וונדר וומן במלחמת העולם הראשונה – ביקורת הסרט

הקדימון לסרט וונדר וומן

מאת אלי אשד

הסרט החדש על גיבורת הקומיקס המיתולוגית הפמיניסטית וונדר וומן ( אשת חיל או אשת פלא בתרגום לעברית שלא ניתן כלל משום מה)  בכיכובה של הישראלית גל גדות הוא מעניין (היסטוריה מפורטת של הדמות אפשר למצוא במאמרי כאן "אשת חיל מי ימצא"). בישראל היא מוכרת רק מסדרת הטלוויזיה משנות השבעים בכיכובה של לינדה קרט. הסדרה שודרה בישראל בשם "אשת -חיל" (וחבל שמפיקי הסרט לא שמרו על הביטוי העברי המקסים הזה).

נכון, היא מאוזכרת ויזואלית בציור הזה של נועם נדב מהסיפור המצוין בהמשכים "עולמות של קפטין שוורץ" שהופיע ב"כולנו" בשנות השמונים (ופורסם ב"יקום תרבות"). בציור נחזה העתיד של שנת 2017 שבו כל הילדים בישראל מכירים את וונדר וומן, אבל זה היה בגדר יוצא דופן.

יש לשער שלגל גדות הייתה היכרות מועטה ביותר, אם בכלל, עם הדמות שהפכה אותה בשנים האחרונות  למפורסמת.

אך הדבר השתנה ב-2016, כאשר לקראת הקרנת הסרט הופיע ספר ילדים על וונדר וומן, המתאר את הרפתקאותיה כנערה באקדמיה לגיבורי על.

הדמות בכל מקרה תמיד בלטה פחות מזאת של סופרמן, ובאטמן וגיבורים אחרים, ובכל זאת הפכה לסמל של פמיניזם בכך שהראתה שאישה יכולה להתגבר על כל אויב ועל כל סכנה לא פחות טוב מגיבורי-על גבריים.

%
ברם, הדמות כפי שהוצגה בסיפוריה המקוריים היא בעייתית כיום מסיבות שונות.

בסיפורים המקוריים הוצגה לא כמעין אישה אמזונה "רגילה", אלא כמעין גולם כל יכול. היא נוצרה כבובה בידי המלכה של האמזונות היפוליטה, שהפכה אותה לכל יכולה ומעולם לא היה לה אב. קשה להרגיש תחושת קשר לדמות כזאת, וטוב עשה הסרט וכמוהו גרסת הקומיקס העכשווית, שבה הובהר שסיפור המקור המטופש הזה הוא בסך הכול סיפור לילדים שהמציאה היפוליטה ולוונדר וומן. אמנם הסיפור העכשווי שוונדר וומן היא חצי אלה, בת לאל ולבת אדם, הוא שיפור מועט ביותר ( למה היא לא יכולה  להיות אנושית לחלוטין?) אבל עדיין יש שיפור כלשהו.

וונדר וומן ועמיתיה לוחמים במלחמת העולם הראשונה

הסרט מפתיע בכך שהחליט לשנות את זמן העלילה מימי מלחמת העולם השנייה כפי שהיה בגרסת הקומיקס המקורית שכתב צ'רלס מרסטון, פסיכולוג וממציא הפוליגרף – מכונת האמת (וכפי שהיה בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה משנות השבעים) לימי מלחמת העולם הראשונה – ל-1918. לפני 101 שנים.
וזה מפתיע, כי גיבורי העל הם לכאורה תוצר של העידן  שלפני מלחמת העולם השנייה. סופרמן גיבור העל הראשון נוצר ב-1938, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. באטמאן נוצר ב-1939, ממש במקביל לפריצת המלחמה. וונדר וומן עצמה זמן לא רב לאחר מכן, כשהמלחמה כבר הייתה בעיצומה.

מה לוונדר וומן ולמלחמת העולם הראשונה, שאז לכאורה הציבור לא הכיר כלל גיבורי על?
האמת היא שניצני הרעיונות הבסיסיים של גיבורי העל, שצצו כבר בעידן שלפני מלחמת העולם הראשונה, שבו נוצרו רעיונותיו של ניטשה על "האדם העליון", שימשו כהשראה גם לגיבורי העל מהקומיקס.

שרלוק הולמס נגד סוכן גרמני במלחמת העולם הראשונה

שרלוק הולמס, הבלש הכול יכול שקיבל השראה גם מרעיונות אלו בסיפור המאוחר ביותר על חייו שכתב קונן דוייל "הקידה האחרונה", פועל כנגד מרגלים גרמניים בראשית מלחמת העולם הראשונה.
רלוונטי יותר הוא טרזן איש הקופים של אדגר רייס בוראוז, שיחד עם גיבור על אחר, ג'ון קרטר ממאדים, נוצר בשנת 1912, שנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא נלחם בצבא הגרמני באפריקה בזמן מלחמת העולם הראשונה בספר "טרזן הבלתי מנוצח" וחזר להילחם בהם במלחמת העולם השנייה בסרטים ובסיפורי קומיקס.

