שיר בכותרות – אילן ברקוביץ’ על יואב  גלבוע

הבלדה לקונפורמיסטים / יואב גלבוע

לָה לָה לָה יָא-אָלָלָה!

עָיַפְנוּ מִשִּׁירִים לֵאָה גּוֹלְדְבֶּרְגִּיסְטִיִּים

עֲפוּפֵי עָשָׁן הַסִּיגַרְיָה

שֶׁל מִבְנִים קוֹנְפוֹרְמִיסְטִיִּים

–

הַזֹּאת שֶׁהַלְכָה בְּאוֹתוֹ הַשָּׁדֶה

דִּמְּמָה עַל עֲלֵי הַאֲסְפֶּסֶת

וַאֲנַחְנוּ עָיַפְנוּ מֵאוֹתוֹ אוֹר יָפֶה

מַפְנִימִים כִּי הַתְּקוּפָה מִתְפּוֹרֶרֶת

–

אָנוּ רְקוּבִים מִבִּפְנִים

שׂוֹחִים בְּתוֹךְ נְהָרוֹת אֲלְכּוֹהוֹל,

הַנִּשְׁפָּכִים אֶל-תּוֹךְ פִּינוּ.

–

אָנוּ יְשׁוּבִים וּלְמֵדִים

שִׁירָה מְשׂוּרְטֶטֶת בְּמִכְחוֹל

עַל מִבְנִים וּבָתִּים שֶׁלֹּא אָנוּ בָּנִינוּ.

השיר “הבלדה לקונפורמיסטים” לקוח מתוך ספר שיריו השני של פרח השירה הצעיר יואב גלבוע, “פרולוג”, שראה אור לאחרונה בהוצאת “עכשיו” ובעריכת פרופ’ גבריאל מוקד (ייעוץ ספרותי רוני סומק, עמ’ 30).

ספר שיריו הקודם, “חודשיים”, יומן אישי המלווה בשירים על חוויותיו הקשות בצבא, ראה אור לפני שנתיים בהוצאת “אוריון” בעריכתו של יאיר בן-חור. ‬

יואב  גלבוע. צילמה: קרין בנטל

יואב גלבוע הוא יליד 1993, גדל ומתגורר בראשון לציון, כלומר בן 25 בקירוב. בגב הספר מיטיב לאפיין את שירתו העורך מוקד. לטענתו, שיריו של גלבוע נעים בין תימות ליריות מסורתיות לבין צדדים רעיוניים ואסתטיים חדשים, והדברים באים לידי ביטוי יפה בשיר שלפנינו.

מצד אחד מבנה השיר והסוגה שבה הוא נכתב הם קלאסיים: סונטה, שיר בן 14 טורים המתחלק לארבעה בתים שאותו כינתה בשעתו לאה גולדברג כשיר זה”ב על פי הערך הגימטריוני של מספר טוריו, וכן בלדה, שיר המספר סיפור שיש לו קצב. יש לנו כאן גם מבנה חריזתי אפילו: אבאב / גדגד / הוה / הוה, המזכיר את הסונטות השייקספיריות.

הבלדה והסונטה הן סוגות שמקורן בספרות האירופית של ימי הביניים. נוטל סרוסי גלבוע את שירת לאה גולדברג, שכידוע כתבה בעצמה סונטות והתחקתה אחריהן, ומורד בה מתוך כלי הבית שלה. הטור הראשון של שירו הוא מהפכני ממש: “לה לה לה יא-אללה” הוא סוג פתיח המזכיר את מה שמכונה בתרבות שלנו כ”שירה מזרחית,” וגלבוע, שחתום על כריכת הספר רק בשם משפחתו השני (שם משפחה נוסף שלו הוא “סרוסי”) מבקש להחדיר אפוא את “הפזמון המזרחי “אל קודש הקודשים של השירה העברית המהונדסת מבית מדרשם של לאה גולדברג, אלתרמן, שלונסקי ואחרים.

אלא שהמרד הלירי של יואב גלבוע נמשך אף אל מעבר מזה, כלומר אף אל מעבר מתקופת השיא של שירת הדור שכנגדו הוא יוצא. טורי השיר רומזים לספרי השירה הראשונים של גולדברג, “טבעות עשן” (1935) ו”שיבולת ירוקת העין” (1940) אך הם גם רומזים אל הפרוזה של מה שמכונה במחקר הספרותי כדור תש”ח, אל הרומן “הוא הלך בשדות” מאת משה שמיר (1948) ואל הסיפור הראשון של ס’ יזהר, “אפרים חוזר לאספסת”, שפורסם ב-1938 בכתב העת “גיליונות”.

כאן המרד בא לידי ביטוי בכך שגלבוע מסב את תשומת לבנו לעובדה הפשוטה, החותכת, שאת הארץ עצמה לא בני דורו הצעירים בנו אלא אבות אבותיהם.

לכן, כך הוא אומר בשיר, אל לנו לכתוב בסגנונם וברוח שיריהם, אלא עלינו לתאר את המציאות נכוחה כפי שהיא עכשיו. כאן צריך לומר שפרח השירה הצעיר שלפנינו בעל הספר המבשר “פרולוג” אינו בהכרח מבשר בשורות טובות, שכן הוא מתאר בליבה הספרותית של שירו חברה מנוונת, מתפוררת, שאזרחיה “רקובים מבפנים” ו”שוחים בתוך נהרות של אלכוהול”.

טורי שיר אלו מהדהדים את מזמור קל”ז בספר תהילים הנפתח כידוע במילים הבאות: “על נהרות בבל ישבנו, גם בכינו, בזוכרנו את ציון”. הנהרות שמתוארים לפנינו הם נהרות של אלכוהול, והדבר מזכיר כמובן את השיר “עבדים” של המוזיקאי ברי סחרוף, שפרופ’ ניסים קלדרון יכנה בוודאי כסינגרסונגרייטר, המתחיל במילים “על נהר אספירין ישבנו” ועיקרו העבדות המודרנית של האדם, שכל רצונו אלא להיות חופשי.

וזו, קרוב לודאי גם שאיפתו של המשורר הצעיר יואב גלבוע.

יואב גלבוע. צילום: קרין בנטל

ראו גם:

טיפים למשורר המתחיל: ריאיון עם יואב גלבוע

יואב גלבוע מספר על “חודשיים”