פאר פרידמן. צילמה :Valerie Rosa Hetzendorfová


מאת אלי אשד

פאר פרידמן הוא האיש שלנו – דהיינו הנציג הבולט ביותר של התרבות הישראלית העברית – בבירת צ’כיה בפראג. הוא מתרגם וכותב ומסאי ישראלי שהתאהב בתרבות הצ’כית, וכיום חי בפראג עם  בת זוגו – מתרגמת מעברית לצ’כית – אך מקפיד לשמור על קשרים הדוקים עם ישראל ועם התרבות העברית. בימים אלו הופיע מחדש, בגיליון מיוחד של כתב העת הספרותי “עמדה”, המוקדש למבחר השירה שפורסמה במגזין זה לאורך השנים, גם שיר ישן של פאר פרידמן.

לאחרונה, בעת ביקור בפראג, אגב חיפוש שורשים משפחתיים בפראג מהמאה ה-16 ( ראו על כך בכתבה הגדולה “מסע לפראג בעקבות פתחיה הסופר“) והתחקות בעקבות סיפור הגולם מפראג ובעקבות עולמות של סופרים כקפקא, מקס ברוד וגוסטב מיירינק, ובעקבות עולם המדע הבדיוני של צ’כיה  (ראו על כך ביתר פירוט ברשימה “מסע אל עולם המדע הבדיוני והפנטסיה של צ’כיה) , נפגשתי עם פאר פרידמן בבית קפה בפראג (הניצב מול חנות הספרים הגדולה ביותר בעיר) וראיינתי אותו על הזהות הכפולה שלו כאיש תרבות ישראלי וכאינטלקטואל צ’כי.

אלי: האם אתה ממוצא יהודי צ’כי במקור?

פאר: דווקא לא. המשפחה שלי מגרמניה ומפולין. עד כמה שידוע לי, אין לי קשר משפחתי עם צ’כיה.

אלי: זה מעניין. אז מתי התחלת להתעניין בתרבות ובספרות הצ’כית? מה משך אותך אליה?

פאר: הספר הצ’כי הראשון שקראתי היה “הקלות הבלתי נסבלת של הקיום” למילן קונדרה. אהבתי אותו מאוד, ובתור נער שמאמין שכל מה שמגיע מאותו מקום חייב להיות מוצלח, חיפשתי עוד ספרות צ’כית. כך גיליתי את בוהומיל הרבל, קארל צ’אפק, לודביק ואצוליק ואחרים שתורגמו לעברית במשך השנים, ברמות שונות של הצלחה, ולא תמיד משפת המקור.

במיוחד מצאו חן בעיניי הסיפורים והרומאנים של קארל צ’אפק, ובמהלך לימודיי באוניברסיטה מצאתי בהם דוגמאות מעניינות לתיאוריה ולפילוסופיה שהעסיקה אותי אז. כשהחלטתי לכתוב את התזה שלי על צ’אפק, חשבתי שרק הגיוני ללמוד את השפה שבה כתב, כדי לקרוא אותו במקור. לימודי השפה הובילו גם לגילוי התרבות הצ’כית (בין היתר דרך לימודים בפראג ובברנו). אחר כך קיבלתי שלוש פעמים מלגות ממשרד החינוך הצ’כי כדי ללמוד בפראג.

מיהם הסופרים החביבים עליך במיוחד בשפה הצ’כית?

Image result for ‫שורף הגופות‬‎

הסופר האהוב עלי ביותר הוא לדיסלב פוקס, שספר אחד שלו – “שורף הגופות” – גם זכיתי לתרגם לעברית. אני מאוד אוהב את יאכים טופול, שגם אותו תרגמתי, ואת יאן בלבאן, שאותו אני מנסה כל הזמן לדחוף ללא הצלחה. סופרת נוספת שאני אוהב ממש היא דניאלה הודרובה, שכותבת טקסטים ספרותיים מהפנטים ומורכבים על פראג ועל ההיסטוריה שלה.

אתה ידוע באהבתך העזה לקרל צ’פק, ואף תרגמת מיצירתו. מה מיוחד בו מבחינתך?

Image result for ‫ביקורת המילים צ'אפק‬‎

פאר: תרגמתי רק ספר אחד שלו, “ביקורת המילים” – אבל זה ספר שמדגים מצוין את המיוחד בו. הוא כתב בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת טקסטים שרלוונטיים לחיינו היום יותר מהרבה טקסטים בני זמננו.

גם הטקסטים הספרותיים שלו מציעים פרשנות פילוסופית מבריקה לחיים בעידן הפוסטמודרני המאוחר, ובמקרים רבים הוא הקדים בכמעט שישים שנה את הפילוסופים הצרפתיים שנלמדים היום באוניברסיטאות. הוא מציע תפישה מקורית של רעיון האמת, הוא אנרכיסט אמיתי שאומר במפורש שצריך לפרוץ גבולות ולהתעלם מחוקים, הוא מבין שכל דבר בעולם הוא חי ושהאדם הוא בשום אופן לא צורת חיים עליונה על אחרות.

