רשימה לרגל 80 שנה לפרסום גיבור העל המקורי והמצליח ביותר, סופרמן
שמונים שנה מלאו לפרסום המקורי של גיבור העל המקורי והמצליח ביותר, סופרמן, פרי יצירתם של ג'רי סיגל וג'ו שוסטר 1938 ולרגל זה נעסוק בספר הראשון שעסק ביצירתו של סופרמן ונכתב עוד ב־1941. הספר תורגם לעברית בסדרת מסתורין של מ. מזרחי בכ־1979 .
אבל זהו אינו ספר עיון כלל וכלל זהו מותחן בלשי. כל סיפור יצירתו של סופרמן מוצג בו בצורה מוסווה. אבל "מביני הדבר" המועטים מאוד שקראו בו בזמן אמיתי הבינו בדיוק על מה ועל מי מדובר.
ולא מן הנמנע שלספר בלשי צנוע לכאורה זה היו השלכות מדהימות על תולדות הדמות של סופרמן ועל התרבות הפופולארית כולה בכלל.
פרנק גרובר היה אדם שהתפרסם הן כסופר מערבונים (והוא סופר המערבונים האמריקני המתורגם ביותר לעברית) והן כסופר בלשים ידוע שרבים מספריו המבדחים והמעולים תורגמו לעברית בהוצאת מזרחי.
לסקירה מפורטת על המערבונים והבלשים שלו
אומנם אין לאמר שהוא סופר ספרי בלשים משובח במיוחד – מי ביצע את הרצח זה הדבר האחרון שצריך לעניין את קוראי ספריו. מה שמעניין אלו הדמויות של הבלשים האקסצנטריים מאוד שלו ההומור שבסיפורים, וגם דברים שונים שהם לומדים על נושאים שונים במהלך החקירה שהיא משנית לחלוטין לכל אלו.
אחת הסדרות שלו התמקדה בצמד הנוכלים המקסימים ג'וני פלטשר הערמומי וסם קראג, איש השרירים אדיר הכוח אך הלא חכם במיוחד. ספר המלמד איך אדם יכול להיות חזק מאוד מבחינה גופנית בכמה תרגילים פשוטים. הם נאלצים לחקור תעלומות רצח סביב גופות שהם תמיד מוצאים בחדרם, במכוניתם או במקום שהם נמצאים בו.
את הקוראים בכל אופן לא מעניינת חקירת הרצח אלא פרטים כמו הטריקים הערמומיים של הגיבורים להישאר בחדר במלון גם כשמנהל המלון רוצה לסלק אותם מאחר שלא שילמו את החשבון. אותה סצינה חוזרת בכל ספר שבו פלטשר מציג לפני קהל מזדמן את סאם קראג, שמבצע תרגילי כוח מדהימים בפני הקהל המופתע, ולבסוף מוכר להם את הספר שהוא מבטיח להם שישנה להם את חייהם, ויהפוך את חזקים בדיוק כמו קראג. והשניים נעלמים עם הכסף. הספר, מסתבר, לא הופך את קוראיו לחזקים בכלל, אבל בהחלט היו ספרים כאלו וטריקים כאלו כשגרובר כתב את ספריו.
בכל אופן בין ספרי הבלשים שלו שתורגמו לעברית יש אחד שהוא מדהים בגלל הקשר שלו להיסטוריה האמיתית של הקומיקס בארה"ב, והוא כנראה הספר הבלשי והבדיוני הראשון שעוסק בקומיקסים על גיבורי על וביוצריהם.
הספר הוא הגופה בארגז (The Mighty Blockhead 1942) תרגום: עמרגנית שריג. סדרת ספרי מסתורין; מספר 422 (תל אביב): מ' מזרחי, (1979).
קטע מתוך 'הגופה בארגז' עמ' 19:
בול עץ." קרא סאם: "מה לכל הרוחות… "
פני אדי אורו. "אתה קורא את זה? אני חשוב שכולם קוראים את החוברות האלה. הן יוצאות מהכלל".
