הבלוגים ומצבם על סף העשור השלישי של המאה ה-21: ראיון עם מנהל אתר הבלוגים “פרפרים”

פעם, לפני יותר מעשור, נצח במושגי המרשתת, “הבלוגים” נחשבו כחלק החי והדינאמי ביותר של הרשת. היו קהילות ענקיות של בלוגרים שכתבו על מגוון אדיר של נושאים, התכתבו זה עם זה, והגיבו זה לזה.

לכותב שורות אלו, למשל, היה ועדיין יש בלוג מוכר בשם “המולטי יקום של אלי אשד”, שעוסק בנושאי ספרות ותרבות שונים, והיה והינו חלק מהתופעה.

אלא שבמהלך העשור הקודם המצב של הבלוגים השתנה. את מקום השיח העירני של קהילות הבלוגים תפסו הפייסבוק, שדורש כתיבה מצומצמת יותר, והטווויטר, שדורש כתיבה מצומצמת ביותר. שלא לדבר על אתרי התמונות כמו האינסטגראם והאחרים, שתופסים בגילאים מסויימים את מקומם של הפייסבוק והטוויטר.

אנשים צעירים, מתברר, אינם אוהבים לקרוא מילים, ומעדיפים תמיד תמונות וסרטים.

קהילות בלוגים משגשגות ופעילות בעבר הפכו בהווה ל”ערי רפאים” של טקסטים, ובלוגים מתים מרחפים בחלל הבלוגוספירה הכבוי, אם בכלל המשיכו להתקיים ברשת.

דוגמה טובה לכך היא המקרה של קהילת “רשימות”.

אתר הבלוגים “רשימות” היה בזמנו, בעשור הראשון של המאה הזאת, אחד המקומות הבולטים והמרכזיים ברשת הישראלית.

הוא החל לפעול באביב 2003, ובשיאו כלל יותר מ-350 בלוגים עצמאיים. הוא כלל בלוגים רבים של יוצרים ומובילי דיעה בתחומים שונים ומעניינים, ורבים במרשתת הישראלית קראו אותו בקביעות. רק אנשים שנבחרו בקפידה בידי המארגנים יכלו לקבל בלוג ב”רשימות”, וזה היה סוג של סמל סטטוס.

ב-2009 הפסיק “רשימות” לפעול כאתר עצמאי, אבל המשיך לפעול כסוג של קבוצת קישור בין הבלוגים שפעם פעלו בתוכו והמשיכו לפעול.

באפריל 2020 גם זה נפסק, ו”רשימות” הפסיק להתקיים לחלוטין. כפי שבעליו הסביר לי זהו תהליך טבעי לחלוטין המראה על המקום המשתנה של הבלוגים ברשת.

אבל את מקומה של “רשימות” תפסה מערכת בלוגים אחרת, “פרפרים”, שמנסה להחזיק ולקיים את הבלוגרים, ולהראות שזמנו של הבלוג לא חלף כלל גם בעידן הפייסבוק, הטוויטר, האינסטגראם, והסנפצ’ט.

להלן ראיון עם מנהל אתר הבלוגים “פרפרים”, שמעדיף לשמור על אנונימיות, על מצבם של הבלוגים בעולם המשתנה של 2020.

“קנקן” הוא אדם פעיל ביותר בעולם הבלוגים מזה שנים. הוא עומד בראש פרוייקט הצלה של אתרי בלוגים שונים שהפסיקו לפעול, ולדעתו הבלוגים בהחלט עדיין רלבנטיים וימשיכו להיות כאלה…עבור קהל מסויים אבל גדול מאוד.

אלי: תן על עצמך איזה פרטים אמיתיים שאתה רוצה, אבל רצוי לתאר את עצמך ומה אתה עושה מלבד הבלוגיה.

קנקן: לימודי כימיה וביולוגיה באוניברסיטה העברית, דוקטורט בביוכימיה וגנטיקה, והתמחות בהנדסה גנטית במכון הבריאות הלאומי האמריקאי. מדען במקצועי בחקר הסרטן, הנדסה גנטית, תאי גזע, ורפואה שיקומית. בהוראה העמדתי דורות של רופאים ומדענים צעירים בארץ, וכפרופסור-לוויין באוניברסיטת בוסטון.

את הפעילות בבלוגיה התחלתי בישראבלוג מאוחר יחסית, ב- 2011, בבלוג ‘חשיבה חופשית’ תחת הכינוי ‘קנקן התה’ (בהשראת המשל הידוע של הפילוסוף הבריטי ברטרנד ראסל), ובבלוג הסאטירי ‘דע-א-קטואליה’ בכינוי ‘חץ ופרח’. ב-2014 הייתי מחברי ועד ההצלה של ישראבלוג, וריכזתי בלוג בשם זה, שבו שיתפנו את הבלוגרים בזמן אמת במגעים שניהלנו עם הנהלת נענע 10. בשל חוסר העמידה של הנהלת נענע בהסכם הכתוב איתנו, הידרדרות הממשק המקרטע, וחילוקי הדעות עם חבריי על המשך דרך המאבק על ישראבלוג, פרשתי ב-2015, ועברתי לכתוב בפלטפורמה העצמאית בלוגספוט, בבלוג בגלגולו השני בשם ‘חשיבה חופשית פלוס – מדע, תרבות ויצירה’. באותה פלטפורמה אני כותב גם בבלוגים ‘אמירה יומית’ ו- ‘הכול בגלל סתימת פיות’. ב’במה חדשה’ מפרסם שירה ופרוזה קצרה (בעיקר בז’אנר מד”ב) תחת הכינוי ‘דור ירושלמי’, ובפורום בלה בלה ‘זה מה ש’, בכינוי קנקן. הכתיבה בכינויים מאפשרת לי חופש כתיבה והפרדה מעולם הכתיבה המדעית המקצועית.

