייתה מתונה: התקיים שיתוף פעולה עם קיבוצי ומושבי הסביבה, וארגון “ההגנה” הפרגמטי, שהוקם בזיקה חזקה להסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. זאת למרות שרחובות לא הייתה מעולם מפאיניקי”ת בהווייתה. בשולי רחובות, בגבעת הקיבוצים, הוקם “מכון איילון” לייצור נשק. מדובר במרכז שקדם לתע”ש.

בעיר אדמות פרטיות ברישום בעלויות בטאבו על שם אינדיבידואלים ולא על שם תאגידים בהיקף גדול ונדיר בישראל. העיר גדלה, מצטופפת, ועוברת תהליכי עליה לגובה, וכן שינוי ועידכון תוכניות בניין ערים בקצב מהיר, שרצוי לווסתו ולמתנו מסיבות סביבתיות ומורשתיות. זכר לפרדסים הרבים שניטעו על שטחי האדמות החקלאיות הנרחבים של המושבה רחובות משתקף כיום במוזיאון הפרדסנות שהוקם בעיר.

העיר נמנית על חמש עשרה הערים הגדולות במדינה. הנגישות התחבורתית כוללת כבישים ומסילות ברזל, אליה וממנה, ומתפתחת בהיקף גדול ומגוון. כך גם מגוון השירותים העירוניים והממשליים בה. הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה הרחובותית מתאפיינת בריבוי פלורליסטי, רב תרבותי, ובגיוון קהילות, החיות זו לצד זו בשלום ובשיתוף פעולה.

קיים פוטנציאל להתפתחות תיירות קונגרסים מדעיים. מלון בוטיק של רשת ליאונרדו כבר ממוקם בפארק המדע.

מרכז התרבות העירוני, שעבר שידרוג מרשים, נמצא בבית-העם ההיסטורי. יש מקום לייסוד סינמטק בשל מחסור באולמות להקרנת סרטי איכות. רצוי שיהיה שיתוף פעולה בין העיריה למכון וייצמן לשם מימוש הפוטנציאל למבנה להקרנות סרטים, הצגות, ועריכת כנסים, למשל באולם “ויקס” המשודרג.

ברחובות מעל 150 מבנים ומתחמים בעלי ערך היסטורי ומורשתי לשימור, עם תוקף סטטוטורי מוכרז לפי דיני התכנון והבניה.

הגנת הסביבה העירונית ברחובות דורשת שיפור ושידרוג. ניתן לקחת דוגמא מצויינת מנס-ציונה הגובלת ברחובות, שהיא העיר הירוקה המובילה בתחום זה, כולל פארקים יעודיים רבים על שטחים נרחבים, וכן שבילי הליכה לאורך עשרות קילומטרים ההולכים ומוקמים בעיר.

לסיכום: רחובות היא עיר בעלת פוטנציאל אדיר אבל שיש להשקיע בו.

סמל העיר רחובות. ויקיפדיה

השאר תגובה

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

seventeen − 12 =