שירים על אלי כהן – בלפור חקק והרצל חקק

ב18 במאי 1965 הוצא להורג הסוכן החשאי הישראלי אלי כהן בדמשק.

הוידוי של אלי כהן/ בלפור חקק

         לאלי כהן, שנתלה בדמשק בט"ז באייר תשכ"ה – 1965

הָרַב נִסִּים אִינְדִיבּוֹ הֶחֱלִיף

בְּגָדָיו בְּבוֹאוֹ וּבְצֵאתוֹ מִן הַקֹּדֶשׁ

בְּלֶכְתּוֹ לַעֲשׂוֹת וִדּוּי מִיתָה

בְּאֶמְצַע הַחֹדֶשׁ

לַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ, כֹּהֵן מִלֵּידָה-

אֵלִי כֹּהֵן.

–

הָרַב נִסִּים אִינְדִיבּוֹ, חָכָם גּוֹלֶה

בָּא לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת

בְּאֶמְצַע חֹדֶשׁ אִיָּר, יָרֵחַ מָלֵא

אִישׁ נְשׂוּא פָּנִים מִדַּמֶּשֶׂק, אִישׁ עֲלִיָּה

בְּלֶכְתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן הַקָּשׁוּר

לְעַמּוּד הַתְּלִיָּה.

–

יָדַע הֶחָכָם שֶׁהוּא רַב בְּאֶרֶץ גְּזֵרָה

בְּמִקְדַּשׁ-מְעַט נֶחֱרַב

דַּם הַחַטָּאת נִשְׁפָּךְ

דַּם הַכֹּהֵן אֵלִיָּהוּ נִשְׁפָּךְ בַּעֲזָרָה

בְּאֶמְצַע חַיָּיו.

אֵיךְ יֵצֵא עִם טַלִּיתוֹ עַכְשָׁו

מִחוּץ לִתְחוּם יִשּׁוּב

בְּיָרֵחַ מָלֵא בּוֹהֵק חָלָב

לַעֲשׂוֹת וִדּוּי מֵתִים לַכֹּהֵן הֶחָשׁוּב?

–

הָלַךְ אִישׁ הַנִּסִּים נִשְׁעַן עַל מַקְלוֹ

כִּפֵּר עַל חַטָּאת הָאִישׁ לְיַד הַחֶבֶל

בּוֹדֵד בְּמוֹתוֹ, לְלֹא אַבְנֵטוֹ וְתַרְמִילוֹ.

הֵצִיץ אֵלָיו הָרַב מִבַּעַד לַפָּרֹכֶת הַשְּׁחוֹרָה

(בַּשָּׁמַיִם – יָרֵחַ כָּבוּי עֵינָיו סֵבֵל)

רָאָה אוֹתוֹ וְאֶת סִימָנֵי הַקְּשִׁירָה.

–

רָצָה הֶחָכָם לִקְרֹא לִפְנֵי הַכֹּהֵן עֵדוּת

לִקְרֹא לְנֵס: שֶׁיִּחְיֶה וְלֹא יָמוּת.

כְּשֶׁרָאָה בְּעֶצֶב שֶׁהַחֶבֶל עַל צַוָּאר

קָרָא אֶת הַוִדּוּי

שָׁמַע "אָמֵן"

וְנִשְׁבַּר.

–

על הרב של דמשק חכם ניסים אינדיבו שעשה את הוידוי ליד עמוד התליה. פורסם במקור בחוברת של משרד החינוך שערך בלפור חקק. בלפור חקק צייר את הרב ואת אלי כהן ליד עמוד התליה.

