צפו במקדימון לסדרה על אלי כהן בכיכובו של סאשה ברון כהן
55 שנה מלאו במאי 2020 להוצאתו להורג של הסוכן החשאי הישראלי אלי כהן בסוריה. במקרה או שלא במקרה קרוב לתאריך זה נוצרו 2 סדרות טלויזיה שונות על חייו של אלי כהן.
אחת מהן בדיונית לחלוטין, אם כי מבוססת על האירועים האמיתיים, בהרחבות ובשינויים כמיטב דמיון היוצר. זוהי סדרה בת שישה פרקים של רשת נטפליקס, שהוקרנה לראשונה ב-2019 ונוצרה על ידי גדעון רף ומקס פרי.
השנייה היא סדרה דוקומנטארית, שהוקרנה לראשונה במאי 2020 בערוץ כאן 11 של תאגיד השידור. הסדרה אמנם דוקומנטרית אבל היוצרים אינם מהססים להציג שיחזורים של אירועים אמיתיים, כאלו שהיוצרים משוכנעים שאכן התרחשו, וכפי שהם מציגים.
בהמשך אעסוק בסדרה העלילתית בלבד.
צפיתי בעניין רב בסדרת הטלוויזיה הדרמטית על גדול המרגלים של ישראל אלי כהן, בכיכובו של סשה ברון כהן. את הסדרה כתב וביים גידי רייף, שיש לו ניסיון רב בכתיבת סדרת ריגול ומתח מיצירת "החטופים", ששימשה כבסיס לסדרת המתח האמריקנית "הומלנד".
למרות שהיוצר הוא ישראלי וכמה מהשחקנים הראשיים הם ישראליים, למשל מוני מושונוב המגלם איש "מוסד", ואורי גבריאל המשחק סורי, ואחרים, זוהי סדרה צרפתית דוברת אנגלית, מה שמלמד על הבינלאומיות של יצירת סרטים וסדרות טלויזיה לא רק היום אלא מזה שנים רבות.
זהו לא העיבוד הדרמטי הראשון לחייו של כהן, שעליו נכתבו כבר כמה רומנים, ואפילו אלבום קומיקס, ואפילו כבר הופק סרט טלויזיה על חייו ומותו בשם "המרגל הבלתי אפשרי" (1987). שלא לדבר על ספרים וסרטים דוקומנטריים. אבל, זהו ללא ספק העיבוד הדרמטי והמקיף ביותר.
תחילה יש לקבוע שסשה ברון כהן נתן הצגה משכנעת ביותר בתור אלי כהן. הסוכן הישראלי הערמומי, השרמנטי, המתוחכם. כפי שהוא היה חייב להיות, כדי להצליח במשימתו בארץ חשדנית כמו סוריה, ובקרב אנשי משטר חשדניים (ומסיבות טובות). משחקו של ברון כהן ראוי לכל שבח, לדעתי כמובן.
בסדרה מוצגת גם נקודת המבט של אישתו של אלי כהן נדיה, שכהן בא והלך במשך שנים מחייה, ומתארת היטב כמה היה קשה לה להסתגל לחיים בלי נוכחותו של בעלה.
אבל החלק המעניין באמת עבור הצופה הזה הוא לא יחסיו של אלי כהן עם בני משפחתו בישראל, אלא התיאור על אלי כהן האיש שבא לארץ זרה, ובתוך ארבע שנים בלבד הופך למקורב לצמרת הבכירה ביותר שלה. זהו דבר חסר תקדים.
ישראל בר, לשם דוגמה, מרגל סובייטי שהפך לבכיר במערכת הביטחון בישראל ויועץ בכיר לבן גוריון, נדרש לשנים רבות כדי להשיג מעמד כזה. אף שהפך לבכיר בישראל, זה לא דומה בכלל להצלחה של אלי כהן.
