הספד לג’רי פורנל: הלוחם של עולם ספרות המדע הבדיוני

מאת אלי אשד

הספד זה מבוסס בחלקו על הרצאה שנתתי בדצמבר 2016 בכנס המדע הבדיוני “מאורות 2016” בירושלים שנושאו היה “מוסד וקיסרות”, והתמקד בין השאר באירגונים ובאימפריות עולמיות וגלקטיות, בעלייתן ובנפילתן. שם ההרצאה היה ״ג’רי פורנל  – מהקונדומיניום ועד לקיסרות הגלקטית השנייה״. ונושא ההרצאה בהחלט נודע כמי שמתעניין מאוד בנושאים אלו. אך כאשר נתתי אותה שם, לא העליתי בדעתי שבתוך תשעה חודשים אכתוב עליו הספד.

בשמיני בספטמבר 2017 נפטר בגיל 84 סופר המדע הבדיוני החשוב ג’רי פורנל. פורנל לא היה אחד מסופרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר, אם כי היה ידוע מאוד בחוגי חובבי וסופרי המדע הבדיוני האמריקאים.

ככותב, התפרסם בראש ובראשונה הודות לשיתופי הפעולה שלו עם סופר מפורסם הרבה יותר, לארי ניבן. ארבעה משיתופי הפעולה הללו הפכו לרבי מכר ותורגמו לעברית (ואחד מהם נכתב בשיתוף פעולה עם סופר שלישי, מיכאל פלין).

הנה ספריו שתורגמו לעברית, כולם בשיתוף פעולה עם לארי ניבן, לפי סדר תרגומם לשפה העברית:

פטיש השטן מאת לארי ניבן וג’רי פורנל (פורסם באנגלית ב-1977). עברית: שלומית קדם לדורי, 1981.

בספר עב הכרס, שמזכיר מאוד סרט אסונות הוליוודי, מתואר כיצד התנגשות מביאה לחורבן התרבות האנושית (או בכל אופן, הקליפורנית, שהיא כמעט היחידה המתוארת בספר) . זהו סיפור על פגיעה הרסנית של אסטרואיד בכדור הארץ, המביאה לחורבן עולמי, ומתארת את מאבקה של קבוצת שורדים עקשנית ליצור מחדש יישוב טכנולוגי כנגד גלי בוזזים ופורעים חדשים.

לאחר מכן ניבן ופורנל היו אחראיים ליצירת סדרה (אך היא נכתבה בידי כותבים אחרים מדרגה תשיעית ), שתיארה את העולם כמה מאות שנים לאחר חורבן זה, כאשר תושבי ארה”ב מתאוששים באטיות מהחורבן, ומוצאים את עצמם נאלצים להתמודד עם פלישת גזע חייזרי. במרכז הסדרה עמד אנתוני רוג’רס, הבסיס לסדרת הקומיקס המפורסמת “באק רוג’רס”, ( דמות חביבה מאוד על פורנל ועל ניבן )  שהתעורר 500 שנה בעתידו, ומצא את עצמו בעולם הזה.

הקיסם בעינו של אלוהים, 1975. עברית: אריה בובר. זמורה-ביתן, 1987.

סיפור המתרחש בעתיד הרחוק, בשנת 3017 לספירה, כאשר בני האדם באימפריה גלקטית אדירה נתקלים לראשונה בגזע חייזרי מסוכן ביותר, שיש בו משום איום על האימפריה. בני הגזע מאיימים לפרוץ ממערכת השמש שלהם למסע כיבושים בחלל.

מדרך  רגל, מאת לארי ניבן וג’רי פורנל, 1985. עברית: עמנואל לוטם. כתר, 1988

סיפור על פלישה לכדור הארץ מכוכב אלפא קנטאורי, שבו לסופרי מדע בדיוני (הדמויות מבוססות על ג’רי פורנל, לארי ניבן, רוברט הינליין, ואחרים) יש מקום חשוב בהבסתה.