בשלהי 2017, כשהוכרז תאריך הסגירה של ישראבלוג, חידשתי שם את הכתיבה בבלוג ‘ועד ההצלה’, בסדרת הדרכות לגיבוי והעברת בלוגים מישראבלוג לוורדפרס ולבלוגספוט. הכתיבה הזו עוררה מחלוקת בין הרוב, שנעזר ברצון בהעברת הבלוגים לפלטפורמה אחרת וראה זאת כקרש הצלה, לבין מיעוט רעשני ועוין, שלא היה מסוגל לקבל שלישראבלוג יש תאריך תפוגה. רגע לפני הסגירה המיועדת פרסמתי שם גם רשימת קשר עם כתובות המעבר של הבלוגרים מישראבלוג לבתים החדשים – כשליש עברו לכתוב בוורדפרס, שליש בבלוגספוט, ושליש (נוער וצעירים בראשית העשור השלישי בעיקר) עברו לפלטפורמה הקהילתית ‘בלוגר’.

לאחר מכן חל שינוי נוסף בתפקידי, כשבעקבות הצורך שנוצר בבלוגיה הישראלית, עם מות רוב אתרי הבלוגים הישנים, ייסדתי את אתר הבלוגיה ההיברידית ‘פרפרים – הבלוגוספרה שלנו’. אתר קהילתי המאגד ומשמש במה לבלוגרים עצמאיים הכותבים בעברית, בפלטפורמות הכתיבה שונות.

אלי: מתי בדיוק נוצר פרפרים? לאיזו מטרה?

קנקן: אתר פרפרים עלה לרשת ב-17 למרץ 2019. למעשה לא היה זה במחשבה תחילה, אלא כורח המציאות שנוצרה עקב הירידה הכפויה של האתר הקהילתי ‘Blogger בשפת הקודש’. האתר הזה היה יוזמה של אליפל (גם הוא בלוגר יוצא ישראבלוג), כדי לספק פלטפורמה קהילתית מאחדת ליוצאי ישראבלוג שעברו לכתיבת בלוגים עצמאיים, בעת העזיבה ההמונית שהגיעה לשיאה בשנים 2014-2015.

האתר הקודם, ‘Blogger בשפת הקודש’, התבסס על הרשת החברתית גוגל פלוס, שבו יכלו בלוגרים עצמאיים לפרסם עדכונים ולערוך דיונים בין החברים. כשבגוגל הודיעו בהתראה קצרה שהרשת החברתית שלהם (גוגל פלוס) עומדת לרדת ב- 2 לאפריל 2019, בעצם נקבע תאריך תפוגה לקהילת ‘Blogger בשפת הקודש’. אתר פרפרים החליף אותו. הוא נוצר לאותה המטרה, אך מבוסס על ממשק בעל מבנה אחר, שאינו מחייב חשבון גוגל, ועל קונספציה קצת אחרת.

לדברי חברים בפרפרים, היתרונות של אתר פרפרים החדש בלטו כבר מהרגע הראשון, במיוחד העובדה שניתן להירשם בעזרת כתובת הקישור לבלוג בלבד (ללא צורך באספקת כתובת המייל של הבלוגר), ומרגע ההרשמה עדכוני הפוסטים מתפרסמים מיידית ואוטומטית. יתרון נוסף הוא שניתן לפרסם באתר עדכוני פוסטים כמעט מכל פלטפורמת בלוגים קיימת, ומבלי מחויבות לפתוח חשבון כמו גוגל פלוס. האתר מתנהל לגמרי בהתנדבות וללא כל כוונות רווח. כמו כן האתר מקבל ומשמש במה לכל המבקשים – הבלוגרים הכותבים בפלטפורמות העצמאיות השונות – ללא ועדות קבלה, וללא סינון, כפי שנהוג באתרים אחרים בעבר ובהווה. זה חוזקו העיקרי התורם לפופולאריות שלו. אתר פרפרים מעודד כתיבה גם בכך שבלוגים אשר אינם מתעדכנים זמן רב, נשלחים לאזור התרדמה במדור ‘שער אחורי’.

