סקירה על ספר חדש המתורגם בשם ‘שירת אופיר’
Song of Opar By Jim Malachowski Seti Press 2018
הספר החדש שיצא לאור בימים אלו באנגלית ‘שירת אופיר’ – במקור אופר וכך צריך להיות, אבל בתרגומים העבריים זה תמיד היה ‘אופיר’, כשם הממלכה שאליה נשלח צי שלמה המלך כדי להביא זהב – הוא חלק מסדרת ספרים חדשה שבה סופרים עכשווים מתארים את עלילות גיבוריו של אדגר ריס בוראוז ובראשם טרזן איש הקופים ובני משפחתו גם בזמנים קרובים לימינו אלה.
הספר מעניין מאוד וגם מאכזב מאוד מכמה סיבות: אם אני עוסק בו בכלל זה כי הוא יכול היה להיות הרבה יותר ממה שהוא כעת ולכן האכזבה גדולה שבעתיים.
טרזן איש הקופים לורד הג’ונגל נתקל במהלך הסדרה בעשרות ערים אבודות בג’ונגל, למעשה כמעט בכל ספר מ־24 הספרים שכתב בוראוז וגם ב־25 שאותו החל לכתוב ולא השלים (אבל הושלם שנים רבות לאחר מותו בידי סופר אחר).
אבל אף אחת מערים אלו לא חשובה כמו הראשונה, אופיר, שבה הוא נתקל בלא פחות מחמישה מספרי הסדרה ששלושה מהם תורגמו לעברית:
‘טרזן חוזר לג’ונגל’ (תורגם לעיברית פעמיים)
‘טרזן ואוצרות אופיר’ (תורגם לעברית פעמיים)
ו’טרזן ואריה הזהב’ (תורגם לעברית לא פחות משלוש פעמים).
יש רק עיר אבודה אחרת שהופיעה בשני ספרים (שלא תורגמו) וגם לה יש מלכה פראית ויותר מ’קצת מטורפת’ שמגלה עניין רב בטרזן, אבל העיר הזאת נשארת כלא יותר מהד של אופיר.
אופיר היא המקור לעושרו של טרזן. הוא לוקח את הזהב שלה לאחוזה שלו באפריקה ברשות מלכתה, ולא ברור כלל מה הוא נותן בתמורה. למעשה, סוג של הגנה למלכה ולעיר.
העניין הלא ברור והמטריד הזה אכן משמש כנושא בספר החדש שבו טרזן חש נקיפות מצפון בגלל העניין הלא קטן הזה.
שליטת העיר היא הכוהנת הגדולה היפה לה שאינה מהססת להקריב קורבנות אדם אבל מתאהבת מייד בטרזן העולה מכל בחינה על האנשים המכוערים בעיר. הללו הם בני תערובת של הגזע המקורי של העיר וגזע של בני אדם נחותים יותר מבחינה גופנית – לפחות שיש להם נטייה להתקפות טירוף רצחניות, ובספר מזוהים עם האדם הקדמון הניאנדרטלי.
במהלך המפגשים בין השניים נוצר ביניהם מתח מיני אדיר שגם הקוראים הצעירים מאוד יכולים לחוש בו היטב. הרבה יותר מאשר במפגשים עם ג’יין הבלונדינית, שהופכת לאשתו המקורית של טרזן שהיא יותר מכל דבר אחר הנערה היפה והרצינית, והלא במיוחד סקסית מהבית השכן.
ג’יין. צייר רוס מאנינג
וכאן כדאי לציין שג’יין מופיעה מעט מאוד בספרי סדרת טרזן, ולי, לפחות, יש רושם ברור שבספרים הבאים בסדרה הוא יוצא למסעות שונים ומשונים אולי גם כדי להיות חופשי ממנה. פרט קטן ומוזר שג’יין האישה החוקית של לורד הג’ונגל מעולם לא זכתה לכבוד של הופעה על עטיפת ספר על טרזן והופיעה רק על עטיפות מועטות מאוד של חוברות טרזן, משל לא הייתה דמות חשובה מספיק או אטרקטיבית וסקסית מספיק עבור הקוראים.