אין מרפא בגיא צלמוות/ הרצל חקק

שיר לאלי כהן, הי"ד

רָאֲתָה אוֹתוֹ  נִסְגָּר בִּשְׁתִיקָתוֹ

מְחַפֵּשׂ חַיִּים מֵעֵבֶר לַמַסָּךְ

יְלוּד אִשָּׁה מַצְפִּין רִשְׁמֵי

פְּחָדִים. אוֹתוֹת, סִימָנִים מִשָּׁם

מִגֵּיא צַלְמָוֶת

–

אֵיךְ יִמְנֶה אַהֲבָתוֹ וְתִקְוָתוֹ וְרוּחוֹ נִסְתֶּרֶת

כְּצֵל בְּאֶרֶץ זָרָה

יְלוּד אִשָּׁה לוֹבֵשׁ חַיִּים בַּחוּץ וּמַסֵּכוֹת

חֲלוֹמוֹתָיו מֵעֵבֶר לַבִּימָה, שְׁבָרִים

מִתְגָּרֵד בִּכְאֶב יָפְיָהּ, בְּאוֹרָהּ, מְכוֹרָה

הִיא שֶׁהָאֵל נוֹדֵד עִמָּהּ, כָּל דְּכִי, כָּל הֶמְיָה

וְרוּחֹו אֶל נְדוּדֵי שְׁנָתָהּ נַדְיָה

–

לֹא יִירָא רַע כִּי יֵשׁ

לָעֵץ תִּקְוָה חֲדָשָׁה

אֲבָל בָּאוּ עֲנָנִים, בָּאוּ סִימָנִים שֶׁל אָוֶן

כִּי אֵין מַרְפֵּא בְּגֵיא צַלְמָוֶת

–

זוֹכֵר בְּאוֹתוֹ רֶגַע פָּנֶיהָ, אָשְׁרוֹ

וְאוֹר פָּנָסֵיהֶם הֶחְשִׁיךְ עֵינָיו

–

הַצֵּל נוֹדֵד תְּזָזְית, רוֹצֶה לִזְכֹּר הָאוֹר

כִּי לֹא יִרְאֶה הָאָדָם

וָחַי. אָזְלוּ דָּמִים מִנִּי דָּם

וְזִכְרוֹנוֹתָיו נִגָּרִים, לֹא יֵעוֹרוֹ עוֹד

מִשְּׁנָתָם

–

השיר הופיע בחוברת שערך בלפור חקק על אלי כהן, תחת השם "אור דומע".

נשיקות עולות כליל/ הרצל חקק

         לזכרו של אלי כהן הי"ד

מְחַכֶּה בַּחֶדֶר הָאָפֵל, מִצְחוֹ דֹּם

מְטַפְטֵף עַל הַסּוֹרְגִים, צֵל אָדֹם,

קוֹפֵא בְּבִרִכַּת כֹּהֲנִים. מִי יָחֹן מִגַּרְדֹּם.

–

מִבֵּית אַבָּא יְמַלֵּל קֹדֶשׁ, קוֹלוֹ חֲרִישִׁי.

אֵלָיו יִקְרַב בְּקוֹל פֶּרֶא, הַתַּלְיָן הָרָאשִׁי.

עֵינָיו דָּם וָטֶרֶף. לַזֶּבַח פָּנָיו יָשִׂים.

–

אֵלִי כֹּהֵן זוֹכֵר, נַדְיָה שֶׁלּוֹ לְפָנָיו מְנוֹפֶפֶת

רֶגַע שׁוֹתֵת, אִתּוֹ, לִבָּהּ, דִּמְעָה נוֹטֶפֶת.

נֹכַח חַיָּּיו עוֹלָה, אַהֲבָתָהּ כְּקָרְבָּן עוֹטֶפֶת.

–

נַדְיָה יְקָרָה, יִכְתֹּב עַל גְּוִיל חָרוּךְ,

הַתַּלְיָן בּוֹעֵר, הַחֶבֶל בְּיָדָיו כָּרוּךְ.

–

נַדְיָה נָדָה, וְטֶרֶם יַעַטְפוּ עָרְפּוֹ, גְּרוֹנוֹ.

יַקִּירָתִי, יְבָרְכֵךְ וְיִשְׁמְרֵךְ, אֵלֶּה מִלִּים אַחֲרוֹנוֹת.

–

מֵחֶדֶר צַר הַתַּלְיָן, צוֹרֵר יִבְעַט אַבּוּ סַלִּימָאן,

אֶל כִּכַּר מַרְגָ'ה יִשְׁעַט, עַל דַּעַת הֶהָמוֹן וְהַזְּמָן.

שְׁפָתָיו יִנְאַק. הָאֲוִיר נֶחְנָק, חָשָׁה, בְּקֹשִׁי נוֹשֵׁם.

דְּבָרָיו לְנַדְיָה עֵדִים, סִלְחִי לִי, זֶה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.

–

לְבַדּוֹ. הוֹתִירוּהוּ עָטוּף בַּכִּכָּר בְּסָדִין לָבָן,

גְזַר הַדִּין שָׁחוֹר עַל הַבַּד כְּשָׂטָן.

אוֹתִיּוֹת אֵשׁ, קְדוּשָׁתוֹ צָרְבָה לִבָּן.

הַחֶבֶל, חֶבְלֵי חַיֶּיהָ, בָּכוּ מִצַּעֲקַת הַתַּלְיָן.

–

נְשִׁיקַת הַמֵּת נָמַסָּה כִּמְשׁוּחָה עַל הַגְּוִיל.

קְרֵבָה לָהּ לְהָאִיר פָּנִים, לָחֹן. עוֹלָה כָּלִיל.

–