מאת אלי אשד

מדוע הוציא פרעה נכו להורג את המלך יאשיהו במאה השביעית לפני הספירה? והאם יש לכל זה קשר לחג הפסח ולסדר הראשון בהיסטוריה? במאמר של יגאל בן נון, “שפן בן אצליהו: מחבר הסאגה ההיסטורית במקרא” שהופיע במוסף הספרים של “הארץ”, תמה המחבר המלומד “מדוע הוציא פרעה נכו להורג את המלך יאשיהו? מה מצא מלך האזור החדש נכו להוציא מלך שלא מרד בו ולא היווה שום מטרד לשלטונו. והרי גם ואסל שמרד לא תמיד הוצא להורג בידי שליט האימפריה?”

עד כאן יגאל בן נון, והנה תשובתי לשאלה חשובה זאת, שלדעתי רואה אור לראשונה בדפוס, אם כי יגאל בן נון שמע אותה ממני בעל פה באירוע שבו השתתפנו יחד בבית הסופר.

לדעתי אפשר להסיק אותה מהכתוב במקרא עצמו, אם כי אין זה ברור כלל שמחבר ספר מלכים עצמו (כנראה מקורב של המלך יאשיה ואולי היה זה הסופר שפן) הבין אותה.

ראשית כול, יש לזכור שבתנ”ך ישנן שתי גרסאות שונות לאופן שבו מצא המלך יאשיהו את מותו.

לפי גרסה אחת מאוחרת המופיעה בספר דברי הימים ב’ פרק לה, מסופר ש:

ט בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְמַלְכוּת יֹאשִׁיָּהוּ–נַעֲשָׂה, הַפֶּסַח הַזֶּה.  כ אַחֲרֵי כָל-זֹאת, אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת-הַבַּיִת, עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ, עַל-פְּרָת; וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ, יֹאשִׁיָּהוּ.  כא וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה-לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֹא-עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל-בֵּית מִלְחַמְתִּי, וֵאלֹהִים, אָמַר לְבַהֲלֵנִי:  חֲדַל-לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר-עִמִּי, וְאַל-יַשְׁחִיתֶךָ.  כב וְלֹא-הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ, כִּי לְהִלָּחֵם-בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ, וְלֹא שָׁמַע אֶל-דִּבְרֵי נְכוֹ, מִפִּי אֱלֹהִים; וַיָּבֹא, לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ.  כג וַיֹּרוּ, הַיֹּרִים, לַמֶּלֶךְ, יֹאשִׁיָּהוּ; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי, כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד.  כד וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן-הַמֶּרְכָּבָה, וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבֹתָיו; וְכָל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִַם, מִתְאַבְּלִים, עַל-יֹאשִׁיָּהוּ.  {פ}

זאת כאמור גרסה מאוחרת שנכתבה כנראה במאה החמישית או הרביעית לפנה”ס, לפיה יצא יאשיהו בקרב גדול במגידו נגד פרעה נכו בעת שזה יצא להילחם באשורים והובס. הקרב במגידו הפך למעין מודל בברית החדשה בספר ההתגלות לקרב הגדול שיתרחש במגידו בין כוחות הטוב והרע, וקיבל את השם “ארמגדון”.

אבל האמת ההיסטורית היא שככל הנראה לא התרחש שום קרב כזה. זוהי המצאה מאוחרת של כותב מאוחר שלא יכול היה להבין מדוע מצא המלך הצדיק את מותו מידי הפרעה והמציא קרב גדול שבו מצא המלך לפחות את מותו בגבורה כראוי לו.

האמת השונה מאוד לגבי גורלו של יאשיהו מתוארת בספר שנכתב קרוב לימיו של יאשיהו, ספר “מלכים”, וכנראה נכתב בידי מקורבים ליאשיהו (אולי בידי שפן הסופר כפי שמתאר בן נון או בידי מקורביו).

בספר מלכים ב’ פרק כג, כ-ל מסופר: בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, עַל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר–עַל-נְהַר-פְּרָת; וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ, לִקְרָאתוֹ, וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ, כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ.   וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת, מִמְּגִדּוֹ, וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם, וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ.

לא היה אם כך שום קרב, המלך יאשיהו הוצא להורג בידי הפרעה בעת שבא להיפגש עימו לכאורה ללא כל סיבה, לפחות כזאת שהייתה מובנת לאנשיו של יאשיהו, והכותבים ואחרת היו מציינים אותה.

