תערוכתה של האמנית קרן רוסו "תולדות העתיד הקרוב "שנפתחה בחודש ספטמבר 2019 במוזיאון תל אביב מכילה המון מרכיבים נפלאים וטעימים מבחינה קונצפטואלית.
קרן רוסו, היא בוגרת המדרשה לאמנות ואקדמיה לאמנות בצלאל, חיה ועובדת בלונדון. היא עוסקת במיצבי קולנוע, רישומים, טקסטים וצילומים, כבסיס ליצירה אמנותית הנשענת על מחקר להבנת תופעות. עבודותיה הוצגו בחללי תצוגה ברחבי העולם, ביניהם מרכז הברביקן, חלל הפרויקטים של גלריה הייורד, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, מוזיאון הטייט מודרן, דלפינה ופרדייז רואו בלונדון, ביאנלת בוזאן בקוריאה, מונטה וידאו באמסטרדם, האוס דר קולטור דר וולט בברלין, מוזיאון ישראל, המרכז לאמנות עכשווית בתל אביב ומוזיאון הרצליה.
עבודותיה של רוסו מטשטשות את ההבחנות בין דוקומנטרי לנרטיבי, בחיפוש אחר האופן שבו ידע, תפישה ותרבות מערבים בתוכם את הרציונלי והאפל. באמצעות מיצבי קולנוע, רישומים, טקסטים ותצלומים, היא מתחקה אחר פרקטיקות שוליים, תופעות מיסתוריות וצורות איזוטריות של ידע ועוסקת במורשתם של אמצעים טרנסגרסיביים להבנת הבלתי נראה והבלתי נודע.
למעשה ניתן להגדיר אותה כיום כאחת היוצרות הבולטות של אמנות מוקומנטארית המתחזה לאמנות דוקומנטארית.
היא התפרסמה עד כה בעיקר הודות לספרה "אנציקלופדיה תרמיקה " שזכה לביקורות טובות אבל גם לביקורת קשה מעורך "יקום תרבות " אלי אשד בגלל מה שראה כפלגיאטים ברורים בספר.
בתערוכה הנוכחית שבמוזיאון תל אביב שהיא בהחלט שלב חדש וחשוב ביותר ביצירתה עד כה היא מציגה 3 עבודות וידיאו לצד רישומי פחם פיגורטיביים, גדולי ממדים שמתארים מוטיבים גרנדיוזיים שמקבילים לומשקפים את אלו שבעבודות הוידאו.
שלוש עבודות הוידיאו של קרן רוסו הן : יונקר האוס, TET-Stadt ו־ האוס אטלנטיס" , כולן צולמו בצפון גרמניה, ומתייחסים להיסטוריה המקומית והתרבותית של האזור לפני מלחמת העולם השנייה ולאחריה.
שלושתן נוגעות בקולנוע דוקומנטרי ובמדע בדיוני, ובוחנים רגעים בהיסטוריה שבהם התמזגו, באופן מסוכן, מיתולוגיות קדומות עם אידיאולוגיות פוליטיות. רצחניות על עליונות הגזע הגרמני הנורדי הן בעבר הרחוק והן לעתיד הלא כל כך רחוק.
תחילה נסקור את תוכנן של שלושת העבודות שהן בהחלט יוצאות דופן:
עבודת הווידיאו [TET-Stadt[2016 היא מסע בתוך מודל של עיר בסגנון מצרי קדום.את העיר, לפי המידע שמוסרת רוסו , תכנן ב-1917 האמן האקספרסיוניסט ברנהרד הטגר בהזמנתו של יצרן הביסקוויטים הגרמני הרמן בלסן, שביקש לבנות את העיר לרווחת עובדיו. המודל המקורי של העיר אבד, ורוסו לכאורה משחזרת אותו ע'פ תכניות אדריכליות ותצלומים. היא שוזרת בסרט קטעים שהם לטענתה לקוחים מסרט תעמולה בשם "גרמנים נגד פרעונים", שיצר ב-1939 אותו אנטון קוטר, ובו נטען שהגרמנים הקדמונים היו אחראים לבניית הפירמידות.
