חיים מזר, מומחה לעב"מים, עצמים מעופפים בלתי מזוהים, מסביר איך יש ליצור דו"ח רציני ומקצועי עליהם.
המערכת
דיווחים של טייסים על הופעת עב"מים הם בין המקורות החשובים לניתוח והבנת הנושא. הסיבה לכך היא פשוטה. מהימנות ואמינות הם חלק מהותי מעבודתם של טייסים. בידיהם נתונים חייהם של מאות נוסעים. טעות בשיקול דעת עלולה להסתיים באסון. לכל דיווחי העב"מים שלהם יש להתייחס ברצינות. והיה וייתפש טייס בדיווח כוזב על עדות עב"מים מירב הסיכויים שיאבד את המוניטין שלו, ויקורקע מידית. הדבר האחרון שטייסים ירצו בו הוא איבוד מוניטין ואובדן רישיון הטיס. חמור מכך הוא מצב בו מתברר שעדות זו מקורה בהזיות, בין שהיה בגילופין, או נטל סמים. בשפה עדינה לא נעים בעליל.
בשונה מדיווחים קרקעיים או מספינות, משך תצפית וזיהוי עב"מים במהלך הטיסה הוא קצר. לטייס אין זמן רב לדווח על מה שהוא רואה, שהרי הוא חייב באותו זמן להטיס את המטוס, ומהירות הטיסה היא גבוהה מאוד, מאות קילומטרים לשעה ואולי גם מעבר למהירות הקול. במצב זה תצפית עב"ם תהייה קצרה מאוד.
איך בונים אם כן דו"ח עב"מ סביר ובר שימוש. לא דו"ח שאורכו פסקה או שניים אלא דו"ח שתופש נפח טקסטואלי בן מספר עמודים? דו"ח מסוג זה חייב לכלול את הכללים הבאים:
1. תמלול ההקלטות של הקופסה השחורה.
2. ריכוז עדויות מטייס המשנה, ועדויות של הנוסעים היושבים במהלך הטיסה ליד החלונות משני צידי המטוס. דיווח זה חייב להיות קולי וכתוב.
3. דיווח של טייסים אחרים שטסו באזור באותו זמן, ואשר הבחינו בתופעות חריגות בשמיים באותו זמן.
4. ליקוט מידע ממגדל הפיקוח שאיתו נמצא הטייס המדווח בקשר.
5. ליקוט תצפיות מכ"מ מכל תחנת מכ"ם באזור שהבחינה בתופעה.
6. ליקוט עדויות של תצפיות קרקעיות מכל סוג שהוא הנוגעות לאירוע זה.
7. כל עדות חייבת לכלול פריטי יסוד כמו תאריך תצפית, משך תצפית, צורת הגוף הנצפה, כיוון טיסה של גוף זה, ובאם שינה כיוון, ומהירות טיסה משוערת. צורת העב"מ, ובאם אפשר להבחין בחלונות, צבעים, או איזה שהוא סימון על הדופן שלו.
8. הכנת דו"ח עב"מ יש להכין תוך ימים ספורים מרגע הנחיתה.
9. היו מספר עדויות להתנגשויות. היו מי שטענו שאותם עב"מים שינו כיוון טיסה מתוך מטרה להימנע מהתנגשות עם מטוסים. אם אלה דיווחי אמת יש בכך כדי לחזק את ההשערה שלפחות עב"מים אלה אינם תוצרת כדור הארץ וכי הם מאויישים. כאשר מתרחשות התנגשויות יש לתחום את אזור הפגיעה בקרקע ולהכריז עליו כשטח סגור עד לפינוי כל השברים. את השברים יש למיין על פי שיוכם למטוס הנפגע או לעב"מ, ולנסות לזהות גופות בעב"מ, אם נמצאו כאלה, ולהעבירן לבדיקה פתולוגית. את חלקי העב"מ יש לבחון בטכניקות של הנדסה לאחור.
10. יש להקים מאגר מידע בינלאומי ביחס לכל אירועי התנגשויות בין מטוסים לבין עב"מים. מאגר זה ישמש בסיס למחקרים השוואתיים בין סוגי עב"מים שונים.
11. עב״מים טסים במהירות גבוהה ממהירות טיסה של כל מטוס כיום. בלאי גבוה הוא בלתי נמנע. האם המטלורגיה של עב"מים שונה מזו המוכרת לנו? כדאי אולי לבדוק בתנאים מעבדתיים סגסוגות או חומרים מרוכבים בהרכבים שיכולים להישמע דמיוניים היכולים למשל לעמוד בעומס של 20g, ולבדוק איך הם עומדים באטמוספירה שהלחץ האטמוספרי שלה הוא למשל 2 או 5 באר.
12. סביר להניח שגם למטיסי העב"מים גבול סיבולת ללחצים גבוהים. יכול להיות שבתוך העב"מים קיימים מנגנונים הנדסיים המצמצמים את עוצמת מעמס ה – g.
ולסיום, בהתחשב באירועי היום שמתרחשים בעת פרסום רשימה זאת, כאשר בשמיים שלנו יש אורות רבים של טילים של החמאס ו"כיפת ברזל", איך אפשר להבדיל בינם ובין עב"מים?
מאוד פשוט. כאשר רואים נקודת אור מתפוצצת, זה לא עב"ם. עב"מים טסים במהירויות הרבה יותר גבוהות ומגובה רב יותר מטילים. בנוסף טילי החמאס באים מכיון מערב, שהרי רצועת עזה שוכנת ליד חוף, והם באים במטחים. עב"מים באים בדרך כלל כבודדים או לכל היותר בלהק של מספר עב"מים בודדים.
קיראו גם:
חיים מזר – התרסקויות של עב״מים שמועות או מציאות ?