כאמור, מטרת אתר פרפרים היא לרכז ולאחד מגוון רחב של בלוגרים עצמאיים שכותבים בעברית, ומפלטפורמות כתיבה שונות, כדי לתת להם במה לפרסם, להכיר בלוגרים אחרים, ולהגיב. האתר מאפשר ניווט נוח מהאתר אל כל אחד מהבלוגים של חברי הקהילה. הפרסומים האחרונים של החברים בקהילה מתעדכנים בדף הקהילה בזמן אמת – ברשימת העדכונים מוצג הקטע הראשון של הפוסטים באופן המזמין המשך קריאה בבלוג המקורי ושומר על זכויות היוצרים של הבלוגרים. יתרון נוסף של האתר בכך שהוא מייתר את הצורך בבלוגרולים (רשימות קריאה) כרשת תקשורת פחות יעילה בין בלוגרים לבין עצמם. מהאתר ניתן להגיע בקלות לכל אחד מהבלוגים החברים, או לכל הבלוגים המסווגים לתחום זה או אחר – החל מיומנים אישיים ועד לבלוגי נישה.

אתר פרפרים גם מקדם בלוגים בפינות מומלצי המערכת: פינת ‘עשה למישהו את היום‘, פינת ‘התמונות שהמריאו‘, ‘פינת הציטוטים‘, פינת ‘הפוסט המעניין‘, ובמיזמים אחרים של הנהלת פרפרים. במקביל מתנהלת פעילות של קהילת פרפרים בפייסבוק כדי לחזק את התפוצה. תקצירי פוסטים והמלצות המערכת בפייסבוק מוצגים כתמונת ראי גם בדף הראשי של אתר פרפרים, באופן המזמין המשך קריאה שם. פוסט ‘דבר המערכת’ השבועי מתפרסם בנושאים שונים המעניינים בלוגרים – אינפורמציה, עדכונים מעולם הבלוגיה, הדרכה, הצגת מיזמים חדשים, ועוד.

אלי: כמה בלוגים כוללת קהילת הבלוגרים העצמאיים ברגע זה, וכמה קוראים יש?

קנקן: האתר החל בעדכוני פוסטים של כ-30 בלוגרים פעילים שפרסמו בשלהי חיי קהילת ‘Blogger בשפת הקודש’. במשך 14 חודשי קיומו של אתר פרפרים, קהילת פרפרים התרחבה ומונה נכון לעכשיו 230 בלוגים. הקהילה כוללת שני סוגים: בלוגים של חברים מלאים (הזוכים לחשיפה מקסימאלית של בלוגם), ושל בלוגים עמיתים (שהם בלוגים המומלצים על ידי החברים). בלוגים עמיתים יכולים לשנות סטטוס לבלוגים חברים על ידי הרשמה פשוטה (בקשה עם קישור לבלוג לכתובת: m.parparym@gmail.com). חלק ניכר מהחברים החדשים שהצטרפו בחודשיים האחרונים הגיע מתנועה של עמיתים שגילו את הקהילה שלנו, ומעוניינים בהרחבת היתרונות הקהילתיים שמקנה החברות המלאה בקהילה. נכון לשבוע זה ישנם 90 בלוגים חברים, 140 בלוגים עמיתים.

מספר הקוראים בפרפרים עלה באופן מעריכי עם הגידול במספר הבלוגים המצטרפים והוא עומד כעת על 34,440 קוראים, 26,249 מישראל והשאר מחו”ל. ההערכה היא שמספר הקוראים יגיע לכ-90,000 בסוף שנה זו. על פי ניתוח של גוגל אנליטיקס כ- 35% מהקוראים הם קוראים קבועים הנכנסים לקריאה באתר על בסיס יום יומי. השאר הם קוראים המבקרים על בסיס קבוע פחות, או קוראים מזדמנים.

כ-85% מסך כל הקריאות באתר הן של פרסומי הבלוגים החברים, וכ- 15% בלבד של פרסומי הבלוגים העמיתים. לדעתי ההבדל נובע מכך שהקורא מקבל עדכון אינפורמטיבי יותר על הפוסטים שכותבים החברים, ובאופן שמזמין את הקורא להמשך קריאה בבלוג שלהם. וגם משום שהפוסטים של החברים מקודמים על ידי העורכים בארבע פינות המומלצים באתר.

הבלוגרים החברים מדווחים על עליה ברמת הכניסות לבלוגים שלהם, ובעיקר בעליה במספר התגובות. בעקבות מיזם ‘אבירי המגיבים‘ שנערך בפרפרים, עלה מספר התגובות הממוצע בבלוגים של החברים כמעט פי 5. מספר התגובות הממוצע בבלוגים של החברים כפול מזה שאצל הבלוגים העמיתים.

בלוגרים הרי לא כותבים למגירה, וההבדל בין בלוג לאתר אישי סטאטי הוא בכך שהתגובות אונליין מקנות לראשון נופך אינטראקטיבי חברתי. לדעתי לתגובות איכותיות המתקבלות לפוסט ערך לא פחות חשוב מאשר למספר הכניסות הנמדד (שרק המחוברים לסטטיסטיקה של גוגל אנליטיקס יודעים כמה מביניהן הן גם קריאות ומהו זמן הקריאה הממוצע). מספר המנויים הרשומים כיום לבלוג הוא פחות רלוונטי, גם משום שהוא אינו מבטיח קריאה, וגם משום שהעדכונים נשלחים לכתובות שעם הזמן חלקן אינן מעודכנות או שהם מגיעים לספאם.