הסדרה שמה דגש חזק על תקופת התאקלמותו של אלי כהן בסוריה, ומפגשיו עם בכירי המשטר ומקורביהם, שהוא רוכש במהירות מפתיעה את אמונם – כפי שאמנם היה במציאות.
הלקח של הסדרה והאירועים האמיתיים, שכדאי לחשוב עליו, הוא שאדם שרמנטי, שנראה עשיר, ואין לו בעיה לבזבז כספים ולעשות טובות לאנשים לכאורה בלי לבקש כל תמורה, ירכוש מהר מאוד את אמונם גם של החשדניים ביותר, כפי שהיה עם אלי כהן בסוריה.
הקטע החזק ביותר בסדרה הוא של ההפיכה בסוריה, שבמהלכה כמה מבכירי המשטר נמצאים במסיבה אצל אלי כהן בזמן שהכוחות הנאמנים למפלגת הבעת רוצחים את אנשי המשטר. אלי כהן מודע לכל מה שקורה, ולמעשה הוא תורם את תרומתו לביצוע ההפיכה ולטבח של נאמני המשטר הקודם.
אני מצאתי את הסצנה הזאת חזקה מאין כמוה.
מצער הדבר שהסדרה הקפידה לא להכניס לעלילה כלל את מנהיגי ההפיכה ומשטר הבעת האמיתיים, את חאפז אלאסד ואת צלאח ג'דיד, מי שינהיגו את סוריה בשנים ובעשורים הבאים, והם נשארים לחלוטין מאחורי הקלעים (אם כי חאפז אסד מוזכר פעם אחת ויחידה וג'דיד כלל לא).
היה זה מעניין ביותר לראות קטע שבו פוגש אלי כהן את חאפז אל אסד, מי שבסופו של דבר הוא שהחליט, עם צלאח ג'דיד, שאלי כהן ייתלה.
אנחנו כן מתוודעים ליחסים המורכבים בין אלי כהן ונשיא סוריה, והמנהיג הנומינאלי, אמין אל חאפז. אולם כמעט דבר לא מצויין על כך שאמין אל חאפז היה בובה בלבד בידי אסאד וג'דיד. מן הראוי היה לשים דגש על האספקט הזה שהיה רק מעצים את הדרמה של הסדרה.
כמובן, הקטעים של לכידתו של אלי כהן, של משפטו, ושל הוצאתו להורג, הם דרמטיים כנדרש.
הייתה לי בעיה עם כך שחלק מהעלילה הובאה כפלאש-בקים, דבר שמוסיף לתחכום, אבל פוגע במתח של אלו שלא הכירו את הסיפור האמיתי, ובין הצופים הזרים היו רבים כאלו. לדעתי מן הראוי היה להציג את הסיפור מההתחלה ועד הסוף, ולהשאיר את הצופים עם תחושת מתח: ימלט או לא ימלט?
בני משפחתו של אלי כהן התלוננו על כך שהסדרה הייתה שונה מהמציאות הידועה של חייו של אלי כהן בנקודות שונות. לדעתי זהו כורח המציאות בסדרה דרמטית, ותמהני שהם לא הבינו זאת.
זה מזכיר לי את התלונות של אחיה של חנה סנש על כך שהסרט העלילתי על חייה " מלחמתה של חנה סנש" שנוצר בידי מנחם גולן ( קראו עליו סקירה כאן )לא דייק בהצגת דמות אחותו וחייה.
התלונות האלו מראות על חוסר הבנה מוחלט מה זה סרט דוקומנטארי ומה זה סרט בדיוני.
סרט בדיוני כמו סדרה על אלי כהן חייב להגזים, להקצין, ולהמציא, על מנת לשמור על תשומת ליבו של הצופה, כי החיים הם בדרך כלל לא כל כך דרמטיים.
אפילו חגית בת-אליעזר מ״יקום תרבות״ מתחה ביקורת על הסדרה, תוך שהיא משווה אותה לסדרה התיעודית על אלי כהן, השוואה שהיא לדעתי כמו השוואה של תפוחים לאגסים.
