אביטל מנדל כותבת שירה. 7 משיריה פורסמו בספר ״גאים להציג – ילקוט שירה וסיפורת" בעריכת אילן שיינפלד ב- 2003. בשנים האחרונות היא למדה שני קורסים לכתיבת שירה, האחד בהנחיית אגי משעול, והשני בהנחיית שז.
אביטל מנדל בת 49, גרה ברמת גן, אמא לשני ילדים בהורות משותפת.
השירים, ששלחה לאתר "יקום תרבות", ניחנים ביופי ובעומק. הם מובילים את המילים המובחרות במסלולים מפותלים בין הנושאים. אנו שמחים להציג מבחר משיריה.
אביטל מנדל מחוברת בתודעתה לקורות אבות אבותיה באירופת המלחמה.
היא מזרימה את פחדיה מכוס תה ההווה אל רקיק העבר וחזרה אל תשוקתה היא.
סבתא – חומר ורגש, סבא – רוח ואמונה:
המשך השרשרת אל הדור הבא מציב קשיים משלו, והיא רוצה להיות אמא טובה, כמה שניתן:
קורה שאמא מקלקלת. הדרך אל האושר רצופה קוצים של איסורים, אותם אמא פיזרה. הזיכרון שוזר לתוך השיר עומקי זמן שונים:
ברוח אמירתו של השיר, אני קוראת את צמד המילים "בפחדים המגרדים" כ- "פחדים מגדריים",
אבל השיר הבא חוגג מיניות משוחררת, מתפרצת, משכנעת ומדבקת, וטוב לסיים בו את מבחר השירים של אביטל מנדל.
זאת ועוד: יש משהו מאוד ישראלי בקשר עברית-ערבית, בארץ הזאת שמיטיבה עם יושביה: מפגישה ומערבבת אותם.
תודה חגית,
כל טפח שאת מגלה לקוראים הופך לגילוי של ממש.
ברכות למשוררת המעניינת שתתברך ביצירתה!
שי בוזגלו