מדד SEO הוא המדד המקצועי לאיכות אתרים ולמידת החשיפה האינטרנטית שלהם. בבדיקה שנערכה ב-15 לנובמבר 2019 נמצא שאתר פרפרים מוביל במדד זה בהשוואה לאתרי הבלוגיות הקהילתיות הוותיקות בישראל.

פרופיל קוראי קהילת פרפרים (כפי שנותח על ידי גוגל אנליטיקס) הינו: 54% גברים לעומת 46% נשים. 51% בגילאי 18-34, 28% הם בגילאי 35-54, ו- 11% בגילאי +55-65.

ההתפלגות הגיאוגרפית של קוראי הבלוגים החברים בפרפרים היא: 73% מישראל, 13% מארה”ב, 14% משאר מדינות העולם. שהיא התפלגות שונה מזו של קוראי הבלוגים העמיתים:  89% מישראל, 4% מארה”ב, 7% משאר מדינות העולם.

אלי: נכון למאי 2020 מהו בעצם מצב הבלוגים במרשתת העברית?

קנקן: הבלוגים במרשתת העברית נכתבים ומתפרסמים או באכסניית בלוגים, למשל ישראבלוג לשעבר, תפוז אנשים, בלוגר, דה מרקר קפה, סלונה, שבהם הבלוג אינו נכס עצמאי של הבלוגר אלא יש הנהלה/עורכים.
או בבלוגים העצמאיים, שבהם לכל בלוג יש דומיין (אתר) אישי ואין הוא חולק אותו עם בלוגים אחרים בפלטפורמה. הבלוגים האלה הם רכוש בלעדי של בעל הבלוג ואין להם שותפים כמו הנהלה או עורכים.

אלי: מהן המשמעויות בבחירה של הבלוגרים בין שני סוגים אלה?

קנקן: בפלטפורמות מסוג אכסניות בלוגים הבלוגרים עשויים להבחין ביום בהיר אחד שבבלוג שלהם השתנה פתאום העיצוב, או שהבלוג הפך באופן מסתורי לפרטי, ואפילו גרוע מכך שפוסט/ים נמחקו, או שמישהו טיפל/מחק ברשימת המנויים, או אפילו את תוכן הבלוג כולו. לעיתים מדובר בפריצה של האקרים ולעיתים אפילו ידה של הנהלת ומערכת הפלטפורמה בדבר. הם יכולים להיכנס ללוח העריכה של כל בלוג ובלוג ‘באכסניה’ שלהם, וגם כתובות ה-IP של המחשבים והסמארטפונים של בעלי הבלוגים, וכן כתובות המייל של הבלוגרים והמנויים שלהם – גלויות להנהלת הפלטפורמה. ידיעת כתובת IP מאפשרת גם התחברות למחשבים ולסמארטפונים של הבלוגרים ללא ידיעתם, לשאוב את פרטי אנשי הקשר שלהם ולעשות שימוש בהם ובחומרים הכי פרטיים. על ישראבלוג דווח יותר מפעם אחת שמאגר כתובות ה-IP, סיסמאות, וכתובות המייל של המנויים, נפרץ וזמין לשימושם החופשי של ההאקרים. בשל כך רבים מהקוראים שלהם נמנעים מלהירשם כמנויים ומכתיבת תגובות מאומתות. יש גם לקחת בחשבון שפלטפורמות האכסניה גם אינן מאובטחות, לכתובות הבלוגים שלהם קידומת http (ולא https) ובצידן לא מופיע סימן מנעול.
בכתיבה בפלטפורמות האכסניה קיים גם סיכון של סגירת הבלוגיה כפי שקרה למשל עם ‘בלוגלי‘ שירד מהרשת לאחר כ-4 שנים והבלוגים שם פשוט נעלמו. כך נעלמה גם בלוגיית הצעירים ‘מה וזה‘, ולאחרונה הבלוגיה הוותיקה ‘ישראבלוג’, לאחר 19 שנות פעילות.

לעומת זאת בפלטפורמות הבלוגים העצמאיים, שהגדולות שבהן הן הפלטפורמות העולמיות וורדפרס ובלוגספוט של גוגל, לכל בלוגר יש דומיין עצמאי משלו. אין לאף אחד יכולת להתחבר ללוח העריכה, אלא אם הבלוגרים נותנים למישהו נוסף הרשאה לכך. הבלוגים בפלטפורמות האלו מאובטחים ברמה גבוהה, והסיכוי שהבלוג שם ייעלם או שתכנים ימחקו הוא כמו הסיכוי שגוגל ייעלם. בפלטפורמות הבלוגים העצמאיים מוצע לבלוגרים גם מבחר רב יותר של עיצובים מאשר בפלטפורמות האכסניה. כמו כן, אפשר להטמיע קודים חיצוניים שונים ובכך להפוך את אתר הבלוג למשהו ייחודי.