"מי זה בול עץ?" שאל ג'והני.
"מה, לא ראית את בול עץ איש השרירים? הוא מופיע בכל העיתונים. שמעתי אותו ברדיו, וראיתי אותו בסרטים, ויש כתב עת מצויר שם עובד בילינג."
בספר הבלשי "הגופה בארגז" (The Mighty Blockhead) שנכתב ב־1941 צמד הבלשים החובבים חוקר תעלומת רצח שבה מעורב צייר קומיקס בשם קן בלינגר שיצר דמות שמזכירה מאוד את סופרמן בשם "בול עץ."
בילינגר כנראה (יותר מכנראה) מבוסס על ג'רי סיגל האמיתי, שלא היה הצייר אלא הכותב של הקומיקס (הצייר היה ג'ו שוסטר, אבל הוא היה דמות דומיננטית לעין ערוך משוסטר בכל הפרשה וביצירתו של סופרמן).
הדמות של בלינגר היא מאוד לא סימפטית. הוא רוב הזמן לכאורה שתוי מה שמעורר כנגדו חשדות.
הנרצח הוא מנהל העסקים של ההוצאה שמוציאה לאור את חוברות "בול עץ". האל סודרסטרום שראשו נמחץ שגופתו מתגלה בארגז במכוניתם של צמד הגיבורים ג'וני פלטשר וסאם קראג ליד ארגז ספרי "כל אדם הוא שמשון" שאותם מוכרים השניים לפרנסתם.
סאם קראג איש השרירים אדיר הכוח אף מופיע במופע עבור חברת הקומיקס (שנשיאה הוא אחד האל בויס) שבו הוא מגלם את "בול עץ" אדיר הכוח.
השניים מתעניינים בדמות שגורפת מיליוני דולארים וביוצריה ובבעליה. כולם טיפוסים חשודים ביותר בעלי עבר פלילי. לחברת הקומיקס, מתברר, היו קשרים חשודים בעבר עם הפשע המאורגן ועם הוצאת חומר פורנוגרפי.
הם חוקרים ומגלים שהסיפור המקורי על גיבור העל פורסם עוד בעיתון בית הספר של יוצר הקומיקס, שניסה למכור אותו לגורמים שונים ללא כל הצלחה. ולאחר מכן הם מבקרים בכתב עת של אדם בשם מרפי שמספר שהוא "המציא" את "בול עץ", דהיינו קיבל את הרעיון המקורי הפרימיטיבי של בילינגר שלא הצליח למכור אותו. כפי שהוא מסביר, "אבל רעיונות לא חסרים כלל בשוק", והציג את "בול עץ" בצורה שנונה וממולחת יותר ממה שבילינגר הציג אותו עד כה ללא הצלחה, עד שאותו בויס השתלט עליו בדיוק כשההצלחה החלה להאיר לו פנים. בויס היה קשור בעבר לעיתוני רכילות והשמצות בעלי שם רע מאוד שדרכם סחט אנשים.
הם מבקרים במשרדים של חברת "בול עץ" ולומדים שם על התהליך של הוצאת חוברות קומיקס (תופעה בת פחות מעשור כאשר נכתב ספר זה) בידי צוות יוצרים, וממשיכים לחטט משם לגבי עברו של "בול עץ", הדמות שמקסימה מליוני ילדים אמריקניים.
הם מגלים לבסוף שגרסה מקורית של "בול עץ" פורסמה עוד לפני עשור (דהיינו ב־1931) בעיתון בית הספר התיכון של שלרוק במדינת איווה. החשיבות של כל זה היא שהיוצר בילינגר יכול להראות שהזכויות על הדמות הן שלו מאחר שכבר פרסם אותו בעבר, ולא יצר אותו בעבור החברה.