נפילת המלאכים מאת לארי ניבן, ג’רי פורנל, ומייקל פלין, 1991. מאנגלית: עמנואל לוטם. זמורה ביתן, 1999

תקציר העלילה: קהיליית חובבי המדע הבדיוני בעתיד הקרוב והלא נעים, שבו כדור הארץ חווה מעבר לעידן קרח, מתגייסת להצלת האסטרונאוטים האחרונים  פליטים מספינה שנשלחה מהירח. הס  הנרדפים בידי אנשי תנועת “הירוקים”, שונאי המדע והטכנולוגיה.

כמו ב”מדרך רגל ” גם “נפילת המלאכים ” מלא באיזכורים לספרי מד”ב שונים ולסופרים שונים,

ג’רי פורנל ושותפיו לכתיבת הספר “נפילת המלאכים”, מייקל פלין ולארי ניבן

אף על פי שעבור הקוראים הישראלים, שמעטים מהם שמעו עליו, פורנל נראה כלא יותר מאשר שותף משני של לארי ניבן המפורסם והפופולארי, פורנל היה סופר חשוב מאוד. זאת, במסגרת היותו הסמן הפוליטי המרכזי של המדע הבדיוני “הימני”, זה של  ה”ליברטריאנים” התומכים בחופש נרחב ככל האפשר ממעורבות הממשל בחיי האזרח, ושל הימין הרפובליקני “הקשה”, אלו שתמכו בנשיאים רייגן ובבוש האב והבן, והיו התומכים העיקריים בתוכנית החלל. הם מצויים באותו צד במפה הפוליטית, אך מצד שני דורשים גישה קשוחה ככל האפשר של ארה”ב בענייני חוץ.

הפוליטיקאי

ג’רי פורנל היה סופר מוכר, אבל היה גם ובעיקר מדען בכיר בנאס”א. במשך תקופה אף שימש כאחד מהאנשים שבחרו את האסטרונאוטים. הוא היה מומחה למחשבים, ומהראשונים שפרסמו בלוגים, ומומחה לענייני שרידה בתנאים קשים, ואחד מהדוברים הידועים של הסורביבאליסטים, האנשים המתכוננים לשרוד גם במקרה של חורבן ארה”ב כתוצאה מאסון – אקלימי גלובאלי, משבר כלכלי, או מלחמה.

מדובר בקבוצה הנחשבת להזויה בארה”ב, בדיוק כמו בישראל. פורנל היה דוברם הרהוט והמפורסם ביותר, ואף ערך במשך שנים את כתב העת שלהם.

במשך  שנים היה אחד הסופרים המובילים בעולם מבחינה טכנולוגית. הוא נחשב לסופר הראשון שכתב ספר במעבד תמלילים, וזה קרה בשנת 1977. הוא היה אחד הבלוגרים הראשונים, ואולי הראשון בכלל, מ-1994 – כשהחל לכתוב טור אישי שאפשר היה לקרוא אותו במחשב.

מעבר לכך הוא איש מנהל, ופעיל פוליטי מוכר במפלגה הרפובליקנית, וידיד ושותף קרוב של ניוט גינגריץ׳, הבכיר לשעבר במפלגה הרפובליקנית, ובין השאר מומחה לענייני חוץ. בעולם המדע הבדיוני, וגם בקרב הציבור הרחב, פורנל היה מפורסם פחות מידידיו הטובים, רוברט הינליין ולארי ניבן.אבל במציאות הוא היה  תמיד הדמות הדומיננטית בקשרים בינהם.

ג’רי פורנל עם הסופר לארי ניבן בכנס מדע בדיוני. בכנסים אלו ומחוצה להם, פורנל תמיד היה הדמות הדומיננטית בקרב עמיתיו, סופרי המדע הבדיוני

הינליין, כמו סופרים אחרים, למשל פול אנדרסון, גורדון דיקסון, דיויד דרייק, ואחרים שאינם ידועים בתרגום עברי, היו ידועים בעולם המדע הבדיוני כ”נגררים” אחרי פורנל, מנהיגם האידיאולוגי. בין השאר הוא היה מחתים אותם על עצומות שונות שנגעו לפוליטיקה של ארה”ב, כמו עצומה ידועה שתמכה בהמשך השתתפות ארה”ב במלחמת ויטנאם, שהופיעה כנגד עצומה מקבילה (שעליה היו חתומים אנשים כמו ד”ר י. אסימוב) אשר הביעה התנגדות לכך.