אבל בפלטפורמות הבלוגים העצמאיים, הבלוגרים צריכים להתאמץ יותר כדי לרכוש להם קהל קוראים, ובמיוחד קוראים קבועים. בוורדפרס הפסיקו את הפעילות הקהילתית התומכת שלהם ב-2017, וגוגל פלוס שתמך בקהילתיות של פלטפורמת בלוגספוט ירד מהמרשתת ב-2019. לכן הקהילתיות בשתי הפלטפורמות האלו מסתכמת לכל היותר בקיום רשת קשר בין בלוגרים דרך רשימות קריאה (בלוגרולים). הפועל היוצא מכך היא התהוות מועדוני קריאה סגורים ומצומצמים. נכון, הבלוגרים צוברים עם הזמן רשימת מנויים ועוקבים. אך הבעיה העיקרית שלהם היא הקושי לגלותם על ידי קוראים פוטנציאלים חדשים והרחבת קהל הקוראים. בכל שנה מתפרסמים במדיה התקשורתית רשימות “הבלוגים הטובים ביותר” בשנה האחרונה. מצער שזמן קצר יחסית אחר כך, מרביתם נעלמים מהרשת או שמפסיקים לפרסם, וחלפה תהילת עולם.

אלי: אז מה מהם עדיף, בלוג במסגרת קהילתית או בלוג עצמאי?

קנקן: לבלוגים מסוג של יומני רשת אישיים ובלוגי האקטואליה פחות קריטי משך החיים של פלטפורמת הכתיבה. ראשית, כי רבים מאלה נכתבים באופן ארעי בתקופת חיים מסוימת ולאחריה אף מוחקים את הבלוג. שנית, קוראי יומני הרשת והאקטואליה מתעניינים באופן טבעי בפוסט העדכני האחרון. ולכן, גם אם הבלוג ייעלם כשהפלטפורמה תלך לעולמה הכותבים יעברו לפלטפורמת כתיבה קהילתית אחרת.

לעומת זאת לבעלי בלוגים אחרים כן חשובה ההמשכיות והיציבות של הבלוג, והחשיפה של הפוסטים והכתבות שלהם למנועי חיפוש כמו גוגל. לכן להם מתאימה הרבה יותר אחת מפלטפורמות הבלוגים העצמאיים.

שאלת הקהילתיות מול היציבות, האבטחה, והעצמאות היא בהחלט שאלה כבדת משקל. אבל אתר קהילת פרפרים מייתר את השאלה הזו, כי פרפרים הוא אתר בלוגיה היברידי, שמאפשר הן את עצמאות הכתיבה בדומיין פרטי, והן את הקהילתיות. פרפרים מחבר וחושף בלוגים ללא תלות בפלטפורמת הכתיבה שהבלוגרים העצמאיים בחרו, ומשמש הן אמצעי חשיפה והפצה, והן אמצעי לחיבור קהילתי בין הבלוגרים וקהל הקוראים. הפוסטים של כל חברי קהילת פרפרים מתעדכנים בזמן אמת באתר פרפרים, והחברים נהנים גם ממגוון שירותים קהילתיים, כולל תמיכה טכנית ועזרה בפתיחת בלוג עצמאי בפלטפורמת בלוגספוט, שיש לה ממשק מודרני יציב ובעיקר אינטואיטיבי למשתמשים מאותגרי טכנולוגיה.

אלי: בעבר היו קהילות בלוגים רבות ברשת הישראלית נכון ל2020 כמה קהילות בלוגים אתה מעריך יש או שרדו ברשת העברית?

קנקן: לא קיים מידע סטטיסטי עדכני על מספר הבלוגים בישראל. אך מצב הבלוגים בישראל הרבה פחות טוב מהמצב בעולם. ראשית משום שמרבית הבלוגרים כותבים בשפה העברית במדינה קטנה ובהתאם קהל קוראים פוטנציאלי קטן יותר. שנית, עם התפתחות הרשתות החברתיות, קשה לבלוגרים לשמור על קשר עם קהל קוראי היעד שלהם. קהילת הבלוגים הגדולה והתוססת ביותר הייתה ישראבלוג. משנת 2012 לא מעט מהם מצאו את מקומם בכתיבה בפייסבוק או שעברו לכתוב בפלטפורמה עצמאית.

קהילות גדולות יחסית שעדיין שורדות, אם כי בקשיים, הן ‘תפוז אנשים’ ו’בלוגר’, אך מסיבות שונות גם בהן יש תנועת יציאה ונדידה משמעותית של בלוגרים לפלטפורמות הבלוגים העצמאיים. עדיין קיימת פעילות קהילתית כזו או אחרת במסגרת פורטלים, באכסניות שבהן הבלוגיה היא רק חלק מפעילויות אתר אחרות כמו אקטואליה, חדשות, מדורי ‘חיים טובים’, והכרויות, המתנהלים באתרים כמו ‘קפה דה מרקר’, ‘סלונה’, ו’מוטקה’ (לבני 50 פלוס). ‘בלוגֵרים’ למשל היא דוגמה לקהילה קטנה הפועלת באתר אכסניה ומונה כיום 55 בלוגרים. לא ניתן להעריך כמה זמן אתרי אכסניה קטנים כאלה ישרדו כלכלית.

