״הקומיקאים״ בתיאטרון חיפה

ניל סיימון הוא מחזאי יהודי אמריקאי, מחבר הקומדיות המוצלחות ביותר בתיאטרון האמריקאי. בשנת 1972, בהיותו בן 45, הוא כתב את "נערי הזהב" – קומדיה שנונה וחומלת על הזקנה, שבמרכזה שני קומיקאים קשישים, שמתכננים "קאמבק" טלוויזיוני חד פעמי.

הבמאי אילן רונן, שכיהן כמנהל אמנותי של התיאטראות החשובים בארץ, וביים מאות הצגות בארץ ובעולם ובפרט את תוכניות הבידור של הצמד מוני מושונוב ושלמה בראבא, תרגם את המחזה תחת השם "הקומיקאים", וביים אותו עבור מושונוב ובראבא בתפקידים הראשיים.
זה היה בשנת 2003 ב"הבימה".

הסיפור של צמד הקומיקאים לואיס וקלארק, הדמויות בהצגה, תאם את עבודתם המשותפת של מושונוב ובראבא על הבמות, אך מבחינת הגיל, הקומיקאים הישראלים היו רק בני 50 וקצת, ושיחקו זקנים.

בתחילת שנת 2020 נוצרה הזדמנות להעלאה מחודשת של "הקומיקאים" עם תיאטרון חיפה. החזרת ההצגה היא מעין הצדעה למושונוב ולבראבא, שקרובים עכשיו מאוד לגיל 70. השניים החלו את דרכם לפני 40 שנה על במת תיאטרון חיפה, ויצאו לקריירה מרשימה בתיאטרון ובקולנוע, ביחד ולחוד.

מוני מושונוב ושלמה בראבא אמרו בחזרות בתחילת 2020 "הפעם זה הבשיל סופית. אם בפעם הקודמת רק הסיפור התאים לסיפור האישי שלנו, הפעם גם הגיל. אז זו הייתה חזרה כללית לקראת האירוע שמתרחש עכשיו".

ואילן רונן הוסיף "הפעם ההצגה מהודקת יותר ומרגשת יותר בגלל השיחות שלנו בחדר החזרות שקשורות לגיל, להזדהות עם מצבם, ולשאלות שעולות כמו כמה זמן עוד אפשר לעבוד ואיך. אמרתי למושונוב ולבראבא, שאז זה היה לשחק, היום זה להיות! ככל שהם יביאו את עצמם יותר, זה יהיה גם מצחיק וגם מרגש".

נגמרו החזרות, הצגת הבכורה נקבעה ליום רביעי 11 במרץ 2020 בשעה 20:00, וכמו בהצגה או בסרט, בדיוק בתחילת ההצגה, כשהמסך עולה בפני אולם מלא שמנה למעלה מ- 400 איש, נשמעה הודעה על ביטול ההצגה בשל הנחיות משרד הבריאות להגבלת התכנסות ל-100 איש בלבד. כך נפתחה שנת ביטול התרבות בשל מגפת הקורונה.

הצגת הבכורה של "הקומיקאים" התקיימה, סוף סוף, במוצ"ש 20 במרץ 2021, והייתה הצגת התיאטרון הראשונה בארץ, ואולי אף בעולם כולו, לאחר פגרת הקורונה. בסצנת הפתיחה קלארק, המגולם ע"י שלמה בראבא, מארח את אחיינו, המגולם ע"י מיכאל מושונוב.

בהמשך מגיע גם מוני מושונוב. זאת הפעם הראשונה שהאב ובנו מופיעים על במה אחת. מיכאל, אשר כאמור משחק את בן משפחתו של בראבא, קושר את מושונוב ובראבא גם משפחתית, אם גם רק באופן מטאפורי בהצגה.

מוני מושונוב ושלמה בראבא הם קומיקאים מנוסים. הקהל נהנה ממשחקם, צוחק ומוחה כפיים. וזאת גם בזכות התרגום היצירתי של אילן רונן. הרבה בדיחות משתמשות בכפל משמעות של מילה זו או אחרת, והדבר תלוי בשפה ולאו דווקא עובד באותה מידה בשפה אחרת.
במערכון של הרופא ישנו משחק מילים "טחורים" – "ת'חורים" (שיבוש של "את החורים"). אינני מכירה את המקור האנגלי, אך סביר להניח, שזהו משחק ייחודי של השפה העברית, אינו עובד באנגלית, לכן אינו תרגום, אלא המצאה של אילן רונן עצמו.

לעומת זאת, למילה "מוצא" אותו כפל משמעות בשתי השפות: השאלה "איך מצאת אותה" בתרגום או How did you find her? במקור האנגלי, יכולה להתפרש גם כמציאה פיזית כתוצאה של חיפוש, וגם כהבעת דעה על עיר, אליה חוזרים לאחר תקופת העדרות.

במסגרת המחווה לפועלם רב השנים של מוני מושונוב ושלמה בראבא, משולבים בהצגה קטעי וידיאו עם תמונותיהם מהתקופות השונות של 40 שנות קריירת המשחק המשותפת שלהם. גם צצות פה ושם בדיחות פרטיות מוכרות שלהם, כמו התפוח שבראבא מקלף בצורה ספירלית רציפה, זורק את התפוח במקום את הקליפה, ומתפלא על התפוח ה"ריק", שנותר לו ביד.

כישרונות תיאטרון גדולים – ניל סיימון, אילן רונן, מוני מושונוב, שלמה בראבא – חברו יחד ליצירת חוויה הומוריסטית-אנושית-קיומית להנאת הצופים.