אלי: האם לדעתך יש לספרות ולתרבות הצ’כית מאפיינים ייחודיים שאינם קיימים בתרבויות ובספרויות אחרות? האם אפשר להשוות בין הספרות העברית והצ’כית?

פאר: זה משהו שהמתרגמת רות בונדי (המתרגמת הבולטת ביותר מצ’כית לעברית עד פאר פרידמן, א”א) אוהבת לעשות, ואותי לא מעניין במיוחד.

באותה מידה לא מעניין אותי להשוות בין ספרות צ’כית לאמריקאית או לגרמנית. אין סיבה להשוואה כזו. מה שמעניין אותי זו העובדה שהספרות הצ’כית היא מעבדה של סגנונות – ממש מראשיתה של הספרות הצ’כית החדשה במאה ה-19 היא אוונגרדית במובן הראשוני של המילה. היא אימצה בזמן אמת טכניקות וסגנונות שרק החלו לבצבץ בעולם, למשל שירה צורנית בנוסח אפולינר; ניסיונות בטיפוגרפיה; מד”ב – מסעות במרחב ובזמן.

Image result for ‫המלחמה בסלמנדרות‬‎

קרל צ’אפק כתב פסטישים פוסטמודרניים נהדרים (למשל ב”המלחמה בסלמנדרות”); משחקים צורניים נועזים, עלילות מפורקות; יש ז’אנרים שקיימים למשל רק בשירה הצ’כית – המפורסם ביותר הוא ה”פואטיזם” של שנות העשרים. מדהים ומצער אותי עד כמה כל הדברים האלה לא ידועים בישראל, ועד כמה המו”לים בישראל אוטמים בכוח את אוזניהם ועוצמים בפניהם את עיניהם.

אילו ספרים חשובים במיוחד בספרות הצ’כית החדשה שיש לתרגם אותם עוד היום לעברית?

Image result for ‫שורף הגופות‬‎

פאר: זאת רשימה ארוכה בצורה בלתי נסבלת. בראש ובראשונה כמעט כל מה שכתב לדיסלב פוקס. זו בושה שהצלחנו לתרגם עד היום רק רומאן אחד שלו. כמעט כל מה שכתב – חוץ משלושה-ארבעה רומאנים משנות השבעים, שנועדו להתחנף לשלטונות – הוא יצירת מופת. חוץ ממנו יש סופרים שמוכרחים לתרגם כבר, למשל יאן בלבאן שהזכרתי, אמיל האקל, דניאלה הודרובה, פטרה הולובה… כולם תורגמו המון פעמים לאנגלית ולשפות אחרות – אבל בישראל מפחדים לנסות.

האם יש עניין בצ’כיה בספרות ובתרבות הישראלית? ואם כבר גם היהודית?

פאר: יש. אני מביט בקנאה באנשים שעובדים כאן עם תרבות וספרות ישראלית, כי בישראל אין עשירית מזה ביחס לתרבות הצ’כית. ספרים ישראליים מתורגמים כאן ללא הפסקה מאז שנות ה-90, הייתי אומר שיוצאים כאן בין שלושה לחמישה ספרים ישראליים מדי שנה, בממוצע, בהוצאות גדולות וקטנות. יש כאן חמש או שש מתרגמות של ספרות עברית שעובדות ללא הפסקה, מתרגמות ספר אחר ספר. ישראל עצמה מאוד אהודה פה, מסיבה כלשהי (בעיקר כי הצ’כים, שלא ראו מוסלמי מימיהם, מאוד מפחדים מהם – וישראל זה ההפך ממוסלמים), והתרבות היהודית גם היא זוכה להתעניינות גדולה – רואים את זה באירועים שונים ובספרי מחקר מקוריים אדירי ממדים שנכתבים כאן, למשל שני כרכים עבי כרס על דוד גאנץ, או ביוגרפיה עצומה של רש”י. הלוואי שבישראל היו מתעניינים בצ’כיה כמו שבצ’כיה מתעניינים בישראל.

עד כאן פאר פרידמן.

כאשר אני וזוגתי יצאנו מהפגישה עמו ללב פראג הסואנת, עיר שנראית כמו עיר מכושפת מתקופת הרנסאנס, אפשר היה להבין מדוע הוא אוהב כל כך את התרבות הצ’כית – אומה קטנה אמנם, אבל שתרבותה השפיעה עמוקות על העולם.

ראו גם:

אר יו אר: המחזה של קארל צ’אפק שבו הומצא ההמילה “רובוט” ב”יקום תרבות”

מקרה מקרופולוס – הבלוג של פאר פרידמן

דף הפייסבוק של פאר פרידמן

תגובה אחת

  1. עוד מאמר על הביקור שלי בפראג ומסעו אעחר שבוצע במהלכו והפעם לעולם ספרות המדע הבדיוני וה פנטזיה של הצ’כים מהגולם ועד למגזין מדע בדיוני בשם XB-1 היום יש כאן :
    מסע אל עולם המדע הבדיוני והפנטזיה של צ’כיה :ראיון עם עורך מגזין מדע בדיוני צ’כי

    https://www.yekum.org/2017/11/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6/

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

אחד × ארבע =