אלי: מה קורה כיום בתחום הבלוגים בעולם הרחב?

קנקן: על פי Hostingtribunal מתוך 1.7 מיליארד אתרי אינטרנט ברחבי העולם, למעלה מ- 500 מיליון הם בלוגים, המפרסמים יותר מ-2 מיליון פוסטים ליום. בראש צועדת פלטפורמת Tumblr המאכסנת כ-440 מיליון בלוגים, ובמקום השני וורדפרס עם 60 מיליון. למעשה פלטפורמת בלוגספוט היא המתחרה הגדולה ביותר של Tumblr, אך הם לא מפרסמים את מספר הבלוגים שלהם ולכן הם אינם כלולים במניין חצי מיליארד הבלוגים המדווח. 

למרות שאחד מכל שלושה בלוגים פועל על בסיס כלכלי כלשהו (מכירות, פרסומות, ותרומות), פחות מ- 10% מהם מכניסים לבעליהם רווח משמעותי. למרות המחשבה שירד קרנם של הבלוגים, מספרם דווקא הלך ועלה בקצב מעריכי בשנים האחרונות. מה שהשתנה הוא ההתאמה של הכותבים ל-2020. בעולם של רוויה לכאורה בבלוגים, יותר בלוגרים נותנים דעתם למה שנחשב לאיכות ולסגנון כתיבה, שיביא לייחודיות והצלחה של הבלוגים שלהם, דהיינו שימשכו כמה שיותר קהל קוראים קבוע. כיום יותר בלוגרים משקיעים בכלים אנליטיים לניתוח ההתנהגות של הקוראים שלהם, כדי לתעל את הכתיבה באופן הראוי ביותר במטרה להגיע לקהל היעד שלהם. בסקר פופולאריות כתיבה שנערך על ידי Orbit Media נצפתה בשנים האחרונות מגמה של עליה בזמן הממוצע של כתיבת פוסט מ- 2:24 ל- 3:28 שעות, ועליה באורך הממוצע של הפוסטים מ- 808 ל- 1151 מילים. להגדלת אורך הפוסטים יש גם אפקט שלילי – הזמן הארוך יותר שנדרש מביא לירידה בתדירות פרסום הפוסטים. כלומר, השאיפה של בלוגרים לאיכות אופטימאלית של פוסטים מביאה לירידה בכמותם. בשל כך יותר בלוגרים בונים אסטרטגיות רחוקות טווח ומתמקדים בגישה אנליטית לשיפור מדד ה- SEO (מדד חשיפה אינטרנטית) של הבלוגים שלהם. ההערכה היא שהטרנד העתידי יתאפיין בכך שיותר בלוגרים יהפכו את הכתיבה שלהם מתחביב למקצוע.

כיום במיוחד פופולאריים בבלוגים צירוף קטעי וידאו ותמונות מצולמות באיכות גבוהה, קישור לפודקסטים, כמו גם התאמה לקריאה בסמרטפונים. הן וורדפרס והן בלוגספוט משקיעים בפיתוח ושיפור אפליקציות לכתיבת פוסטים בסמרטפונים.

אלי: איך אתה רואה את העתיד של התחום בעולם הפייסבוק והטוויטר והאינסטגראם?

קנקן: בלוגינג עדיין רלוונטי. לגבי העתיד, יהיה עלינו הבלוגרים למצוא את הגישה הנכונה לתקשר עם הקהל שלנו ולא פחות חשוב למצוא את הדרכים כדי להמשיך להרחיב אותו. לעליה בתכנים ברי קיימא שיספקו אינפורמציה לאורך תקופת זמן ארוכה יהיה יתרון ניכר, לכן בלוגרים טורחים גם לעדכן פוסטים קודמים שכתבו בעבר. זהו היתרון הגדול של בלוגים על המדיה המודפסת ומדיית הרשתות החברתיות. העדכון המתמיד של פוסטים ישנים היא דרך מצוינת להעלות את התנועה בבלוג ולהעלאת מדד ה-SEO שלו. ולמרות זאת, בפוסטים של העתיד הבלוגרים ישקיעו יותר בסגנון כתיבה סיפורי שיהיה אטרקטיבי לקריאה ופחות בכלים שיעלו את החשיפה למנועי חיפוש. כי הרי האדם יעמוד תמיד לפני המכונה.

ההערכה היא שמדיה החברתית ברשת תמשיך להיות אלטרנטיבה לבלוגינג מחד, ומאידך תהייה לה השפעה משמעותית על היצירה והעיצוב בעולם הבלוגינג. בצד המגמה של עליית אורך הפוסטים תעלה כנראה המגמה שפחות בלוגים יהיו בלוגים של כותב יחיד, ויגדלו מספר הבלוגים השיתופיים של מספר כותבים.

בלוגים ללא הפצה אינם מממשים את הפוטנציאל שלהם. מצד שני המעבר לכתיבה בפייסבוק אינה יכולה לשמש תחליף לבלוג שיש בו עומק, ארכיון, ורב ממדיות. לכן הערכה היא שיותר בלוגרים ישלבו בעתיד את שתי הפלטפורמות זו בזו למיטוב הפוטנציאל הדיגיטלי של הבלוגים ברשת.