אמנם הסופרים שצויינו היו סופרים מצליחים וידועים מאוד – ולהינליין, המפורסם שבכולם, גם הייתה נוסף על כך קריירה פוליטית וצבאית (כושלת) –  פורנל היה לעומתם יועץ פוליטי בכיר ובכיר בנאס”א, ולא רק סופר כמו שהיו הם. במשך שנים פורנל היה זה ש”סידר” לסופרי מדע בדיוני ידועים שונים ביקורים בנאס”א, בעת ביצוע טיסות לחלל ומבצעים שונים.

המיליטריסט

עטיפת כרך בסדרת אנתולוגיות מפורסמת, שאותה ערך פורנל, ושמה מדבר בעד עצמו

פורנל יצר בשנות השמונים את ז’אנר המדע הבדיוני המיליטריסטי, שתיאר קרבות בחלל בין בני אדם וחייזרים. אלה תמיד היו פופולאריים כמובן, אבל בשנות השמונים והתשעים נעשו פופולאריים מחדש, בראש ובראשונה הודות לג’רי פורנל (וגם בזכות אורסון סקוט קארד וספרו “המשחק של אנדר”).

הוא פרסם סדרת אנתולוגיות של סיפורי מדע בדיוני צבאיים, ומאמרים, שהסבירו לקוראים שוב ושוב שמלחמה תמיד תהיה חלק מהאדם, ולכן יש לצפות לה גם בין הכוכבים, וגם בעתיד הקרוב על כדור הארץ. למרבה הצער הוא בהחלט צדק. אבל הוא היה טיפוס שחיפש בעצמו קרבות, וכתב מאמרים רבים במגזינים לשכירי חרב. ההתנסויות האמיתיות שלו עם שכירי חרב במציאות שימשו כמקור השראה לכתיבת סדרת מדע בדיוני על שכירי חרב בגלקסיה.

ספר  מדע בדיוני של פורנל על שכירי חרב בעתיד – באנגלית ובאיטלקית

בראשית הקריירה שלו, לאחר שחזר ממלחמת קוריאה, היה פורנל חבר במפלגה הקומוניסטית האמריקאית. לאחר מכן שינה את דעותיו, וכמו במקרים רבים מסוג זה הפך לאנטי קומוניסט קיצוני ביותר, ולא הסתיר את דעותיו, שיש להתכונן גם למלחמה גרעינית כנגד ברית המועצות.

הספר שהציע את תוכנית “מלחמת הכוכבים” של  הנשיא רייגן, שג’רי פורנל היה אחד היזמים הראשיים שלה

פורנל היה אחד מהאחראיים הראשיים לתוכנית “מלחמת הכוכבים” של רונלד רייגן בקבוצת המדענים  (ובהם סופרי מדע בדיוני) שיצרו אותה, ובהחלט היה לו חלק חשוב בהבאתה לתשומת לבו של הנשיא רייגן ומקורביו. יש המייחסים לתוכנית זאת תפקיד חשוב בהפלתה של ברית המועצות, שלא הייתה מסוגלת להתמודד עם ההוצאות הכלכליות העצומות שהיו דרושות כדי להגיב עליה כהלכה. היום טוענים שזאת הייתה בכלל מתיחה, אבל נראה שפורנל לא חשב כך, וסבר שהיא אפשרית בהחלט.

ובכלל, לפורנל, יותר מכל סופר מדע בדיוני אחר, היו מהלכים אצל בכירים בוושינגטון.

פעיל פוליטי רפובליקני ידוע, ניוט גינגריץ, היה ידידו, ויש אומרים תלמידו, של פורנל, ושיתף עמו פעולה בפרוייקטים שונים. כאשר חיבר גינגריץ ספר מעניין ביותר של עתידנות, שבו סייעו לו שני סופרי מדע בדיוני, דיויד דרייק וג׳אנט מוריס, פורנל היה האיש שכתב את ההקדמה, שבה סיפר על ידידותו רבת השנים עם גינגריץ. פורנל וגינגריץ כתבו דברים נוספים יחד.

