ד״ר ניסים כץ, עורך הפרוזה של יקום תרבות, ממליץ על

הספר ״מכתב של אלמונית״

הספר ״מכתב של אלמונית״ של שטפן צוויג
הספר ״מכתב של אלמונית״ של שטפן צוויג

שישי שמח אמיגוס, כמה חיכיתי לספר חדש של הגאון שטפן צוויג, וכמה כיף שספר חדש כזה יצא. מבחינתי כל ספר של צוויג שמתורגם לעברית, אפילו שמדובר ב־90 שנה אחרי פרסומו הראשון, הוא מאורע חגיגי. כתבתי כאן בעבר על הספר "24 שעות בחייה של אישה" מאת צוויג (בהוצאת "תשע נשמות", מגרמנית: הראל קין), שבו אמן הנובלה הקצרה מספר סיפור על אהבה לא מושגת. עכשיו יוצאת נובלה חדשה, רגישה ומטלטלת, שעוסקת באותה תמה בדיוק. הספר החדש "מכתב של אלמונית" – שוב בהוצאה המצוינת "תשע נשמות", ובתרגום מגרמנית של המתרגם הנפלא הראל קין – מספר בגוף ראשון, במעין מונולוג של וידוי נפשי עמוק, כתוב בצורת מכתב, סיפור אהבה בלתי מושגת של אישה שמתאהבת באהוב ליבה מרחוק, ומתמסרת כל כולה לאהבתה הלא מושגת. זהו סיפור של אישה שיש לה סיפור חיים מרתק, מטלטל, שעמוד התווך שמחזיק אותה זה אותה אהבה בלתי מושגת לסופר.
אז איך זה בעצם מתחיל? כששב הסופר הנודע ר׳ לווינה מטיול מרענן בן שלושה ימים אל ההרים, מגיש לו המשרת כמה מכתבים שהתקבלו בהיעדרו. אחד מהם נראה ארוך במיוחד: שני תריסר עמודים ללא נמען, שנכתבו בחופזה בכתב יד בלתי מוכר. "את כל חיי אני מבקשת לגלות לפניך, את החיים האלה, שהחלו באמת רק ביום שהכרתי אותך", היא כותבת לו, ומפה היא מתחילה לספר חיים שלמים של נפש אלמונית שמתגלה לאט לאט. זהו וידוי מרתק של על סודותיה של אישה שאהבה נכזבת הכתיבה את חייה, המוגש במונולוג ספרותי מופתי.
צוויג מראה שוב את גאונותו, כי מעבר לסיפור עצמו, בעמודיו הספורים של "מכתב של אלמונית", מסתתר מפגן ספרותי אדיר. יש כאן שליטה מושלמת בקצב, במלאכת מחשבת של הנימה, של בניית המילים, בבנייה של מתח הולך וגובר, בפרץ רגישות הנובע כמעיין, ובעידון בכל משפט. זוהי נובלה שעובדה שלוש פעמים לקולנוע, תורגמה לעשרות רבות של שפות, ונמצאת בכל ספרייה של קלאסיקות מאז יצאה לאור.

ממליץ בחום. שבת שלום.

יואב ויכסלפיש ממליץ על

הספר ״קרניבל והיפוכו״

הספר קרנבל והיפוכו של נוגית אלטשולר
הספר קרנבל והיפוכו של נוגית אלטשולר

הקומדיות העממיות המכונות "סרטי בורקס" זכו בשנות ה-60 וה-70 להצלחה קופתית גדולה, אבל גם לקיתונות של בוז ולעג מצד אניני הטעם ומבקרים שראו בהם ז'אנר ירוד, המנציח סטריאוטיפים קלים לעיכול. נוגית אלטשולר, כותבת ״קרנבל והיפוכו״, בוחנת דרך סרטי הבורקס את חוויית ההגירה, ומחברת ביניהם לבין קומדיות יידיות משנות ה-30. הקומדיות הללו הופקו בארה"ב, ומתארות את עולמם של המהגרים בעולם החדש, ואת הסתגלותם למציאות, אשר לא תאמה את המוכר להם מעיירות מזרח אירופה בהן גדלו והתחנכו. קומדיה יידית עממית תכלול תמיד את טקס החתונה, המהווה מפגש חד פעמי בין זרים, אשר לצד השמחה מאפשר גם לעג למנהגי העיירה ולגביריה. כך הופך ההומור גם לכלי לביקורת חברתית והפרת קשרי שתיקה.
לעומת זאת, טוענת המחברת, "התרבות הצברית לא ניהלה מו"מ עם הורים מולידים מנחילי מורשת, ובחרה להתחיל מחדש", וכך גולשת לדיון בסרטים כמו "שני קונילמל", קומדיה עממית יידית שצולמה בישראל, וכן "סלאח שבתי", ו"תעלת בלאומילך", סרטיו של אפרים קישון משנות ה-60, אשר שברו טאבו ולעגו לבירוקרטיה המפאיניקית במעברות ובעיריית תל אביב. קומדיות הבורקס מוזכרות בהקשר של חתירה תחת הנורמות המקובלות, וניצחון העני הערמומי על העשיר המגוחך. אסי דיין, בנו של שר הביטחון המהולל של הניצחון ב-67', מפרק את תדמיתו המכובדת של צה"ל ב"גבעת חלפון אינה עונה", ובהמשך מופיע דיון בסרטים רבים בהם ניתן ביטוי למגזרים שונים שסובלים מתת ייצוג בתקשורת היומיומית, כמו להט"ב, ערבים, ועולי ברית המועצות.
המחברת מראה איך קרנבל התחפושות וטשטוש הזהויות מוביל לשינויים בתודעה העצמית ביחס למדינה ולציונות. הסרטים הללו חתרו תחת הנחות היסוד של הקולנוע, שרומם ופיאר את הצבר בראשית ימי המדינה, והניח מראש רצינות קיצונית ודבקות באידיאלים, אשר הפכו במרוצת הזמן מושא ללעג ולבוז מצד רבים מתושבי המדינה.
הוצאת רסלינג 340 עמ'