על פי ההיסטוריה הידועה היו גרמנים נאצים שבהחלט חשבו שהם צאצאי יבשת אטלנטיס אבל עד כה לא היה ידוע שהיה נאצי שטען שהפירמידות נבנו בידי גרמנים דווקא . אבל גם אם לא היה נאצי כזה ביקום שלנו , ביקום המוקומנטארי שאותו יצרה קרן רוסו של אמנים נאציים גרנדיוזיים בהחלט יכול היה להיות.
סרטה של רוסו מתאר בצילומי שחור לבן עטופי צללים עיר רפאים שוממת. המצלמה משוטטת ברחובות העיר, בין בניינים מונומנטליים לבנים ופירמידות, כשאת תנועתה מלווה סאונד אלקטרוני עכשווי מאת בניה רכס.
צפו בקטע מהעבודה
TET-Stadt כאן.
הסרט השני ולדעתנו המעניין שבין השלושה האוס אטלנטיס [2016] חוקר את ההיסטוריה של מבנה אקספרסיוניסטי, יפיפה ומוזר, ואמיתי בהחלט שתכנן אותו האמן Bernhard Hoetger ב-1931 בשיתוף עם איש העסקים ופטרון האמנות לודוויג רוזיליוס,כדי 'להשיב לעם הגרמני את ההערכה העצמית שלו'. הבניין הכיל אוסף חפצי אמנות פרה-היסטוריים שאותם אסף רוזיליוס שהאמין שהנורדים הם צאצאי יבשת אבודה ששקעה, והוא נועד לשמש כמוסד תרבות המשלב מיתולוגיה נורדית, פסבדו-מדע ואדריכלות עתידנית במטרה לבסס עליונות גזעית.
הסרט מתאר את פנים המבנה המפואר, הכולל תקרת זכוכית כחולה וגרם מדרגות לולייני,ומשלב חומרים ארכיונים של המבנה ותצלומים עכשוויים שלו, לאחר שהוסב לבית מלון.
העבודה,המציגה את סיפור המבנה כמעין נרטיב של מדע בדיוני ארכיאולוגי, ולכאורה לפחות מבטאת ספקנות בסיסית כלפי אידיאולוגיות, חזיונות אוטופיים ואמונות באשר הם. לכאורה משום שמי שירצה יכול לקבל את הסרט כמו שהוא, כמתאר את העליונות הגזעית הנורדית -גרמנית המבוססת על תרבות קדומה ששקעה אבל תחזור לשלוט בעולם כפי ששלטה בו בעבר הרחוק.
צפו בקטע של חמש דקות מהסרט האוס אטלנטיס כאן.
קראו עוד על הסרט "האוז אטלנטיס " ועל האידיאולוגיה המיסטית שמאחוריו כאן.
הסרט השלישי יונקר האוס [2019] נוצר במיוחד לתערוכה ועוסק בביתו הפרטי של האדריכל קרל יונקר [1850-1912], שחי חיי פרישות והקדיש את חייו לבניית ביתו בלמגוש בצפון גרמניה. יונקר על פי העבודה שקע באובססיביות בבנייה וביצירת פיתוחי עץ, שהתפרסו על פני הבית, ויצר שפע של מוטיבים סבוכים המשלבים אלמנטים של ארט נובו ואקספרסיוניזם.
יונקר עיצב את הבית כמבנה טוטאלי, ותנועת המצלמה נעה מן הפנים אל החוץ תוך טשטוש הגבולות ביניהם.
הסרט,המצולם בשחור-לבן,עושה שימוש בתאורה מסתורית ודרמטית הכוללת הקרנות, חשיפות כפולות והשתקפויות מרובות, שמנתקת את המבנה ממקום וזמן ספציפיים ויוצרת עולם על-זמני,שבוחן את הארכיטקטורה של יונקר כחוויה מיסטית וחזיונית.
צפו בקטע מהסרט
י יונקר האוס כאן.