ג’יין הופיעה לרוב כדמות לבנה טהורה המאוימת באופן קבוע בידי כל זכר אפשרי בסביבה האפריקנית – לבנים, ערבים, שחורים, קופים, אריות ונמרים – וניצלת תמיד בידי זרועותיו החסונות של טרזן ברגע האחרון לפני שהיא חווה גורל מר ממוות (אונס), או פשוט מוות.
היא הייתה הדבר הרחוק ביותר מ”קדם פמיניסטית” שאפשר להעלות על הדעת, אם כי לא הייתה חסרת אומץ לב בכך שהסתובבה בג’ונגל האפריקני המסוכן, אבל הייתה זקוקה תמיד שהגבר שלה יציל אותה.
כמה מהעטיפות הספורות שעליהן הופיעה ג’יין
יש לציין שבציורי העטיפות הנדירות שבהן היא מופיעה ג’יין תמיד מופיעה כדמות חלושה הזקוקה שיצילו אותה, זאת בניגוד לכוהנת לה, צרתה של ג’יין שבהחלט זכתה לכבוד הזה פעמים רבות כפי שאתם יכולים לראות ברשימה זאת.
ג’יין זכתה לכבוד של הופעה על עטיפה רק בספר מודרני מהשנים האחרונות בשם Jane: The Woman Who Loved Tarzan by Robin Maxwell and by Suzan Crowley שבו היא הגיבורה האמיצה, מעין קדם פמיניסטית המספרת את הסיפור’ והפעם מנקודת המבט הייחודית שלה. והיא זאת שעומדת הפעם לחלוטין במרכז ולא טרזן’ שהוא דמות משנה בעלת חולשות משלה שג’יין מתארת לקוראים בפרטי פרטים.
הספר זכה להקדמה של לא אחרת מאשר חוקרת השימפנזות המפורסמת ג’יין גודול שסיפרה עד כמה הדמויות של טרזן וגם של זוגתו ג’יין השפיעו עליה בצעירותה בבחירת הקריירה הייחודית שלה, של חיים בקרב הקופים בג’ונגל. אגב, שמה המלא של ג’יין גודול הוא ואלרי ג’יין מוריס גודול. האם היא קיצרה את שמה בהשראת ג’יין האחרת?
ג’יין גודול וג’יין זוגתו של טרזן בגרסת סרטי וולט דיסני
בספר המודרני ג’יין אכן מוצגת כמעין “קדם ג’יין גודול” של זמנה העוסקת בטיפול בקופים ובשחורים. אבל היא לא הוצגה כך בספרים המקוריים.
רוב הקוראים הצעירים ממין זכר, לפחות, לא חשו לדעתי את אותה משיכה שחשה ג’יין גודול לג’יין אשת טרזן ומצאו אותה כדמות משעממת ביותר, שקייימת רק כדי שטרזן יציל אותה. ונראה שהמחבר אדגר רייס בוראוז הסכים עימם.
לאחר הספר העשירי בסדרה ‘טרזן ואנשי הנמלה’ (שתורגם לעברית) ג’יין הופיעה רק בעוד ספר אחד בסדרה. לאחר מכן נעלמה. טרזן עסק כל הזמן במסעות ובהרפתקאות ללא קשר לאישה שהשאיר מאחור באחוזה באנגליה או באפריקה, שילדה לו בן וכנראה לא עניינה אותו לאחר מכן במיוחד.
בדיעבד, ברור שדמות הכוהנת הגדולה היפה והמסוכנת, לה, עניינה את המחבר את קוראיו את כותבי הקומיקסים על טרזן ואת קוראיהם הרבה יותר מהדמות המשנית לחלוטין של ג’יין שנשארה תמיד ברקע אי שם.
את לה אפשר להשוות לנערה הפראית והגותית (והיום המקועקעת) של הכיתה שלעולם אינך יכול להעלות על הדעת מה יעלה במוחה ברגע הבא. מסוכנת ולכן מושכת.
מישהי שיהיה מדהים לקיים עימה רומן אבל אין זה ברור כלל שהיית רוצה לגדל עימה משפחה .ונראה שזוהי מחשבתו של טרזן לגביה.ברור מאוד שהוא נמשך ללה כבדיוק כמו שהיא נמשכת אליו.אלא שהמחשבות על ג’יין עוצרות אותו.