חגית בת-אליעזר, חברת הועד ושגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

״מקדמים תרבות״ בנולה סוקס פאב

נולה סוקס פאב, שנוסד בתחילת 2009 במרכז זיו בנווה שאנן, הפך לשם דבר בחיפה. בתחום ההסעדה מצטיין הפאב בבר עשיר ובמטבח מגוון, שלאחרונה התמחה בפיצות "מגבינות" – משחק האותיות של "מגניבות". בנוסף לכך, הפאב מגיש ללקוחותיו תכנים תרבותיים איכותיים, כגון הרצאות מדע על הבר, סדנאות, תערוכות, ומופעים. בתחילת אוגוסט התקיימה במקום סדנת בישול, וליום רביעי בשבוע הקרוב – 19 לאוגוסט – מתוכננת "סדנת צילום תמונות לפרסומות".

ראוי לציון ולהערכה שגם בימים אלה הפאב נותן במה למוזיקאים, במסגרת מופעי "קבלת שבת" בימי שישי בשעות צהרים. בתאריך 7.8.2020 התארחה בנולה סוקס להקת "RETRO BAND", המחזירה את הרפרטואר האהוב של שנות השישים העליזות לקדמת הבמה.

 

תמונת מופע להקת RETRO BAND
תמונת מופע להקת RETRO BAND

ביום שישי השבוע ה- 14.8.2020 תופיע להקת הבלוז "ההיביג׳יביז" בהובלתם של צמד המוזיקאים גיא דגן ואסף ברק, עם גרסאות מקוריות ומיוחדות לקלאסיקות בלוז ורוק באנגלית ובעברית. הם יגישו עיבודים אקוסטיים לשיריהם של ואן מוריסון, אלביס פרסלי, הרולינג סטונס, בוב דילן, אפרים שמיר, והחלונות הגבוהים, בהופעה מרתקת ואנרגטית.
נולה סוקס מתרחבת למתחם הבילוי של העיר התחתית, ופותחת "נולה בקיבוץ" – קפה גלריה חדש לאירועים פרטיים ועסקיים ברחוב קיבוץ גלויות. בשבת הקרובה – 15 לאוגוסט – מיקה קרני תופיע ב-"נולה בקיבוץ" במופע אקוסטי אישי.

"נולה סוקס" מצליחה להיות "פאבליק האוס" אמיתי הפתוח למבלים ולמופיעים.

מיקה קרני בנולה סוקס
מיקה קרני בנולה סוקס
הפוסט הקודםלחוות את החיים בעוצמה אדירה: על ספרו של משה גרנות "באתי ראיתי חוויתי זיכרונותיו של בן טובים"
הפוסט הבאThe effect of the feminist movement on the depiction of Disney Princesses
מבקר ספרות וכותב טורי דעה בוואלה ובגרוזלם פוסט בין השנים 2007 ל-2009. מרצה לתקשורת, בתחומי ההתמחות : מדיה ושינוי חברתי, מדיה ומיעוטים.
יליד 1974. בעל תואר שני בפילוסופיה. עיתונאי ספורט ועורך. חובב קולנוע ישראלי.
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה. בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה, אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שהתמחה בעתידנות. אני בין מקימי עמותת ״יקום תרבות״, וחבר ועד מאז הקמתה, והעורך הלשוני בפועל של אתר העמותה מאז 2019.

תגובה אחת

  1. ייצוג חשוב של בתי-מרזח בחיפה.
    תודה לבת-אליעזר על ההמלצה; בפעם הבאה שאבקר בחיפה, עיר הנמל הגדולה, אגיע לבקר שם.
    דרך אגב, היכן הגרביים של נולה? האם הם נמצאים במקום?

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שש + שש עשרה =