יש להניח שהכותבים ואנשי חצרו של יאשיהו לא ידעו מדוע החליט פרעה להוציא להורג את המלך הצדיק. הוא ואנשיו מן הסתם גם לא טרחו למסור להם, שהרי הם הפכו לוואסאלים עלובים של מצרים ותו לא. מדוע שפרעה כובש הכל יסביר לעבדים  עלובים וכבושים את הסיבות למעשיו?

אז מדוע אם כך החליט פרעה שיאשיהו (שלא הכריז עליו מלחמה בניגוד למסופר בספר דברי הימים) הוא בן מוות?

זה דווקא כן נרמז בספר מלכים וגם בדברי הימים, אם כי יתכן שהכותבים עצמם לא תפסו זאת כלל, ולא הבינו שזאת הייתה הסיבה לכל מה שקרה.

Image result for king josiah passover

אנשי המלך יאשיהו מטהרים את בית המקדש לקראת חג הפסח הראשון בהיסטוריה מאז ימי השופטים

אף בפרק כג, כא-כג מסופר לנו: וַיְצַו הַמֶּלֶךְ, אֶת-כָּל-הָעָם לֵאמֹר, עֲשׂוּ פֶסַח, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם–כַּכָּתוּב, עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה. כִּי לֹא נַעֲשָׂה, כַּפֶּסַח הַזֶּה, מִימֵי הַשֹּׁפְטִים, אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל; וְכֹל, יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל–וּמַלְכֵי יְהוּדָה. כִּי, אִם-בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ, יֹאשִׁיָּהוּ:  נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה, לַיהוָה–בִּירוּשָׁלִָם.

כלומר, נאמר לנו שלראשונה בעקבות אותו ספר הברית, שנמצא בבית המקדש, כי לראשונה קיים המלך יאשיהו טקס פסח כהלכתו, שיש להניח שמעולם לא קוים קודם לכן.

אמנם  בספר דברי הימים מסופר לנו שעוד המלך חזקיהו לפניו במאה השמינית לפנה”ס קיים גם הוא את חג הפסח, אבל שוב זהו מקור מאוחר ולא אמין, שיש להניח שכל מה שהוא ידע על אירועי המאה השביעית לפנה”ס בא מקריאה מספר מלכים ושינויים בהתאם למיטב דמיונו של המחבר המאוחר.

מהו חג הפסח? נזכור כי הוא מבוסס על סיפור יציאת מצרים ועל הסיפור המוכר לנו כל כך כיום של עבדות ישראל במצרים של פרעה הרשע, של מכות מצרים האיומות ושל צאת ישראל ממצרים לאחר שחיל פרעה טבע בים.

וכעת נחזור למאה השביעית לפני הספירה אל פרעה נכו, שיוצא להילחם בבבל והוא שומע על המלך היהודאי מסוכניו. הוא שומע שזהו אדם משונה, הוא משמיד מקדשים של אלים שאינם אלוהיו וגם מקדשים של אלוהיו שאינם נמצאים בבירתו ירושלים ומטמא אותם.

הוא שומע מסוכניו ביהודה את מה שמספר לנו ספר מלכים: אֶת-הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר מִימִין לְהַר-הַמַּשְׁחִית, אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב, וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי-עַמּוֹן–טִמֵּא, הַמֶּלֶךְ.  יד וְשִׁבַּר, אֶת-הַמַּצֵּבוֹת, וַיִּכְרֹת, אֶת-הָאֲשֵׁרִים; וַיְמַלֵּא אֶת-מְקוֹמָם, עַצְמוֹת אָדָם.  טו וְגַם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל, הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל–גַּם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת-הַבָּמָה, נָתָץ; וַיִּשְׂרֹף אֶת-הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר, וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה.  טז וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ, וַיַּרְא אֶת-הַקְּבָרִים אֲשֶׁר-שָׁם בָּהָר, וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת-הָעֲצָמוֹת מִן-הַקְּבָרִים, וַיִּשְׂרֹף עַל-הַמִּזְבֵּחַ וַיְטַמְּאֵהוּ–כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר קָרָא, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.  יז וַיֹּאמֶר–מָה הַצִּיּוּן הַלָּז, אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה; וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר, הַקֶּבֶר אִישׁ-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר-בָּא מִיהוּדָה, וַיִּקְרָא אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, עַל הַמִּזְבַּח בֵּית-אֵל.  יח וַיֹּאמֶר הַנִּיחוּ לוֹ, אִישׁ אַל-יָנַע עַצְמוֹתָיו; וַיְמַלְּטוּ, עַצְמוֹתָיו–אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא, אֲשֶׁר-בָּא מִשֹּׁמְרוֹן.  יט וְגַם אֶת-כָּל-בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס–הֵסִיר, יֹאשִׁיָּהוּ; וַיַּעַשׂ לָהֶם–כְּכָל-הַמַּעֲשִׂים, אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית-אֵל.  כ וַיִּזְבַּח אֶת-כָּל-כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר-שָׁם, עַל-הַמִּזְבְּחוֹת, וַיִּשְׂרֹף אֶת-עַצְמוֹת אָדָם, עֲלֵיהֶם; וַיָּשָׁב, יְרוּשָׁלִָם.