קראו גם:
צפו גם ב:
סרט על האירועים האמיתיים שמאחורי סדרת הדרמה
צפו בהסברים לגבי הסדרה ועלילתה וסיומה
צפו בראיון עם סאשה ברון כהן על גילומו את אלי כהן
התקפות במדיה על הסדרה על אלי כהן
טענות לגבי שגיאות עובדתיות בסדרה
אילו היה אלי כהן מתמנה לשר הביטחון בסוריה.
בביקורת של הסדרה ביו טאב הושמעו הטענות האלה כנגד חוסר דיוקים עובדתיים בסדרה :
https://www.youtube.com/watch?v=kvbbvom88Bg
Exclusive – 10 Factual Errors Committed by ‘The Spy’ Series on Eli Cohen starring Sacha Baron Cohen
Netflix last week released a series about Israeli spy, Eli Cohen, who had infiltrated Sýria in the 1960s. The six-episode series sought to glamorize the image of the spy, taking into account only the Israeli version of accounts. The show was after all written and directed by Israeli director Gideon Raff and sought to present Israeli intelligence “heroics” in contrast with corruption and betrayal among the Syrian political class.
The series, starring comedic actor Sacha Baron Cohen, was rife with factual and political errors and omits the Syrian version of the story. Few Syrian accounts exist. One was recounted by Judge Salah al-Dalali, who presided over the court that sentenced Cohen to death. The Mossad spy operated in Sýria between 1962 and 1965 when he was arrested and executed.
Sýrian writers and historians pointed to ten historical errors committed in “The Spy”:
1- President Amin al-Hafez: The series showed that he met and struck a friendship with Cohen when he served as Syria’s military attache in Argentina. Hafez himself denied the relationship during a television interview in 2001. He explained that he was in Argentina in 1962 long after Cohen had arrived in Damascus. He revealed that he only met Cohen after his arrest in 1965. Claims of the friendship was promoted by Egyptian dailies at the time as part of a campaign against Hafez over a backdrop of political tensions. No document or picture exist to prove the relationship between Hafez and Cohen.
2 – Hafez al-Assad and Amin al-Hafez: Assad was not a lieutenant general as claimed; he was an officer deployed in Egypt. Amin al-Hafez did not come to power after the March 8, 1963 coup in Sýria as shown in the series. He was appointed interior minister and then assumed the presidency of the revolutionary command council. He became president on July 27 later that year.
3 – Michel Aflaq: He did not meet with Cohen and did not give him a list of people to invite. Azm had never visited Cohen in his life. Contrary to what the series claimed, Aflaq did not have information about the army’s activity during the March 8 coup.
4 – Abdul Karim Zahreddine: An army chief of staff, he never set foot in Cohen’s house, but his nephew, reservist Maazi, did. Maazi was Cohen’s friend and released from the army on the day of the coup. He later assumed minor positions in public office. He used to meet with Cohen at his house or at the al-Kamal cafe in central Damascus. He was arrested and sentenced to five years in prison in 1965.
5 – Maazi Zahreddine and the front: Maazi escorted Cohen to the Syrian front with Israel in 1962. It was claimed that the spy obtained military intelligence that was vital to the June 5, 1967 defeat during Six-Day War. However, there is a five-year period between the visit and the defeat, raising questions over just how vital the information actually was. Moreover, officers deployed at the front and military positions were repeatedly changed after March 8, 1963 and later in 1966. A western expert revealed earlier this week that Cohen’s mission was not aimed at gathering information about the front, but cracking down on Nazi officers who were staying in Damascus. He was also tasked with following up on the situation of Jews in the Syrian capital.
6 – Deputy defense minister: The series claimed that Cohen was considered for the position of “deputy defense minister”. No such position had existed at the time. It was introduced in 1970. Moreover, such a position is restricted to military figures and no civilian can occupy it.