גינגריץ היה ונשאר אדם שנוי במחלוקת ביותר, אבל בשלב מסויים היה לו סיכוי אף להגיע לנשיאות ארה”ב. לצערם של אחדים (ובהם אנוכי), ולשמחתם של רבים אחרים, זה לא קרה, אבל ברור שאם זה היה קורה, לרעיונותיו ודיעותיו של ג’רי פורנל היה סיכוי טוב להגיע לקדמת הבמה.

זה כמעט קרה שוב בראשית הנשיאות של הנשיא הנוכחי דונלד טראמפ, שנראה היה שגינגריץ’ אולי ימונה לשר החוץ של ארה”ב. לצערם של רבים (ובינהם בהחלט אני) גם זה לא קרה, ובמקום גינגריץ’ התמנה אדם אחר, נחות בהשוואה אליו. סביר להניח שהתפתחות זאת לא מצאה חן בעיני פורנל, שעם כל נטיותיו הימניות המובהקות (הוא הוגדר כ”ימני יותר מאטילה ההוני”) לא התלהב במיוחד מטראמפ ומאישיותו האקסצנטרית.

אבל הוא בהחלט העדיף אותו על הילארי קלינטון – בכך אין כל ויכוח.

כתוצאה מהאידיאולוגיה הימנית הידועה מאוד של פורנל, ומנהיגותו בתחום זה, השנאה שרחשו חוגי השמאל בחוגי המדע הבדיוני בארה”ב לפורנל הייתה עמוקה. עמוקה יותר מאשר לכל סופר מדע בדיוני אחר.  כתוצאה משנאעה זאת פורנל לא קיבל מעולם פרס על ספר או על סיפור שכתב, כפי שהגיע לו.

בכל אופן, בשלב מסוים נראה היה שתחזית ספציפית של פורנל אולי תתגשם עם הממשל הנוכחי, וכל הסיכויים הם שאם גינגריץ’ היה מגיע, הפנייה הייתה לשם.

הקודומיניון

הדבר התרחש בסדרה המפורסמת שלו, “הקונדומיניום”, הנפתחת בעתיד המידי בסביבות 2020, לאחר מלחמה אכזרית בסוריה. בסדרה ארה”ב ורוסיה מנהלות יחד את העולם, ויוצאות לחלל, ומתוארות עוד אלף שנים של העתיד, לאחר הקמתה ונפילתה של אימפריה גלקטית של בני האדם, והקמת אימפריה גלקטית שנייה. פורנל, עם שותפו לארי ניבן, מגיע בסדרה זאת עד לשנת 3047 לספירה.

רעיון הקונדומיניום היה מבוסס על תוכנית אמיתית מאוד של לא אחר מאשר שר החוץ לשעבר של ארה”ב,  הנרי קיסינג’ר, לשיתוף פעולה עולמי בין ארה”ב ורוסיה למטרות ניהול משותף ושמירת שקט בכדור הארץ. זאת, כהגנה מפני מדינות העלולות לשמש איום עולמי ואיום על האינטרסים של שתי מעצמות העל האלו,  כמו נניח סין, צפון קוריאה, ומדינות האיסלאם הקיצוני.

פורנל חזה בסדרה זאת, שהחל משנת 1990 ייחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בין ארה”ב וברית המועצות. התחזית הזו אכן התגשמה בעידן הגלסנוסט של מיכאל גורבצ’וב, ולאחריו בימי נשיא רוסיה, בוריס ילצין. השלב הבא בתחזית מרחיק לכת עוד יותר: בשנים 2015-2020, כך לפי פורנל, יקום הקונדומיניום – משטר של שיתוף פעולה בין ארה”ב ורוסיה, שהופך לבסוף למעין ממשלה עולמית.

