הקדמה מאת אלי אשד
קונאן הוא ברברי בעבר פרהיסטורי נשכח של תרבויות מפותחות, של כישוף, ושל אלים מפלצתיים, כ-14 אלף שנה לפני הספירה הנוצרית. מדובר בתקופה שבין חורבן יבשת אטלנטיס ועליית התרבויות המוכרות לנו – של שומר ומצרים. קונאן הוא לוחם ברברי מארץ נידחת בשם קימריה (מקבילה לאירלנד ולסקוטלנד של היום), שמגיע לדרגת מלך במדינה מפותחת בשם אקוילוניה (המקבילה בערך לצרפת של היום). לאחר שנדד בכל העולם הידוע, והבלתי ידוע, בארצות כמו סטיגיה (המקבילה למצרים), כשכיר חרב.
את דמותו של קונאן יצר סופר בשם רוברט אי. הווארד (1906-1936) שחי בעיירה קטנה בטקסס, ומשם יצר סיפורים פנטסטיים על עידנים ועולמות פנטסטיים. הוא התאבד בגיל 30, אך דמות קונאן שיצר לא נשכחה. סופרים אחרים כתבו עלילות חדשות על הדמות, והוא נהפך לגיבור ידוע של קומיקס, לאב טיפוס של גיבור ז’אנר שלם שזכה לכינוי “חרבות ומעשי כשפים”, שבו לוחמים ברבריים אדירי כוח נאבקים במכשפים מרושעים, ובמפלצות זוועתיות, בעבר רחוק או בעולם פנטסטי לגמרי.
השחקן ארנולד שוורצנגר התחיל את הקריירה הקולנועית שלו בכיכוב בשני סרטים על דמותו של קונאן הצעיר. וכעת מדובר שיחזור לסרט שלישי, שבו יגלם את המלך קונאן בזקנתו.
לפניכם אחד משני סיפורי הקומיקס היחידים שהופיעו על קונאן בעברית, במגזין “משהו”. זהו תרגום של החוברת הראשונה על קונאן בהוצאת מארוול, המתארת את עברו ואת עתידו של קונאן.
לאחר מכן פרסם “משהו” סיפור אחד נוסף על עלילות קונאן, בשם “מאורת אנשי החיות”. מאז לא יצאו עוד בעברית קומיקסים נוספים על קונאן.
עם זאת, מאז יצא לאור בעברית קובץ של סיפורי הפרוזה המקוריים על קונאן, “קורות קונאן הברברי”, בתרגום רז גרינברג, בהוצאת מובי דיק (2012), קובץ שהיה אמור להיות הראשון בסדרה שתקיף בעברית את כל סיפורי קונאן בעברית.
הנה לפניכם, לראשונה מזה 30 שנה בעברית, הסיפור “קונאן בא!”
The Coming of Conan!
הופיע במקור באוקטובר 1970.
הופיע בעברית בחוברות “משהו” 16-20ב-1987
כתב: רוי תומאס
צייר: בארי וינדזור סמית
תרגם: יונה אבני
לסיפור זה מצורף ריאיון עם חוקר האנימציה רז גרינברג, שבהשראת קריאת סיפור זה תרגם לימים ספר שלם על עלילות קונאן לעברית.
ראו עוד:
בדצמבר 1928 כתב סופר הפנטזיה והאימה רוברט א.הווארד שכיום ידוע בעיקר כיוצרו של “קונן הבארבארי” שיר אפוקליפטי על העיר מכה.
השיר מבוסס על המיתולוגיה הבדיונית שיצר עמיתו של הווארד הסופר.ה.פ.לאבקראפט, ובה עומדת דמות של פרעה מצרי, שיחזור מהעבר הרחוק כדי להשתלט על היקום. הוא גם מבוסס על שירו המקביל של ו.ה. ייטס, “ההתגלות השנייה”, המתאר אירועים דומים.
הווארד התאבד ב-1936, אבל עשרות שנים לאחר מותו סיפוריו התפרסמו מאוד כקומיקס וכסרטים והשירים שכתב פורסמו כולם. שירו זה פורסם ב-1987, כמעט שישים שנה לאחר כתיבתו בקובץ:
Cthulhu: the Mythos and Kindred Horrors (Baen, 1987
כיום, כ-90 שנה לאחר הכתיבה, כשאנו קוראים את השיר על האווירה האפוקליפטית שבו, הוא מזכיר לנו לא רק את האירועים המתרחשים מידי יום ביומו בסעודיה ובמכה האמיתית, אלא גם במקומות אחרים במזרח התיכון (למשל בירושלים), שיש להם משמעות דתית עמוקה עבור מיליונים מבני דתות שונות.
“יקום תרבות ” פירסם מחדש את שירו של הווארד במקור האנגלי ביחד עם שני תרגומים לעברית ,כל אחד מהם שונה מאוד מהשני .
וראו אותם כאן
אפלה על חומות מכה: שיר אפוקליפטי מאת רוברט ארוין הווארד
https://www.yekum.org/2017/07/%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA/
תודה על הגילוי!
זכור לי המגאזין הזה, ‘משהו’. היה חלק מעיתון כלשהו? אולי מעריב… נדיר שעסקו אז בכזה קומיקס.
אגב אותן שנים היה גם עיתון חינמי בשם ‘חמצן’, שהיה מחולק בתיכונים בירושלים. בכמה גליונות בשנת 85′ היה סיפור מד”ב בהמשכים (משהו על אבן – אסטרואיד תבוני בחלל…). לא רע בכלל. מקוה שניתן למצוא היכנשהו עותקים. את אלה שלי איבדתי בנסיבות טראגיות…