בקנה המידה של פרעה נכו מדובר במטורף מסוכן.

Image result for ‫פרעה אחנאתון‬‎

פרעה נכו אינו זוכר אבל כוהניו בהחלט זוכרים – היה כבר פרעה כזה במצרים לפני 700 שנה, משוגע בשם אחנאתון שהרס והשמיד את כל מקדשי האלים וגרם נזק עצום למצרים.

האם ביהודה צץ אחנאתון חדש?

ואז פרעה וכוהניו שומעים שביהודה החלו לחגוג חג חדש שכל כולו שמחה על חורבן מצרים השפלת עמה וחמור מכול – הפרעה שלה.

הדבר הכריע את הכף מבחינת פרעה: על המלך היהודאי המטורף למות.

יש להניח שבמצרים נוצרו אז בידי הכוהנים כל מיני סיפורים על כך שמצורעים ממצרים באו לארץ יהודה והקימו את המקדש שלה בימי אחנאתון, סיפורים שעליהם כתב הכוהן המצרי מנטון במאה הרביעית לפנה”ס והשתמרו אצל יוסף בן מתתיהו. בן מתתיהו חשב שאלו הם זיכרונות מצריים מימי יציאת מצרים. אבל סביר יותר להניח שאלו זיכרונות מימי פרעה נכו ויאשיהו המלך, שפרעה וכוהניו זיהו אותו כגלגול חדש ומסוכן של פרעה אחנאתון השנוא כתוצאה מסדר פסח.

הסיבה שיאשיהו הוצא להורג בצורה יוצאת דופן כל כך הייתה פשוטה – בגלל חג הפסח. אם לא היה חוגג את חג הפסח ואת הסדר הראשון עם בני עמו בצורה משפילה כל כך עבור מצרים והפרעה שלה – אולי היו המצרים משאירים אותו בחיים כוואסאל…

ראו גם:

שודדי ארון הברית

קרב מגידו (שלא התקיים) בין יאשיהו והמצרים

2 תגובות

  1. גם חשבתי על זה בשעתו. העובדה שהוא בא לבדו לפרעה, מעידה שהוא חשב שיש לו חסד אלוהי.

    מן הסתם ‘ספר הברית’ השפיע עליו ואמונתו שהוא המלך המועדף על האל היחיד החדש (אחרי שהאשרה הוצאה מהפולחן בשריפת פסליה ובטקסט, ‘יהוה אחד’), ועל כן בא ככל הנראה בדרישות לפרעה (סביר שרק מעשה נועז כזה יסכן אותו במוות מיידי) בשם האל החדש שבו האמין.

    לא שזה שינה את האמונה… המלך היחידי מאז שלמה (אולי), שעשה ‘הישר בעיני יהוה’…

  2. Yuval Welis בפייסבוק:
    לדעתי הסיבה היתה יותר אמונה באל החדש (יותר נכון המחודש, שעד אז היה נשוי לאשרה, ובהפיכה המונותאיסטית נעשה ‘יהוה אלוהינו, יהוה אחד’). אמונה כזו מחפשת הוכחה ויאשיהו חשב שמלך מצריים יבין שהאל הזה הוא מעל הכל. אבל הוא לא הבין.
    מסופק אם המצרים ידעו על המהפיכה בירושלים או שהיא הטרידה אותם; יהודה לא היתה נתונה למרותם או כפופה להם, ומאז פשיטת שישק כמה מאות שנים לפני כן (שלא באה לכבוש אלא בעיקר לשדוד, כי לא השאיר מושל מטעמו) הם לא גילו עניין באיזור.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

14 − 2 =