אזורנו משתלב גם הוא בתחזית הזו. בסביבות שנת 2018, לאחר מלחמה שפורצת בין ישראל למדינות ערב, שבמהלכה חלק מסוריה מסופח ל”ישראל הצפונית”, אוסר הקונדומיניום את כל המלחמות ברחבי הגלובוס. כוחות שיטור של האמריקנים והרוסים אוכפים את האיסור הזה. האנרגיה של המין האנושי מתמקדת מאותה נקודה ואילך בפיתוח ספינות חלל, ובהקמת קולוניות מחוץ לכדור הארץ, ואף במערכות שמש אחרות. ארה”ב ורוסיה משתפות פעולה כדי להשתלט, ולהשליט בעולם כולו את הקונדומיניום, ששולט בו בעריצות, מחסל כל לאומיות ולאומנות, אבל פותח את הדרך לכוכבים באמצעות מכשיר טיסה במהירות גבוהה ממהירות האור, שנקרא מנוע האלדרסון, על שם ידיד אמיתי מאוד של פורנל שעסק  בדברים מעין אלה.

עטיפת ספר של ג’רי פורנל בגרמנית

:

החלק הראשון של הסדרה תיאר את העתיד הקרוב יחסית של עוד כמה מאות שנים, ומתמקד בדמותו של שכיר החרב הגאוני ג’ון פלקנברג, שמנהל מסעות מלחמה בכוכבי לכת שונים, המיושבים בידי בני אדם, בזמן שסביבו מתמוטט הקונדומיניום ועמו כדור הארץ, שנחרב במלחמות בידי המדינות השונות, שהשתחררו לכאורה מהקונדומיניום רק כדי להשמיד זו את זו. לפלקנברג יש מטרה אחת: לשמר את התרבות האנושית, גם אם בצורת אימפריה ריכוזית.

עטיפות ספרים של פורנל בגרמנית

.

ג’ון פלקנברג על עטיפת ספר של ג’רי פורנל

אבל  בינתיים פלקנברג יוצר בכוכב הלכת ספרטה את הגרעין של מה שייהפך לאימפריה גלקטית, שתאחד את המושבות האנושיות שהקודומיניום הקים בנקודות שונות בגלקסיה.

סייבורגים מסוכנים, “הסאורונים”, לוחמים משודרגים בלתי מנוצחים המביאים להפלת האימפריה הגלקטית בספריו של פורנל

החלק השני בסדרה מתאר את העתיד הרחוק, לאחר שהוקמה אימפריה גלקטית בספרטה. זאת, לאחר חורבן כדור הארץ עם נפילת הקונדומיניום, כתוצאה מהתקפה של סייבורגים, בני אדם משודרגים ולוחמים מסוכנים ביותר.

מהדורה איטלקית של ספרם של ניבן ופורנל

ואז, בספר המפורסם ביותר בסדרה, שכתב פורנל עם לארי ניבן, “הקיסם בעינו של אלוהים”, הקיסרות הגלקטית נתקלת לראשונה בגזע חייזרי מסוכן ביותר, מביסה אותו, ו”נועלת” אותו בכוכב הלכת שלו.

אבל החייזרים חוזרים בספר המשך כדי להיות מובסים שוב.

הם הופיעו שוב בספר שלישי בסדרה, שאותו כתבה כבר בתו המוכשרת של פורנל, מדענית גם היא. אבל כאן לפורנל כבר לא הייתה נגיעה, וגם לא לניבן.

עד כאן התחזית של פורנל לעתיד הקרוב. בשלב מסוים בראשית כהונתו של דונלד טראמפ דובר כידוע על מערכת יחסים חדשה לגמרי עם רוסיה של פוטין, ועל שיתוף פעולה בכל מקום בעולם.

מובן שבמציאות של ספטמבר 2017 ארה”ב ורוסיה קרובות יותר למלחמה קרה ביניהן, מאשר לשיתוף פעולה אנטי-מלחמתי גלובלי.

אבל מי יודע, אם יחליטו ארה”ב ורוסיה להתאחד כנגד האיסלאם הקיצוני, ייתכן שהתחזית של פורנל תיראה קרובה להגשמה..

ראו עוד על ג’רי פורנל :

ג’רי פורנל באנציקלופדיית המדע הבדיוני

ג’רי פורנל בויקיפדיה

הבלוג של ג’רי פורנל

הטוויטר של ג’רי פורנל

ראו גם

ביקורת של אלי הרשטיין על “מלאכים נופלים “

דיון בפורום מדע בדיוני על “מלאכים נופלים”

ג’רי פורנל ועידן הקרח המתקרב