שיחה עם אירנה ורובל -גולובקינה על המגזין ‘זרקאלו’, כתב עת מהחשובים שיש בשפה הרוסית

 

בישראל יוצא לאור כתב עת ספרותי חשוב מאוד שאינו מוכר כלל למרבית הקוראים בעברית שכן הוא ברוסית, אבל כתב עת זה נחשב לאחד החשובים ביותר בשפה הרוסית, בעולם הספרות והתרבות בכלל.

אולם אנחנו הישראלים מכירים למרבית הצער את התכנים שעל דפיו רק משתי אנתולוגיות שערך ניר ברעם ומאז לא יספו.

זרקאלו מתפרסם מאז שנת 1993 פעמיים בשנה. בתחילתו הוא היה חודשי אולם למרבית הצער אי אפשר היה להחזיקו ככזה.

את כתב העת עורכים זוג מפורסם בסצנת הספרות והאומנות הרוסית בישראל, אירינה ורובל-גולובקינה  ומיכאל גרובמן. הוא צייר מפורסם וגם משורר ידוע והיא עורכת ספרותית מהבולטות בשפה הרוסית.

בעברית יצאו שני כרכים  מכתב העת . הראשון בשנת 2001 בהוצאת הקיבוץ המאוחד בעריכת אירנה ורובל גולבוקינה וגיורא רוזן  והשני  ב-2005 בהוצאת עם עובד בעריכת בעריכת אירינה ורובל-גולובקינה וניר ברעם  שהציגו לפני הקורא העברית את מיטב מהפרסומים בגיליונות זרקאלו.

אבל אלה היו רק שניים, ומאז לא יצאו יותר קבצים בעברית. 

זרקאלו גיליון ראשון. תצלום באדיבות אירינה ורובל-גולובקינה 

על ראשיתו של כתב העת מספרת אירנה:

 

אירנה ורובל -גולובקינה .צילם: לובה אוסטרינסקי

 

קיבלנו את כתב העת בירושה ממערכת אחרת ב-1996 בערך מספר 30. התחלנו במספור חדש ואז הפורמט היה שונה מאוד, קליל מאוד. אנחנו באנו ב-1996 והפכנו את המגזין לכבד יותר ורציני יותר. אז 53 גיליונות. החלטנו שמספיק עם הברדק ומספיק לפרסם חברים של העורך. מכאן ואילך רק יוצרים חשובים באמת כאלה שעברו קריטריונים אבסולוטיים של איכות ספרותית יכנסו.

זארקלו גליון 13-14. באדיבות אירנה ורובל -גולובקינה 

 

אירנה :פרסמנו לראשונה הרבה מאוד משוררים וסופרים החשובים בספרות הרוסית גם וגם בספרות הרוסית במדינת ישראל. למשל דימיטרי פרויגוף מריה סטפנובה, אלכסנדר גולדשטיין, מסאי חשוב מאוד שהיה אחד היוצרים החשובים שפרסמנו. הוא מת צעיר מדי אבל היום מכירים אותו בעולם, בגרמניה למשל, ששם יצירתו זוכה להערכה רבה.

חוץ מזה אנחנו פרסמנו  הראשונים משוררים של האוונגארד השני הרוסי ומשוררים לא ידועים מהעבר. חלק גדול ממה שחשוב אצלנו פורסם בעברית בשני הכרכים בשתי הוצאות שונות. . אבל נכון שמאז שהם פורסמו פרסמנו חומרים חשובים רבים שחבל שאינם מגיעים לידיעת הקורא העברי. 

גיליון של זרקאלו מספר 43. תצלום באדיבות אירינה ורובל-גולובקינה

אלי: תרגמתם גם יצירות מעברית? הרי ישנם האשמות שאתם היוצרים שבאו מרוסיה בזים לתרבות הישראלית ומסתכלים עליה מלמעלה כתרבות ביבים נחותה.

אירנה: אני רוצה להבהיר אחת ולתמיד. נכון שיש יוצרים רוסיים כאלה שחושבים כך, אני לא אכחיש. אבל אני ומישה מעולם לא חשבנו כך. מייד כשהגענו לארץ ממוסקבה בראשית שנות השבעים יצרנו קשרים עם היוצרים הישראליים, עם אנשים כמו דוד אבידן, ותמיד התעניינו ביצירתם. לא הסתכלנו עליהם מלמעלה כמו שעשו יוצרים רוסיים מסויימים שבזו לישראלים. ואת היוצרים שאנחנו בהחלט מעריכים אנו דואגים שיצירתם תתורגם ותופיע בזרקאלו.והם מתורגמים בידי מתרגמים מעולים לרוסים שהם גם יוצרים חשובים בפני עצמם בשירה ובפרוזה. 

זרקאלו גיליון מספר 49. תצלום באדיבות אירינה ורובל-גולובקינה 

אלי: איזה יוצרים ישראליים ממוצא ישראלי אתם מעריכים?

אירנה: בזרקאלו פורסמו שירים מתורגמים בידי מתרגמים מעולים לרוסית של אבידן ושל דניאל עוז, משורר כישרוני לדעתנו. שמעון אדף, משה בן שאול, מאיה בז’ראנו, אפרת מישורי, אשר רייך, רוני סומק, דוד פוגל, חזי לסקלי.

גם בפרוזה פרסמנו יוצרים כמו יואל הופמן ,רות אלמוג, יצחק בן נר, ס. יזהר, חנוך לוין, אהרון מגד, ניר ברעם, יגאל סרנה, בנימין תמוז, כולם יוצרים שלדעתנו יש להם בהחלט מה להגיד גם לקורא הרוסי המתוחכם ביותר, זה שקורא את זרקאלו. ראיינו אישי ספרות כמו גבריאל מוקד. אנחנו בהחלט חושבים שלתרבות הישראלית יש הרבה מה לאמר וכדאי מאוד לשמוע אותה גם ברוסית.

אלי: מה אתם בעצם מחפשים כיום? איזה סוג או סוגים של סופרים ומשוררים?

אירנה: קשה לי להגיד לך. כיום אין יותר אסכולות כמו שהיה בעבר, האוונגרד למשל. היום הכול התפזר והתפורר, כל יוצר הוא לעצמו. השירה העכשווית הפסיקה להיות לירית, אם כי החריזה נמשכת, אבל זה לא מה שהיה פעם, כשהמשורר נחשב לסוג של מורה מצד אחד וליצן החצר מצד שני.

ברור שהמשוררים החדשים מחפשים איזה שהוא סוג של שפה חדשה ודיבור חדש כדי לבטא את עצמם ואת העולם החדש הסופר טכנולוגי שאנחנו נמצאים בו, לתודעה האנושית הפואטית שהיא גם כישופית שלנו. יש תחושה שהשירה מוצתה ומגששים אחרי משהו חדש.

בעיקרון אנחנו מחפשים שפה שירית חדשה לגמרי עם צלילים חדשים. לא באמת מצאנו שפה כזאת בשלב זה אבל אנחנו מחפשים. ויום אחד נמצא.

זארקלו ,גליון מספר 24 באדיבות אירנה ורובל -גולובקינה 

ראו גם:

אתר זרקאלו

דף הפייסבוק של זרקאלו 

הסימבוליזם המאגי של מיכאיל גרובמן

דף הפייסבוק של מיכאיל גרובמן

אנשי הקוד : על  סצינת סופרי מדע בדיוני רוסיים בישראל 

תחיית התרבות הרוסית בישראל

זרקאלו גיליון מספר 43. תצלום באדיבות אירנה ורובל

 

 

 

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × שלוש =