האם הסרטים הם אמת תיעודית או בדיה מוקומנטרית ? רק קרן רוסו יודעת והיא לא מגלה. לדבריה בראיון בגלובס הם מבוססים על פרטים אמיתיים. נציין שבכל אופן עומד מאחוריהם תחקיר ומחקר עמוק של התרבות הגרמנית וגם אם לא היו סרטים ויצירות כאלו במציאות הרי הם יכלו להיות.
—
גם מבחינת מרכיביה המחשבתיים חזותיים וגם ברמת המחקר האוצרותי שהוסיף לתערוכה עומק וסדר קונצפטואלי שספק אם האמנית יכלה להכניס לשם כל כך בקלות בעצמה. עיסוקה באמן גרמני נשכח והעלאה באוב של מרכיבים ממצריים העתיקה ומיוון של העת העתיקה בגלגוליהם מחדש בתקופתה של גרמניה הנאצית מכניסים לתוך המוזיאון עומק מבורך מעורב באוטופיה ובערבוב מוצלח בין וידאו לרישומי פחם שקרן רוסו עושה בשנים האחרונות.
אנציקלופדיה תרמיקה" ,ספר מאת קרן רוסו שבו נחשפו כמעט לראשונה תחומי העניין האיזוטריים שלה.
קרן רוסו הגיחה לראשונה לתשומת ליבו של עולם האמנות באנציקלופדיה תרמיקה ( אמנות לעם ,2004) שהייתה לנקודת פתיחה לאמנית שהבטיחה כבר אז עיסוק בנושאים אפלים שכוללים גופות וגופים מתפוצצים וכל טוב של אימה היסטורית שנוכל לדמיין ולאהוב לעסוק בה. אולי לא במקרה תערוכתה של רוסו מוצגת מיד אחרי תערוכתו של גיל יפמן ובאותו אולם ושניהם עסוקים בגרמניה שהיא יעד מועדף למשימותיהם המחשבתיות של האמנים שמציגים במוזיאון ושל אמנים ישראלים בכלל לאורך כל תולדותיה של האמנות הישראלית, וכבר יצא בנושא ספר נפלא מאת גדעון עפרת.
היצמדותה של רוסו למרכיבי הספר מצביעה שעל אף שמה הספרדי יש בה את אותו מרכיב אסתטי שאפיין את יוסף בודקו אמן חיתוכי העץ של תחילת האמנות הישראלית בעידן בו עוד זכרו זיכרון חד את הקשר הבל ינתק בין אמנות עשיית הספרים לאמנות החזותית בדרכים מעשיות שכעת נראות מקסימות ואבודות ונשארו נחלתן של חנויות הספרים יד שנייה.
קרן רוסו בתערוכה הנוכחית שלה כמו מקימה לתחייה כמה מהנושאים שבהם עסקה באנציקלופדיה תרמיקה" והם כנראה אובססיות ארוכות שנים שלה.נושאים של עולם הפנטזיות הגרמני והנאצי שיצא מסיפורי מדע בדיוני ואימה קודרים ואותם היא משחזרת בצורה מרשימה בעבודות הוידאו שלה.
התערוכה של קרן רוסו היא יוצאת דופן בגלל המחקר ההיסטורי והויזואלי שביצעה של תקופה שאבדה ושל הפנטזיות והחזיונות שלה מהם מרטיטים מהם בעיקר מעוררי אימה והיא מצליחה לשכנע את הצופים שאכן הם נכנסים לכמה רגעים לתת מודע של עולם שחלף ונשכח.
אנו מאחלים לעצמנו עוד הרפתקאות כזו שמציעה לנו קרן רוסו במוזיאון תל אביב ,ומצפים לחזיונות הבאים שהיא תחשוף לפנינו מעולמות שאבדו .
לאחר גרמניה הקדם נאצית והנאצית אולי היגיע הזמן של רוסו לעבור לפרוייקטים הסופר גרנדיוזיים של ברית המועצות של ימי סטאלין?
קראו עוד
עבודת הוידיאו "האוס אטלנטיס" של קרן רוסו "
גדעון עפרת על התערוכה של קרן רוסו
העבר עוד לפנינו :רעות ברנע על התערוכה של קרן רוסו