בסיום, הלא באמת מפתיע כיום אבל היה מפתיע ומזעזע כשהספר נכתב, הם מגלים שאמן הקומיקס הוא שרצח את המו"ל שלו, שאליו היה אכול שנאה תהומית על שניצל אותו במשך שנים והרוויח את כל הכספים מגיבור העל המצליח שהוא יצר בזעת אפו עוד כתלמיד בבית ספר.
הסיפור האמיתי
עטיפת החוברת המקורית עם הדמות של סופרמן שפורסמה כשלוש שנים לפני כתיבת "הגופה בארגז"
דבר אחד שמפליא בסיפור הבלשי הזה הוא מצד אחד גודש הפרטים לגבי סיפור יצירת גיבור העל עוד בצעירותו של האמן היוצר, וניסיונותיו הכושלים למכור אותו במקומות שונים, כפי שאכן היה במקרה של סופרמן, והפרטים מקבילים לסיפור האמיתי באופן מדהים אם כי עברו שינויים, אבל לא יותר מדי. מי שהכיר את המעורבים המציאותיים היה מזהה מיד במי ובמה מדובר אם הספר היה מתגלגל לידיו.
יוצרו של סופרמן, ג'רי סיגל, עם המוציא לאור שלו ג'ק ליבוביץ בערך בשנת 1940, לפני שהשניים הפכו לאויבים
נכון. נער צעיר בשם ג'רי סיגל יצר דמות בשם "סופרמן" עוד בראשית שנות השלושים, וגרסה מוקדמת שלה פורסמה בפנזין שערך (ולאו דווקא בעיתון בית הספר של קליבלנד שבו למד, שבו אכן פרסם סיפורי קומיקס עם ידידו מנוער, שוסטר).
ההופעה המקורית של סופרמן בסביבות 1931
הוא אכן ניסה למכור את סופרמן במשך שנים ללא הצלחה במקומות שונים. האיש שניסה למכור עבורו את הסיפור היה סוכנו הספרותי אדם בשם מורט ווסינגר, חובב מדע בדיוני מושבע שמן הצד היה לו ידיד טוב מאוד, סופר בלשים ומערבונים בשם פרנק גרובר.
הגרסה של סופרמן כפי שהוצגה לראשונה ב־1938 אכן עברה שינויים בידי אנשים אחרים.
סיגל ושוסטר שימשו בכל אופן ככותבים של הדמות ושל הסדרה במשך כמה שנים וזכו לפרסום רב בתקשורת. עד שהיחסים בינם ובין ההוצאה שלהם התקררו מאוד באמצע שנות הארבעים, והגיעו לבית המשפט.
ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו של סופרמן בערך בשנת 1940
אבל כל הסיפור המפורט והמסובך הזה על יצירתו של סופרמן (שבשנים האחרונות הוצג בפרטנות בכמה וכמה ספרים מחקריים וסרטים דוקומנטריים) כלל לא היה ידוע ברבים בשנת 1941, ולא פורסם כלל בתקשורת הכתובה. למעשה הספר הבלשי הזה היא הפעם הראשונה בכלל, בכל מקום שהוא ש"הסיפור המלא" על יצירת גיבור על מפורסם פורסם בדפוס.
מאז ספר זה, ובמיוחד בעשורים האחרונים, נכתבו על יצירתו של סופרמן מאות מאמרים, ספרים מחקרים אקדמיים וסרטים דוקומנטריים. אלא שגרובר הקדים את כל החוקרים בנושא.
מאיפה ידע פרנק גרובר, שלא היה קשור לתעשיית חוברות הקומיקס, את כל הפרטים הלא ידועים האלו על יצירתו של סופרמן?
יש להניח שגרובר שמע את כל הפרטים הלא ידועים הללו דרך ידידים משותפים שהיו לו עם סיגל, באופן ספציפי ידידו הטוב של פרנק גרובר מורט וויסינגר שהיה גם הסוכן של סיגל לימים העורך הכל יכול במשך עשרות שנים של סדרת סופרמן והבוס של סיגל, אבל זה עוד לא היה ב־1941.