אלי: למה אתה חושב יש חשיבות לבלוגים?

קנקן: בלוג מייצר תוכן שרלוונטי לקהל היעד. בנוסף, לבלוגים יש יתרון של ארכיון. הבלוג שומר על התכנים שלנו בצורה מאוד נגישה וברורה, שלא כמו הרשתות החברתיות, בהן קשה מאוד למצוא את התכנים שכתבנו בעבר. כמו כן בלוג מאפשר קידום הרשמה לניוזלטר, האמצעי המשמש בלוגרים לא מעטים כדי לקדם את הבלוג ולהגדלת הקשר עם קהל הקוראים. כל הפרמטרים הללו לא קיימים ברשתות החברתיות.

אמנם רבים משתמשים לכתיבה בפלטפורמת פייסבוק, אבל היא לא שלנו. היא של מארק צוקרברג שלעולם לא יהיה אחראי על התכנים שלנו ברשת הזאת. כלומר התכנים שאנחנו כותבים שם הם בחסדי פייסבוק, והתוכן הייחודי שעמלנו ליצור שם, יכול גם להיעלם משם בשבריר שניה, אם פייסבוק ירצה בכך. לי זה קרה. פוסט שפרסמתי פעמיים הן בדף קהילת פרפרים והן בדף קבוצת פרפרים בפייסבוק, נעלם בשני הדפים לאחר יום, אולי כי הוא הפריע למישהו.

בבלוגים בפלטפורמות עצמאיות זה לא יכול לקרות. בלוג עצמאי (ולא פורטל) הוא פלטפורמה של הכותב. בבלוג הכותב מחליט אילו פוסטים יהיו בעמוד הבית, אילו עמודים יחשפו בכפתורים השונים, מה יהיו הרכיבים והתוספים, איך ייראה העיצוב  ואיך יראה הפיד של הפוסטים בבלוג. הכותב אחראי על התכנים והם שלו, עם דומיין משלו והוא יכול לשלוט על התגובות ולמנוע הטרדות של טרולים. בקיצור, הבלוגר הוא בעל הבית, אחראי על הכול ובלי הפתעות.

כוחן של הרשתות החברתיות הוא “בכאן ועכשיו” בתכנים שאנחנו מייצרים ביומיום, על דברים שאנחנו עושים, חווים, ומצלמים. פרטי פרטים של החיים שבעצם יוצרים פאזל תקשורתי דיפוזי ענק. לעומתן, הבלוג מאפשר לנו להרחיב את היריעה ולצלול לעומק. הבלוג מאפשר תוכן עשיר יותר, מגוון יותר, וממוקד יותר. הבלוג מאפשר גם לקשר בין תכנים נוספים מהבלוג עצמו. למשל הארכיון בבלוג מאפשר לנו לשלוף בקלות ובמהירות תכנים מהעבר ולשים להם קישורים בפוסטים חדשים. כמו כן, בניגוד לבלוגים, ההפצה באמצעות פייסבוק היא הפצה אקראית לחלוטין. כולם מכירים מצב שבו כותבים סטטוס בפייסבוק, שכולל תמונה ואפילו וידאו, וכלום לא קורה. שום לייק, שום תגובה, ואף סימן המעיד על התייחסות. וזה משום שההפצה של פייסבוק אינה בשליטת הכותב. אמנם יש לכותב חברים ועוקבים, אבל אין לו באמת שמץ של מושג למי פייסבוק מראה את הסטטוסים שלו, מתי, ואיך. ולכן, ביסוס ההפצה של התכנים אך ורק על פייסבוק, מכיל בתוכו סיכון לכותב אם הוא עושה זאת למטרות מסחריות, כי התכנים עשויים שלא להגיע ליעדם כפי שהכותב ציפה. הבלוגרים יודעים כמה אנשים נרשמו לקבל עדכונים, ויכולים גם להתחבר לגוגל אנליטיקס ולקבל מידע מפולח אודות הקוראים שלהם, כמה מהכניסות הן קריאות, ומהו זמן הקריאה הממוצע של הפוסטים שלהם.

בניגוד לרשתות החברתיות, מערכת התגובות של הבלוגים מאפשרת שיחות עומק. בבלוגים למגיבים קל הרבה יותר למצוא את תגובות העבר שלהם. תגובות בפייסבוק הופכות מהר מאוד לפגות תוקף. אבל שילוב של פלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר כחלק משלים להפצת הבלוג יהפוך כפי הנראה למיינסטרים בעתיד.

אלי: איך אתה רואה את העתיד הספציפי של “פרפרים“?