לה חשובה לטרזן שבספר שלא תורגם עד כדי כך שכשהוא נתקל במלכה של עיר אבודה הוא אוטומטית משווה אותה ללה לא לג’יין אישתו. וכך רומז משהו על התשוקות האמיתיות והמוחבאות של טרזן.
טרזן, לה וג’יין
לה באנגליה המודרנית
הספר THE SONG OF OPAR מצא חן בעיניי בתחילה עם המקור ההיסטורי שיצר לעיר הקדומה מסיפורי טרזן – לא באטלנטיס האבודה והאגדתית אלא במצרים העתיקה ההיסטורית השל פרעה פפי השני, הפרעה, שעד כמה שידוע, האריך שנים יותר מכל שליט אחר 94 שנים.
וגם בניסיון לקשר את אופיר ומלכתה לאירועים ההיסטוריים האמיתיים שהתרחשו ביבשת השחורה. אבל בסופו של דבר מה שעשה שם הסופר לא מצא חן בעיניי כי כרגיל הוא לקח רעיון טוב ולא עשה אותו כמו שצריך.
לה, הכוהנת הגדולה של אופיר, נמלטת עם טרזן מהטבח שמתבצע בידי בני עמה בידי שבט קניבלים ומועברת בידי טרזן ללונדון שם היא חיה את שנות המאה העשרים כאישה עשירה, לכאורה ממוצא צרפתי, המבלה את חייה כ”ידידתו” (?) של טרזן הנוסעת עימו למקומות שונים למשל מקום הולדת התרבות שלה, מצרים.
מה בדיוק מערכת היחסים שלה עם טרזן לאורך עשרות השנים האלו? האם זוהי מערכת יחסים אפלטונית ולא מינית? האם טרזן ולה מקיימים יחסים פיזיים לאורך עשרות שנות הכרותם ?אולי כן אולי לא.
המחבר לא עוסק בכך במודע ובפירוש. הוא נותן לקורא להחליט מה שהוא רוצה. לא במקרה הוא נמנע מלהזכיר את ג’יין, שאומנם קיימת ברקע, אבל כמו בסדרה המקורית של בוראוז נעלמת לחלוטין מהעלילה כמו שהיא נעלמת מרוב הספרים המאוחרים על טרזן והרפתקאותיו, משל היא מעדיפה לא לדעת מה קורה בדיוק בין בעלה ו”ידידתו”, הכוהנת הגדולה שפעם איימה להוציא אותה להורג, ובבירור ממשיכה להתחרות בה על תשומת ליבו של איש הקופים.
עם זאת לקורא ברור שלא משנה מהם רגשותיו של טרזן ללה, מבחינתו לה נשארת גלגל משני לאשתו החוקית ואם ילדו, ג’יין. כנראה סוג של פילגש. וזה לא מצא חן בעיניי.
הדמות של לה בספרים לא הייתה מסכימה למצב כזה. היא הייתה לוקחת מאהב או שניים או שלושה או ארבעה או יותר משלה, ולא הייתה מחכה ללורד הגו’נגל, הנשוי לג’יין, שימצא זמן בין עיסוקיו המרובים מההרפתקאות באיזורים נידחים בגו’נגל להקדיש לה מתשומת ליבו.
אבל מה שמתואר לנו בספר זה של מעין פילגש לגבר נשוי שמחכה בסבלנות שימצא לה זמן להקדיש מתשומת ליבו, עד פטירתה בזקנתה בשנות השבעים של המאה ה־20. טרזן הוא בן אלמוות כתוצאה מצמח שנתנו לו בצעירותו רופא אליל באפריקה. אבל אף שגופו אינו מזדקן רוחו מזדקנת והולכת, וכל מערכת היחסים הזאת נראית לי כגורל מר מוות עבור לה, הכוהנת הגדולה של אופיר.
ראו גם:
טרזן נגד המלך הבלגי: מחשבות על הסרט ‘האגדה של טרזן’
עלילות טרזן בג’ונגלים של חנוכה: על מחזמר ישראלי פמיניסטי על טרזן וג’יין
אלי אשד על מעמדו העכשווי של טרזן בתרבות הפופולארית של המאה ה־21
‘טרזן במערת הכרישים’ – סיפור על טרזן ומלכה יפה
טרזן לה וג’ין
לה באנגליה המודרנית