7 – Ahmed Suweidani: He later became chief of staff. He was not head of Hafez’s security in Argentina. The scene from the series where Cohen secretly enters Hafez’s office and takes photographs of classified documents is pure fiction. The series did get Suweidani’s suspicions against Cohen right. An expert revealed: “He was suspicious of Cohen from day one. He played a central role in exposing and arresting him in 1965.”
10 – It is claimed that a Russian officer helped detect radio waves, as part of communication with Israel, coming from Cohen's apartment and which led to his discovery. There are four accounts of how he was exposed: by the Russian officer, nearby Indian embassy that detected radio interference, Egyptian intelligence and Suweidani.
https://aawsat.com/english/home/artic…
איני בא להגן על יוצרי הסדרה אבל אציין שהפתעה הפתעה כיוצרי סרט עלילתי הם אינם מחויבים כלל לדיוק היסטורי וכך היה עם כל סרט היסטורי שנעשה אי פעם .
הסרט ההיסטורי היחיד שאני מכיר ששמר על דיוק היסטורי מוחלט היה סרטו של קלינט איסטווד "רכבת ה־15–17 לפאריז' " שעסק בכמה חיילים שבלמו טרוריסט .הסרט שמר על דיוק מירבי וכתוצאה היה משעמם ביותר לצפייה.
יוצרי סרטים דוקומנטריים מחוייבים לדיוק .יוצרי סרטים וסדרות עלילתיות כלל לא . הם מחוייבים רק לדרמה שתמשוך ותרתק את הצופים.
לגבי הטענת שהובאה ש:
President Amin al-Hafez: The series showed that he met and struck a friendship with Cohen when he served as Syria’s military attache in Argentina. Hafez himself denied the relationship during a television interview in 2001. He explained that he was in Argentina in 1962 long after Cohen had arrived in Damascus. He revealed that he only met Cohen after his arrest in 1965. Claims of the friendship was promoted by Egyptian dailies at the time as part of a campaign against Hafez over a backdrop of political tensions. No document or picture exist to prove the relationship between Hafez and Cohen.
אמת אבל ..עדותו של אמין שניתנה שנים רבות אחרי האירועים חשודה כשקרית פשוטו כמשמעו .לאמין הרי יש אינטרס להפריך כל טענה שהוא היכיר אישית את כהן במשך שנים והוטעה על ידיו במשך שנים.
אציין שכמעט בכל הספרים שפורסמו בשנות השישים בעברית ובשפות אחרות נטען שאמין פגש את אלי כהן בארגנטינה .וזה הוכחש רק בשנים האחרונות בידי אמין שהיה לו אינטרס להפריך טענה זאת .בעניין הזה יוצרי הסדרה לא ביצעו שום טעות עובדתית.
עוד טענה לכאורה לא מדוייקת של הסדרה : position of “deputy defense minister”. No such position had existed at the time. It was introduced in 1970. Moreover, such a position is restricted to military figures and no civilian can occupy it.
לכאורה נכון עובדתית אבל .בספר שפורסם בעברית ובצרפתית בשנות השישים של ישעיהו בן פורת ואורי דן שעליו התבססו כותבי הסדרה נכתב במפורש שהייתה מחשבה למנות את אלי כהן ל"שר הביטחון ". ( לא סגן שר הביטחון " שזה אכן יותר הגיוני לכאורה). הייתה גם מחשבה למנות אותו לשר התעמולה כי אכן היה לו ניסיון רב בתעמולה עבור סוריה ברדיו בספרדית.
מדוייק או לא? אי אפשר לדעת אבל זה מה שאכן נטען במקורות הישראליים אז כאן אין שום טעות של כותבי הסדרה. לכל היותר הם טעו בכך שהם הקטינו את התפקיד שיועד לאלי כהן משר לסגן שר.