יש להניח שממנו הוא שמע לחשושים על כל העניין של יצירת סופרמן.
לא רק זאת אלא שהספר כמו חוזה את סיפור חייו של ג'רי סיגל לעתיד.
נבואה על סופרמן
ג'רי סיגל וג'ו שוסטר בשנות השבעים
ג'רי סיגל היה אכול ברגשות שנאה ונקם נגד המו"ים שלו שהשיגו את הזכויות על הדמות של סופרמן ומיליוני הדולארים ברווחים היו בידיהם בלבד. הוא תבע אותם פעמיים בטענה שהוא יצר את סופרמן עוד לפני שהחברה של די סי הוקמה וכבר פרסם אותם במקומות אחרים ללא הצלחה.
סיגל ושוסטר הפסידו במשפטים היקרים האלו. הם הפכו לאנשים עניים כתוצאה מהם. שוסטר בשלב זה הלך והתעוור.
הסכסוך הסתיים לכאורה רק ב־1978 בעת עשיית סרט על סופרמן, כשסיגל פרסם הודעה פומבית בתקשורת שבה קילל את יוצרי הסרט ואת חברת די סי ואיחל להם כל רע בגלל גזילת זכויותיו.
הנזק התקשורתי שנגרם לסופרמן היה עצום וחברת די סי הגיעה אז עימו אז להסכם של תשלום פנסיה לו ולעמיתו שוסטר לכל חייהם.
אבל אפילו אז העניין לא הסתיים וצאצאי היוצרים סיגל ושוסטר המשיכו לתבוע את חברת די סי על הזכויות לדמות של סופרמן עד השנים האחרונות ממש, אם כי בתי המשפט פסקו כנגדם סופית ב־2013, ולא ברור שהעניין הסתיים באמת גם היום (הדמות של סופרמן תהפוך ל"רשות הציבור" ב־2033).
וראו על כך עוד ברשימה שלי 'קללת סופרמן'.
אבל ב־1941 כשהספר של גרובר נכתב כל זה היה בעתיד. סיגל עוד היה הסופר המצליח של סופרמן ולא היו לכאורה שום סימנים לסכסוך המשפטי ארוך השנים שיגיע עם המו"ל שלו ג'ק ליבוביץ בחברת די סי ושיהרוס את חייו ואת חיי שותפו ג'ו שוסטר.
יש להניח ששפרנק גרובר שמע את הסיפור ומהבנתו את נפש האדם בכלל ואת נפש הסופר כמוהו בפרט העריך איך כל הפרשה הזאת עלולה להתגלגל, וכתב על כך סיפור שבו הקונפליקט שהיה לחלוטין מתחת לשטח כשכתב על כך מגיע לפני השטח ועד רצח.
אני תמה, האם ג'רי סיגל קרא את ספרו זה של פרנק גרובר?
בהחלט יכול להיות וגם סביר. כאמור היו להם מכרים משותפים שידעו הכל על העניין. אם קרא את הספר הוא בוודאי זיהה בו את עצמו ואת הסיטואציה שבה חי.
אם קרא את הספר יכול להיות שהיה זה גפרור נוסף (ואולי הגפרור המכריע?) שהביא להחלטתו לתבוע לבסוף את המו"ל שלו על גניבת הזכויות על סופרמן ממנו, וכתוצאה, לגרום לשינויים דרמטיים ביותר בחייו ובסדרת סופרמן?
ועם כך היה, הרי ספרו של גרובר היה בגדר נבואה שהגשימה את עצמה.
מאמר מקיף על פרנק גרובר ראו כאן
סופרמן מחזיק ביוצריו האומללים סיגל ושוסטר לאחר שאלו נוצלו וניזרקו בידי המול"ים שלהם .ציור מאת ניל אדמס שנות השבעים
[…] פרנק גרובר וקללת סופרמן […]
[…] פרנק גרובר וקללת סופרמן […]