טרזן  איש הג'ונגל  נלחם בגרמנים במלחמת העולם הראשונה.

מלחמת העולם הראשונה מתאימה בבירור לא פחות מהשנייה לגיבורי על. תסריטאי הסרט הבינו זאת והפעילו את וונדר וומן ב-1918 .
האויב שלה בסרט הוא האל ארס, אל יווני קדמון החושש מפני בני  האדם שהשתלטו על כדור הארץ  ומחריבים אותו, רעיון שנמצא בסיפורים המקוריים על וונדר וומן – לזהות מי המנהיג המלחמתי שארס מכוון דרכו את המלחמה.
האם זהו לונדנדורף, מפקד הצבא הגרמני?

הגנרל  אריך לודנדורף  (דני יוסטון) בסרט "וונדר וומן"

הגנרל האמתי מאוד אריך לודנדורף, ממפקדי הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה ומביס הרוסים בקרב טננברג, לימים בעל ברית של אדולף היטלר

לודנדורף, שוונדר וומן נלחמת בו והורגת אותו (!) הוא דמות היסטורית אמיתית. בסרט הוא  מחוסל לאחר קרב בידי וונדר וומן לאחר שרצח את אנשי מטהו.
במציאות לודנדורף, שהיה אחראי לניצחון הגרמני הגדול על הרוסים, הפך לגיבור גרמני ושיתף פעלה עם היטלר בניסיון הפוטש ראשון שלו ב-1923, ובהמשך חייו הקדיש   את זמנו לפרסום ספרים שבהם הראה שכל בעיות העולם נובעות מקשר של היהודים והבונים החופשיים. הוא נפטר ב-1937 וקיבל הלוויה ממלכתית מידי המפלגה הנאצית שבה השתתף אדולף היטלר.
הסרט מתעלם מהעניין הקטן הזה, ומבחינתו לודנדורף נהרג בידי וונדרוומן ב1918.

דוקטור איזבל מארו, "דוקטור רעל " (אלנה אניה, מדענית-על בצד הגרמני לצד גנרל לודנדורף)

עוד דמות מעניינת היא המדענית הספרדית איזבל מארו, המכונה "דוקטור רעל", מדענית גאונית שמפתחת גזים מרעילים עבור הגרמנים. במציאות  ההיסטורית נשים לא עבדו בימי מלחמת העולם הראשונה, וגם לא שנים רבות אחרי כן בתחומים צבאיים של מחקר מדעי, אם כי כבר הייתה אז כימאית ידועה אחת –  הפולנייה מארי קירי שגילתה את הרדיום.

חבל שלא שילבו אותה בסרט כבעלת ברית של וונדר וומן, כניגוד ל"דוקטור רעל". מן הסתם, הזדמנות תסריטאית שהוחמצה.

ד"ר פריץ הבר, המקביל המציאותי ל"ד"ר רעל"

אבל בהחלט היה מישהו כזה במציאות – מישהו שהקביל לדוקטור רעל. זהו פריץ האבר, מדען גרמני-יהודי ממציא הגזים המרעילים, שבסוף חייו, כשברח מגרמניה הנאצית, היה אמור לעבוד במכון וייצמן (!). אולם סביר להניח שאם דמותו הייתה נכנסת לסרט היה הדבר גורם להאשמות באנטישמיות את היוצרים, אף על פי שהם בסך הכול היו עוקבים אחרי  המציאות ההיסטורית.
אלא שאז מתברר שארס אינו דווקא לודנדורף, וגם בהחלט לא דוקטור רעל (מה פתאום שארס הגבר יפעיל אישה?) אלא מישהו אחר – דווקא בצד של האמריקאים.
אשת חיל נאלצת להיאבק בו ולא תהיה זאת תגלית גדולה מדי שהיא מנצחת עם כוח הנחשב נשי.
אציין שלפי ההיגיון של הסרט היה מתאים להראות שארס נכנס בסיום בחייל גרמני לא ידוע אחד – אדולף היטלר. אבל יוצרי הסרט לא עשו זאת – וחבל.
בסך הכול זהו סרט לא רע בכלל, שמעורר עניין בדמות וגם בתקופה שבה היא פועלת. סרט המבוסס על דמות של חברת די סי הטוב ביותר שראיתי מזה זמן, וזה בהחלט משהו.אפשר בהחלט לראות!

ראו עוד על וונדר וומן:

אשת חיל מי ימצא: ההיסטוריה של וונדר וומן

חגית בת אליעזר סוקרת את הסרט וונדר וומן

הסרט בויקיפדיה

ראו עוד סיפור קומיקס על מלחמת העולם הראשונה:

דוקטור הו-  מהבריקזייט ב-2017 למלחמת העולם הראשונה ב-1917

Comics That Never Were – Captain America #155 by Theamat

עטיפה של חוברת בדיונית – גיבור העל קפטין אמריקה פוגש את וונדר וומן במלחמת העולם השנייה