סיפורם של אדוני בזק והמלכים קצוצי האצבעות – סיפור מדיני מאת נסים אלוני

 “חזרה ספרותית לימי התנ”ך היא הדרך היחידה מלבד הסאטירה שבאמצעותה אפשר להתמודד בצורה אמיתית כנה ורצינית עם אירועי היום יום”.

נסים אלוני בראיון עם אהרון דולב, ״מעריב״ 25.12.1953

לפניכם סיפור נוסף ב”פרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי” של יקום תרבות.

הפעם סיפור שכתב אחד מגדולי המחזאים של ישראל, נסים אלוני, המתבסס על קטע לא ידוע במיוחד בספר שופטים, ותוך התייחסות לקטע מספר בראשית.

נסים אלוני כתב את אחד המחזות התנכיים הגדולים של הספרות העברית “אכזר מכל המלך”(1953), המתאר את המאבק בין ירבעם בן נבט ורחבעם לאחר מות המלך שלמה.

קראו על מחזה זה ועל גיבוריו – ספר המלכים הסודי: המלכים ירבעם בן נבט ורחבעם בן שלמה בספרות העברית.

בנוסף לכך אלוני חיבר שלושה סיפורים תנכיים קלאסיים שנביא אותם כאן.

הסיפור שלפניכם הוא סאטירה פוליטית עכשווית (לשנות החמישים, אבל המשמעויות הן אוניברסליות) המבוססת על הקטעים התנכיים האלו:

וְכוּשׁ, יָלַד אֶת-נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ.  ט הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה.  י וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל, וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר.  

בראשית פרק י’

וַיַּעַל יְהוּדָה, וַיִּתֵּן ה’ אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם; וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ.
ה וַיִּמְצְאוּ אֶת-אֲדֹנִי בֶזֶק, בְּבֶזֶק, וַיִּלָּחֲמוּ, בּוֹ; וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת-הַפְּרִזִּי.
ו וַיָּנָס אֲדֹנִי בֶזֶק, וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו; וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ–וַיְקַצְּצוּ, אֶת-בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו.
ז וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי-בֶזֶק, שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי–כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, כֵּן שִׁלַּם-לִי אֱלֹהִים; וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיָּמָת שָׁם.—

 ספר שופטים, פרק א’, פסוקים ד’–ז’

“אדוני בזק” הוא כינוי שליט העיר הכנענית “בזק” שהיום איננו יודעים איפה בדיוק הייתה. המקום מוזכר שוב בספר שמואל א’ פרק יא, ומעניין ששוב בהקשר של קטיעת איברים, דהיינו איומים פיזיים אכזריים, כאמצעי שליטה. נחש מלך עמון מאיים על בני ישראל

“ויאמֶר אֲלֵיהֶם, נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי, בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם, בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל-עֵין יָמִין; וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל.”

שאול בן קיש שומע על כך, מתמלא זעם, ומחליט לעשות מעשה.

וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל, וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיִּשְׂאוּ כָל-הָעָם אֶת-קוֹלָם, וַיִּבְכּוּ.  ה וְהִנֵּה שָׁאוּל, בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן-הַשָּׂדֶה, וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, מַה-לָּעָם כִּי יִבְכּוּ; וַיְסַפְּרוּ-לוֹ–אֶת-דִּבְרֵי, אַנְשֵׁי יָבֵישׁ.  ו וַתִּצְלַח רוּחַ-אֱלֹהִים עַל-שָׁאוּל, בשמעו (כְּשָׁמְעוֹ) אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּחַר אַפּוֹ, מְאֹד.  ז וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַיְנַתְּחֵהוּ, וַיְשַׁלַּח בְּכָל-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים לֵאמֹר, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל, כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ; וַיִּפֹּל פַּחַד-יְהוָה עַל-הָעָם, וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָד.  ח וַיִּפְקְדֵם, בְּבָזֶק; וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף.

והתוצאה – נחש מלך עמון מוענש בחומרה על נסיונו לפגוע באנשים חופשיים.

מהסיפור הקצר והלאקוני בספר שופטים רוקם אלוני – שהיה לו עניין רב במלכים ובאמצעי השליטה שלהם, כפי שמראים המחזות הידועים שלו העוסקים בבני מלוכה או במקביליהם מנהיגי גנגסטרים, “בגדי המלך”, “הנסיכה האמריקנית”, ו”אדי קינג” ואף כתב במשך שנים מחזה על המלך הורדוס שלמרבית הצער לא פורסם ולא הוצג מעולם, – סיפור שלם על הדרך שבה מדכא מלך שליטים שתחת שליטתו.

הסיפור הופיע לראשונה ( ועד לפרסום זה ,לאחרונה) במוסף הספרותי “משא”, בעריכת אהרון מגד, של העיתון “למרחב” 27.4.1956

תודתנו לעילם אלוני ולאילן בר -דוד מארכיון הקשרים באונ’ בן גוריון.

אלי אשד

“”….אותם יצורים עלובים האנוסים להבליג על שארית עצמם ולומר שירי שאול: הקשב ותשמע לעיתים הדי בכי יתוש מתוך המחנק הזה, בפי נפש גנוזה הבוערת בתוכה, הד יגון מחריד, הוא יגון אדוני בזק מקוצץ בהונות ידיו ורגליו המלקט מתחת לשולחן אדוניו בטרם יגווע.

ס.יזהר “שירת אדוני בזק”, אכסניה, סיוון תשט”ו ע’ 121

קראו עוד:

עוד מאת ועל נסים אלוני ב”יקום תרבות”

פרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי

נסים אלוני בויקיפדיה

המלך אדוני בזק