פרפרים נוצר מתוך צורך של השלמת החסר בבלוגיה הישראלית העצמאית – קהילתיות. החוזקות של פרפרים הן בכך שהאתר פועל בהתנדבות ללא מטרות רווח ומתבסס על כתיבה בפלטפורמות עצמאיות בלתי תלויות. השרת הגרמני לפרפרים, המוגדר בגוגל כאתר אירגון ציבורי, מסופק בחינם על ידי גוגל. לכן לצורך הפעלתו של האתר, שכאמור כולה התנדבותית, לא נדרש בסיס כלכלי מניב לשם המשך החזקתו. לבלוגרים המצטרפים לקהילה אין שום סיכון, היות והם ממשיכים לכתוב בפלטפורמה שלהם, אשר אינה תלויה בקיום פרפרים. חוזקה נוספת לפרפרים היא שאין סינון של בלוגרים בהצטרפות לקהילה ואין צנזורה של תכנים. המצטרפים נדרשים לעמוד רק במספר תקנות, כדי להבטיח קיום יחסים תקינים ושיח מכבד בין הבלוגרים לבין עצמם, ובעיקר להימנע משיימינג ואאוטינג של הכותבים בכינויים. באופן  כללי אנחנו רוצים ליצור מקום שיהיה נעים לבקר בו ולקרוא, ללא הרעש המאפיין רשתות חברתיות.

לאחר הרצה של 14 חודשים, היעד העיקרי של פרפרים הוא להגיע למודעות ולהגדלת קהלי קוראים נוספים – הן של בלוגרים והן של קוראים – מעבר לקהל הקוראים האורגני שלהם כיום. אתר וקהילת פרפרים הגיעו למה שהם היום ללא קמפיינים פרסומיים מסחריים או יחסי ציבור אגרסיביים, כמעט רק מפה לאוזן. כדי להגדיל את התפוצה, פתחנו לאחרונה חשבונות קהילה וקבוצה לפרפרים בפייסבוק. אותן מנהל בהתנדבות וממלא בתכנים העורך אריק בנדק חביב. מעורבות והתגייסות בלוגרים במלאכת ההפצה ויחסי ציבור תשמש שופר חשוב להתפתחות והרחבת הקהילה כולה. אפשר להיגמל מרשימות הקריאה לצורך עדכון, ולבקר באתר פרפרים על בסיס קבוע. הסרת הקישורים המיותרים האלה בבלוגים תעלה את מדד ה- SEO שלהם ומהירות הטעינה שלהם. יש בלוגים שבשל עודף קישורים כאלה מהירות הטעינה של בלוגם נמוכה מאוד. אמנם זוהי אינה חובה, אבל גם מאוד יעזור לקוראים לנווט מהבלוגים חזרה אל הדף הראשי של פרפרים על ידי הוספת כפתור פרפרים בבלוגים המאוגדים בקהילה. חלק מהחברים כבר עשו זאת.

כדי להעלות את חוויית המשתמשים אנחנו מאמינים בצורך להתמיד ולחדש במיזמים, במדורים, ובפינות חדשות, ליצירת אתר דינאמי ומעודכן לתקופה. כדי להבין את הצרכים של הבלוגרים והקוראים אנחנו מפרסמים מדי פעם שאלונים באתר, לצורך החלטות התלויות במידת הביקוש בקהילה. בהתאם נוציא מכרזים לעורכי משנה שיקבלו הרשאות כתיבה וניהול של פינות ומדורים. כאמור אנחנו מספקים גם תמיכה טכנית לבלוגרים. אנחנו ממליצים לכל הבלוגרים מפלטפורמת בלוגספוט לעבור למערכת התגובות המתקדמת דיסקוס. הבלוגרית אמפי מסייעת לחבר את החברים שמעוניינים למערכת תגובות זו. דרוש לנו גם איש תמיכה לבלוגרים בוורדפרס. בקרוב נערוך מכרז בין ההייטקיסטים שבינינו למתן תמיכה לבלוגרים בפלטפורמת וורדפרס.

בסך הכול, מרבית העניינים באתר מתנהלים אוטומטית או מתוזמנים לאחר הזנה חד פעמית של נתוני הנרשמים לקהילה. העריכה וההמלצות באתר נעשים על ידי העורכים בהתחשב בהמלצות הבלוגרים דרך תיבת המסרים באתר. התגייסות בלוגרים לצורך פרסום ויחסי ציבור למען הקהילה יתקבלו בברכה. היות ואינדקס מעודכן של כל הבלוגים הלא מסחריים אינו ידוע לנו, אנחנו מעריכים שאנחנו יכולים להגיע לעוד כמה מאות בלוגרים ולעוד אלפי קוראים קבועים בעזרת המלצות החברים. בפרויקט פרפרים שותפים חברי הקהילה למען הקהילה. הערך ‘קהילת פרפרים – הבלוגספרה שלנו’ נמצא במקום טוב במנועי חיפוש וכן בערך ‘בלוג/ים’ בויקיפדיה ובמכלול. כל פרסום נוסף של החברים יתמוך בחשיפה נוספת של הקהילה ואתר פרפרים.

עד כאן קנקן.

האם הבלוגים ימשיכו להתקיים גם בעשור הבא? וזה שלאחריו? כנראה שכן. יותר מכך, אני חושד שהם ימשיכו להתקיים זמן ארוך יותר מפייסבוק וטוויטר, כי הקהל שלהם דורש אותם לאורך זמן.

אתר הבלוגים “פרפרים”